ר' ישראל שניאור

[פרי יהושע]

ובעקבות הסקירה, (שנמחקה מכאן בינתיים, ב"ה?), אסתקרן לדעת עוד:

-מה כתב רבי אפרים מבונא על "קינוסי" שב-כל נדרי?
-מה ביאר הרוקח על והאדם ידע את חוה אשתו?

[עושה חדשות]

ובעקבות הסקירה, (שנמחקה מכאן בינתיים, ב"ה), אסתקרן לדעת עוד:

-מה כתב רבי אפרים מבונא על "קינוסי" שב-כל נדרי?
-מה ביאר הרוקח על והאדם ידע את חוה אשתו?

שדר לי חכ"א:

המיוחס לרוקח.PNG (10.92 KiB) נצפה 9940 פעמים

===

?

דחוף לכת"ר שליט"א לשמוע קצת לשה"ר? אם תשיג לי היתר, יש לי הרבה מה לספר לך...

[פרי יהושע]

?

דחוף לכת"ר שליט"א לשמוע קצת לשה"ר? אם תשיג לי היתר, יש לי הרבה מה לספר לך...

חלילה שאני להוט אחר לה"ר, אני להוט שתהיה ביקורת הוגנת, ולא רק ליצנותא של ע"ז אלא גם ספרים שלנו, אם לא היו כותבים תמיד עליהם לא באו לכאן עוד כבושם הזה, היה משהו שהיה מתעניין לקרוא את הביקורת וגם אולי את הספר עצמו, משא"כ השיטה הנ"ל מובילה לשעמום אינטלקטואלי אדיר, וכבר כתבתי לעיל ממי שמעתי היתר לכך, מצאנו משם, [לצערי אני יודע עוד לעשות קישורים].

[מוישי]

לא ראיתי בסקירה שום לשה"ר אלא רק מעט פרופורציות. וא"כ יש כאן הוצש"ר על הרב עינבל ובזיון ת"ח אמיתי

[עושה חדשות]

בהחלט יש מקום להסתפק האם מותר לספר לשה"ר למטרת הפגת שיעמום אינטלקטואלי וכו', וכן לדון האם המאמר הנ"ל היה רק מעט פרופורציות ולא יותר מכך.

ולענ"ד, כלפי המאמר הזה, אין שום מקום היתר כלל, אין בזה תועלת (שא"א להשיג בדרכים אחרות), זה לא נוגע להיתר של החזו"א ולא להיתר של ר' הלל זאקס וכו'. וזה לא שייך לביקורות ספרים אחרות שפירסם הגרי"ע, שבהם יל"ד ולהתיר מהטעמים הנ"ל.

אבל יש כאן לשה"ר, פרסום חסרונותיו של הזולת בצורה צינית ורעה, ופגיעה ממשית וחמורה של באדל"ח.

ח"ו לפגוע במאום בכבודו המרומם של הגאון הרב עינבל, (אדרבה: ליבי אומר לי שהוא "מודה על האמת" כראוי לאדם נעלה שכמותו, וידו היא זאת שהיתה ב'מעל' של הסרת הסקירה הנ"ל מרה"ר הזו), ובודאי אין כאן ביזיון ושם רע כלל וכלל, כי אם הצלה מאיסור ותל"מ.

אני מוכן להושיב סנהדרין גדולה של 71 דיינים ות"ח מופלגים, (שייבחרו ע"י הרה"ג מוישי ופרי יהושע), ולהתחייב על סכום גבוה לצדקה על הצד שרובם יפסקו שמותר לפרסם את המאמר על "מעשה אפוד" הנ"ל.



אינני מכיר את הרב שניאור כלל, ואין לי בזה שום אינטרס, ס"ה שלחתי את המאמר לאחד מידידי, ת"ח ובר דעת, והוא השיב לי במייל חוזר כדלהלן: גועל נפש
איך אפשר לדוש כ"כ באריכות מכל זוית אפשרית בחסרונות של אדם. וממנו התעוררתי לתקן את המעוות.

[אוצר החכמה]

נקודה נוספת כללית בענין מעלת בקיאות, יש שני מיני בקיאים: יש היודע את החומר כמות שהוא כתוב, ויש היודע גם להביא ראיה מהידיעות ולהפיק ממנו את המרגניתא שמתחת לחספא.

פעם אמרתי לאיזה ברסלבר שזה הכוונה של ר' נחמן שצריך שיהיה אדם בקי ברצוא ובקי בשוב היינו שיודע לומר מה שכתוב וגם להביא ראיות. וצחק ממני ואמר שהם אומרים שהפשט הוא שצריך התחזקות גם בשעת העלייה וגם בשעת הנפילה.

[אום אני חומה]

מאמר בקורת ספרים נוסף שהעלה כאן הרה"ג הקי"ד,
והפעם על החלק החדש של שו"ת תשובות והנהגות לרמ"ש:

viewtopic.php?f=7&t=24754&p=250254#p249240

[פלגינן]

בהחלט יש מקום להסתפק האם מותר לספר לשה"ר למטרת הפגת שיעמום אינטלקטואלי וכו', וכן לדון האם המאמר הנ"ל היה רק מעט פרופורציות ולא יותר מכך.

ולענ"ד, כלפי המאמר הזה, אין שום מקום היתר כלל, אין בזה תועלת (שא"א להשיג בדרכים אחרות), זה לא נוגע להיתר של החזו"א ולא להיתר של ר' הלל זאקס וכו'. וזה לא שייך לביקורות ספרים אחרות שפירסם הגרי"ע, שבהם יל"ד ולהתיר מהטעמים הנ"ל.

אבל יש כאן לשה"ר, פרסום חסרונותיו של הזולת בצורה צינית ורעה, ופגיעה ממשית וחמורה של באדל"ח.

ח"ו לפגוע במאום בכבודו המרומם של הגאון הרב עינבל, (אדרבה: ליבי אומר לי שהוא "מודה על האמת" כראוי לאדם נעלה שכמותו, וידו היא זאת שהיתה ב'מעל' של הסרת הסקירה הנ"ל מרה"ר הזו), ובודאי אין כאן ביזיון ושם רע כלל וכלל, כי אם הצלה מאיסור ותל"מ.

אני מוכן להושיב סנהדרין גדולה של 71 דיינים ות"ח מופלגים, (שייבחרו ע"י הרה"ג מוישי ופרי יהושע), ולהתחייב על סכום גבוה לצדקה על הצד שרובם יפסקו שמותר לפרסם את המאמר על "מעשה אפוד" הנ"ל.


אינני מכיר את הרב שניאור כלל, ואין לי בזה שום אינטרס, ס"ה שלחתי את המאמר לאחד מידידי, ת"ח ובר דעת, והוא השיב לי במייל חוזר כדלהלן: גועל נפש
איך אפשר לדוש כ"כ באריכות מכל זוית אפשרית בחסרונות של אדם. וממנו התעוררתי לתקן את המעוות.

כת"ר צודק בהשערתו. באופן אישי אני מסכים לכל מילה ופעמים רבות סירבתי לבקשות להעלות כאן סקירות או ביקורות מסוג זה.

[חוקר ודורש]

היום התפרסם שיצא שו"ת חדש של הגאון הנ"ל ביתד אבל לא כתוב היכן ניתן להשיג

[אריך]

היום התפרסמה ביתד מודעת ברכה מטעם חבורת מבקשי תורה, לרב שניאור.
וכך כתוב שם: "והננו לברך את מורנו שליט"א אשר פקיע שמיה כגאון הגאונים, שר שרי התורה, המושל בכל חלקי התורה מנתינתה ועד ימינו מלה במלה ואות באות, בתכלית עומק העיון".
אם לא ראינו לא האמננו.
וכאן המקום (אין מקום אחר) למחות על הזילות בכבוד התורה שמתבטאת כאן.
לב מי לא נגעל מתארים מטורפים אלה אשר מאז בריאת העולם לא נכתבו על אף חכם מחכמי ישראל. אפילו במושגים של האינפלציה בתארים של דורנו, עברו כאן כל גבול.

[בן מלך]

היום התפרסמה ביתד מודעת ברכה מטעם חבורת מבקשי תורה, לרב שניאור.
וכך כתוב שם: "והננו לברך את מורנו שליט"א אשר פקיע שמיה כגאון הגאונים, שר שרי התורה, המושל בכל חלקי התורה מנתינתה ועד ימינו מלה במלה ואות באות, בתכלית עומק העיון".
אם לא ראינו לא האמננו.
וכאן המקום (אין מקום אחר) למחות על הזילות בכבוד התורה שמתבטאת כאן.
לב מי לא נגעל מתארים מטורפים אלה אשר מאז בריאת העולם לא נכתבו על אף חכם מחכמי ישראל. אפילו במושגים של האינפלציה בתארים של דורנו, עברו כאן כל גבול.

אכן גם אני חשתי גועל.
"שר שרי התורה" לא פחות. כלומר, אם כותבים על הגרח"ק "שר התורה", הרי שרי"ש המדובר הוא שר השרים, ממש "ראש ממשלת התורה", משה רבינו שבדור או שבכל הדורות...

[אוצר החכמה]

מה אתם מתעצבנים? זה מצחיק.

[מוישי]

זה עצוב לראות דור כל כך רדוד

[ח''ל קאליסק]

זה עצוב לראות דור כל כך רדוד

שמעתי מהגר''א כץ אב''ד סאטמר ב''ב
הראה הקב''ה דור דור ודורשיו
ולכאורה היה צריך קודם להראות את הדורשיו ואח''כ את הדור
אלא התירוץ פשוט קודם כל הוא הראה את הדור שלא תחלש דעתו ובשביל כזה דור נו ניחא כאלו דורשים

[איש_ספר]

זה מביש וחמור, לא משום השחתת השפה לריק, את מלחמת הלשון ינהלו הבלשנים, הבעיה היא שכאשר צריך לכבד חכמים שבאמת ראויים לכבוד, לא נותרו טיפות בקולמוס. הכל הושחת לבטלה. מלבד זה אני חושש שהתארים המופרעים והדוחים עשויים להיות נעימים לאזני המבורך, והוא אף עלול לתת אמון בהם, ולפיכך ההשפעה עלולה להיות לאו דוקא חיובית. ומקרי העבר ידועים. וד"ל.

כיון שסהדי במרומים שלא ידוע לי על "השתייכותו הפוליטית" של נשוא הברכה, לכן לא ניתן לחשוד בי באיזה כוונה זרה ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים: ללא שום ספק שבעולם, שמודעה שכזו "לא הייתה עוברת" בזמן שהעיתון נשלט בידי רבנים מסוגו של הגאון ר' שמואל דויטש. לפנינו תמימות מצורפת לענווה, שלא במקומה.

[סעדיה]

זה מביש וחמור, לא משום השחתת השפה לריק, את מלחמת הלשון ינהלו הבלשנים, הבעיה היא שכאשר צריך לכבד חכמים שבאמת ראויים לכבוד, לא נותרו טיפות בקולמוס. הכל הושחת לבטלה. מלבד זה אני חושש שהתארים המופרעים והדוחים עשויים להיות נעימים לאזני המבורך, והוא אף עלול לתת אמון בהם, ולפיכך ההשפעה עלולה להיות לאו דוקא חיובית. ומקרי העבר ידועים. וד"ל.

כיון שסהדי במרומים שלא ידוע לי על "השתייכותו הפוליטית" של נשוא הברכה, לכן לא ניתן לחשוד בי באיזה כוונה זרה ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים: ללא שום ספק שבעולם, שמודעה שכזו "לא הייתה עוברת" בזמן שהעיתון נשלט בידי רבנים מסוגו של הגאון ר' שמואל דויטש. לפנינו תמימות מצורפת לענווה, שלא במקומה.

לדעתי העניה, ברכה מרובה נמצאת במודעה הזאת, בזה שהיא מהבילה את כל תעשיית התוארים שבימינו.

[מוישי]

אשרנו שזכינו לפורום מפואר כזה בו נשתמרו אנשי אמנה. ולא שתו ליבם להבלי הבלים המלאים כל בימה ותחת כל עץ רענן.
באמת שאין עוד בימי"ד בו מתבררים הנושאים העומדים ברומן של עולם.
ולא נשארים ברמה הרדודה בו חי הציבור

[אריך]

כיון שסהדי במרומים שלא ידוע לי על "השתייכותו הפוליטית" של נשוא הברכה, לכן לא ניתן לחשוד בי באיזה כוונה זרה ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים: ללא שום ספק שבעולם, שמודעה שכזו "לא הייתה עוברת" בזמן שהעיתון נשלט בידי רבנים מסוגו של הגאון ר' שמואל דויטש. לפנינו תמימות מצורפת לענווה, שלא במקומה. [/size]

הבעיה שידועה ההשתייכות הפוליטית של איש ספר...

[אליעזר מארקס]

שמעתי מהגר''א כץ אב''ד סאטמר ב''ב
הראה הקב''ה דור דור ודורשיו
ולכאורה היה צריך קודם להראות את הדורשיו ואח''כ את הדור
אלא התירוץ פשוט קודם כל הוא הראה את הדור שלא תחלש דעתו ובשביל כזה דור נו ניחא כאלו דורשים

אמרה זו מפורסמת בשם הרה"ק ר"נ מרופשיץ זצלל"ה
ואשמח למי שיוכל להראות מקור לזה.

[אליעזר מארקס]

.

[לא ידען]

כיון שסהדי במרומים שלא ידוע לי על "השתייכותו הפוליטית" של נשוא הברכה, לכן לא ניתן לחשוד בי באיזה כוונה זרה ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים: ללא שום ספק שבעולם, שמודעה שכזו "לא הייתה עוברת" בזמן שהעיתון נשלט בידי רבנים מסוגו של הגאון ר' שמואל דויטש. לפנינו תמימות מצורפת לענווה, שלא במקומה. [/size]

הבעיה שידועה ההשתייכות הפוליטית של איש ספר...

כנראה אתה שייך לאח...

אגב, במח' נוראה זו, כל מי ששייך לצד השני מושלך ל'אח' הבוערת.

[ישא ברכה]

בעז"ה

גם אני הקטן בלי שום קשר להשתייכות פולטית הייתי נבוך מהמודעה הזו, איך לא מתביישים בעיתון מכובד להכניס כזו מודעה שמבזה את כותביה ואת תוכן המודעה. (וכבר הסתקפתי אם כותבי המודעה לכבד נתכוונו או חלילה להיפך..)

בלי קשר, אני שמעתי כמה שיעורים מוקלטים מהגאון ר' ישראל שליט"א, וגם עיינתי כמה פעמים בסימנים בספרו, והוא אכן ת"ח מופלג מאד ללא כל ספק, עם בקיאות בסדר גודל נדיר מאד, אבל כמדומה שהוא רחוק ממרן הגר"ע זצלל"ה.

[אריך]

אם בתארים עסקינן, אשיחה נא וירווח לי על תופעה אחרת שלכאורה התחילה רק לאחרונה, והיא השימוש בתואר זצוק"ל.
כמובן הכל מחמת האינפלציה, שכשם שלכתוב הרה"ג זו בושה, כך לכתוב זצ"ל לא מספיק.
לא באתי לדבר על עצם ההחלטה לכתוב על פלוני "זצוק"ל" שייתכן והדבר קצת יומרני. אלא על הבזיון שלעתים הוא ממש מביך לקורא, שבכתבה אחת מוזכרים כמה רבנים וראשי ישיבות נוחם עדן, חלקם זוכים לתואר זצוק"ל, וחלקם לא. ריבונו של עולם, מי החליט מי קדוש ומי לא? לפי אורך הזקן?
[הואיל ואני לא באתי מעמדה של ניגוח העיתון בו אני רואה את התופעה הזו, באשר אני מנוי עליו וגם לא מתכוין לבטל את המנוי, נא לא לגרור הויכוח להשוואות בין עיתונים, ובין בתי מקדשות ראשונים ושניים...].

[וונדרבר]

מה אתם מתעצבנים? זה מצחיק.

נכון, אין מה להתעצבן, ובמיוחד אם יודעים שהמודעה לא נכתבה ע"י אברכים ת"ח, אלא ע"י בעלי בתים (אומנם עשירים אבל בע"ב) אוהבי תורה, שלא יודעים איך לנסח בצורה מכובדת את רגשי הערכתם לרבם.

[חוקר ודורש]

זה מביש וחמור, לא משום השחתת השפה לריק, את מלחמת הלשון ינהלו הבלשנים, הבעיה היא שכאשר צריך לכבד חכמים שבאמת ראויים לכבוד, לא נותרו טיפות בקולמוס. הכל הושחת לבטלה. מלבד זה אני חושש שהתארים המופרעים והדוחים עשויים להיות נעימים לאזני המבורך, והוא אף עלול לתת אמון בהם, ולפיכך ההשפעה עלולה להיות לאו דוקא חיובית. ומקרי העבר ידועים. וד"ל.

כיון שסהדי במרומים שלא ידוע לי על "השתייכותו הפוליטית" של נשוא הברכה, לכן לא ניתן לחשוד בי באיזה כוונה זרה ולכן אני מרשה לעצמי לומר את הדברים הבאים: ללא שום ספק שבעולם, שמודעה שכזו "לא הייתה עוברת" בזמן שהעיתון נשלט בידי רבנים מסוגו של הגאון ר' שמואל דויטש. לפנינו תמימות מצורפת לענווה, שלא במקומה.

התמימות שלך שאתה מתייחס למלה הכתובה בעיתון ברצינות,בעוד שאחרים רואים במודעה זו כנוסח הלצה הגובל בטיפשות.

[איש_ספר]

מה אתם מתעצבנים? זה מצחיק.

נכון, אין מה להתעצבן, ובמיוחד אם יודעים שהמודעה לא נכתבה ע"י אברכים ת"ח, אלא ע"י בעלי בתים (אומנם עשירים אבל בע"ב) אוהבי תורה, שלא יודעים איך לנסח בצורה מכובדת את רגשי הערכתם לרבם.

וננדרבר, הבעיה שלא יודעים. ויודעים עוד כמה דברים שלא כולם יודעים. המודעה הזו, והבמה שנתנה לה כ"כ מקוממת אותי שאני ממש תוהה על הראשונות על הסרת הביקורת של הרב ענבל אודות הספר.

אני שמעתי כמה שיעורים מוקלטים מהגאון ר' ישראל שליט"א, וגם עיינתי כמה פעמים בסימנים בספרו, והוא אכן ת"ח מופלג מאד ללא כל ספק, עם בקיאות בסדר גודל נדיר מאד, אבל כמדומה שהוא רחוק ממרן הגר"ע זצלל"ה.

סמי מכאן לשון כמדומה, ובמקום שיש חילול ה' אין חולקים כבוד וכו', ההשוואה בין הגרע"י לבין המדובר מופרכת, כה מופרכת שהזדקקות לבאר את ביטולה גם הוא לבזיון יחשב. המשווה, מעיד בעצמו שאינו מכיר את ספרי הגרע"י או את ספרי הרב שניאור.

תודה רבה מקרב לב לכל מי שהגיב לדברי באופן ענייני, הגם שהתגובות האחרות היו צפויות בהחלט.

[אום אני חומה]

כדאי לצטט כאן מלשונו של הגאון ר"מ גרוס שליט"א בהסכמתו לשו"ת מעשה אפוד (בהשמטת ענייני קבלה), בלשון יותר מופלגת מהמודעה דהיום:

"בעיוני בחיבור שו"ת מעשה אפוד מירתת גופאי בחרדת קודש אי בן אנוש חרט קולמוסאי בו, אי"ז אלא והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא חרות על הלוחות ... בשידוד מערכים בשפה ברורה ונעימה, בבקיאותא אשר אין דעתי הרטושה מגעת להבין ולהשיג איך יחרוט אנוש כל זה בדעתו ... כשר המושל בממשלת התורה ... מי חכם ויבן אלה נבון וידעם, כי נפלאת היא בעיננו יקר תפארת גדולתו"

והוא לא היחיד. גדולי הרבנים כותבים בהסכמותיהם דברים מבהילים. הגרמ"מ קארפ:'נחית לעומקא,כל רז לא אניס ליה ... בהיקף נורא שלא נראה כמוהו', הגאון ר' יוסף ליברמן: בעקבתא דמשיחא הקב"ה שולח ומשפיע בנו חכמת התורה כנראה בחוש, ואתה מאלה שזוכים'.

[איש_ספר]

הרב אום ההערה שלך במקום בהחלט, רק שתשובה מלאה עליה לא ניתן לכתוב בפומבי.

[סטפנסקי]

הרב אום ההערה שלך במקום בהחלט, רק שתשובה מלאה עליה לא ניתן לכתוב בפומבי.

אז לפחות תשובה לא מלאה .אחרי שככה סקרנת אותנו!

[מעט דבש]

עיין היטב באשכול הבא:
viewtopic.php?p=223298#p223298
[ואת ביקורתו של ר' יהושע עינבל על ספרו של ר' ישראל שניאור הסירו מהאשכול כאן].

ולא באתי בזאת לחוות שום דעה בנושא. ואיני אלא מראה מקום בעלמא.

[איש_ספר]

אם בתארים עסקינן, אשיחה נא וירווח לי על תופעה אחרת שלכאורה התחילה רק לאחרונה, והיא השימוש בתואר זצוק"ל.
כמובן הכל מחמת האינפלציה, שכשם שלכתוב הרה"ג זו בושה, כך לכתוב זצ"ל לא מספיק.
לא באתי לדבר על עצם ההחלטה לכתוב על פלוני "זצוק"ל" שייתכן והדבר קצת יומרני. אלא על הבזיון שלעתים הוא ממש מביך לקורא, שבכתבה אחת מוזכרים כמה רבנים וראשי ישיבות נוחם עדן, חלקם זוכים לתואר זצוק"ל, וחלקם לא. ריבונו של עולם, מי החליט מי קדוש ומי לא? לפי אורך הזקן?
[הואיל ואני לא באתי מעמדה של ניגוח העיתון בו אני רואה את התופעה הזו, באשר אני מנוי עליו וגם לא מתכוין לבטל את המנוי, נא לא לגרור הויכוח להשוואות בין עיתונים, ובין בתי מקדשות ראשונים ושניים...].

אומרים שהגרד"ל מאד מקפיד על השימוש בתואר קדוש, עד כדי כך, שאף על הגרח"ג אותו החשיב ביותר כידוע וכמפורסם, לא קרא עליו בהלוויה אלא: זכר צדיק לברכה!