פורום אוצר החכמה

לשלימות היריעה נציין כאן את כל בני ובנות ר' מאיר קרליץ נכדי ר' שלמה הכהן:
הבת הראשונה מרת שולמית, (ע"ש הסבא ר' שלמה) אשת ר' אליעזר אלפא מרבני חיפה.
הבת השניה מרת סימה חוה אשת ר' איסר זבונקין ר"מ ישיבת בית יוסף נובהרדוק- נהרגה עם בעלה בשואה.
הבן הגדול - ר' שלמה שמשון קרליץ אב"ד פ"ת.
הבן השני - ר' חיים שאול קרליץ אב"ד שארית ישראל.
הבן השלישי - ר' שמריהו יוסף מלפנים מראשי כולל חזו"א ואח,כ מרבני ארה"ב
בת הזקונים הרבנית שרה אשת ר' זלמן רוטברג ראש ישיבת בית מאיר
זכר כולם לברכה לחיי עולם הבא

אבקשה נא לדעת אם אי מי ידוע לו על אשר שמעתי שלוח וילנא שי"ל בעי"ת וילנא נערך על ידי הגאון בעל החשק שלמה
אמנם כבר ראיתי מי שדן בדבר באחד מהאשכולות אך העלה חרס בידו אודה למביא ידיעה בענין זה

נושא ספרים כתב:הבת השניה מרת סימה חוה אשת ר' איסר זבונקין ר"מ ישיבת בית יוסף נובהרדוק- נהרגה עם בעלה בשואה.

תמונת הקדוש ר' איסר ותלמידיו:

לא נזכר פה חתן נוסף של החשק שלמה שמילא מקומו כמו"ץ בעיר ווילנא, ר' חיים שמעון רגזניצקי-טאפ.

רח"ש היה בנו של ר' ארי' לייב רגזניצקי אב"ד נאליבוק ב"ר מרדכי רגזניצקי שעלה לאר"י, בן נוסף לר' מרדכי היה ר' יצחק שמעון אבי ר' נחום רגזניצקי ר"מ בעץ חיים בי-ם (בניו; ר' ברוך מרדכי רגזניצקי ור' זאב ראגין מבוסטון וחותנו של ר' זאב וולף פרנק אחיו של הגרצ"פ ור' חיים גדליהו וואלדינברג אביו של הציץ אליעזר).
קונטרס חזון נחום לזכרון ותולדות הג"ר נחום ראגוזניצקי:
http://www.hebrewbooks.org/36706

לר' ארי' לייב אב"ד נאליבוק היו ד' בנים גדולי תורה:

1) ר' שלמה נחום
2) ר' חיים שמעון הנ"ל שסיבב שמו מרגזניצקי לטאפ ושימש כמו"ץ בווילנא
3) ר' נח מחברי וועד הרבנים בווארשא שנספה בשואה הי"ד
4) ר' משה אלי' שהיה רב הקהילה החרדית בלייפציג ואח"כ בהיידלבורג ומשם לעיר קרדיף באנגלי' היה חתנו של ר' מאיר יוסלובסקי משגיח בוולוזין, נפטר בשנת תש"ד ומוקמו מילא בנו ר' מרדכי דוב רגוזניצקי כאב"ד קרדיף.

תודה הרב מיללער על הרשימה המעניינת.

מיללער כתב:ור' חיים גדליהו וואלדינברג אביו של הציץ אליעזר

כמדומה צ"ל ר' יעקב גדליה.

בור הגולה כתב:מצאתי עוד כמה תמונות יפות מהג"ר טוביה רוטברג הי"ד במאמר זה. נלאיתי להעתיק את כולם הנה, והמתעניין יעיין שם. (את שאר השטויות שם, אין צורך לקרוא).

וכאן המלצה שכתב עבור הגה"צ ר' זיידל אפשטיין זצ"ל, משגיח ישיבת "תורה אור" בירושלים:

זה לא המלצה זה סמיכת חכמים יורה יורה וידין ידין

הרב ראשית
אאל"ט הרב שלמה ניימן הוא נכדו של הרי"ל דון יחיא
ולא של הר"נ גרינהויז.

ראשית צמיחת גאולתנו כתב:ב"ה

על אחיו הגדול הגר"ב הכהן יותר בהרחבה:


עליו:

'תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא', בתוך: לקט באורים : על סדר פרשיות התורה ועל תפלה : באורי מקראות, באורי מסורה, באורי תפלה, עמ' י"א-כ'.
'תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא', בתוך: סדר ברכת החמה : עם קונטרס ברכת ראשית, בענייני ברכת החמה, תקופות והמסתעף, עמ' ט'-י"ח.
"עיר ווילנא", חלק א', וילנה תר"ס, עמ' 61-55.
הקובץ התורני "מוריה", שנה כ"ב, גיליון ה'-ז' (רנ"ז-רנ"ט), תשנ"ט, עמ' צ"א-צ"ב.

ראה גם http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 88&hilite=

הרב ראשית:
שכחת לציין את ההמשך: באר"י הסתופף הרי"ל דון יחיא בישיבת אור זורח שנוסדה ביפו ע"י מרן הראי"ה מנהיג המזרחי

אביר כתב:הרב ראשית:
שכחת לציין את ההמשך: באר"י הסתופף הרי"ל דון יחיא בישיבת אור זורח שנוסדה ביפו ע"י מרן הראי"ה מנהיג המזרחי

ר' אביר,
ישנם רבים שמחברים את הראי"ה עם המזרחי מתוך טעות, וישנם כאלו שיש להם אובססיה להכניס את המזרחי והראי"ה בכל חור, כאילו בכך מגדילים אותם, וכאילו מי שלא מדגיש זאת ועובר לסדר היום הוא מכסה או מחפה על המציאות.
למיטב ידיעותי ההסטוריות, ושמא אני מהטועים, המזרחי לחוד והראי"ה לחוד.
המזרחי בארץ נתלו בראי"ה שנים רבות אחרי שכבר נלב"ע, היות והם קידשו את הרבנות הראשית שהוא ממייסדיה.
אמנם עצם יסודה של הרבנות הראשית לא מתוך המזרחי היה, שעדיין לא היה לו סניף בארץ ישראל. ואדרבה, הרב קוק היה חבר רשמי באגודת ישראל, ונסע כציר לכנסיה הגדולה, ואם איני טועה זו היתה הנסיעה שבעקבותיה נתקע בחו"ל בתקופת מלחמת העולם.

עכ"פ "מנהיגי המזרחי" היו אחרים לחלוטין. לא הראי"ה, ובוודאי לא בישיבתו עדיין ביפו לפני שעלה לירושלים, ובטרם הקים את הרבנות הראשית.

איני בקיא בהיסטוריה מהו מזרחי ומהו הרב קוק יודעני רק שבימינו מי שמנפנף בזה מנפנף גם בזה, ובגלל שהרב ראשית התאמץ למצוא את הקשר שבין חתני החשק שלמה לבין המזרחי עזרתיו והוספתי על ישיבת אור זורח. ולכל הדעות קיימתי בזה חסד כדברי הקוצקער זיע"א "אז מגיט צו אנאר זיינע נערישקייט איז אויכט אחסד"
יש אגדה שמסופרת ע"י המזרחי כי החשק שלמה קיבל בבגדי שבת את הרצל שר"י, ומדלא הביאה הרב ראשית ש"מ דלא סבירא ליה
כן שכח הרב ראשית לציין כי חתן החשק שלמה ר"מ קרליץ היה מג"ש תקופה קצרה בישיבת לידא של הרב ריינס ממנהיגי המזרחי

אביר כתב:יש אגדה שמסופרת ע"י המזרחי כי החשק שלמה קיבל בבגדי שבת את הרצל שר"י, ומדלא הביאה הרב ראשית ש"מ דלא סבירא ליה

אי"ז אגדה, אלא תמונה. ואין תח"י.

אביר כתב:כן שכח הרב ראשית לציין כי חתן החשק שלמה ר"מ קרליץ היה מג"ש תקופה קצרה בישיבת לידא של הרב ריינס ממנהיגי המזרחי

ולא רק זאת, אלא שהיה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

לייטנר כתב:

אביר כתב:כן שכח הרב ראשית לציין כי חתן החשק שלמה ר"מ קרליץ היה מג"ש תקופה קצרה בישיבת לידא של הרב ריינס ממנהיגי המזרחי

ולא רק זאת, אלא שהיה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

באיזה שנים מדובר? זה מתועד? יישר כח.

מאיר סובל כתב:

לייטנר כתב:

אביר כתב:כן שכח הרב ראשית לציין כי חתן החשק שלמה ר"מ קרליץ היה מג"ש תקופה קצרה בישיבת לידא של הרב ריינס ממנהיגי המזרחי

ולא רק זאת, אלא שהיה מראשי תנועת 'המזרחי' בוילנה, שהמרחשת היה ממקימיה שם.

באיזה שנים מדובר? זה מתועד? יישר כח.

ראה כאן: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... kto=21&ed=גליון חנוכה תשעב&id=594
ליד הערות 30-38

אין אסמכתה יותר מזה?
גם אני ראיתי את המעיין הנזכר, ואף את הספר של ד"ר ברוין עצמו. הוא מסתמך על מחקר קודם שמסתמך על עיתונים שבזמנם לא היו אמינים לגמרי.
בשביל מאמר מחקרי זה מספיק.
אבל בשביל לברר באמת צריך למצוא קצה של בלאנק, מכתב, איזכור בספר, עדות בן משפחה, סיפור ששמעת מכמה כיוונים בו זמנית על אותה תקופה וכדומה. אחד מהם לפחות - קיים??
בשלהי תר"ע [אחרי מלחמת העולם הראשונה] היה רבי מאיר קרליץ בשנות שיא הפעילות שלו לצד רבי חיים עוזר. הוא הסתובב בערים ועיירות לייסד את ועד הישיבות [הראשון] ועוד. לא היה לו מה לעשות בחיים חוץ מלהשתתף בוועידות ציוניות?? ומה היתה דעת רבי חיים עוזר ורבינו החפץ חיים על זה? הרי היה אדם מאוד מקורב ומאוד צייתן.
אין שום דבר באגרות של אחד מהם?
לא מוזר?

המחקר של ד"ר בני בראון לא רלוונטי לענייננו. בתגובתו הוא מציין כמה וכמה פרטים (שניתן לאמתם בארכיונים למיניהם - עתונים, הגשת מועמדות וכו'). מה שלא ראית במכתבי הגרח"ע וכו', "לא ראינו אינה ראיה".

מצבת רבי שלמה שוסטר בהר המנוחות

האם יש למישהו תמונה של רבי שלמה שוסטר הנ"ל?

האם משפ' שוסטר הכהנים גם קשורים, היה את רבי חיים דב הכהן שוסטר מג"ש בנובהרדוק פינסק [מחסידי קרלין] עלה לירושלים וירד אח"כ לניו יורק. החליף את משפחתו לכהן. בניו [חסידי קרלין בבורו פארק] הו"ל את ספרו עיונים מוסריים.

בור הגולה כתב:היום היארצייט של הג"ר שלמה הכהן זצ"ל ראש המו"צים בווילנא, בעל "חשק שלמה" ובנין שלמה".

היה לו בן אחד, ר' אברהם יעקב. בנו של רא"י היה ר' שלמה כהן, תלמידו של החזו"א. נישא לבתו של ר' חיים יעקב הלפרין מזכרון מאיר, והוא ניהו חותנו של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל. ועוד בן ר' ראובן כהן בווילנא, נדמה ל שנספה בשואה. הוא עסק בהדפסת ספרים.

פרסמתי אמש בבלוג מאמר לרגל מלאות חמישים שנה לפטירתו של רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה.
נתברר שהיתה לר' אברהם יעקב כהן, בת בשם דינה, אשת ר' מיכל כץ, אחיו של רבי ראובן. [על פי הנצחתו של ר' ראובן בספריו].

שיף כתב:האם משפ' שוסטר הכהנים גם קשורים, היה את רבי חיים דב הכהן שוסטר מג"ש בנובהרדוק פינסק [מחסידי קרלין] עלה לירושלים וירד אח"כ לניו יורק. החליף את משפחתו לכהן. בניו [חסידי קרלין בבורו פארק] הו"ל את ספרו עיונים מוסריים.

הוא היה מגי"ש בנוברהודוק פינסק?? לא ידעתי. הסטייפלער כיהן שם ג"כ. רק בן אחד יש לו שהוא חסיד קרלין. בנותיו הם חסידיות קרלינאיות. אבל לא נראה שיש קשר, כיון שרש"ש היה לוי ורח"ד כהן היה כהן.

לייטנר כתב:
על אחיו הגדול הגר"ב הכהן יותר בהרחבה:
'תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא', בתוך: לקט באורים : על סדר פרשיות התורה ועל תפלה : באורי מקראות, באורי מסורה, באורי תפלה, עמ' י"א-כ'.
'תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא', בתוך: סדר ברכת החמה : עם קונטרס ברכת ראשית, בענייני ברכת החמה, תקופות והמסתעף, עמ' ט'-י"ח.
"עיר ווילנא", חלק א', וילנה תר"ס, עמ' 61-55.
הקובץ התורני "מוריה", שנה כ"ב, גיליון ה'-ז' (רנ"ז-רנ"ט), תשנ"ט, עמ' צ"א-צ"ב

ראה גם http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 88&hilite=

קונטרס "כערכך הכהן" הספד על הגאון ר' בצלאל הכהן מו"ץ בווילנא שמשמעה בבהכנ"ס הגדולה בעיר ווילנא ע"י ר' אבא יוסף הכהן טריווש מ"מ בווילנא:
http://www.hebrewbooks.org/33630

ישבב הסופר כתב:

שיף כתב:האם משפ' שוסטר הכהנים גם קשורים, היה את רבי חיים דב הכהן שוסטר מג"ש בנובהרדוק פינסק [מחסידי קרלין] עלה לירושלים וירד אח"כ לניו יורק. החליף את משפחתו לכהן. בניו [חסידי קרלין בבורו פארק] הו"ל את ספרו עיונים מוסריים.

הוא היה מגי"ש בנוברהודוק פינסק?? לא ידעתי. הסטייפלער כיהן שם ג"כ. רק בן אחד יש לו שהוא חסיד קרלין. בנותיו הם חסידיות קרלינאיות. אבל לא נראה שיש קשר, כיון שרש"ש היה לוי ורח"ד כהן היה כהן.

בקשר לבנים יש לו שני בנים בבורו פארק ושניהם קשורים לקרלין. בקשר לבנות דווקא יש לו חתן ליטאי פה בא"י הרב יעקב צור שליט"א.
ובכל אופן עדיין יתכן כהנים ולווים אם קשר משפחתי ושם זהה ע"י שינוי וכדו'.

*

גלאגוזים כתב:הרב ראשית
אאל"ט הרב שלמה ניימן הוא נכדו של הרי"ל דון יחיא
ולא של הר"נ גרינהויז.

אכן רבי שלמה ניימן שליט"א רב בשכונת רמות הינו נכדו של רי"ל דון יחיא.
אביו הג"ר יצחק ניימן ז"ל רבה של קרית חיים (בקריות על יד חיפה), יליד בריסק, היה חתנו של רי"ל דון יחיא.
אחותו של ר' שלמה נשואה לרבי גרשון האגער, אדמו"ר מבית ויזניץ המתגורר בגולדרס גרין בלונדון.

כפי הידוע רי"ל דון יחיא וגיסו רבי נחום גרינהויז היו מתומכיה הנלהבים של המזרחי והיו מחמשת רבניה הראשיים, אלא שבשנת תרע"א פרש רבי נחום גרינהויז מהשתייכות למזרחי ואף פרסם קו"ק נגדה, כפי שתואר בישורון כרך כ"ב עמ' קמ"ח, תקכ"א.

זאגער ישן כתב:

אביר כתב:יש אגדה שמסופרת ע"י המזרחי כי החשק שלמה קיבל בבגדי שבת את הרצל שר"י, ומדלא הביאה הרב ראשית ש"מ דלא סבירא ליה

אי"ז אגדה, אלא תמונה. ואין תח"י.

לגבי המפורסם על תמיכתו של רבי שלמה בציונות ופגישתו עם הרצל, אמת היא, אלא שיש להביא בחשבון את תמיכתם הנלהבת באותם ימים של שני חתניו הנזכרים, ובפרט ר"נ גרינהויז שפרסם בשם חותנו דברים רבים, יש תח"י תיאור מספר על קהילת ווילנא בו נכתבה הפרשה הזו, מהצד הציוני, ומסופר שבסוף הענין חזר בו רבי שלמה הכהן מתמיכתו בציונות בהשפעת הגרח"ע, ויש לזה סימוכין מעוד כמה מקומות, אולי אעלה את זה יותר מאוחר.

היום נלב"ע בבני ברק הרה"ג רבי יצחק כהן זצ"ל, בן רבי שלמה כהן נכד בעל 'חשק שלמה', וגיסו של הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל.
הוזכר גם כאן
viewtopic.php?p=134056#p134056
viewtopic.php?p=134084#p134084

איש_ספר כתב:
יש תח"י מבחן שעשה הגר"ח קנייבסקי לזוגא דרבנן שעמדו אצלו בכור המבחן על כל הש"ס, בסגנון זה של ממרחק יביא לחמו. היינו על כל מסכת ומסכת כמה שאלות של דיני המסכת המבוארים במקום אחר ולא במסכת.

הבחנתי פעם בדבר מעניין: הנקודה העיקרית שבמס' יומא לא נמצא ב[גמרא] יומא כ"א ב[גמרא] הוריות והוא שעבודת יוה"כ כשרה רק בכ"ג,
הנקודה העיקרית שבמס' יבמות [לפי הפשטות דמצות יבום היינו הקנין] אי' רק בהבלעה ביבמות ומפורש בקידושין "היבמה נקנית בביאה".
ואפשר שיש עוד - יבואו החכמים ויוסיפו.

-

אמסטרדם כתב:

איש_ספר כתב:
יש תח"י מבחן שעשה הגר"ח קנייבסקי לזוגא דרבנן שעמדו אצלו בכור המבחן על כל הש"ס, בסגנון זה של ממרחק יביא לחמו. היינו על כל מסכת ומסכת כמה שאלות של דיני המסכת המבוארים במקום אחר ולא במסכת.

הבחנתי פעם בדבר מעניין: הנקודה העיקרית שבמס' יומא לא נמצא ביומא כ"א בהוריות והוא שעבודת יוה"כ כשרה רק בכ"ג,
הנקודה העיקרית שבמס' יבמות [לפי הפשטות דמצות יבום היינו הקנין] אי' רק בהבלעה ביבמות ומפורש בקידושין "היבמה נקנית בביאה".
ואפשר שיש עוד - יבואו החכמים ויוסיפו.

הנקודה העיקרית של מס' גיטין הלא היא "וקונה את עצמה בגט" שמבואר במס' קידושין.
הנקודה העיקרית של מס' קידושין - אומר העצמות יוסף בהקדמתו - הוא שקידושין מתיר לבעל לבא על אשתו [בצירוף חופה וברכה] וזה לא מבואר בקידושין רק בכלה.

באשכול אחר כתבתי על הרב יעקב דוב גארדאן ומכובדנו הרב מיללער העשירנו בידיעות מפורטות אודותיו.
viewtopic.php?p=148449#p148449

במכתב זה מיום ה' תרומה תש"י שואל הרב יעקב דוב גארדאן בשלומו של גיסו רבי שלמה שוסטר שכיהן כרב באותם ימים בלודז' שבפולין, ומתעניין לדעת את מצבו של רבי שלמה והיכן הוא נמצא.



הרב מיללער כתב באותו אשכול

מיללער כתב:ר' יעקב דוב היה תלמידם של הגאונים רבי ברוך בער ורבי חיים עוזר, גם השתלם עצמו במדעים בעיר אדעסא, בשנת תר"ץ היגר לארה"ב ונכנס לישיבת רי"א (YU), נשא את בתו של ר' נפתלי דוד מוסנזון אב"ד סוויר בליטא. למלאות שנה לפטירת אביו, נבחר למלאות מקום אביב כרב בביהמ"ד הג' דברונקס ופירסם מאמרים באנגלית ולשה"ק בקובצים ועתונים, וכנראה גם שימש כרב בעיר פורט-אמבאי בניו זשורסי.

כפי הנראה הרבי שלמה שוסטר נשא את אחות אשתו של הרב יעקב דוב גארדאן.

אמסטרדם כתב:

בור הגולה כתב:וכאן המלצה שכתב עבור הגה"צ ר' זיידל אפשטיין זצ"ל, משגיח ישיבת "תורה אור" בירושלים:

זה לא המלצה זה סמיכת חכמים יורה יורה וידין ידין

.
בדרך אגב: יש לזה תוקף מלבד המלצה?[/quote]
יש לזה תוקף חזק ביותר והגרז"א זצ"ל אף שימש כמורה הוראה עוד בבחרותו כמ"מ רבו הגרש"ש כשנעדר מן העיר וגם אח"כ בנוא יורק.

שיף:
אני לא יודע אם הובן שאלתי אבל הדרנא בי כבר.

בד"ה נפטרה הרבנית חוה סימא אשת יבלחט"א הגר"ד גינזבורג
בת הג"ר זלמן רוטברג חתן הגר"מ קרליץ ...

במס'יבמות שבש"ס וילנא לא נמצא הגהות חשק שלמה, זאת אומרת שהגהותיו של הגאון רבי שלמה מווילנא עמ"ס יבמות לא נמצאו?

בד"ה, הרבנית יהודית טרייטל, אשת הג"ר יוסף מחשובי כולל חזון איש,
גם היא נינת החשק שלמה, בדיוק כמו הרבנית גינזבורג הנזכרת לעיל,
אלא שלא מהבת שנישאה לר"מ קרלץ, אלא מבת שניה של החשק שלמה. [היא לבית ניימן. אחיה הוא הרב שלמה ניימן מרבני רמות, שהיה רב המשטרה, מו"ל של ספרי החשק שלמה].
נפטרה בכניסת יום הכיפורים בפתאומיות בהגיעה לתפילה בבנין כולל חזון איש.

כמדומה שנשמט כאן ענף נוסף.

לר"ש הכהן היה חתן ר' אהרן מרקלס שהיה מ"ץ בווילנא.
חתנו של ר' אהרן היה ר' העשיל רוזובסקי בן הר' מיכל דוד רוזובסקי (אבי הגר"ש והגר"י) שמילא מקום אביו ברבנות בגרודנא.
חתן נוסף של ר' אהרן היה ר' יוסף רוזובסקי, שמילא מקומו בווילנא, הוגלה לסיביר ושם נפטר.


כך למדתי ממכתב של ר' מאיר ליברמן שתח"י.

איש_ספר כתב:כמדומה שנשמט כאן ענף נוסף.

לר"ש הכהן היה חתן ר' אהרן מרקלס שהיה מ"ץ בווילנא.
חתנו של ר' אהרן היה ר' העשיל רוזובסקי בן הר' מיכל דוד רוזובסקי (אבי הגר"ש והגר"י) שמילא מקום אביו ברבנות בגרודנא.
חתן נוסף של ר' אהרן היה ר' יוסף רוזובסקי, שמילא מקומו בווילנא, הוגלה לסיביר ושם נפטר.

לכאורה היה קשר משפחתי בין שני הגיסים הללו, אפשר לפרט?

אין לי שום מושג, וכאמור כל מש"כ הוא ע"פ מכתבו של הידען ר"מ ליברמן, ואין שם יותר מזה.

איש_ספר כתב:כמדומה שנשמט כאן ענף נוסף.

לר"ש הכהן היה חתן ר' אהרן מרקלס שהיה מ"ץ בווילנא.
חתנו של ר' אהרן היה ר' העשיל רוזובסקי בן הר' מיכל דוד רוזובסקי (אבי הגר"ש והגר"י) שמילא מקום אביו ברבנות בגרודנא.
חתן נוסף של ר' אהרן היה ר' יוסף רוזובסקי, שמילא מקומו בווילנא, הוגלה לסיביר ושם נפטר.


כך למדתי ממכתב של ר' מאיר ליברמן שתח"י.

חתן נוסף של רבי אהרן הכהן מרקלס: רבי אברהם שמואל הירשוביץ, ר"מ דישיבת תורת חסד בברנוביץ, נכד רבי אליעזר גורדון מטעלז.
כמו"כ לרבי אהרן הכהן מרקלס היה בן ת"ח בשם הרב אלעזר מרקלס שאחרי המלחמה חי בארה"ב, לא הותיר אחריו זש"ק, ל"ע, ראה עליו קצת בס' מלך ביופיו עמ' 31.

---
כמדומני שלא נזכר כאן פרט מרכזי במפעלות רבי שלמה הכהן, אשר מלבד הגהות חשק שלמה שנדפסו ממנו בש"ס ווילנא, היה רבי שלמה הכהן המגיה הראשי בש"ס שנדפס בדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא, וכפי שנזכר באחרית דבר בסוף הש"ס.