פורום אוצר החכמה

מצו"ב מאמר ב'אונזער עקספרעס'.

פשיסחא כתב:ר' לייבוש משידלובצי, הרבי מקוצק נסע אליו אחרי פטירת היהודי הקדוש לכמה חודשים, והיה גם אב"ד דשידלובצי, ולא ידוע עליו כמעט ולא כלום.

ניתן לומר שזו דוגמא ראויה לשמה, וממנה נלמד על הכלל. דמויות שבקריאה ארעית מגלים שהאירו לארץ ולדרים אך אין איש יודע את שמם ואינו זוכרם.
כאלו דמויות מן הראוי להעלות ולדלות.
דוגמא שונה מעט: ניתן לציין את הרה"ק רבי מאיר'ל מאפטא בעל ה'אור לשמים' תלמיד הרה"ק מלובלין זי"ע, אמנם הוא מפורסם גם כיום ויש לו צאצאים רבים, אך עדיין לא יודעים כיום להעריך את מעמדו וחשיבותו העצומה באותם ימים. היה נחשב כגדול תלמידי החוזה מלובלין וממשיך דרכו העיקרי. כיום 'אור לשמים' נשאר שם שמופיע בהזמנות לנישואין.
ידוע גם שתדלנותו לביטול גזירות מאחב"י ועוד.
וענין שלישי שאזכיר אגב אורחא ואין מקומו כאן: שמותיהם של צדיקים שאכן נותרו מפורסמים אך כינויים השתנה לחלוטין, כמו החוזה מלובלין שבפולין היה נקרא בפיות כל "דער רבי פון לובלין" (אמנם בשאר ארצות הוכר כהחוזה), היהודי הקדוש מפשיסחא שנזכר בדברי הימים כ"דער יוד הקדוש", "היהודי מפשיסחא", "איש יהודי מפשיסחא", וכיום השם העברי נכנס בהגיה בלשה"ק "היהודי הקדוש". רובם בהשפעת "סופרים עבריים" שחמדו להם שמות קלילים וביכרו לציין את שמות הצדיקים כ"האפטאי" "הרדושיצי" וכדו'.
וענין רביעי... הוא הרה"ק בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא, שעשה י"ג שנים במעז'יבוז' ואף לבית מדרשו שהותיר אחריו באפטא היו קוראים "דער מעדזיבוזשער בית מדרש" (או "דער אויבן בית-מדרש). גם בספרי דברי הימים וספרי הצדיקים הוא מוזכר יותר כהרה"ק ממעדזשיבוז ורושמי קורות הימים מתקשים לפענח במי מדובר - אולם דבר זה נותר כידוע מהבטחת האוהב ישראל שהבטיח לבני עירו באפטא שאף שנוטשם - אך שמו ישאר לנצח חקוק על שם עירם.
ואגב אורחא שהעיר אפטא נקראה בפי היהודים אַפּט (שמה בפולנית אוֹפַּטוּב) ואילו השם אפטא הוא בניב עתיק שנקראו בו קהילות בימי קדם, כמו העיר חלם שבימי גדולתה נקראה חעלמא.

אקווה שלא הסטתי את הנושא העיקרי מהשרשור

[ברכת החברים כולם נתונה לרב משמר, לרגל הופעתו בשערי המקום. כתיבותיו עד הנה מעידות על רוב חכמתו וידיעותיו המופלגות!]

פשיסחא כתב:ר' לייבוש משידלובצי, הרבי מקוצק נסע אליו אחרי פטירת היהודי הקדוש לכמה חודשים, והיה גם אב"ד דשידלובצי, ולא ידוע עליו כמעט ולא כלום.

היה עליו מאמר נפלא ב"המודיע" בשבוע פר' יתרו

בקרו טלה כתב:

פשיסחא כתב:ר' לייבוש משידלובצי, הרבי מקוצק נסע אליו אחרי פטירת היהודי הקדוש לכמה חודשים, והיה גם אב"ד דשידלובצי, ולא ידוע עליו כמעט ולא כלום.

היה עליו מאמר נפלא ב"המודיע" בשבוע פר' יתרו

הן אמת, אך המאמר היה יותר בגדר של שאילתא ובקשה למי אשר בידו חומר שיעלה זכרו

הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל. נראה שהאשכול הזה דינו להישכח כדין הרבנים...
סבורני שהנושא הזה רחב מני ים, על כן אין הוא מתפתח.
אולי עם קצת הכוונה להיכן חותר נוטע האשכול יוכלו רבנן דבי מדרשא לעשות כאן דבר מועיל.
האם הכוונה לרבנים שנהרגו בשואה??? לרבנים מלפני 300 שנה? לגדולי הדור דווקא או לרבנן ותלמידיהון בכל הדורות?
חסר קצת כיוון.

ראה כאן

כ"ה אלול תרפ"ב
"זקן הרבנים בפולין ותפארתם" "שימש בכסא הרבנות בעירנו משעה שנפתחו שעריה בשביל אחינו"

משמר כתב:הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל. נראה שהאשכול הזה דינו להישכח כדין הרבנים...
סבורני שהנושא הזה רחב מני ים, על כן אין הוא מתפתח.
אולי עם קצת הכוונה להיכן חותר נוטע האשכול יוכלו רבנן דבי מדרשא לעשות כאן דבר מועיל.
האם הכוונה לרבנים שנהרגו בשואה??? לרבנים מלפני 300 שנה? לגדולי הדור דווקא או לרבנן ותלמידיהון בכל הדורות?
חסר קצת כיוון.

לענ"ד הכיוון אמור להיות רק רבנים שלפי התארים שתארו אותם בזמנם, או מתוך מקורות אחרים, נראה שהיו מפורסמים מאד בדורם, ועתה נשתקע שמם

דוגמה מופלאה ממש זה הרב שהבאת בהודעה האחרונה "זקן רבני פולין ותפארתם" מי שמע ומי ידע.

רבנים שידועים היום גם אם לא במידה ראויה ובודאי לא כפי שהיה בדורם אין מקומו כאן אחרת אין לדבר סוף

לכן ר' אברהם ברוידא, המחזה אברהם, הלבושי מרדכי, אין מקומם כאן. ועם הכותבים הסליחה, הודעותיהם נמחקו ונשלחו להם באישי לבל יאבדו.

הרב ישעי' שיינפרוכט [פרי הדר]
מתלמידי רבי יעקב געזונדהייט אבד"ק ווארשא.
הסתופף בצל אדמור"י ראדאמסק.
נפטר כ' אלול תרפ"ב.
בנו ממלא מקומו: רבי חנוך העניך הי"ד (חתן רי"ק צוקערבערג חתן רבי א"ס סאפרין בנו בכורו של הגה"ק מקאמארנא בעל היכל הברכה).

תשובות אליו באבנ"ז; שי למורא; חבלים בנעימים.
בא בהסכמה על ברכת שלמה; קיבוץ יהודה; נר למאה.
נזכר בהקדמת אבי המחבר לקהלת שלמה.

הו אה, 'י. אברהם' פותח בפנינו אוצרות מסולאים.
אגב, בן בתו של הרב ישעיה שיינפרוכט היה רבי שלמה זאב ברין מו"צ חארשניצא הסמוכה למייכוב, מתלמידי האבני נזר (בנו הרה"ח ר' משה ז"ל נפטר לאחרונה בירושלים).
הרב חנוך העניך כיהן כמו"צ בחארשניצא האמורה וכאשר עלה לכהן על מקום אביו, מילא אחיינו רבי שלמה זאב את מקומו בחארשניצא.

סוקולקה כתב:בטוח אפשר לכלול גם ברשימה רב חיים וואסערצוג (פיליפאווער).

לא בטוח שגם בדורו התפרסם כאחד מגדולי הדור, אבל זו דמות מעוררת סקרנות כל פעם מחדש.

אמרו עליו שהוא ממשיך של ר' מנשה מאילייא על כל המשתמע
היתה לו התנגדות בדורו,
יש סיפור די ארוך ומפורט בספר תולדות היהודים בקובנא אודות זה

מדי פעם מזכירים אותו בסקרנות אבל לא ראיתי מעולם שהצליחו לפתח דיון רציני לזהותו.

מהגאון הידען העצום ברבני ליטא ר' משה זעירא שמעתי פעם על כמה מחברים מליטא המזכירים אותו כרבם, אבל עתה איני זוכר כלום.

איש_ספר כתב:

משמר כתב:הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל. נראה שהאשכול הזה דינו להישכח כדין הרבנים...
סבורני שהנושא הזה רחב מני ים, על כן אין הוא מתפתח.
אולי עם קצת הכוונה להיכן חותר נוטע האשכול יוכלו רבנן דבי מדרשא לעשות כאן דבר מועיל.
האם הכוונה לרבנים שנהרגו בשואה??? לרבנים מלפני 300 שנה? לגדולי הדור דווקא או לרבנן ותלמידיהון בכל הדורות?
חסר קצת כיוון.

לענ"ד הכיוון אמור להיות רק רבנים שלפי התארים שתארו אותם בזמנם, או מתוך מקורות אחרים, נראה שהיו מפורסמים מאד בדורם, ועתה נשתקע שמם

דוגמה מופלאה ממש זה הרב שהבאת בהודעה האחרונה "זקן רבני פולין ותפארתם" מי שמע ומי ידע.

היו כמה גדולי ישראל שהיו בבחינת "הארוך בדורו" ואף שיש מהם שספריהם נמצאים עמנו, ומהם שהעמידו תלמידים הרבה, בכל זאת קצת נשתכח זכרם במהלך הדורות, ואמנה כמה מהם:
רבי משה זאב מביאליסטאק בעל מראות הצובאות.
רבי אברהם צבי הירש מפיעטרקוב בעל שו"ת ברית אברהם.
רבי מאיר צילך מלאסק, (ידוע הערכת רבינו עקיבא איגר כלפיו).
רבי דוב בעריש מלובלין בעל נודע בשערים.
רבי אריה ליב קאצינלנבויגן מבריסק (נו"נ להכנסת יחזקאל).
רבי משה מינץ בעל שו"ת מהר"ם מינץ.
רבי צבי הירש ברודא מסלאנט.
יעקב שמחה מקעמפנא בעל שערי שמחה, תלמיד מובהק לרעק"א.
רבי אברהם בנימין המבורג מפיורדא, הרב אוה"ב.
רבי אברהם בניג מווירצבורג.

וחושבני שאפשר להכניס בקטגוריה זו גם את רבי דוד מנובהרדוק בעל גליא מסכת שקצת נשתכח זכרו, (היה עליו מאמר נחרב בישורון).

'מחולת המחנים' מעיר דבר נכון מאוד, ואם נחדד קצת יותר, חלקם התפרסמו בעקבות צאצאיהם הרבים שהביאום לידי פירסום, אולם לא מספיק בזכות עצמם. זאת אומרת שאילמלא צאצאיהם לא היו זוכים כראוי לפרסום. כעין רבי נפתלי כץ בעל ה'סמיכת חכמים' שבא לידי פרסום בזכות יחוס כהונה שהוא הנחיל לדורות... ולא מספיק בזכות גודלו ותפארתו.
לגבי ה'מראות הצובאות' ובעל ה'נודע בשערים' יש הפלגות גדולות עליהם מבעל ה'חידושי הרי"ם' מגור. ר' מאיר עיני הגולה ח"א אותיות שפ"ו-שפ"ז

"שפו. וסיפרו אנשים נאמנים מתלמידי רבינו זצ"ל ששמעו ממנו כי בהוראה להלכה למעשה היה סומך את עצמו הרבה על הרב הגאון ר' משה זאב ז"ל אבד"ק טיקטין וביאליסטאק (בעמה"ח ספר מראות הצובאות וספר אגודת אזוב), ואחר שנפטר הגאון הנ"ל הנהו חושב לעמודי ההוראה בין גדולי ליטא את הרב הגאון ר' יעקב מאיר פאדווה ז"ל אבד"ק בריסק (בעל מחסר ספר מקור מיים חיים וספר כתונת פסים וכו'), ואת הרב הגאון ר' דוב בעריש אשכנזי ז"ל אבד"ק סלאנים (בעל מחסר ספר נודע בשערים וספר שערי ירושלמי), וכמה פעמים השיב רבינו לשואליו שיסמכו על חוות דעת הגאונים הנ"ל והיה לו הרבה פעמים משא ומתן של הלכה עמהם."

"שפז. בשנת תר"ג כאשר נפטר לעולמו הרה"ג ר' משולם זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין ונתקבל במקומו הרה"ג מסלאנים הנ"ל לרב בעיר לובלין, מאז והלאה היה רגיל כל פעם להתראות ולהתוועד יחד עם רבינו זצ"ל, ונעשה ביניהם היכרות וידידות רב והרבו להשתעשע יחד בדברי תורה הן בע"פ הן בכתב, ורבינו זצ"ל השיב לשואליו דבר כמה פעמים כי ישאלו את פי הרה"ג מלובלין ועליו יסמכו להלכה למעשה, ויקרת ערכו בעיני רבינו זצ"ל נוכל לראות מהתשובה מאת רבינו זצ"ל אליו הנדפסת בשו"ת הרי"ם חאה"ע סימן ד', (ועי' גם בשו"ת הרי"מ סימן י"ד ובשו"ת נודע בשערים מהדורא תנינא סימן ל"ג - ל"ז)."

מחולת המחנים כתב:וחושבני שאפשר להכניס בקטגוריה זו גם את רבי דוד מנובהרדוק בעל גליא מסכת שקצת נשתכח זכרו, (היה עליו מאמר נחרב בישורון).

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =46420&st= קובץ יב עמ' 705

מראות הצובאות ועוד מספרי הגרמ"ז נדפסו ע"י יו"ח מבני ברק. כולל מבוא גדול לתולדתו.

איש_ספר כתב:

סוקולקה כתב:בטוח אפשר לכלול גם ברשימה רב חיים וואסערצוג (פיליפאווער).

לא בטוח שגם בדורו התפרסם כאחד מגדולי הדור, אבל זו דמות מעוררת סקרנות כל פעם מחדש.

אמרו עליו שהוא ממשיך של ר' מנשה מאילייא על כל המשתמע
היתה לו התנגדות בדורו,
יש סיפור די ארוך ומפורט בספר תולדות היהודים בקובנא אודות זה

מדי פעם מזכירים אותו בסקרנות אבל לא ראיתי מעולם שהצליחו לפתח דיון רציני לזהותו.

מהגאון הידען העצום ברבני ליטא ר' משה זעירא שמעתי פעם על כמה מחברים מליטא המזכירים אותו כרבם, אבל עתה איני זוכר כלום.

יש חומר עליו בחצי גיבורים ח'
מצאתי לו תלמיד אחד רק אבל לא מפורסם כלל.
אפשר גם ששנאתו לחסידות לא תרמה לפרסום שמו...

בטח אתה מתכוון לאחד מעיתונאי וסופרי ירושלים, שכחתי את שמו.

[*]

איש_ספר כתב:בטח אתה מתכוון לאחד מעיתונאי וסופרי ירושלים, שכחתי את שמו.

הופיע באשכול אחר: ר' יהודה הכהן וויסטינעצקי
viewtopic.php?f=19&t=29815

אני קצת חלש בתולדותיהם של גדולי ליטא, אבל חושבני שרבי אברהם אבלי פאָסוועלער מוילנא משתייך כאן לקטגוריה, הלא כן?
מתוך 'אוצר ישראל':

משמר כתב:אני קצת חלש בתולדותיהם של גדולי ליטא, אבל חושבני שרבי אברהם אבלי פאָסוועלער מוילנא משתייך כאן לקטגוריה, הלא כן?
מתוך 'אוצר ישראל':

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146762&
בראש הספר תולדותיו.

הגאון המפורסם בדורו רבי אברהם בינג מוירצבורג זי"ע היה ידידו של מרנא החת"ס (שניהם היו תלמידיהם של ה'הפלאה' והגה"ק רנ"א בפרנקפורט), תלמידו הנודע היה בעל 'ערוך לנר' נ"ע.
תלמיד נוסף שלו היה 'חכם ברנייס' הלא הוא הגה"צ רבי יצחק ברנייס נ"ע רבה של המבורג. שני האחרונים היו רבותיו המובהקים של הגאון החסיד ציסו"ע רש"ר הירש זי"ע.

מחולת המחנים כתב:

איש_ספר כתב:היו כמה גדולי ישראל שהיו בבחינת "הארוך בדורו" ואף שיש מהם שספריהם נמצאים עמנו, ומהם שהעמידו תלמידים הרבה, בכל זאת קצת נשתכח זכרם במהלך הדורות, ואמנה כמה מהם:
וחושבני שאפשר להכניס בקטגוריה זו גם את רבי דוד מנובהרדוק בעל גליא מסכת שקצת נשתכח זכרו, (היה עליו מאמר נחרב בישורון).

לפי שיטה הנ"ל אין לדבר סוף
אפשר למנות מליון גדולי תורה מאז הר סיני

פרנקל תאומים כתב:הגאון המפורסם בדורו רבי אברהם בינג מוירצבורג זי"ע היה ידידו של מרנא החת"ס (שניהם היו תלמידיהם של ה'הפלאה' והגה"ק רנ"א בפרנקפורט), תלמידו הנודע היה בעל 'ערוך לנר' נ"ע.
תלמיד נוסף שלו היה 'חכם ברנייס' הלא הוא הגה"צ רבי יצחק ברנייס נ"ע רבה של המבורג. שני האחרונים היו רבותיו המובהקים של הגאון החסיד ציסו"ע רש"ר הירש זי"ע.

ישורון ח עמ' 772 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7%9E%D7%9F
צפונות א עמ' 28 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7%9E%D7%9F

ר' אליעזר משה הורביץ נחשב בדורו לרשכבה"ג, וכיום כמעט נשתקע שמו.

בקשה לבבית מכל הכותבים:
אם יש בידכם ובפיכם מידע - אנא כתבוהו והוא עדיף על 'לינקים'. כמה מילים אוטנתיות שוות הרבה יותר מ'לינקים' וקישורים
אנציקלופדיות לא חסר...
חסר מידע מילולי, ששווה פי כמה וכמה וערכו לא יסולא

שמחו כתב:ר' אליעזר משה הורביץ נחשב בדורו לרשכבה"ג, וכיום כמעט נשתקע שמו.

מה עוד הוכחה צריכים, שמו הי' ר' אלעזר משה.

מה שנכון נכון כתב:

הגה"צ רבי יצחק ברנייס נ"ע

כמדומה שזו פעם ראשונה שהוא זוכה לתואר זה.

ידידי, של נעליך מעל רגליך! חכם ברנייס זצ"ל רבה של המבורג היה גאון וצדיק-אמת במלוא המובן של המושגים הללו.
(כונה "חכם" עקב סירובו להשתמש בתואר "רב" אותו חיללו באותה תקופה פריצי הרפורמים בכנותם את עצמם בו. כלומר הוא רצה להתבדל מהם).

"מאור דורינו נר המערבי רשכבה"ג כב' הגאון הגדול מהר"ר שכנא זלה"ה" הלא הוא רבינו שלום שכנא מלובלין זי"ע (רבו של הרמ"א).
הציטוט הנ"ל כתוב באופן אגבי בהקדמת הג"ר פנחס הורוויץ (גיס הרמ"א)זי"ע לספר "דרושים לכל חפציהם", וגם את כותבה (הגר"פ הורוויץ) יש להכליל באשכול זה.

ומה עם מהרשי"ק (רבי שמואל יהודא קצנלבוגן בן מהר"ם פאדווא)זי"ע אב"ד ור"מ ונציה ?

שמחו כתב:ר' אליעזר משה הורביץ נחשב בדורו לרשכבה"ג, וכיום כמעט נשתקע שמו.

ל"ש לומר על אחד שחידושיו נדפסים בסוף הש"ס ונלמדים דבר יום בימו שנשתקע שמו.

אני לא חושב שר' שכנא נכנס בגדר נשתקע שמו.

בקיצור, אין תקנה לאשכול זה...

ראוי מאוד להזכיר את הגאון הרב טוביה יהודה טביומי(גוטנטאג) זצ"ל שהיה מגאוני פולין החסידיים לבית קוצק גור האחרונים. נולד בתרמ"ב(1882) רב ואב"ד סוכוצ'ין שבפולין וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בפולין. כשהיה בן 15 התחיל ללמוד בישיבתו של האבני נזר בסוכוטשוב והיה לתלמידו ונסמך לרבנות בגיל 20 ע"י ר' יצחק פייגנבוים מורשה ור' יחזקאל ליפשיץ מקאליש היה גם חסיד מובהק ל"אמרי אמת" מגור וקרוב אליו מאוד וכתב עליו אף ספר מספד הקרוי "אבל כבד" ובו עובדות מענינות מאוד על ה"אמרי אמת". היה מפורסם מאוד בפולין בתחילת המאה ה-20 למרות שהיה רב של עיירה קטנה (סירב לכמה הצעות של ערים גדולות לכהן כרבם) בגלל פעילותו הציבורית הענפה במסגרת אגודת ישראל ובאופן עצמאי לטובת היהדות בפולין ובפרט לטובת החינוך החרדי בפולין ובזכות מאמריו בעיתונות החרדית והדתית באותה תקופה אותם פרסם גם תחת שמות עט שונים ובהם דיבר הרבה אל הנוער ועסק באפולוגטיקה היסטורית יהודית. כתב ספר שו"ת ,ספר על הרמב"ם, ספרי הספד, וספרי דרוש ומחקר על האגדה טל לישראל וטל אורות(ג' חלקים) ואמרי טל המצטיינים בסגנון כתיבתו המיוחד והנדיר לדמות של רב חסידי מבית קוצק וגור, סגנון כתיבה מודרני שנועד לקרב את הנוער לתורה המשלב למדנות ומחקר היסטורי אפולוגטיקה ופובלציסטיקה, סגנון זה הפך את מאמריו וספריו לפופולריים מאוד בזמנו, ופלא גדול שנשכח זכרו וזכר ספריו כמעט כליל בימינו למרות חדשנותם אקטואליותם וסגנונם המתאים מאוד גם לימינו.
הרב טביומי היה ידען ובקי גדול בהיסטוריה יהודית של תקופת המשנה והגמרא בית ראשון ושני היה בקי בספרי יוסיפון, מלחמות היהודים, קדמוניות היהודים, אפיון, נגד אפיון, ועוד והרבה לצטטם בספריו טל לישראל וטל אורות, טענתו הייתה שהרבה מאמרי ואגדות חז"ל בבבלי ובירושלמי שאינם מובנים שקשה להבינם או שיש עליהם קושיות גדולות יכולים להתפרש בנקל ע"פ ספרי ההיסטוריה של התקופה(כפי שעשה זאת רי"א הלוי שהיה ידידו בסדרת ספריו דורות הראשונים). כאמור ידענותו הגדולה בשטח זה הייתה נדירה לדמותו של רב פולני חרדי חסידי והיוותה חידוש גדול ואף היום דמות כזו היא חידוש גדול. בנוסף ללמדנותו וידיעתו ההיסטורית הרחבה וכישרון כתיבתו היוצא דופן היה דובר אף פולנית וגרמנית וגם זה היה דבר לא רגיל לרב מסוגו. בשנת תרצ"ו(1936) עלה לארץ בברכת רבו האמרי אמת והתיישב בתל-אביב, עם הגיעו הוצעה לו מישרת ראב"ד תל-אביב אך הוא סרב כפי שהוא כותב בהקדמה לספר השו"ת שלו "ארץ טובה":'מאסתי בלחם הקלוקל'. כך הוא מכנה את מישרת הרבנות שלא רצה להתפרנס ממנה בשבתו על הארץ הקדושה, וכך היה מאז שעלה לארץ ישב על התורה והעבודה בתל-אביב בלי לכהן באף מישרה, אך למרות זאת רבים מתושבי העיר וגדולי הרבנים היו מריצים אליו את שאלותיהם בהכירם את גדולתו, נפטר לבית עולמו בכ"ד תמוז תשי"ג(1953).

כאמור לעיל פלא גדול ששמו וזכרו וספריו נשכחו לגמרי בדור הזה למרות ייחודם. הייתי שמח עם מישהו היה נרתם לעזור להוציא לאור את ספריו מחדש שכיום אינם מצויים וקשה להשיגם ונמצאים באוצר. כאמור ספריו מיוחדים במינם מרתקים ויש בהם חידושים רבים ולכן ראויים לדעתי לצאת לאור ע"י אחד המכונים הידועים.

אגב היו לאבני נזר עוד כמה תלמידים גדולים שהיום אינם ידועים כל כך(דוגמת ר' מיכאל פארשלאגר) אולי ראוי לכתוב עוד אודותם ואודות ישיבתו של האבני נזר ודרך הלימוד בישיבה.

הכותב הוא נכד נכדו של הרב טוביה יהודה טביומי זצ"ל.

אולי כדאי לפתוח אשכול שיעסוק ברבנים אורתודוקסים גדולי תורה ויראי שמיים שהיו גם דוקטורים ופרופסורים.

אם אינני טועה לפני מספר שנים הוציא הרב משה לרנר הי"ו מבני ברק (חתן חתנו של הרב טביומי) שניים מספריו של הרב טביומי-גוטנטג.
לא צויין לעיל שמקום מנוחתו ב'חלקת הרבנים' בקרית שאול (כך נקראה באותם ימים שורת הקברים בה טמון).
אגב, העלת נושא מענין מאוד, אפשר לפתוח אשכול על תלמידים של האבני נזר, היו ללא סוף גדולי תורה פחות ידועים. ר' יעקל קלעפפיש (בן אחי רבי זיינוויל ראב"ד וורשה) ור' אברהם שפייזהנדלר מוולוצלבק, ר' שלמה זאב ברין מו"ץ בחארשניצא, גם בבני ברק היו בשנות הבראשית שני תלמידים חשובים של האבני נזר: רבי אברהם גולדשלאג (ממשפחת הרב משעפס) ורבי מנדל וואלף קוֹפֶּה ממלאווא.

אריה במסתרים כתב:אולי כדאי לפתוח אשכול שיעסוק ברבנים אורתודוקסים גדולי תורה ויראי שמיים שהיו גם דוקטורים ופרופסורים.

הפחדנות שגרמה לך לקרוא לעצמך במסתרים, באמת במקומה!!!
ושם בפורומים אשר במסתרים תפתח אשכול לפרופסורים שלמדו תורה !

משמר כתב:אם אינני טועה לפני מספר שנים הוציא הרב משה לרנר הי"ו מבני ברק (חתן חתנו של הרב טביומי) שניים מספריו של הרב טביומי-גוטנטג.
לא צויין לעיל שמקום מנוחתו ב'חלקת הרבנים' בקרית שאול (כך נקראה באותם ימים שורת הקברים בה טמון).
אגב, העלת נושא מענין מאוד, אפשר לפתוח אשכול על תלמידים של האבני נזר, היו ללא סוף גדולי תורה פחות ידועים. ר' יעקל קלעפפיש (בן אחי רבי זיינוויל ראב"ד וורשה) ור' אברהם שפייזהנדלר מוולוצלבק, ר' שלמה זאב ברין מו"ץ בחארשניצא, גם בבני ברק היו בשנות הבראשית שני תלמידים חשובים של האבני נזר: רבי אברהם גולדשלאג (ממשפחת הרב משעפס) ורבי מנדל וואלף קוֹפֶּה ממלאווא.

מלבד הרב פורשלגר שנזכר, היו באמריקא עוד תלמידי האבנ"ז שהיו ידועים כגאונים, כמו ר' אברהם יצחק זלמנוביץ, ר' אברהם אהרן פרייס מטורונטו.

אולי כדאי לרכז כל תלמידי האבנ"ז באשכול מיוחד.

הקוזיגלובר היה תלמיד האבנ"ז?

מיללער כתב:הקוזיגלובר היה תלמיד האבנ"ז?

מגדולי תלמידיו.
ראה עוד כאן
ח"פ ת"ה.

האם הרב פרייס מטורונטו נחשב תלמיד האבני נזר? אני לא בטוח, הוא נולד תרנ"ט והיה אצל האבני נזר בילדותו בשנים שהאבני נזר לא אמר כבר שיעורים. אם יש יותר מידע אשמח לשמוע.