פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:קבלה בחתימת ידיו של הגאון בעל אבן האזל ז"ל, מי יכול להוסיף פרטים על החותם האחר ר' משה חסקין

אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

אמסטרדם כתב:ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

בקרו טלה כתב:

אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

\

אמסטרדם כתב:שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים

הירושלמי שטוענים שיש כתב:אימתי הוא עת רצון בשעה שהצדיקים מתפללים

חשבונות רבים כתב:

אמסטרדם כתב:שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים

הירושלמי שטוענים שיש כתב:אימתי הוא עת רצון בשעה שהצדיקים מתפללים

יחי ההבדל הקטן

אוצר התורה כתב:

מיללער כתב:קבלה בחתימת ידיו של הגאון בעל אבן האזל ז"ל, מי יכול להוסיף פרטים על החותם האחר ר' משה חסקין

נולד בתרל"ב ונתבש"ם בתש"י. כונה "הרב מפרילוקי" ע"ש העיירה שבמחוז פולטבה באוקראינה, שבה כיהן כרב מתרע"ט עד עלייתו לארץ ישראל שאליה הגיעה בערב פסח תרצ"ג.
החל ללמוד בבית־המדרש "קברנים" שבקובנה, ליטא בשנת תר"ן. שם פגש את הסבא קדישא ה"חפץ חיים" אשר הפגיש אותו עם פוסק הדור הרב יצחק אלחנן ספקטור שאותו שימש במשך שלוש שנים, ובין השאר שוחרר בהשתדלותו מגיוס לצבא. בתרנ"ו נישא לחנה בת יהודה רבינוביץ' מהעיר יורבורג והמשיך ללמוד עוד שלוש שנים בקובנה. בתרנ"ט עבר לווילנה ושם למד עוד שנה עד שהתמנה לרב בעיירה קרקינובה (מחוז קובנה, ליטא) שם כיהן במשך חמש עשרה שנה עד שמלחמת העולם הראשונה הביאה לגירוש היהודים מהעיירה. בשנת תרע"ב ייסד ישיבה בקרקינובה, שבה למדו כ-60 תלמידים. על פי עדותו הישיבה זכתה לשם טוב ונחשבה למכינה לישיבת סלבודקה. לפני חג השבועות תרע"ה גורש חסקין מקרקינובה ועבר לעיר פרילוקי.
בימי מלחמת האזרחים ברוסיה, עברה העיירה מיד ליד, ויהודיה עמדו בסכנת מוות ושוד, במיוחד תחת שלטונות פטליורה והצבא הלבן של אנטון דניקין. הרב חסקין סיפר שבמספר מקרים רק כפסע היה בינו לבין המוות. בלילה בו נסוג צבא דניקין מפני הצבא האדום הם רצחו 27 יהודים והרב חסקין עצמו ניצל בזכות מכר נוצרי שהחביא אותו. תחת השלטון הקומוניסטי האנטי־דתי, סבל הרב חסקין מהצקות והשפלות, כמו כוהני הדת האחרים. הוא מספר שנאלץ לטאטא את רחובות העיר עם הרב ציפרינוביץ' במטאטאיהם הפרטיים, תחת עינם הפקוחה של השוטרים. ביתו הוחרם, והוא גר עם אשתו בעזרת הנשים של בית מדרש קטן.
בראשית שנת תרצ"ג נפטרה רעייתו. את הרישיון לעזוב את ברית המועצות קיבל בקושי רב, לאחר השתדלות בת שלוש שנים של קרובים וידידים ברוסיה, אמריקה וארץ ישראל, ואז יכול היה לעלות לארץ שבה היו כבר בנו ובתו.בשנת תרצ"ח (1937/8) הוציא לאור בירושלים את ספרו "כלכלת שביעית", שבו קיבץ את הלכות שנת השמיטה מן המשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הרמב"ם, ראשונים וגדולי האחרונים, וביאר אותן. כמו כן חיבר את "אהל משה" על סדר זרעים שבירושלמי.
נפטר בירושלים. לבנו הבכור קרא יצחק אלחנן, על שם רבו.

וראה בהקדמת כלכלת שביעית: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=7

מתפעל כתב:עם מרן הגרי"ז

חשבונות רבים כתב:

אמסטרדם כתב:העולם אומרים שהגרא"ז מלצר ז"ל לא היה כ"כ מתנגד כחתנו הר"מ דקלצק ז"ל
ומסופר שהגרא"ז אמר פעם להגה"ק מבעלז ז"ל שמה שהגה"ק מתפלל מאוחר הוא ע"פ התרגום יהונתן [או תרגום ירושלמי - אני לא זוכר] שזמן התפילה הוא בזמן שהצדיקים מתפללים, והגה"ק מבעלז ענה שבעצם הוא פטור מתפילה מאחר שהוא חולה מעיים,
זכות הצדיקים יעמוד לנו

עיין משנ"ב סי' פ' סק"ד דאינו נפטר.
(את הלשון הרע על הגרא"ז אסור כמובן לקבל ח"ו)

מתפעל כתב:אימתי יצא לאור אבן האזל הראשון, האם רק בהיותו כבר בירושלים עיה"ק?

מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

בור הגולה כתב:אבל עדיין יש לחלק, דכל הספרים שהזכרת אפילו כשיצאו לאור עולם לא קיבלו תפוצה רחבה כ"כ, ואילו לבוש מרדכי בשעתו התפשט מאד, ורק אח"כ נשתכח זכרו. אבל יש להתנחם שכך גורלם של הרבה ספרים חשובים, כמו "המאיר לעולם" של הגאון ר' מאיר מיכל, וכן הרבה.

נוטר הכרמים כתב: מענינת התופעה, אבל גורל אחד נפל בחלקם של כל ראשי ישיבת חברון לדורותיה, זכרם לברכה.

לבוש מרדכי, בית יחזקאל, בית אהרן, משאת מרדכי, ושם דרך, כנסת אברהם, ואולי עוד.

מי חכם ויביננו פשר הדבר ששמועותיהם לא מיבדרו בבי מדרשא כראוי להם, ושמא הקולר תלוי בתלמידיהם שגם מפיהם לא לקקו אפילו טפה מן הים, ולא נטלו אגרא דכלה-דוחקא?

גיזונטע קאפ כתב:

מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

לבנון כתב:

גיזונטע קאפ כתב:

מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

כפי מה שאני שמעתי מהנ"ל, לשונו של הח"ח היתה: "אחד זוכה לבריאות ואחד זוכה לאריכות ימים". ור"ל שאין שתי הדברים הללו קשורים אחד בשני.

לבנון כתב:והיה כאלו שפירשו את דבריו "אחד זוכה וכו' ואחד זוכה וכו' ", על שני הגיסים. שרא"ז זכה לאריכות ימים, אף שכל ימיו היה אדם חולני, ואילו רמ"מ שהיה אדם בריא, לא זכה לאריכות ימים.
ושמעתי מבני המשפחה, שבתו של רמ"מ (אשתו של ר"מ חברוני), היתה קצת בטרוניא על הח"ח על דבריו אלו, שבגלל השגגה שיוצאה מלפני השליט, אביה נפטר בקיצור ימים.

לבנון כתב:

גיזונטע קאפ כתב:

מתפעל כתב: מפורסם הסיפור שהגרא"ז בהיותו חתן חלה בשחפת ומשפחת הכלה שאלו את החפץ חיים אם לבטל את השידוך.
והח"ח ביטל את החששות ובירך באריכות ימים. איני זוכר במדוייק פרטי הסיפור.

שמעתי את הסיפור מהגר"ה זקס זצ"ל.
הח"ח ענה בתמיהה מה השייכות בין בריאות לאריכות ימים, והורה לה שלא לבטל את השידוך.
והגר"ה היה מפליא בזה שנתקיימו דברי הח"ח בשני הגיסים, שהגרמ"מ שהיה אדם חזק נפטר בקיצור ימים, והגרא"ז שהיה חולני כל ימיו, האריך ימים אחרי גיסו עשרים שנה בדיוק, ונפטרו שניהם בי' כסליו בהפרש של 20 שנה.

כפי מה שאני שמעתי מהנ"ל, לשונו של הח"ח היתה: "אחד זוכה לבריאות ואחד זוכה לאריכות ימים". ור"ל שאין שתי הדברים הללו קשורים אחד בשני.
והיה כאלו שפירשו את דבריו "אחד זוכה וכו' ואחד זוכה וכו' ", על שני הגיסים. שרא"ז זכה לאריכות ימים, אף שכל ימיו היה אדם חולני, ואילו רמ"מ שהיה אדם בריא, לא זכה לאריכות ימים.
ושמעתי מבני המשפחה, שבתו של רמ"מ (אשתו של ר"מ חברוני), היתה קצת בטרוניא על הח"ח על דבריו אלו, שבגלל השגגה שיוצאה מלפני השליט, אביה נפטר בקיצור ימים.

גיזונטע קאפ כתב:יש להוסיף את דברי הגרח"ע שדברי הח"ח פועלים מציאות גם במה שלא התכווין,

מה שנכון נכון כתב:

גיזונטע קאפ כתב:יש להוסיף את דברי הגרח"ע שדברי הח"ח פועלים מציאות גם במה שלא התכווין,

היכן?

ברמן כתב:איני מבין איך היה משמע מכך שהח"ח התכוון על הגרממ"ע. גם לפי הנוסח שהבאת "אחד זוכה... ואחד זוכה..." - מי דיבר אז על רממ"ע??

תבונה1 כתב:מה מקום לשטויות כאלו שרבינו גאון ישראל בדורו הגרא"ז מלצר לא סיים ש"ס מעולם?
האם יש אחד שיקבל דברים בטלים כאלה שר' איסר זלמן לא למד את כל הש"ס?
איזה בדיחות מוזרות נוספות מסתובבים בעולם?