ציטרון כתב:.השוחט כתב:עוד דמות שדומני שלא נזכרה כאן.
זקן זקני, הרב אלימלך זאב ליכטנשטיין זצ"ל....
אני זוכר בן אחד שלו, יהושע, היינו מבקרים אותו במושב זקנים. היה אמן. "נאלצנו" מדי פעם לקבל איזו יצירת אמנות ולתלותה על הקיר בביתינו...
לבן של יהושע הזה, נהרגו 3 בנים במלחמות ישראל.
שנים במלחמת השחרור. א' בקסטל וא' בתלפיות. שמו מונצח בטיילת שרובר.
השלישי, אלימלך, ממשחררי חברון, נהרג כשנתיים לאחר ששת הימים, בתאונת דרכים בחזור מאימונים בגולן ליד מחלף קוקה קולה.
אני זוכר שלשמחות אצל בנו הרביעי משה היה מגיע משה דיין וכדומה.....
הי"ד עם דם כל הקדושים ויחיש גאולה לעמו.
משה ליכטנשטיין נפטר בשבת.
בכתבה המצ"ב מוזכר שבקרוב עומד לצאת על כל המשפחה ספר שערך ד"ר יורם אלמכיאס, שהתברר לו שגם הוא קרוב משפחה.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/419054
לקראת יום השנה ה-93 לטבח.
זה עתה יצא הספר של ד"ר אלמכיאס בשיתוף עם גב' יהודית כהן (בת דודה ראשונה של אמי תחי'). בהוצאת מדרשת חברון.
הוא נקרא "שלושה אחים". במרכזו הסיפור של שלושת האחים יעקב אבנר ואלי שנפלו עקד"ה.
יש שם תמונה יפה של ר' אלימלך ליכטנשטיין מחוהמ"ס תרפ"ו בכותל המערבי עם ד' מינים בידו (עם שטריימל וקפטן ירושלמי).
שם ראיתי שיהושע ליכטנשטיין נפטר בן 92 בשנת תשנ"א. אגב הוא נקרא "יהושע לייב", ונולד עוד בפולין בשנת תרנ"ט, ועלה בגיל שנה עם הוריו לארץ.
יש לשער שנקרא על שם המהרי"ל דיסקין, היות שנולד בתוך שנה לפטירתו.
לא יאומן מה שעברו הזוג הזה יהושע וחנה (לבית ארקין מעקרון) ליכטנשטיין.
האבא שלו נרצח בן 59, כשהוא בן 30.
הבן הגדול שלהם זלמן (יש תמונה שלו בספר) נפטר כילד קטן.
הבן השני שמואל, נפל בילדותו מגובה ונשאר נכה (בלשון הספר "בעל צרכים מיוחדים"). הוא חי 80 שנה עד תשס"ב. יכול להיות שהוא הקים משפחה.
הבן השלישי משה היה שנה בכלא בירדן.
תוך כדי שהוא היה בכלא, נולד לו בן (יעקב עמירם, נפטר לפני כמה שנים ממחלה בגיל צעיר) בלא שידע על כך ולא על זה ששני אחיו נהרגו ואשתו קראה לבנו על שם אחיו. (משה נפטר לא מזמן בן 94).
ובשנה הזו (תש"ח) נהרגו יעקב (בניסן) כשעוד לא מלאו לו 20, ואבנר (באב) רק בן 16.
הבת שלהם יוכבד (שנישאה לאורי ריינהולד) עבדה במסגרת הפלמ"ח בסלילת מסלול למטוסים (היכן שהיום רחוב כנפי נשרים) וחלתה שם בשחפת, כתוצאה מזה (לפחות לפי המשתמע מן הספר) לא זכתה לזש"ק.
האמא חנה נפטרה בשנת תשכ"ז, מעט לפני פטירת בנם אלימלך. כנראה כל ימיה היתה שבר כלי מאז הריגת שני בניה, עם שאר הצרות.
בשנת תשכ"ח נהרג כאמור הבן אלי (אלימלך). מוזכר שיש לו 2 בנות. [דומני שאחת פרופסור לרפואה בבי"ח שערי צדק, והשניה ארכיאולוגית. איני יודע את שמן].
(מן הסתם 'אביטל' שנזכרה לעיל שהתחתנה ברחבת מערת המכפלה, היא בת של אחת הבנות הללו).
מוזכר שהרבנית נאורה בלייכר מישיבת שבי חברון [כלומר שבעלה ראש הישיבה], היא בת של ר' אלימלך בן פזי [בן דוד של סבא שלי] בן מאשה בת ר' אלימלך הי"ד.
[אם "אתקע" פעם בחברון, אקוה לבקר אצלם].
הבנים יעקב ואבנר נקברו על תנאי בסנהדריה, והועברו כעבור כמה שנים להר הרצל.
שני ההורים נקברו בסנהדריה במקום קבורתם הראשון ממש, ורשום על מצבתם שהם קידשו את מקום קבורתם בדם בניהם.
אגב. ר' אלימלך בנה לעצמו בית בירושלים ברחוב שדי חמד, שכונת יגיע כפים, צמוד לזכרון משה.
יש בספר צילום של שטר קנין בפני בד"ץ העדה החרדית בחתימת ר' פנחס אפשטיין בין השאר, שהוא נותן את הבית במתנה לבנו יהושע בתנאי שיגור בה כל ימיו ולא ימכרנו.
על הבית הזה יש לוחית הנצחה לשלושת האחים שנולדו וגדלו בבית זה.
(בכל זאת יהושע וחנה עברו לכפר ורבורג לחיי משק, אחרי האסונות. איני יודע מה גורל הבית).
בשכונת הר חומה יש רחוב ליכטנשטיין על שם המשפחה הזו.
כמובן זה רק טיפה מן הים. בקיצור, מבחינת הזוית המשפחתית, היה מרתק מאד. ועזר "להעביר" את תשעה באב כראוי.