פורום אוצר החכמה

מתפעל כתב:לענין הרב גורן ודעת הרבי מחבד, מדוע באמת העדיף את הרב גורן על פני הרב אונטרמן בבחירות הראשונות?
האם נימק דבריו?

מתפעל כתב:לייטנר

"כך זכור לי, וסביר להניח שדבר כזה לא יתפרסם בעיתון"...

אני לא מצליח להבין, אם זה לא פורסם, אז מנין זה זכור לך? כך התפרסם שמועת על פה? רב סרן שמועתי?
ועל זה אתה רוצה שנסמוך?

ומה שהקשית על הליכה נגד הרבי מחב"ד, זו לא קושיא גדולה כלל, הרב זוין היה בעל כתפיים רחבות, והיה עצמאי בדעותיו בענין היחס למדינת ישראל.
כל מה שאמר וכתב בזכות המדינה והציונות, אין זה הליכה נגד דעתו של הרבי? בודאי שכן.

דרומי כתב:ידוע כי אחד מראשי המפדל ביקר בניו יורק ושאל את האדמור למה הוא מורה לחסידיו שלא להצביע למפדל. אמר לו האדמור: אני לא נוקב בשם אלא מורה להם להצביע למפלגה החרדית ביותר - ובכן אדרבה: תהיו אתם המפלגה הזאת...

מתפעל כתב:האם יש כאן מישהו שיודע אימתי ענה הרבי מחבד בפעם הראשונה את תשובתו המפורסמת להצביע עבור המפלגה החרדית ביותר?

באתי להדגיש על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר.

מתפעל כתב:האם יתכן שגם אצל הרב זוין חלה נסיגה בתמיכה במפלגה?

אני כותב הכל בדרך אפשר.
אין לי ידיעה אבל יש בזה סבירות.

מתפעל כתב:לייטנר
תוכל להביא את תמיכתו בשנת תשכ"ה? זה מופיע בהצופה? כי חלמיש הביא רק משנים ראשונות.

יתרונה של סיעת רשימה ב' כי בכנסת בזה שעוסקים לא בלבד בשלילת הרע, אלא אף בחיוב, בהחדרת רוח התורה בכל ערכי החיים הארציים. מצד אחד היא מכינה מועמדים לישיבות הגדולות, שכן הרבה מהם עוברים אחר כך לחיי תורה של הישיבות ומצד אחר היא משרישה תורה אף בין חוגים כאלה שהיו רחוקים מאד מרוח התורה.
מי שאין חלקו עם הרוצים לעקור ולשבר ולמגר ולהכניע, אלא עם אלה הבונים ועושים ופועלים ויוצרים, עליו להשפיע על כל ידידיו ומכריו להשתתף בבחירות ולהצביע ב.
(דברים במסיבת רבנים וראשי ישיבות מטעם המפד"ל בירושלים)

לעומקו של דבר כתב:בסיבוב השני התנגד, כן?

נ.ב. כיון שרצוני לשמור על היחסים שבינינו וכן על פי הוראה כללית דתוה"ק, איני רוצה שיוודע הבא לקמן לכת"ר מן הצד, ולכן כותב אני את זה, והוא: אשר מתאים לעמדתי בעת הבחירות להרבנות הראשית בפעם הקודמת, עמדה המיוסדת על המבואר בכ"מ ומהם בשו"ת חתם סופר הידועות, הנני נגד הדחת רב ממשרתו בסיום זמן חוזה וכיו"ב, ואין זה פוגע כלל ח"ו בהמועמדים נגדו, וכפי שכתבתי כנ"ל בבחירות הקודמות.
לאחר בקשת סליחת כת"ר על כתבי הבא לקמן, ולכאורה נגד פתגם רבינו הזקן "מיט אן עצה שלאגט מען זיך ניט אן", בכל זה, מיוסד על יחסינו לכאורה אסור לי לעבור על זה בשתיקה, והוא: שנוסף על הכתוב לעיל, שגם מפני זה קויתי אשר כת"ר יסיר את מועמדתו ולכן חכיתי גם בפרסום עמדתי בזה, כולי האי ואולי, הנה עוד נקודה עיקרית במצב המיוחד בבחירות אלו אשר מנצלים מועמדות כת"ר למלחמה נגד הדיוק בשמירה ההלכה. והרי בכל ענינים דקדוש השם וכו' נוגע בעיקר פירוש ותגובת העשרה מישראל, שלכן גם אמוראים ענוי עולם אמרו כגון אנא אי שקלינא וכו'. ועוד אשר דוקא חוגים הידועים בעמדתם לכל עניני תורה ומצותי' הם התומכים ומרעישים וכו' למועמדות כת"ר. ובודאי לדכותי' אין צורך בביאור נוסף, ובפרט שקשה עלי בכלל אנשלאגן זיך בהאמור.

לייטנר כתב:יש לזכור כי השילוב בין עצמאותו המחשבתית להיותו חסיד חב"ד נעוצה בראש ובראשונה בהיותו חסיד קאפוסט.

בני ברקי כתב:איפה ר' שמעון שקופ מזכיר את הגרשי"ז בשער"י?

הגיונות כתב:ובאמת קצת פלא שלא מצינו בכל ספריו על סיפורי החסידים כל רמז או זיכרון על האדמו"ר מבברויסק.

הגיונות כתב:

לייטנר כתב:יש לזכור כי השילוב בין עצמאותו המחשבתית להיותו חסיד חב"ד נעוצה בראש ובראשונה בהיותו חסיד קאפוסט.

הרב זוין היה במקורו חסיד חב"ד בברויסק.

אדמו"רי בברויסק וקאפוסט היו אחים והיו במובן מסויים חסידות אחת (אחרי פטירת האדמו"ר האחרון לקאפוסט רש"ז נהו החסידים אחרי אחיו הצעיר אדמור רש"נ מבברויסק).

ובאמת קצת פלא שלא מצינו בכל ספריו על סיפורי החסידים כל רמז או זיכרון על האדמו"ר מבברויסק.

לייטנר כתב:

הגיונות כתב:

לייטנר כתב:יש לזכור כי השילוב בין עצמאותו המחשבתית להיותו חסיד חב"ד נעוצה בראש ובראשונה בהיותו חסיד קאפוסט.

הרב זוין היה במקורו חסיד חב"ד בברויסק.

אדמו"רי בברויסק וקאפוסט היו אחים והיו במובן מסויים חסידות אחת (אחרי פטירת האדמו"ר האחרון לקאפוסט רש"ז נהו החסידים אחרי אחיו הצעיר אדמור רש"נ מבברויסק).

ובאמת קצת פלא שלא מצינו בכל ספריו על סיפורי החסידים כל רמז או זיכרון על האדמו"ר מבברויסק.

בסיפורי חסידים תורה הזכיר את התפצלות החסידית אחרי פטירת הצ"צ.
וכן הזכיר בסיפור נוסף את האדמו"ר מקאפוסט, ובעוד סיפור את בנו בעל מגן אבות.

יגאל10 כתב:

הגיונות כתב:ובאמת קצת פלא שלא מצינו בכל ספריו על סיפורי החסידים כל רמז או זיכרון על האדמו"ר מבברויסק.

בפי עמא דבר בירושת"ו נאמר כי משעה שדבק באדמו"ר מוהריי"צ וחסידיו מאחורי מסך הברזל התעמעמה אצלו במקצת הנקודה הבאברויסקאית-קופסטאית, ועדות לכך בספרו המשוקע ובלול מסיפורי ליובאביטש שלא בהשוואה לסיפורי קאפוסט. אבל איני יודע מקור מהימן לזה.

דמשק כתב:היודע מאן דהו היכן מופיע מכתבו של הרב זוין להרבי מלובאוויטש אודות ה'חיוב' לצאת מירושלים לפני ער"פ משום חיוב קרבן פסח?

מיללער כתב:מי מזהה את האישים מסביבות הרב זוין?

הגיונות כתב:מצאתי כעת בשמו של הרב שמעון אייזנבך שפעם ביקר אצל הרב זוין אחד מרבני חב"ד ושאל אותו מדוע בסיפורי החסידים שלו הוא מספר על כולם ואינו מבליט את אדמו"רי חב"ד בהדגשה יתירה. ענה לו הרב זוין: לך בדוק ותמצא כי המילה "רבי" שמורה אך ורק לרבותינו נשיאינו. בכל הסיפורים האחרים השתמשתי בתוארים צדיק' 'הקדוש' וכדומה אבל לא ב"רבי" כי רק אדמו"רי חב"ד הם הרבי שלי.

מתפעל כתב:דוגמא קטנה להברקותיו של הגרש"י, בענייני דיומא,
לגבי מה ששאלו אחרונים, מדוע שונה קרבן פסח משאר הקרבנות שהרמב"ם מונה את שחיטת הקרבן למצוה אחת ואכילתו מצוה שניה ואילו בשאר הקרבנות, כל מעשי הקרבת הקרבן נכללים במצוה אחת.
הגרש"י בהמועדים בהלכה מציין ליראים שבדרך אגב ניתן ליישב קושיא זו מדבריו, היראים מציין שמה שנאמר בתורה ויעשו את הפסח, הכוונה לשחיטה שהיא בי"ד ואילו האכילה נעשית דוקא לאחר צאת הכוכבים בלילה ולא ביום י"ד. ממילא מבאר הגרש"י שיש כעת תירוץ נאה למה מנה הרמב"ם את השחיטה כמצוה נפרדת והאכילה מצוה נפרדת, כי קרבן פסח הוא הקרבן היחיד שהשחיטה נעשית ביום והאכילה חייבת להתחיל רק בלילה. בכל שאר הקרבנות, השחיטה ביום וכן האכילה באותו יום.

כידוע יש בית הלוי שמיישב כדרכו הטובה, שההבדל הוא שבכל הקרבנות המצוה היא שהקרבן יאכל ואין חובת גברא על היחיד, ואילו קרבן פסח המצוה על כל גברא שיאכל לכל הפחות כזית מהקרבן. ממילא נמנית האכילה בנפרד.

מתפעל כתב:מי כיוון, הרב זוין?

הרב זוין2.jpg