החזו"א ויחסו להגרצ"פ פראנק זצ"ל

[פרי יהושע]

נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98[/quote]
נזכרתי תודה, אולי אפשר להוסיף פרטים עליו, ועל סגנונו, נשמע ליבדיק!

[פרי יהושע]

נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98

נזכרתי תודה, אולי אפשר להוסיף פרטים עליו, ועל סגנונו, נשמע ליבדיק!

[שיף]

כתב באריכות על משפחתו בהקדמותיו לספריו ובעקר בהקדמה הנ"ל [חלק ו' הקדמה ג']

[לא ידען]

מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.

אם קבלה היא נקבל. ואם מאמר מערכת היא, כ"ש וכ"ש.

[רון]

גם למי שלא ידען אסור לומר כך,
מי שלא יודע שישאל למי שכן יודע!

לולא רבותינו האבי עזרי והקה"י מפחיד לחשוב מה היה פה!

[פרנקל תאומים]

יש להבדיל בין השתדלותו של הסטייפלער לענין שיעורים, לבין מלחמתו ב'דעות'.
מקימי הדור התורני שקם בא"י אחרי החורבן מאפס! זה הסטייפלער והרב שך. הם נתנו את הצביון של הדור הזה, ובזכותם הוא קם.
ומלחמתו היתה בכל מה שייצג השקפה שונה מזו, או קרירות נוסח הפשרנים או אלה שחיזקו את הפשרנים.

הסטייפלר נלחם עם ר' חיים נאה ולא הסתפק רק בהשתדלות.
בכל אופן המעיין בספר הנ"ל http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 9190042762 בפרט בעמודים יא ואילך וכ"א ואילך ונ' ואילך יראה שהיתה בזה מלחמה שלמה בין תלמידי שניהם ולא כיבדו זה את רבו של זה.

כאמור, גם בעניין השיעורים ובוודאי בעניין השמיטה, היתה מלחמה של ממש ולא רק השתדלות בעלמא, ובאמת מסתבר שזה היה הרקע לדברים שאולי נאמרו או נכתבו ע"י מרנן החזו"א או הקה"י זי"ע.

התבטאות אישית של רבינו הקה"י על הגרצפ"פ היא חידוש עבורי. כאמור, מרן הגרי"ז ראה בגרצפ"פ את הסמכות ההלכתית בירושלים, על אף מלחמתו הידועה ב'היכל שלמה'.דומני שכוונתו של הרב אי"ס במש"כ לעיל שאין ראוי לעסוק בכך דאי"ז מכב' של הסט', רצה לומר, דדמי למי שיצטט התבטאויות חריפות של הגה"ק ר"י עמדן נגד הגה"ק ר"י אייבשיץ, שבוודאי, אחרי שהיום גלוי וידוע לפנינו כל רום תוקפו ותהילתו של האחרון, שוב אי"ז מכב' של הראשון שנצטט התקפותיו כנגדו, אע"פ שאין ספק ח"ו למי מאיתנו בכך, שהגר"י עמדן לש"ש התכווין ואורייתא קמרתחא ביה.
היום כולנו יודעים שהגרצפ"פ היה מהאנשים הגדולים ביותר שהעמידה ירושלים בדורות האחרונים, גאון אדיר, שקדן מופלא כמעט מאין כמותו, צדיק בדרכיו וחסיד במעשיו. התבטאות אישית(אם ישנה כזאת, אין לי מושג) שיש בה פקפוק בגדלותו התורנית, ק"ו ביר"ש שלו, כמוה כהתבטאות אישית של הגר"י עמדן נגד הגר"י אייבשיץ, אע"פ שגלוי וידוע לננסים כמותינו, שלש"ש נאמרה ודבר שפתיים אך למחסור. זכרם של כל הצדיקים והקדושים לברכה, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

לגבי תקומת הדור, אין ספק שרבותינו החזו"א, הגרי"ז, הקה"י והאבי עזרי, התייחדו בין השאר בכך שביצרו את החומות של היהדות החרדית, ושל בני התורה בפרט, בדקדוק הלכה, בהתרחקות מ'דעת בעה"ב' ואדרבה הכנעה לדעת תורה, בהתמסרות לחיי עמל התורה ועוד, ובאמת אין ספק שבלעדיהם הצביון התורני שלנו היה שונה מאד וברוך שמסר עולמו לשומרים.
אעפ"כ, לומר שהם לבדם הקימו את עולם התורה מאפס, זה עיוות היסטורי(או כפי שהעיר יפה הרב הידען: "מאמר מערכת"), וזו פגיעה בגדולים רבים שמסרו את נפשם בצוותא עם רבותינו הנ"ל על הקמת עולם התורה מחדש, ומהם יתד ומהם פינה לפריחה התורנית הגדולה. עולם התורה התפתח כאן בארץ למימדיו העצומים, מישיבות חברון, פונוביז', מיר, סלובודקא ועוד. היו אנשים גדולי עולם שהקימו את הישיבות הללו וגם טיפחו וריבו אותם, התעלו על חורבנם האישי(שואת אירופה),הקימו את הישיבות בחוסר אמצעים, והפריחו את השממה. בלעדי הרב מפונוביז', ר' אליעזר יהודא פינקל, ר' חיים שמואלביץ ועוד, לא ירושלים ולא ב"ב היו יכולות להיות במעמדם התורני כיום. התואר 'מקימי הדור התורני' הולם אותם להפליא, יחדיו עם רבותינו הגדולים הנ"ל.

הרב קו ירוק, אני מקווה מאד שבמילים "או קרירות נוסח הפשרנים או אלה שחיזקו את הפשרנים" לא התכוונת חלילה להגרצפ"פ זי"ע, כי אם כן, ראוי שתשתטח על קברו בחליצת נעליים ותבקש מחילתו, ויפה שעה אחת קודם.

נ"ב:
א) מעניינת העובדה שרבינו הקה"י לא נמנע מלשדך את בנו יחידו, ברא כרעא דאבוה, יבל"ח מרן הגר"ח, עם הרבנית בת שבע ע"ה שהגרצפ"פ היה דודה הגדול, ואביה מרן הגרי"ש הושפע ממנו רבות.
ב) קראתי את הקישור של הרב יבנה, והתמלאתי צער רב מגודל הבזיונות שביזה את עצמו הג"ר קלמן כהנא ז"ל על דברי תורתו של מרנא החזו"א, כמה חירף את נפשו כדי להעמיד את דעתו של רבו. נזכרתי גם בהקדמה שכתב ל'טהרת בת ישראל'. הוא היה תלמידו הנאמן ועושה דברו של מרן זי"ע וזכויותיו רבות. הצער מתעצם שבעתיים כשחושבים כיצד התגלגלו הדברים הלאה, ונזכרים באיגרתו המרטיטה מלאת האהבה של החזו"א אליו כעבור שנים ספורות, אי אפשר לתפוס כיצד התפתחו העניינים להיכן שהתפתחו.
ובאמת, להעמדת הצביון שלנו כיום, יש חלק לא מבוטל גם לעושי דברם של רבותינו שהביאו לידי ביצוע את דעתם, ביניהם ייקע'ס לא מעטים שגדלו על ברכי 'תורה עם דר"א', אבל ביראתם התמימה ובדביקותם בחכמים נלחמו להנחיל את דעתם של הגדולים גם אם היתה שונה מהדרך בה התחנכו. שני ייקע'ס כאלה היו הרב קלמן כהנא והרב וולף מהסמינר, הם היו ממושמעים לחזו"א יותר מלא מעט ליטאים בני זמנם...

[פרי יהושע]

אני מחזק דבריו הנפלאים ומלאי הטעם של הרב פרנקל תואמים, אי אפשר שלא, ואף שגם אני מסכים שאין שכתוב ההיסטוריה נאה ויאה בכל מצב, אבל מכאן ועד לנבור במלחמות עם איזה אמוציות פראיות ולא נכונות שגם כוונת עושי המלחמות פשיטא שלא זו הייתה כוונתם, ולשני הכיוונים הדבר אמור היינו בין להתנפל על עושי המלחמות ובין לגבות ולהגן עליהם בלהט קודש כיון וברור ופשוט שלא לזאת הייתה כוונתם, והמבין יבין וינעם.

[פרי יהושע]

גם למי שלא ידען אסור לומר כך,
מי שלא יודע שישאל למי שכן יודע!

לולא רבותינו האבי עזרי והקה"י מפחיד לחשוב מה היה פה!

מה שלא מדוייק כאן שהם לא קמו בדור של אחר החורבן אלא בדור שלאחר אחריו, [ובלי לחשוב מה היה בלעדיהם, אגב זה היפותטי כיון ואנו מאמנים בצדיקים ששתלם וכו']

[לעומקו של דבר]

מכאן ועד לנבור במלחמות עם איזה אמוציות פראיות ולא נכונות שגם כוונת עושי המלחמות פשיטא שלא זו הייתה כוונתם, ולשני הכיוונים הדבר אמור היינו בין להתנפל על עושי המלחמות ובין לגבות ולהגן עליהם בלהט קודש כיון וברור ופשוט שלא לזאת הייתה כוונתם, והמבין יבין וינעם.

פרי עץ חי וקיים.

[פרנקל תאומים]

נולד בירושלים ובבחרותו נסע לארה"ב לבדו כדי לפרנס את משפחתו שנשארו בא"י. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7 ... 7%9C%D7%98

נזכרתי תודה, אולי אפשר להוסיף פרטים עליו, ועל סגנונו, נשמע ליבדיק!

בהיותו בירושלים, היה ב'מחתרות'(כמדומני לח"י).

[קו ירוק]

כפי ששיער הר' פרנקל תאומים, לא היתה כונתי שהסטייפלער ראה בו מהפשרנים, ואם יש מקום לטעות בלשוני (אני לא רואה מדוע) אני מכריז זאת בזה. כי הרי זה לא נכון עובדתית. אבל הוא היה קשור עם מה/מי שהסטייפלער נלחם, כדי להעמיד דור של יראים, ולהתבדל מהקירוב לפשרנים.
למותר לציין שגדול נורא בתורה כזה, מה לנו להגדירו. וכי ספריו לא מספיקים להכריז על כך, למי שלא על גדלותו באופן אחר.

בודאי שהגדולים שהזכרתי לא חיו בואקום.. כדוגמא, גם החזו"א לא היה 'בונה' את הישוב החדש בבני ברק, אילו לא היה הפוניבז'ע רב.
התכוונתי שהם עמדו בראש, יותר משאר רבנן זצוק"ל, ומסרו נפשם להעמידו על צביונו. לכן נלחמו במה שהיה יכול להחליש את הצביון אותו הם שאפו להקים.

א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.

כמובן אין כאן שום כוונה להקלות בכבוד ת"ח שהם אש אוכלה, אך מטרתי בכך להבהיר ללבלרים, שזה לא מאמר מערכת, אלא האמת כפי שידועה. כבר כתב כאן מישהו שמי שלא יודע שישאל את מי שיודע.. אגב, אילו הרב ידען היה מדייק בלשוני היה רואה שכתבתי שהדור קם מאפס - לא נכתב שם שהם אלו הקימוהו מאפס, אף שאכן הם עמדו בראש ומסרו נפשם יותר מאחרים.

הדברים נכתבו כבר, שהשידוך של הסטייפלער בההורמנא דהחזו"א.
אף שהרב ק.כ. היה אמנם מקורב מאוד (וטהרת בת ישראל שלו נלמד שנים רבות בהיכלי הישיבות בשיעורים לחתנים, לא יודע מה היום), אבל אח"כ שקיל למטרפסיה בהנהגות ציבוריות. והסטייפלער הגדיר טוב מה זה פא"י. חיפוש במאגר האוצר בקריינא דאיגרתא יוביל את המעיין להגדרתו.
אגב, החזו"א גם התבטא; איפה ההונגרים שלי... לא רק הייקים..

[פרנקל תאומים]

כפי ששיער הר' פרנקל תאומים, לא היתה כונתי שהסטייפלער ראה בו מהפשרנים, ואם יש מקום לטעות בלשוני (אני לא רואה מדוע) אני מכריז זאת בזה. כי הרי זה לא נכון עובדתית. אבל הוא היה קשור עם מה/מי שהסטייפלער נלחם, כדי להעמיד דור של יראים, ולהתבדל מהקירוב לפשרנים.
למותר לציין שגדול נורא בתורה כזה, מה לנו להגדירו. וכי ספריו לא מספיקים להכריז על כך, למי שלא על גדלותו באופן אחר.

בודאי שהגדולים שהזכרתי לא חיו בואקום.. כדוגמא, גם החזו"א לא היה 'בונה' את הישוב החדש בבני ברק, אילו לא היה הפוניבז'ע רב.
התכוונתי שהם עמדו בראש, יותר משאר רבנן זצוק"ל, ומסרו נפשם להעמידו על צביונו. לכן נלחמו במה שהיה יכול להחליש את הצביון אותו הם שאפו להקים.

א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.

כמובן אין כאן שום כוונה להקלות בכבוד ת"ח שהם אש אוכלה, אך מטרתי בכך להבהיר ללבלרים, שזה לא מאמר מערכת, אלא האמת כפי שידועה. כבר כתב כאן מישהו שמי שלא יודע שישאל את מי שיודע.. אגב, אילו הרב ידען היה מדייק בלשוני היה רואה שכתבתי שהדור קם מאפס - לא נכתב שם שהם אלו הקימוהו מאפס, אף שאכן הם עמדו בראש ומסרו נפשם יותר מאחרים.

הדברים נכתבו כבר, שהשידוך של הסטייפלער בההורמנא דהחזו"א.
אף שהרב ק.כ. היה אמנם מקורב מאוד (וטהרת בת ישראל שלו נלמד שנים רבות בהיכלי הישיבות בשיעורים לחתנים, לא יודע מה היום), אבל אח"כ שקיל למטרפסיה בהנהגות ציבוריות. והסטייפלער הגדיר טוב מה זה פא"י. חיפוש במאגר האוצר בקריינא דאיגרתא יוביל את המעיין להגדרתו.
אגב, החזו"א גם התבטא; איפה ההונגרים שלי... לא רק הייקים..

הרב קו ירוק הנעים והחביב,

אם התכוונת לומר שמרנן הרב שך והסטייפלער עמדו בראש והיו הקברניטים הבולטים והעיקריים של בני התורה בערך מאמצע שנות הל', אתה בוודאי צודק.
ברור שבמלחמותיהם של גדול"י להעמדת הדת על תילה או לביצור חומותיהם של בני הישיבות, כוונתם היתה לשמים, אבל אם בעקבות מלחמה פלונית, גדול פלוני, זלזל בגדלותו של גדול אחר או פיקפק ביר"ש שלו (ושוב, אין לי מושג אם זה מה שהיה בנידון דנן, אני רק הבנתי מעין זאת מהרמיזות השונות בתחילת האשכול), והיום אנו יודעים שאין דופי בגדלותו וביראתו של אותו גדול אחר, בוודאי שלא ראוי למשמש בדברי הגנאי, ובוודאי שהמשמוש בהם הוא פגיעה בכבודו של הגדול שאמרם, לא פחות משהוא פגיעה בכבודו של הגדול שהיה מושאם.
ממילא, ההשוואה למקרה של הגריעב"ץ ובעל האו"ת, היא נכונה בהחלט. מפני שהנושא הוא לא אם גדול פלוני צדק בשעתו במאבקו או בחשבונותיו. הנושא הוא האם צדק בביקורתו האישית על הגדול השני אם אכן פיקפק בגדלותו, ובנידון דנן ברור לגמרי שאם היה זלזול בגדלותו של הגרצפ"פ, הרי שהוא היה בטעות, או שאורייתא קמרתחא בגדול המבקר,מפני חשיבות המאבק לדעתו, ולכן אם נמשמש באותה ביקורת, אין ספק שאי"ז מכבודו לא של האומרה ולא של מושאה.
אפשר לנסות להבין ולהגדיר מה היו טענותיו של רבינו הקה"י על גישתו ההלכתית או על עמדתו האידיאולוגית של גדול אחר, ע"מ שנדע את הדרך אשר נלך בה, היות שאנו רואים את עצמנו כהולכים בדרכו של הקה"י. אבל אל לנו להתחקות אחרי ביקורת אישית שיש בה הפחתה מגדלותו של גדול אחר,שאנו יודעים שלא היה דופי בגדלותו. פעם נוספת: יש להבדיל בין ביקורת על דרך לביקורת אישית.
(וגם כשמדברים על ביקורת על דרך, צריך זהירות רבה שלא ניכווה, וגם יש להקפיד שלא ישתמע כאילו אנו הק' מבקרים, אלא להיתלות בקבלת רבותינו המבקרים).

לגבי "האמת כפי שידועה", להווי ידוע שפעמים הרבה היא איננה האמת כלל וכלל, אע"פ שהיא "ידועה".
ומה"ט גם המשפט "מי שלא יודע שישאל את מי שיודע" איננו במקומו, ואדרבה הערתו של הרב הידען היתה במקומה,הגם שנאמרה בנימה צינית כדי לחדד את המסר.
את הדיוק בלשונך לא הבנתי. אם הדור קם מאפס, ולא הם אלו שהקימוהו, מה הפי' "מקימי הדור התורני שקם באר"י אחרי החורבן מאפס", האם התכוונת לומר שהם הקימו את הדור שכבר קם? (בקיצור, אני כמובן מקבל את דבריך שכוונתך היתה אחרת, אבל משמעות הניסוח שלך היא כפי שאנו הבנו אותו).

לגבי הגרק"כ ז"ל, אני חושב שנכון לקחת את הדברים בפרופורציה, ולא לשכוח את זכויותיו הרבות בזיכוי הרבים ובהעמדת הדת, שהיו בד בבד וגם פועל יוצא מדביקותו הנפלאה ברבינו החזו"א, עד אותה נפילה ידועה. כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך. לא מדובר כאן באדם שחלילה הפסיק להיות יר"ש ומדקדק במצוות, כ"א בת"ח יר"ש מתחילה ועד סוף שטעה טעות חמורה, אינני יודע, אבל יתכן שברבות הימים חזר בו מכך. אני יודע על ת"ח יקר, ר"מ בישיבת 'קרית מלאכי' המחנך תלמידים הרבה לעמל התורה ולדעת תורה,והוא נכדו(או אולי אפי' חתנו, אינני בטוח). אם לא קראת את הקישור של הרב יבנה, אני מציע לך לקוראו, אני כאמור הזדעזתי ממש לראות כמה התבזה על דביקותו ברבינו החזו"א, ועל הילחמו את מלחמתו.

[גבול ים]

הדברים פשוטים וברורים, רבים וכן שלמים קוממו את הריסות החורבן והעמידו דור ת"ח ויראים, אבל את הצביון הכיוון והדרך נתנו בודדים, בתחילה בעיקר מרנן החזו"א והבריסקערוב ואת דרכם המשיכו בדורינו הקה"י והאבי עזרי, והדברים פשוטים.
אחד מהדברים שעליהם נלחמו רבותינו היתה הרבנות הראשית ומה שהיא מייצגת, ומכיוון שרבנותו מטעם של הגרצפ"פ רוממה את קרנה של הרבנות היה בזה חיזוק רב למחנה שכנגד, ועל כך יצא קצפם של החזו"א והקה"י.

[שש ושמח]

ברור שבמלחמותיהם של גדול"י להעמדת הדת על תילה או לביצור חומותיהם של בני הישיבות, כוונתם היתה לשמים, אבל אם בעקבות מלחמה פלונית, גדול פלוני, זלזל בגדלותו של גדול אחר או פיקפק ביר"ש שלו (ושוב, אין לי מושג אם זה מה שהיה בנידון דנן, אני רק הבנתי מעין זאת מהרמיזות השונות בתחילת האשכול), והיום אנו יודעים שאין דופי בגדלותו וביראתו של אותו גדול אחר, בוודאי שלא ראוי למשמש בדברי הגנאי, ובוודאי שהמשמוש בהם הוא פגיעה בכבודו של הגדול שאמרם, לא פחות משהוא פגיעה בכבודו של הגדול שהיה מושאם.
ממילא, ההשוואה למקרה של הגריעב"ץ ובעל האו"ת, היא נכונה בהחלט. מפני שהנושא הוא לא אם גדול פלוני צדק בשעתו במאבקו או בחשבונותיו. הנושא הוא האם צדק בביקורתו האישית על הגדול השני אם אכן פיקפק בגדלותו, ובנידון דנן ברור לגמרי שאם היה זלזול בגדלותו של הגרצפ"פ, הרי שהוא היה בטעות, או שאורייתא קמרתחא בגדול המבקר,מפני חשיבות המאבק לדעתו, ולכן אם נמשמש באותה ביקורת, אין ספק שאי"ז מכבודו לא של האומרה ולא של מושאה.
אפשר לנסות להבין ולהגדיר מה היו טענותיו של רבינו הקה"י על גישתו ההלכתית או על עמדתו האידיאולוגית של גדול אחר, ע"מ שנדע את הדרך אשר נלך בה, היות שאנו רואים את עצמנו כהולכים בדרכו של הקה"י. אבל אל לנו להתחקות אחרי ביקורת אישית שיש בה הפחתה מגדלותו של גדול אחר,שאנו יודעים שלא היה דופי בגדלותו. פעם נוספת: יש להבדיל בין ביקורת על דרך לביקורת אישית.
(וגם כשמדברים על ביקורת על דרך, צריך זהירות רבה שלא ניכווה, וגם יש להקפיד שלא ישתמע כאילו אנו הק' מבקרים, אלא להיתלות בקבלת רבותינו המבקרים).

גם אני לא יודע כלל מה היתה ביקורתו של הקה"י על הגרצפ"פ, כשם שאתה אינך יודע.
אבל לענ"ד הקביעה שאם היה זלזול בגדלותו של הגרצפ"פ בודאי שהוא היה בטעות, היא קביעה מופרכת. הרי מסתבר שהקה"י לא טען שהוא עובר עבירות ממש במזיד וכדו' [כמו שטענו במחלוקת היעב"ץ והאו"ת] אלא שהיו לו טענות על דברים דקים, וכעין מה שהי' על הר' קוק. בודאי כולם יודעים, היום וגם אז, שהר"ק פחד מחילול שבת למשל הרבה יותר מכל המדברים כאן. מ"מ אף אחד מתלמידי החזו"א לא מעלה על דעתו שהחזו"א טעה בביקורתו עליו. וה"ה על הגרצפ"פ, כבר אז כולם ידעו מגדלותו ומהיר"ש שלו, ואין שום דבר שאנו יודעים היום שלא ידעו אז.
כאמור כ"ז בלי לדעת כלל מה אמר הקה"י ומדוע [אולי מישהו יתנדב סוף סוף לכתוב הידוע לו?]

[פרנקל תאומים]

החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק, אלא שהתנגד לגישתו של האחרון לגבי ההתמודדות עם אתגרי התקופה, כלומר וכאמור-ביקורת על דרך ולא ביקורת אישית. והן הן הדברים שכתבתי.

[שש ושמח]

החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק,

אינו אמת כלל. אינני מתכוין להוסיף ולדון כאן בנושא זה.

[פרנקל תאומים]

דבריי הנ"ל הם אמת לאמיתה(ובדקתים היטב היטב). ואם יש באמתחתו של מאן דהוא הוצאת ש"ר בעניין, אכן מן הראוי שיחסוך אותה מאיתנו.

[פרי יהושע]

החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק,

אינו אמת כלל. אינני מתכוין להוסיף ולדון כאן בנושא זה.

ח"ו להד"ם דברי שקר.

[השש בדברי תורה]

א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.

לדעתי יש בהנ"ל זלזול גדול בגדולי ישראל. היעב"ץ לא היה היחיד שלחם נגד הר"ר יונתן אייבשיץ זצ"ל. גדול האחרונים מרן הפני יהושע לחם נגדו בכל עוז, ועוד גדולים וטובים לחמו נגדו. כל אלו אינם צריכים לעדותו של 'אליאך' לטהר אותם.

כמו כן אין היעב"ץ, בעמח"ס 'שאילת יעב"ץ', 'לחם שמים', 'מור וקציעה', ועוד הרבה ספרים גאוניים המלאים דברי יראה, צריכים לסידורו כדי 'להכשירו'. ואם הרשות נתונה הייתי אומר שאינו צריך לעדותו של מרן החזון איש כדי לקרבו או לרחקו. דברים כאלה יוצאים ממבט ראי מאד מאד צר, שמודדים גדולי עולם אשר כל בית ישראל נשען עליהם לפי מה שאומר עליהם 'החזון איש' עד 'אליאך'. הפני יהושע כבר אינו מאן דאמר והיעב"ץ עצמו אינו מאן דאמר.

אנחנו עשירים בגדולי עולם במשך הדורות, והפני יהושע והיעב"ץ עומד בראש קבוצה חשובה הלזו, למה עשינו עצמינו כאילו אין לנו כי אם מ'הגר"א ועד החזון איש'? ח"ו אין הכוונה להקטין גדלותו המופלגת של הגר"א, ובדרך כלל אנו מייחסים אליו כאחד מיוחד מהאחרונים ואולי אפילו כאחד מהראשונים, אבל האם צריכים לשלול מחמת זה כל שאר גדולי האומה?

דרך אגב, ראוי להזכיר כאן מאמרו של רש"ז ליימן (When a Rabbi is Accused of Heresy: The Stance of the Gaon of Vilna) אודות עמדתו של הגר"א במחלוקת היעב"ץ עם הגר"י אייבשיץ http://leimanlibrary.com/texts_of_publications/82.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20The%20Stance%20of%20the%20Gaon%20of%20Vilna.pdf ושם הוא מערער על מה שמקובל שהגר"א החזיק בשתי ידיו בעמדתו של הגרי"א, עיי"ש.

עכ"פ ראוי לכל בר דעת לידע, שעמדתו של היעב"ץ ושל הפני יהושע הייתה מובנת מאד לפי הידיעות שהיו להם, ואם כי אנחנו יודעים ומאמינים בצדקת הצדיק דמעיקרא הגרי"א, אין שום סיבה להרהר בכוונותיהם של גדולי עולם, אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א, ורק תלמידיו הרבים של הגרי"א הצילו אותו לדורות. וראה דרושי צל"ח בהספד על הגרי"א שכתב בפירוש שהיה שנאה ביניהם, זאת אומרת שגם הצל"ח צידד נגד הגרי"א בזה. ומעתה אין לנו לחפש אחר מימרות בשם הגר"א והחזון איש, וכש"כ לא מ'אליאך' כדי להצדיק את טהרת המחשבה של קדוש ישראל היעב"ץ אשר החתם סופר מעריץ אותו בהערצה מופלגת.

לגבי דברי הערכה שכתב הגר"א אודות הגרי"א, מסתמא כוונתו למכתב ששלח הגר"א להגרי"א ונדפס בלוחות העדות (עא, ב) וז"ל, ישיש כגבור לרוץ אורח משרים בתורה ויראת חטא ולקרב העם לתורה ולתעודה רבה דעמ' מדרבנת' דאומתא הרב המאור הגדול הגאון אמיתי המפורסם חריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כבוד קדושת שמו נאה לו מהור"ר יהונתן נר"ו: הגעני מכתב פתוחי חותם גיה"ק ששלח פירושים אמיתיים על ה' קמיעות דמיץ הנדפסים אשר יסותם בהררי קודש, וביקש ממני לעיין בו אם ישרים הם, והטריח עצמו מגודל צערו ס"ת בעו"ה שרוי' בצער, והוא הודיעו צערו לרבים, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה לעשות שלום שישתקע אש התבערה אש זרה ממחלוקת אשר לא כדת, אבל מי אנכי מארץ מרחק וכו' וכו', עכ"ל.

אודות העובדה שהסידור של היעב"ץ 'התקבל', תמה אני אילו משום הא אינו ראיה, שהרי הדפיס את הסידור קודם המחלוקת וכמדומני שהיעב"ץ כותב באיזה מקום שהגרי"א עצמו החמיא אותו על הסידור קודם פריצת המחלוקת.

[פרי יהושע]

א"א להשוות בין המח' של הגריעב"ץ עם האו"ת. ומה לנו כי ננבור במח' ההיא. שם צד אחד היה צודק ואחד לא, גם אם הוא נלחם לש"ש. כי לא נמצא באו"ת שום דופי ולא חשש דופי, וכמו שאמר הגר"א על האו"ת שממקום טהור יהלכו (לא זוכר מקמו בספר של אליאך), וחששו של המו"ק היה חשש שוא (מעניין ששמעתי כתוב, שהחזו"א התבטא על הגריעב"ץ שהוא היה לגמרי לש"ש, שהרי הסידור שלו התקבל! אבל אינני יודע היכן כתוב). כאן לסטייפלער היה חשבון מדוע הוא הצטרף לאלו שהגשר שהם הולכים עליו הוא 'חד סיטרי' - כהגדרתו של הגרא"ו זיע"א.

לדעתי יש בהנ"ל זלזול גדול בגדולי ישראל. היעב"ץ לא היה היחיד שלחם נגד הר"ר יונתן אייבשיץ זצ"ל. גדול האחרונים מרן הפני יהושע לחם נגדו בכל עוז, ועוד גדולים וטובים לחמו נגדו. כל אלו אינם צריכים לעדותו של 'אליאך' לטהר אותם.

כמו כן אין היעב"ץ, בעמח"ס 'שאילת יעב"ץ', 'לחם שמים', 'מור וקציעה', ועוד הרבה ספרים גאוניים המלאים דברי יראה, צריכים לסידורו כדי 'להכשירו'. ואם הרשות נתונה הייתי אומר שאינו צריך לעדותו של מרן החזון איש כדי לקרבו או לרחקו. דברים כאלה יוצאים ממבט ראי מאד מאד צר, שמודדים גדולי עולם אשר כל בית ישראל נשען עליהם לפי מה שאומר עליהם 'החזון איש' עד 'אליאך'. הפני יהושע כבר אינו מאן דאמר והיעב"ץ עצמו אינו מאן דאמר.

אנחנו עשירים בגדולי עולם במשך הדורות, והפני יהושע והיעב"ץ עומד בראש קבוצה חשובה הלזו, למה עשינו עצמינו כאילו אין לנו כי אם מ'הגר"א ועד החזון איש'? ח"ו אין הכוונה להקטין גדלותו המופלגת של הגר"א, ובדרך כלל אנו מייחסים אליו כאחד מיוחד מהאחרונים ואולי אפילו כאחד מהראשונים, אבל האם צריכים לשלול מחמת זה כל שאר גדולי האומה?

דרך אגב, ראוי להזכיר כאן מאמרו של רש"ז ליימן (When a Rabbi is Accused of Heresy: The Stance of the Gaon of Vilna) אודות עמדתו של הגר"א במחלוקת היעב"ץ עם הגר"י אייבשיץ http://leimanlibrary.com/texts_of_publications/82.%20When%20a%20Rabbi%20is%20Accused%20of%20Heresy%20The%20Stance%20of%20the%20Gaon%20of%20Vilna.pdf ושם הוא מערער על מה שמקובל שהגר"א החזיק בשתי ידיו בעמדתו של הגרי"א, עיי"ש.

עכ"פ ראוי לכל בר דעת לידע, שעמדתו של היעב"ץ ושל הפני יהושע הייתה מובנת מאד לפי הידיעות שהיו להם, ואם כי אנחנו יודעים ומאמינים בצדקת הצדיק דמעיקרא הגרי"א, אין שום סיבה להרהר בכוונותיהם של גדולי עולם, אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א, ורק תלמידיו הרבים של הגרי"א הצילו אותו לדורות. וראה דרושי צל"ח בהספד על הגרי"א שכתב בפירוש שהיה שנאה ביניהם, זאת אומרת שגם הצל"ח צידד נגד הגרי"א בזה. ומעתה אין לנו לחפש אחר מימרות בשם הגר"א והחזון איש, וכש"כ לא מ'אליאך' כדי להצדיק את טהרת המחשבה של קדוש ישראל היעב"ץ אשר החתם סופר מעריץ אותו בהערצה מופלגת.

לגבי דברי הערכה שכתב הגר"א אודות הגרי"א, מסתמא כוונתו למכתב ששלח הגר"א להגרי"א ונדפס בלוחות העדות (עא, ב) וז"ל, ישיש כגבור לרוץ אורח משרים בתורה ויראת חטא ולקרב העם לתורה ולתעודה רבה דעמ' מדרבנת' דאומתא הרב המאור הגדול הגאון אמיתי המפורסם חריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כבוד קדושת שמו נאה לו מהור"ר יהונתן נר"ו: הגעני מכתב פתוחי חותם גיה"ק ששלח פירושים אמיתיים על ה' קמיעות דמיץ הנדפסים אשר יסותם בהררי קודש, וביקש ממני לעיין בו אם ישרים הם, והטריח עצמו מגודל צערו ס"ת בעו"ה שרוי' בצער, והוא הודיעו צערו לרבים, ומי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה לעשות שלום שישתקע אש התבערה אש זרה ממחלוקת אשר לא כדת, אבל מי אנכי מארץ מרחק וכו' וכו', עכ"ל.

אודות העובדה שהסידור של היעב"ץ 'התקבל', תמה אני אילו משום הא אינו ראיה, שהרי הדפיס את הסידור קודם המחלוקת וכמדומני שהיעב"ץ כותב באיזה מקום שהגרי"א עצמו החמיא אותו על הסידור קודם פריצת המחלוקת.

כל דבריו אמת וקיים ומכה ניצחת למשכתבי ההיסטוריה די בכל אתר ואתר.

אני מקווה שלא אהיה מבחינת כל המוסיף וכו', וחכמים הזהרו וכו'.

הלא רק בגלל המרחק קל לנו לומר דברים והם כרגיל כאן חד סימטרים בצורה מבהילה, כל בר דעת מבין שלפי העובדות הנראות לעין היה משהו בעייתי מאד בסביבה של ר"י [ואני משתדל שלא ייצא מתחת ידי מכשול אבל קשה להתעלם למי שאין דרכו בשכתוב ההיסטוריה כנ"ל], וזו הייתה תקופה כ"כ קשה לעם ישראל שבאשכנז גרעין החורבן היה שם, הכל היה תסמינים של המעבר לתקופת ההשכלה, גם השבתאות, הקבלה והבנתה, הרעיונות החדשים הכמיה לגאולה וההיפתחות לרעיונות חדשים שאולי במובן מה עוד לא היו לכולם הכלים להתמודד איתם בגלל החשיבה שעדין לא התפתחה באירופה מספיק בגלל הנצרות צרת האופק, אמנם אנשים חיו עם מושגים גבוהים לאין ערוך מתקופתינו, ודווקא בגלל כך יכלו להיכשל, גם היום יש בעיות, אבל הקלות הבלתי נסבלת של האידאולגיות משאירה הכל בתחום של היצרים השפלים בלבד, ובאמת לולי ההתנגדות איני בטוח שלא היה יוצא מכשול גדול, [אש המחלוקת הזו לפי דעת איזה הסטו' הייתה הפתח לחורבן כל המעמד הרבנים בגרמניה, אני לא בטוח, אפי' נראה לי שזה תרוץ של אלה שאוהבים להאשים את המערכת]. כדי שלא ישמע חלילה קטרוג נסגור בזאת שעכ"פ לדורות נזכור את כל גדולי ישראל המקובלים עלינו וכאמור בדבריו המאלפים של קודמי, [יתכן שדברי בזה מעט עמומים לא הייתה לי כ"כ ברירה אלא לסתום].

[קו ירוק]

החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק, אלא שהתנגד לגישתו של האחרון לגבי ההתמודדות עם אתגרי התקופה, כלומר וכאמור-ביקורת על דרך ולא ביקורת אישית. והן הן הדברים שכתבתי.

אף אחד לא חשב אחרת לגבי כל ויכוח בנידונים באשכול זה

[פרנקל תאומים]

הרב השש בדברי תורה והרב פרי יהושע,
בדומה לכך, התנגדותו של הגר"א לתנועה החסידית, ששוכחים שעוד כמה וכמה מגדולי תקופתו היו שותפים לה,וצורבים בתודעה רק את הגר"א.
וכמו"כ שוכחים כפי שכתב הרב פר"י בהקשר של מח' הגריעב"ץ והאו"ת: "שלפי העובדות הנראות לעין היה משהו מאד בעייתי בסביבה" של התנועה החדשה(וג"א כותב בזהירות),מה שעשה את ההתנגדות לכמעט מתבקשת, בוודאי על רקע אותה התקופה.

[פרנקל תאומים]

החזו"א מעולם לא פקפק בגדלותו או ביראתו של הגרא"י קוק, אלא שהתנגד לגישתו של האחרון לגבי ההתמודדות עם אתגרי התקופה, כלומר וכאמור-ביקורת על דרך ולא ביקורת אישית. והן הן הדברים שכתבתי.

אף אחד לא חשב אחרת לגבי כל ויכוח בנידונים באשכול זה

מצויין.
בסופו של דבר, פחות או יותר כולנו מסכימים לגבי נושאים רבים, אלא שלפעמים יש צורך ללבן את העניין ולפרק אותו לגורמים, ע"מ להגדיר את ההסכמות, וליצור תמונה בהירה יותר. אחרי שהתמונה מתבהרת, כ"א מאיתנו יכול לעבור על האשכול מתחילתו, ולראות האם כל מה שכתב תואם את התוצאה המוסכמת.

[סעדיה]

אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א.

????!!!!!!

[השש בדברי תורה]

אשר כמעט כל גדולי הזמן היו עמהם בדעה אחת נגד הגרי"א.

????!!!!!!

כל אלו שתמכו בעמדתו של הגרי"א היו בין אלפי תלמידיו, חוץ מהגר"א, ואילו העומדים נגדו היו זקני הדור, מרן הפני יהושע, היעב"ץ, הגרא"ל מאמסטרדם, הצל"ח, ועוד.

[אבןטובה]

ההר צבי שתמך בהיתר מכירה לא היתה זה שיטתו העצמית אלא הלך בשיטת רבו הגאון רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל והמתנגדים לההיתר מכירה לא היה מתאים להם לדבר נגד רשכבה"ג היתה להם יותר נוח לתלות זה ברצ"פ. כמו דאיתא הראשון קשה לי השני נוח לי הימנו

[מחולת המחנים]

ההר צבי שתמך בהיתר מכירה לא היתה זה שיטתו העצמית אלא הלך בשיטת רבו הגאון רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל והמתנגדים לההיתר מכירה לא היה מתאים להם לדבר נגד רשכבה"ג היתה להם יותר נוח לתלות זה ברצ"פ. כמו דאיתא הראשון קשה לי השני נוח לי הימנו

כיצד לפיכך יצא בשנת תר"ע נגד דעתו רבו (?) הגרי"א ספקטור וחתם יחד עם חברי הבית דין בירושלים נגד היתר המכירה.

לאפרושי מאיסורא.JPG (61.93 KiB) נצפה 8515 פעמים

בדץ ירושלים.JPG (74.08 KiB) נצפה 8515 פעמים

לכשתימצי לומר, זוהי הנקודה שעליה נסוב האשכול, יחסו של החזו"א להגרצ"פ.

[זיל בתר רובא]

השש בדברי תורה ופרי יהושע. למה אתם כאלה פחדנים וחכמים הנזהרים בדבריכם. אם אתם חושבים את השטות שנראה שאתם חושבים שרי"א באמת היה שבתאי תגידו את זה בפה מלא. מה יעשו לכם. לא יודעים כאן מי אתם באמת רק ניקים. ואם אוצר החכמה או איש ספר יחסמו אתכם תיכנסו בניק חדש.
ואם מהקב"ה אתם מפחדים. מסתמא הוא מבין את הרמיזות שלכם גם כן.

[בברכה המשולשת]

ביחס לכרוזים שהועלו:
א. הכרוז השני נוגע לכפיה על החקלאים לסמוך על התר מכירה, ועל זה כבר כתב מרן הראי"ה שיש לו דין של שעת השמד. (למרות שהוא עצמו היה מתומכי ההיתר, כידוע, אך הסביר שברגע שיש כפיה על אדם לנהוג לפי שיטה אחת ע"י גורם חיצוני הוי גזירת שמד, יעויין בדבריו באגרות רל"ז-רל"ט)
ב. הכרוז הראשון מתריע מפני פירות שגדלו בעבודות איסור, שנאסרו גם אחרי ההיתר אליבא דרוב המתירים, והלשון "ההיתר הידוע" מן הסתם נכתבה כדי שכל החותמים יוכלו לחתום ללא חשש.

[קו ירוק]

הרב זיל בתר רובא,
דברי סוטים מהאשכול, אבל נידונו בו, ובגלל תגובתך יורשה לי לשאול:
למה הינך חושב שהרב פרי יהושע והרב שש בד"ת סבורים ששבתאות היתה באו"ת חלילה
לי היה נראה מדבריהם שגדולי הדור פחדו שמא הקמיעות שכתב עלולים להביא דברים מסוג זה.
(לי אישית היה חדש שהפנ"י גם התנגד לזה, לא הובא מקור מוסמך כתוב, שאוכל להעשיר בו את ידיעותי)
היש מקור מוסמך שהגריעב"ץ האשימו בשתבאות כפשוטו, ושהפנ"י גם אחז כך ?

[מאת הלוי]

הרב זיל בתר רובא,
דברי סוטים מהאשכול, אבל נידונו בו, ובגלל תגובתך יורשה לי לשאול:
למה הינך חושב שהרב פרי יהושע והרב שש בד"ת סבורים ששבתאות היתה באו"ת חלילה
לי היה נראה מדבריהם שגדולי הדור פחדו שמא הקמיעות שכתב עלולים להביא דברים מסוג זה.
(לי אישית היה חדש שהפנ"י גם התנגד לזה, לא הובא מקור מוסמך כתוב, שאוכל להעשיר בו את ידיעותי)
היש מקור מוסמך שהגריעב"ץ האשימו בשתבאות כפשוטו, ושהפנ"י גם אחז כך ?

עי' ספר מנחת קנאות להגריעב"ץ.

[קו ירוק]

לאחר שראיתי את מכתבו של הפנ"י שנשלח אלי באישי, ותודה למפנה,
הרי שמתברר שאכן הפנ"י מאשימו במכתב לקהילתו 'שהסית והדיח רבים מבני עמנו', וברור שטעה טעות נוראה, שהרי עובדתית/היסטורית זוהי בדותא פורחת באויר, שאין לה שחר.
וודאי שנסלח לו לקדוש ה' מרנא הפנ"י, כי כתב לפי מה שראה ממרחק המקום.

ואין קשר בין מחלוקת מסוג זה שאליבא דאמת לא היה לה שחר, לביקורת שהיה לה שחר - כמושא אשכול זה.

[לעומקו של דבר]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

למה לא הקשבנו לאי"ס. אכן צדק ממנו.
אפילו הכותרת הזו מציקה.

[מאת הלוי]

כל האשכול הזה לא נראה לי מתאים לאלול.
ממ"נ, אם אין הסבר הרי זה ביקורת על החזו"א (ועוד יותר גיסו זצוק"ל) ואם יש הסבר הרי זה ביקורת על הגרצ"פ. ושניהם מיותרים לגמרי.
ובמכח"ת הרב פרי יהושע, חילוק בדרכי הלימוד לא מסביר אפס קצהו מהיחס (במיוחד של הסטייפלער).

ולאזן קצת, נספר את הידוע, שאילו הגרי"ז ובניו בעקבותיו העריכו מאד את כח הפסק וההוראה של הגרצ"פ והפנו אליו שאלות.

למה לא הקשבנו לאי"ס. אכן צדק ממנו.
אפילו הכותרת הזו מציקה.

אכן לפי התגובות באשכול, חרטה עולה בליבי על פתיחתו של נושא שהידרדר למסלול לא ענייני וגם לא קשור לנושא האשכול. סהדי במרומים שהעליתי נושא זה בתום לב וללא כל כוונה להצית אש מחלוקת וביזוי ת"ח.
לאור כל האמור לעיל אבקש מההנהלה לנעול אשכול זה.
תודה.

[עושה חדשות]

אחשוב כעין חובה לחוות מה שבליבי מה שראיתי במכתבו דרך אגב, לשון סהדי במרומים אנחנו חושבים לשון זה מאביזרייהו דשבועה [עי' נדרים כב ע"ב] והזכרת דברים כאלו נתחנכנו לחשבם לחמורות שבחמורות [כמבואר באגרת הגר"א ז"ל] מלבד שנהגו להחמיר בשבועת אמת כמבואר בתשובת חתם סופר, עוד זה יוצא מדבור בנחת שנאה לחכמים, וגם הוא הערה להרגש בדברים של מה בכך

גם אני מצטרף לבקשת הנעילה, כי איככה אוכל וכו'.