פורום אוצר החכמה

אוצר החכמה כתב:אני לא יודע מה בדיוק התכוונת להוכיח לכן רק אעיר.
דוגמה דומה אתה יכול להביא מחוני המעגל שאין לנו דברי הלכה בשמו, רק מופתים.
אבל הגמרא מספרת שאחרי שישן שבעים שנה ובא לבית המדרש אמרו שם שבימי חוני המעגל היו ההלכות בהירות ונהירות.
המסקנה שלי מזה היא שהעובדה שאין לנו שמועות הלכתיות ממישהו אינה מצביעה על כך שלא היה מגדולי דורו בהלכה ובזה שיבחוהו.

מרשב"י יש הלכות רבות,
והמופתים בירושלמי שביעית ריש פ"א במעשה דטבריה שהמת היה עולה, והכותי שלגלג.

מרב חמא בר חנינא יש הלכות רבות
והחיה את עבדיו של אנטונינוס. ע"ז י:

וכן רב נחמן ששוחח עם המתים בסוף שבת, וכן רב אשי שנראה לו המלאך בשוק, בסוף מו"ק, ושם יש גם על רב ששת ועוד.

המעניין הוא שהכי הרבה יש על רבי פינחס בן יאיר (גינאי נהרא, העכברים בתבואה , החמור שלו, המרגלית של המלך ועוד) וכן על רבי חנינא בן דוסא (החומץ והשמן, רגל של זהב, העזים שהביאו דובים, קורות ביתה של שכנתו ועוד).

יתכן שיש חכמים שאצלם היה הטבע משתנה בקלות. כמו בדור האחרון אצל הגרב"צ אבא שאול ועוד.

זקן ששכח כתב:נכון מאד.
יש לספר את המופתים וכמובן ללמוד מכך את הצריך לימוד, וכן נהגו כמה וכמה צדיקים.

לאור רשימתי החלקית הנ"ל, לא מכל סיפור יש מוסר השכל ללמוד, מלבד כח הצדיקים.

לכל אלו שמזלזלים במופתים - לדעתי יש בזה לימוד גדול, שכח התורה (או הצידקות - לפי הענין) הוא משהו בעצם שמשפיע על האדם ליעשות גופו כאש (כמאמר הגמרא סוף חגיגה), ולשנות את הטבע, ולא רק לעוה״ב שכרו איתו. אין מעודד מזה להגביר חיילים לתו״מ. וזה חוק רוחני חלק מחוקי הטבע, שמראה כי כל הבריאה משועבדת לתורה ויראה, והרי זה גם חיזוק גדול באמונה. הרי כל האמונה של יציאת מצרים בנויה על הניסים הלוא כן? וכן הקב״ה אמר למשה בתחילת שליחותו והאמינו לקול האות האחרון וכו׳.

זקן ששכח כתב:

קו ירוק כתב:וגם על הגר"א, אלא שזה לא תפס מקום.
וגם בזמנינו, ויפה להצניע, וזה לא תופס מקום.
העיקר כמה יודע ללמוד וכמה לומדים ממנו תורה ויראה

כנראה לא הבנתי כוונתך בדיוק, שהרי אם יפה להצניע משמע הדבר תופס מקום, כי אם אינו תופס מקום, לשם מה להצניע?

ובאגב, בש"ס שיש לי בבית חפשתי דבר הלכה בשמו של רחב"ד ולא מצאתי.
לעומת זאת, חפשתי אודותיו סיפורי מופתים ומצאתי גם מצאתי.

אמת וכבר כתב כן רבינו צדוק הכהן לגבי רחב"ד וחיפשתי בכל המקומות ומצאתי רק פעם פעמים הלכה ממנו

ר"ב רוזנבלום שאל פעם את מרן הגרנ"ק שליט"א לרפו"ש על זה שיש גדולים שנודעו במופתים ויש שלא והוא ענה לו שיש כאלו שהקב"ה רצה לפרסמם ולכן גילגל להם מופתים (קראתי את זה לפני זמן רב ואני מקווה שאני מדייק בתשובה)

י. אברהם כתב:

ביליצר כתב:כמובן החפץ חיים ,
מספרים גם על רע"א זצ"ל שהיה כותב קמיעות ומפי השמועה מצאו כתוב בו תוספות מדף מסויים בש"ס,

קמיע ממרן רעק''א (בלי תוספות)

קמיע ממרן רעק''א.jpg

ברע"א אריאלי יש כמה כאלו, אולי בסנהדרין באזור דף ע׳ או בשבועות

פעם שאלתי את מו"ר ר"י צינוורט זצ"ל מפני מה היו שהתנגדו לסיפורי מופתים שהרי גם במקרא מצינו לא מעט מופתים שחוללו הנביאים. בתשובתו ציין שיש להבדיל בין זמן הנביאים לבין זמננו [ההבדל הוא כנראה בכך שזמן הנביאים היה במהותו זמן של גילוי בעוד הדורות שלאחר מכן הם זמנים של הסתר]. הוא הוסיף ואמר שההתנגדות למופתים באה מתוך החשש שהרב יהפוך ממורה ומדריך למעין "'קוסם" המספק פתרונות פלא. אחרים לעומתם סברו שדווקא בדורות אלה יש לעסוק בסיפורי מופתים, המדגישים את הממד הרוחני של המציאות, כתגובה לאווירת החומרנות המתגברת. עם זאת הדגיש שיש להיזהר מהאלהה [זכורני שהשתמש במילה זו] של הצדיק.

אוצר החכמה כתב:דוגמה דומה אתה יכול להביא מחוני המעגל שאין לנו דברי הלכה בשמו, רק מופתים.
אבל הגמרא מספרת שאחרי שישן שבעים שנה ובא לבית המדרש אמרו שם שבימי חוני המעגל היו ההלכות בהירות ונהירות.
המסקנה שלי מזה היא שהעובדה שאין לנו שמועות הלכתיות ממישהו אינה מצביעה על כך שלא היה מגדולי דורו בהלכה ובזה שיבחוהו.

ואפשר להוסיף עוד שאע"פ שחז"ל לא מספרים מופתים על כל התנאים ואמוראים, מ"מ ברור שאצל כולם היו מופתים.
והדברים היו ידועים ומפורסמים בדורותיהם, כמו שאמר אנטונינוס (עבודה זרה י' ע"ב) ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתים.
וראה בס' חיי עולם (לבעל קהילות יעקב) ח"א פרק ל' שהאריך בענין כחם וקדושתם של חז"ל.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=44&book=177239

ואילו בעל הלשם סבור שבימי הנביאים היה עת מוכשרת פחות לניסים ומופתים מבימי בית שני ואילך (כללים ב ענף ג אות ט)

הוזכר כאן בעבר עי"ש מר"מ נוספים.

[אאל"ט כתב ע"כ משהו ר"מ גרליץ במבוא לכפו"ת שההדיר ולפ"ש ל"מ]