פורום אוצר החכמה

פרנקל תאומים כתב:

מחולת המחנים כתב:רבי שמחה זיסל ליוואוויץ היה ת"ח ובר אוריין, ערך את ספרי אביו המשגיח דעת תורה ודעת חכמה ומוסר, נלב"ע ב' מנ"א תשס"א, בתחילת דעת תורה על ספר בראשית הוקדש 'אלון בכות' לזכרו.

לאחר פטירת המשגיח רבי ירוחם החליטו הבחורים המבוגרים בישיבת מיר מהאריות שבחבורה שרבי זיסל ילך ללמוד בבית התלמוד דקלם ואחרי כן ימלא את מקום אביו, ולבינתיים הביאו את המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שכיהן אז כמשגיח בישיבת לומז'א בפתח תקוה, אלא שנסתובבו הסיבות ונהפכו המדינות במלחמה הנוראה ומסובב הסיבות סיבב שרבי יחזקאל לוינשטיין ינהיג את הישיבה.

האמנם?

נוטר הכרמים כתב:ועוד אימרה מחוכמת משמו:

איתא בעירובין ק,ב שאלמלא ניתנה תורה היינו לומדים צניעות מחתול וכו', ואמר: אבער וואס פאהר אטעם וועלט עס געהאט, ווייא דיא צניעות פון אקאטץ .

כמדומה שזה משקף הרבה את הדמות אדם שכ"כ פיתחו בקלם ובנותיה.

לבי במערב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יתרגם מר.

אתיר לעצמי להתנדב לזאת, ברשות הרב 'נוטר הכרמים':
וכי איזה טעם הי' לזה?! צניעות כשל חתול בלבד...

מיללער כתב:

לבי במערב כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יתרגם מר.

אתיר לעצמי להתנדב לזאת, ברשות הרב 'נוטר הכרמים':
וכי איזה טעם הי' לזה?! צניעות כשל חתול בלבד...

וי ליה להצניעות של החתול (להבדיל מהצניעות של תורתינו הק')

אליסף כתב:שיבוש. המעשה היה בראש השנה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כעין זה סופר על הגרי"ז גוסטמאן, שבליל ר"ה אמר לאחד התלמידים שילך לאיזה מארח והנ"ל עיקם את פניו.
אמר לו הרב הרב כעת קח את חפציך ולך מהישיבה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כעין זה סופר על הגרי"ז גוסטמאן, שבליל ר"ה אמר לאחד התלמידים שילך לאיזה מארח והנ"ל עיקם את פניו.
אמר לו הרב הרב כעת קח את חפציך ולך מהישיבה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי ממו"ר שפעם היסבו בחורים בבית ר' ירוחם ונתנו מרק ותלמיד א' ביקש עוד צלחת ואמר ר' ירוחם שיצא מהישיבה.

מילה בסלע כתב:מתוך הספר "אגרות לראי"ה".

בעקבות פרסום דברים שלא כדת אודות היחס בין שני אישים דגולים אלה, הנני לפרסם תמונת כי"ק רבינו ירוחם ממנו ניתן ללמוד על יחסו הנכון למרן הגראי"ה זצ"ל. ונצדק קודש.

צדיק וחסיד הדור, כליל המעלות והטוהר

איש_ספר כתב:
כשרוצים מספרים סיפורים מוגזמים על מידת האמת עד הקצה, וכשרוצים (או כשלא רוצים) אומרים: סרטיפיקטים...

ברוז כתב:

איש_ספר כתב:נכתב באופן כללי ולא כמענה לדברי הרב מחולת:
כשרוצים מספרים סיפורים מוגזמים על מידת האמת עד הקצה, וכשרוצים (או כשלא רוצים) אומרים: סרטיפיקטים...
ולידידי הרב מחולת:
אני מסכים שהמכתבים לא מלמדים שהראי"ה היה תל תלפיות שכל רבני הדור פונים אליו בהלכה ובאגדה, אבל א"א להתעלם מהתארים הנדירים שהם כוללים.

זה די שקוף שהתארים שניתנו לו אינם מלמדים דבר, ישנם עשרות מכתבים מרבנים ואדמורי"ם נודעים שעיטרוהו בתארים בהם לא השתמשו מעולם אף לא לגדולי וצדיקי דורם המפורסמים, וממש לא נראה שראו בו את האדם השלם מעל כל גדולי הדור. נראה שסברו שמחובת ההשתדלות היא להכביר בתארים כך יזרזו מזכירי הרב את הטיפול בבקשתם.

כדכד כתב:מניתוח הדברים נראה שגם הרב איש ספר וגם הרב ברוז מסכימים שרבנים ואדמו"רים פנו לרב קוק בתארים נדירים.
מחלוקתם היא בפרשנות שכנראה הרב איש ספר סבור שאם הם כתבו תארים כאלה הם סברו שהוא ראוי להם אולם הרב ברוז אינו מוכן לקבל זאת כיוון שממש לא נראה שהם ראו בו את האדם השלם מעל כל צדיקי הדור ולכן שקוף בעיניו שאם עיטרוהו בתארים שלא כתבו על אחרים אז כוונתם היתה רק לזרז את בקשתם.
אם המחלוקת היא בפרשנות ולא בעובדות למה לומר שזה שקוף? אולי יש לומר שזה מה שמר חושב

בדיעבד כתב:

איש_ספר כתב:
כשרוצים מספרים סיפורים מוגזמים על מידת האמת עד הקצה, וכשרוצים (או כשלא רוצים) אומרים: סרטיפיקטים...

פרשנות חשובה וכללית על מידת כנות האיטלקטואלית בהרבה מהנרטיבים בכללות המין האנושי. אם המטבע נופל על הפנים אני מנצח, אם על הגב אתה מפסיד... (ובי מדרשא הדין לא נפק מן כללא).

עמקן כתב:לגבי הרב ירוחם בפרט, לכאורה לא קשה לדעת דעתו האמיתי. היה לו הרבה תלמידים. הוא היה מוסר שיחות ומדריך תלמידיו בעיני מוסר והשקפה תמיד. אם 'יחסו הנכון' להר"ק היה כפי היוצא מתואר במכתבים הנ"ל, הייתי מצפה שגם תלמידו ובניו היו רואים את זה. בפרט שהיו לו הרבה תלמידים מכורים מאד, שכל מילה שלו היה קודש קדשים אצלם, והם לא היו מוותרים על מה שקבלו מרבם משום שנעשה לא 'פוליטקלי קורקט' בציבור החרדי בשנים מאוחרים יותר.
עד כמה שידוע לי, אפילו תלמידי מיר שנתפסו למזרחי, כגון הרב בינה והרב בורנשטיין, לא העידו על יחס זה של הרי"ל להר"ק.

כדכד כתב:

עמקן כתב:לגבי הרב ירוחם בפרט, לכאורה לא קשה לדעת דעתו האמיתי. היה לו הרבה תלמידים. הוא היה מוסר שיחות ומדריך תלמידיו בעיני מוסר והשקפה תמיד. אם 'יחסו הנכון' להר"ק היה כפי היוצא מתואר במכתבים הנ"ל, הייתי מצפה שגם תלמידו ובניו היו רואים את זה. בפרט שהיו לו הרבה תלמידים מכורים מאד, שכל מילה שלו היה קודש קדשים אצלם, והם לא היו מוותרים על מה שקבלו מרבם משום שנעשה לא 'פוליטקלי קורקט' בציבור החרדי בשנים מאוחרים יותר.
עד כמה שידוע לי, אפילו תלמידי מיר שנתפסו למזרחי, כגון הרב בינה והרב בורנשטיין, לא העידו על יחס זה של הרי"ל להר"ק.

איש לא אמר שרבי ירוחם העביר שיחות מוסר בשבחו של הרב קוק
כל שאמרו הוא שהוא התכוון למה שכתב לו במכתב,
לא ברור לי למה התלמידים שלו היו צריכים לדעת מזה ולדבר על זה?
הרי המכתב היה אישי ומפרסמיו היו מחוגו של הרב קוק שפרסמו רק את הפניה והחתימה