פורום אוצר החכמה

ובמקדש את האשה ע''מ שהאר''י למד עם אליהו הנביא - ג''כ מספקא ליה?!

ערבוביא זו בין הנגלה והנסתר דומה בעיני רבים וטובים לזריעת כלאים, וכנודע בשם החת''ס
וחבל על דעבדין ומשתבחין...

מה שנכון נכון כתב:הקרית ספר מובא בכל הב"י רק במקום אחד.
זה שיש הבדל בין ראשונים מסוימים לאחרים, הוא בגדרים שכתב החזו"א שהבאתי בסוגריים.
ובכלל לפני שמפלפלים בתילי תילים של השערות ופרשנויות הפורחות באויר, נא להביא איזה סמך לשמועה בענין היחס של החזו"א למאירי, [מלבד "ידוע"], וכל עוד לא מצאנו ניתן להסתמך על מה שמפורש בספר חזו"א, מבלי להדחק בהמצאות מיותרות.

כמדומה שאין מהמאירי הזה ללמד על הכלל, כי המאירי הזה הוא יסודי בהל' דיני ניקב בסת"ם, יש שם בב"י ב' תירוצים וע"ז סובב והולך כל סעיף טו - יח, וכל הפוסקים סובבים והולכים על התירוצים שם, ואם החזו"א היה מתעלם מזה זה כמו להתעלם מעיקרא דסוגיא, ובזה לא חשוב אי דינו כראשון או אחרון, כי בזה הוא פשוט מרא דשמעתיה, וכמו הרד"ך בחצאי אותיות. והרבה סוגיות שפוגשים בהם שמות חדשים וראשונים או אחרונים חדשים שבאותה הסוגיא הוא המרא דשמעתיה, וכמו הקדוש מראדוש, וכן ידוע הב"י סי' קסח בשיטת הרמב"ם בחביצא שהביא שלל של רבנים חדשים בני דורו. וכן במקואות בענין מעיינות הוא מאריך בשיטת מהר"י טייאסק, וכן לרוב, וה"נ דין המאירי לענין סת"ם.

לזה בדיוק קרא משנ"נ המצאות מיותרות.

אוצר החכמה כתב:

כח עליון כתב:רוב המקומות שחידש הב"ח שיטה להלכה (והוא חדשן גדול מאד) לא נפסקה כמותו.
כך זכור לי ונראה לי, תתקנו אם אני טועה

מה הקשר?

ראוי לציין שבקהילות בעלזא פוסקים בכמה דברים כהב"ח מול אחרים.

מכיון שהי' רב בבעלזא, הלא כן?

אוצר החכמה כתב:לזה בדיוק קרא משנ"נ המצאות מיותרות.

אבל למה הביא חזו"א שמדבר על המאירי הזה, אין בזה ראיה סמך או שייכות, הרי החזו"א בענין תרו"מ גם מביא מר' בן ציון יאדלער, וכי המאירי פחות בעיניו מר' בן ציון יאדלר, אלא ודאי שהחזו"א ידע שיש להפנות את ההפניה הראויה, גם כאן המאירי בסת"ם הוא הכתובות הכי מרכזית בסוגיא, ואי"ז שייכות לנידון האשכול, לענ"ד.

אצטט שוב את לשון החזו"א: "ונראה דיש להכשיר כיון דהדבר מבואר במאירי להכשיר, והלא א"א לנטות מדברי הראשונים אלא בדבר התמי' לן, אבל לא בסברא בעלמא".

ושוב, גם בלי קשר לקטע זה נא להביא מקור ברור ליחס אחר של החזו"א למאירי.

מה שנכון נכון כתב:אצטט שוב את לשון החזו"א: "ונראה דיש להכשיר כיון דהדבר מבואר במאירי להכשיר, והלא א"א לנטות מדברי הראשונים אלא בדבר התמי' לן, אבל לא בסברא בעלמא".

ושוב, גם בלי קשר לקטע זה נא להביא מקור ברור ליחס אחר של החזו"א למאירי.

כעי"ז כתב החזו"א ביחסו לברוך שאמר באותיות, [האמת דשם אולי לא הזכיר שם שהוא ראשון, אלא שהוא מרא דשמעתיה, צריך לבדוק], ואי"ז מראה כ"כ על היותו בעיניו כשאר ראשונים.
בעיקר הנידון יש כבר אשכול ע"ז, ולי לא שמיע יותר משני הצדדים שהתווכחו שם, ואין לי מה להוסיף, רק היה לי כאן תמיה נקודתית, על השימוש בחזו"א זה, שלכאו' לא יצא על כלל כולו, וכמו שאם מישהו יבוא עכשיו וימציא פסק של הברוך שאמר בענין מיגו לאיפטורי משבועה, שלא נקבלנו כמו שנקבל דברי הרשב"א, היות והוא התקבל לענין סת"ם בלבד, וכן לענין המאירי הזה.

י. אברהם כתב:מכיון שהי' רב בבעלזא, הלא כן?

דוקא בבריסק.
ולכן היו פוסקים שם שאין דין איסור חדש בחו"ל, מכיון שהיה מרא דאתרא.

מאיר סובל כתב:

י. אברהם כתב:מכיון שהי' רב בבעלזא, הלא כן?

דוקא בבריסק.
ולכן היו פוסקים שם שאין דין איסור חדש בחו"ל, מכיון שהיה מרא דאתרא.

לא רק בבריסק. המנהג הכללי היה להקל.

חיפשו להקל מפני שלא היה אפשר, ועי' משנ"ב וביה"ל סו"ס תפט.

עכ"פ זה היה הסיבה שבית הרב בבריסק לא החמירו,
והרי החמירו בכל דבר יותר ממה שהיה נפוץ ומקובל בציבור הרחב לסמוך על שיטות מקילות.
מדובר במקור על הבית הלוי.

מאיר סובל כתב:

י. אברהם כתב:מכיון שהי' רב בבעלזא, הלא כן?

דוקא בבריסק.

הב"ח הי' רב גם בבעלזא.

מאיר סובל כתב:עכ"פ זה היה הסיבה שבית הרב בבריסק לא החמירו,
והרי החמירו בכל דבר יותר ממה שהיה נפוץ ומקובל בציבור הרחב לסמוך על שיטות מקילות.
מדובר במקור על הבית הלוי.

מעניין, כי הגר"א מחמיר מאוד

בבית בריסק גופא ודאי החמירו [כלו' החמירו מאוד], וכידוע המעשה עם הגר"ח או"ש ור' איצילע פונביזער בפעטערבורג.

כבר תואר במקום אחר הגרד"ל מדבר בלימוד עם ש"ב אדמו"ר מסטריקוב זצ"ל
viewtopic.php?f=19&t=5689&p=299079&hilit=#p299079
דרך אגב, הגרד"ל הוא בכור בן בכור בן בכור נצר לאדמורי סטריקוב, והסיבה שאביו (והוא) לא אדמו"רים, היא משום שהסבא נפטר בחיי אביו, ולכן ההנהגה עברה לאחיו הבן השני. (מפי השמועה)

מי היה אביו? האם היה ראוי לעמוד במקום אבותיו באדמורו"ת?

כח עליון כתב:

אוצר החכמה כתב:

כח עליון כתב:פחחח
מה הקשר?

מישהו שקל באיזה קומה בגן עדן יהיה הגרד"ל או הב"ח (הכל בהנחה שיש ביניהם איזה דו"ד)
פשוט ענין של דרכי הפסיקה
גדולים וטובים לא נפסקו להלכה (כשיטה, לא מקומי) זה לא מצביע על גדלותם. ואת האמת זה גם לא מענין.
מה אכפת לי כמה באמת היה גדול הב"ח (היה גדול מאוד או מאוד מאוד) כשאני דן למה לא נפסקה שיטתו להלכה.
מקסימום יהיה מענין איך זה שלא נפסק להלכה, ובאיזה דרך צורה או שלב זה נקבע. הכל בהנחה שזה נקבע.
הב"ח לא צריך הסכמות ובבקשה לא להשפיל אחרים בדרך

לא נעים לומר.
אבל אתה שוכח על מה דובר כאן. אתה זה שהבאת בשם הגרד"ל משפט תמוה שאין ללמוד ב"ח. על זה כתבתי שאי אפשר להאמין שאמר כך. (וזה תשובה גם לוונדרבר, זה בדיוק מה שאמרתי) ואתה משום מה מתעקש לקיים את האמירה המוזרה ביותר ועל כך מתפלאים כולם כאן.
אין לזה קשר בכלל לגן עדן, אבל יש לזה קשר ישיר וברור ליחס שלנו לחכמי הדורות.
הב"ח לא צריך הסכמות. אנחנו צריכים ללמוד איך ללמוד בדרך שבה למדו כל רבותינו.

דברי התגובה שלי הם ביחס למשפט האחרון שכתב 'צופר הנעמתי', כאילו שאם נפחית ונשפיל את הגאון שליט"א ונזכיר לו מי יותר מרכזי ונחשב, בזה הב"ח יגדל ואף יהיה הלכה כמותו.

לא עלה על דעתי לפגוע בכבודו של הגרד"ל, וגם לא להזכיר לו שום דבר, אבל כן להזכיר לך מי יותר מרכזי ונחשב. בין האנשים שבכל זאת טרחו ללמוד ב"ח, ואפילו גם לפסוק אותו להלכה, אפשר לספור למשל ש"ך, ומשנ"ב. אבל מי לומד ש"ך ומשנ"ב?

על היחס למאירי
viewtopic.php?p=311092#p311092

מה הדרך הכי טובה והזמן המתאימים לפגוש את הגרד"ל, לשאול,להביא ילדים לברכה?

מאיר סובל כתב:מי היה אביו? האם היה ראוי לעמוד במקום אבותיו באדמורו"ת?

אביו היה ר' יוסף טוביה, שויתר על האדמורות בחפץ רב, [כמדומה שרצה לעבוד את האדמה].
אמרו עליו שמקום יש בראש להניח שתי כיפות, כיפה חרדית וכיפה מזרחית, ובאמת ששלח הגרד"ל ללמוד ביישוב, אבל היה ירא ושלם בתכלית.
אומרים שהגרד"ל כשבא לפני החזו"א [היה אצלו רק סך עשר פעמים], שאלו היכן לומד, וענהו הגרד"ל בישוב, מיד הוריד החזו"א את עיניו והמשיך לדבר איתו שיחה נורמלית ואולי ארוכה בעינים מושפלות. [לצורך אלו שצריך להסביר להם, מסתבר שהחזו"א לקפץ כנשוך נחש וזרק משקפיו ארצה, וכיסה עיניו בשני ידים, אבל העיקר שהגרד"ל הבין כוונתו ומעשיו]. כמובן בד"כ כזה מעשה היה דוחה בחור, אבל הגדר"ל דווקא התפעל מזה, מכח האמת של החזו"א או משהו אחר, והיה עוד נדבך בהתקרבותו אליו.

מן הדרום כתב:מה הדרך הכי טובה והזמן המתאימים לפגוש את הגרד"ל, לשאול,להביא ילדים לברכה?

בחגים, פסח וסוכות. ביתו פתוח לרווחה והוא מקבל כל אחד בספ"י ואפשר אז לדבר איתו (כמעט) על כל דבר העולה על הדעת.

מתפעל כתב:האם הגאון עדיין נותן שיעורים בישיבה?

האם חותם שם משפחתו לנדו?

נדמה לי שזה יחודי, כולם כותבים לנדא או לנדאו

א.
כמדומני שזה שנים רבות שאינו מוסר שיעורים בקביעות בישיבה, אלא נכנסים אליו לדבר בלימוד.
רוב היום יש לו חברותות בבית.
בתקופות שלפי התור הוא אומר שיעורים בישיבה, זה טורח עליו וגם לא כ"כ נהנים ממנו יחסית, כי הוא לא לפי ערך השומעים.
הוא אומר שיעורים בקביעות במקומות אחרים, כוללים וכדו'. (דומני שיש לו קביעות בכולל בזכרון). ואחרי שהם מלאי כריסם בגפ"ת וכל הראשונים והפוסקים, יש להם תועלת גדולה לשומעו.

ב.
חותם לנדו, ואינו קשור משפחתית למשפחות לנדא ולנדאו.

ג.
יותר יחודי שקרא שם בנו יוסי, ולא יוסף. (כמו שם התנא רבי יוסי).

למען הדיוק בנו נקרא "אברהם ישעיהו יוסי", שדכן נודע, ידען עצום בכל חלקי התורה. האיש שוה אשכול בפני עצמו. אגדה של ממש.
מי שמכיר לבטח מהנהן בראשו בחיוך.

יושב סתר כתב:למען הדיוק בנו נקרא "אברהם ישעיהו יוסי", שדכן נודע, ידען עצום בכל חלקי התורה. האיש שוה אשכול בפני עצמו. אגדה של ממש.
מי שמכיר לבטח מהנהן בראשו בחיוך.

כנראה, הוא לא יכל לקרוא לו יוסף, בחיי אביו שזה היה אחד משמותיו.
מן הסתם בנו נקרא ע"ש חותנו (שנהרג בשואה) שהיה בנו של רבי אייזיק שר.

הבן נקרא יוסי אי"ש, לא אי"ש יוסי.
חמיו היה יוסף בן ר' אייזיק, ואביו היה יוסף טוביה.
ורצה לקרוא ע"ש חמיו והגה רעיון לקרוא יוסי ועולה לכאן ואינו סותר לכאן, ושאל את הרי"ז שהנהן לו בראשו לאות הסכמה. [אני משער שהגריז בלבו לא היה ניחא בזה ואכ"מ].
למעשה תלמידי הגרד"ל מפליאים [בצחוק כמובן], רוה"ק של רבם שהכניס כל השמות בבן אחד, ולא המתין לקרוא הראשון ע"ש החזו"א והשני ע"ש חמיו וכיוצא.
אבל ההסבר הפשוט שרצה לקרוא לו יוסי לבד, אבל חשב שיתבייש בבוא היום, ולכן הוסיף שם נורמלי אי"ש, ולמעשה שמו נעשה יוסי.
וכבר הלכו הנמושות בעצם הפסק של הגרד"ל בזה, ועי' רש"י יבמות כד.

מאיר סובל כתב:

מתפעל כתב:האם הגאון עדיין נותן שיעורים בישיבה?

האם חותם שם משפחתו לנדו?

נדמה לי שזה יחודי, כולם כותבים לנדא או לנדאו

א.
כמדומני שזה שנים רבות שאינו מוסר שיעורים בקביעות בישיבה, אלא נכנסים אליו לדבר בלימוד.
רוב היום יש לו חברותות בבית.
בתקופות שלפי התור הוא אומר שיעורים בישיבה, זה טורח עליו וגם לא כ"כ נהנים ממנו יחסית, כי הוא לא לפי ערך השומעים.
הוא אומר שיעורים בקביעות במקומות אחרים, כוללים וכדו'. (דומני שיש לו קביעות בכולל בזכרון). ואחרי שהם מלאי כריסם בגפ"ת וכל הראשונים והפוסקים, יש להם תועלת גדולה לשומעו.

ב.
חותם לנדו, ואינו קשור משפחתית למשפחות לנדא ולנדאו.

ג.
יותר יחודי שקרא שם בנו יוסי, ולא יוסף. (כמו שם התנא רבי יוסי).

הוא מוסר שיעור כללי מידי שבועיים, ושיעור יומי מחצית השנה לבני שיעור ג' והקיבוץ ג' פעמים בשבוע, יש לו עוד שיעור פעם בשבוע, הנקרא שיעור בקיאות, שבו הוא נותן הרבה ידיעות על הנלמד בסדר ב'.
אין לו קשר כלל עם הבחורים הצעירים בישיבה, ורק בני הקיבוץ הם לומדים עמו בחברותא, (המובחרים שביניהם).
אאל"ט גם לחמיו הי"ד קראו יוסי ולא יוסף.

משוש דורים כתב:אאל"ט גם לחמיו הי"ד קראו יוסי ולא יוסף.

ראה בסוף "ספרא - תורת כהנים" ירושלים תשי"ט, (בעמ' האחרון), נזכר שמו בתוך משפחת ר"ד פרידמאן (סב אשתו), ושם כתוב ששמו היה רבי יוסף, ושם חותנו היה רבי אברהם ישעיהו.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 57&hilite=
ולפי זה, מסתבר שבנו של הגרד"ל לא נקרא ע"ש מרן החזון איש, אלא ע"ש אביה של הרבנית רבי יוסף שר, וע"ש סב הרבנית רבי אברהם ישעיהו רוטשניק.
הרב יוסף שר הי"ד היה עורך ירחון כנסת ישראל סלבודקה, ראה בסוף חוברת אדר תרצ"ט, שהעורך הוא הרב יוסף שער.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 35&hilite=
[כמדומני שבספר של הרב מלר על הגרי"ז מבריסק כרך ד' (עמ' ... ) יש סיפור מעניין על חסד שעשה ר"י שר עם הגרי"ז באמצע המלחמה, וכהכרת הטוב כלפיו שלח הרב מבריסק שטיקל תורה להדפיס ב"כנסת ישראל" שבעריכתו, בשנת תש"ב ?].

משוש דורים כתב:אאל"ט גם לחמיו הי"ד קראו יוסי ולא יוסף.

לצערי אתה באמת טועה, רב יוסף שר, לא היה יוסי אלא יוסף.

וכי למה לך להצטער על כך? ועוד בחנוכה?

מה פירוש שאין לו קשר משפחתי למשפחות לנדא? הרי היה נכד סטריקוב והם כולם כותבים לנדא.

לא יכולים בני משפחתו לקנות לו כובע חדש? ופראק חדש?
זה נראה כבר ישן מאד, מה עם קצת כבוד התורה?

מי זה הנראה משמאלו?

החתן כאן הוא נכדו?

מתפעל כתב:לא יכולים בני משפחתו לקנות לו כובע חדש? ופראק חדש?
זה נראה כבר ישן מאד, מה עם קצת כבוד התורה?

זה טבעת החותם שלו, הכובע והפראק, בכלל כל הנוסח החזו"אניק זה כך, החזו"א עצמו אומרים שהיה לו כובע אחד מהבר מצוה, וגם מהתמונות עולה כך.
כלומר שאלתך עומד בניגוד ההיפך הגמור מההסתכלות שלו על הדברים.
אולי אכתוב יותר מאוחר כמה דברים מעניינים על אישיותו הכבירה. בעזה"י.

אפשר כתב:

מתפעל כתב:לא יכולים בני משפחתו לקנות לו כובע חדש? ופראק חדש?
זה נראה כבר ישן מאד, מה עם קצת כבוד התורה?

זה טבעת החותם שלו, הכובע והפראק, בכלל כל הנוסח החזו"אניק זה כך, החזו"א עצמו אומרים שהיה לו כובע אחד מהבר מצוה, וגם מהתמונות עולה כך.
כלומר שאלתך עומד בניגוד ההיפך הגמור מההסתכלות שלו על הדברים.
אולי אכתוב יותר מאוחר כמה דברים מעניינים על אישיותו הכבירה. בעזה"י.

מתפעל כתב:

הגרדל1.jpg

משמאל נראה לי רבי משה איבראהם שליט''א.
דרך אגב הגרד''ל בעצמו התבטא ע''כ שעקב היותו פויילישער מקפיד על כל פרוטה.

סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת משפטים עה''פ מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת, ואמר רבי דב מכה נפש הבהמית ישלמנה יהי' אדם השלם מכה אדם נפש אלקית יומת יגדע חלקו בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק דברי שמואל להרה''ק מסלונים זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

מאיר סובל כתב:יותר יחודי שקרא שם בנו יוסי, ולא יוסף. (כמו שם התנא רבי יוסי).

מעניין, כיון שמצינו שאותו תנא שנקרא יוסי בן יועזר נקרא גם יוסף בן יועזר, כך שנראה ששמות אלו הם אותו שם, הלא כן?

ח''ל קאליסק כתב:סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת משפטים עה''פ מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת, ואמר רבי דב מכה נפש הבהמית ישלמנה יהי' אדם השלם מכה אדם נפש אלקית יומת יגדע חלקו -בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק דברי שמואל להרה''ק מסלונים זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

הפסוק בפרשת אמור, והווארט הוא של הלעכאוויטשער, וכולי תקווה שאלו הטעויות היחידות בסיפור...

מנצפך כתב:

מאיר סובל כתב:יותר יחודי שקרא שם בנו יוסי, ולא יוסף. (כמו שם התנא רבי יוסי).

מעניין, כיון שמצינו שאותו תנא שנקרא יוסי בן יועזר נקרא גם יוסף בן יועזר, כך שנראה ששמות אלו הם אותו שם.

מדברי הגמ' בבא מציעא דף קי"ז ע"א יש להוכיח שזהו אותו שם

ר' חייא בר אבא אמר העליון מתקן ור' אלעי משום ר' חייא בר' יוסי אמר התחתון מתקן, וסימן ויוסף הורד מצרימה

ברקים רב כתב:

ח''ל קאליסק כתב:סיפור מעניין באחד הקמפים של ישיבת סלבודקה פנו הבחורים ואמרו לו שיגיד להם ווארט חסידי וציוה הגרד''ל להביא לו חומש ואמר היכן שיפתח יגיד ווארט ונפתח בפרשת משפטים עה''פ מכה בהמה ישלמנה מכה אדם יומת, ואמר רבי דב מכה נפש הבהמית ישלמנה יהי' אדם השלם מכה אדם נפש אלקית יומת יגדע חלקו -בזה ובבא,

והאמת שווארט זה מופיע בשלמותו בסה''ק דברי שמואל להרה''ק מסלונים זיע''א שמוסיף ע''ז שווארט זה עלה לו בהרבה דם

הפסוק בפרשת אמור, והווארט הוא של הלעכאוויטשער, וכולי תקווה שאלו הטעויות היחידות בסיפור...

אכן בחפזוני בלבלתי בין הפרשיות ומי שאמרם

ח''ל קאליסק כתב:
משמאל נראה לי רבי משה איבראהם שליט''א.

הגר"מ איברהמס' שליט"א.