פרנקל תאומים כתב:אביו של הרבי מטריסק באר"י, הגאון ר' בערל אייכנשטיין שליט"א שימש לפני שנים כר"מ בישיבת איתרי בירושלים, בזמן שאחיו הצעיר הגאון ר' יהושע שליט"א שימש כר"מ וכר"י בישיבת איתרי-חדרה. בהמשך היתה להג"ר בערל איזו ישיבה משלו בירושלים, וגם שימש כרב וכר"י ביוהנסבורג, סיפר לי אברך חשוב המשמש כר"מ שם, שר' בערל היה נחשב אז ל'גדול' ול'דעת תורה' המקומי של יהדות דרום אפריקה, ומרביצי התורה ובני התורה דשם, היו נועצים בו.
דומני שהרבי מטריסק עצמו למד בישיבת איתרי. וכמו"כ ששימש או משמש גם היום כר"מ בישיבה חסידית כל שהיא(סוכאטשוב?).
אימם של הג"ר בערל והג"ר יהושע ואחותם הרבנית לרפילד מארה"ב, היתה הרבנית ריקל שרה ע"ה אשת הג"ר מנחם צבי אייכנשטיין זצ"ל רבה של סנט לואיס ומח"ס פרי יהושע (התכתבויות הלכתיות עימו ניתן לראות בשו"תים שונים, בין השאר כו"כ תשובות אליו ב'אגרות משה').
אביו של הג"ר מנחם צבי היה האדמו"ר רבי יהושע העשיל מזידיטשוב-שיקגו זצ"ל(אחיו של הג"ר מנחם צבי המשיך את אביהם באדמו"רות בשיקגו).
אביה של הרבנית ריקל שרה(סוף ימיה היו בירושלים ת"ו), היה האדמו"ר רבי משה מרדכי טברסקי מטריסק-לובלין זצ"ל(כפי שכבר ציינו כאן), מלבד היותו אדמו"ר,היה ת"ח גדול, ושימש כאחד מראשי ישיבת חכמי לובלין.
ננצל ההזדמנות להעלות קצת דמותו של ר' בערל לאויו"ש.
אכן היה רו"מ =ר"מ ומנהל הישיבה באיתרי. אמר שיעורים בעיקר לבחורים האמריקאים. אבל כל כולו אומר הדר וגם הישראלים העריכו אותו. דברו רבות על למדנותו .
בנו רמ"מ (כיום האדמו"ר מטריסק היה ממצויני הישיבה. כבר בגיל צעיר שלט ב"רייד" הישיבתי. למד במרץ רב ובלהט גדול. התבלט כבר אז בעמל התורה הגדול שלו. ר' מרדכי אליפנט השתבח בו בכל מקום. (זכורני שפעם דבר בו נכבדות עם האדמו"ר מויזניץ).
לאחר תקופה ר' בערל התחיל לומר שיעור כללי בישיבה לצד ר' מרדכי, עד שפרש והקים את משכן התורה (ר' משה שפירא אמר שם שיעורים).
השיעור הראשון היה חויה מיוחדת. כל הישיבה היתה דרוכה ומוכנה. זה היה בתחילת נדרים. ר' בערל הגיע נעמד על הבימה, הביא את יסודות האחרונים בהגדרת נדר, הקשה קושיות נפלאות על המקובל, והבחורים הריחו שעומד להטיל "פצצה" חדשה בביאור הסוגיה. ואז הוא אמר : נדר זה לא מה שחושבים, אלא נדר זה נדר... המתח התפוגג באחת. אחרי זה במשך שעה ארוכה הסביר את שיטתו אבל להרבה בחורים נשארה ההגדרה שנדר זה נדר. בהמשך אמר עוד כמה וכמה שיעורים כלליים. הרושם היה שהוא מאד מקורי . היו לו הגדרות משלו בסוגיות ומבט חודר וביקותי על ה"רייד" המקובל. תקופה זו לא האריכה ימים ואז פרש.
ישיבת "תורת שמחה" שנוסדה ע"י ר' אשר רובינשטיין זצ"ל שפרש עמו מאיתרי , היא המשך עקיף לישיבתו. חלק מהרמי"ם שם הם מטובי הבחורים שעזבו יחד איתם את איתרי.
בנו רמ"מ מלבד היותו אדמו"ר הוא ת"ח מופלג, ידען גדול ועמל בתורה. קצת פספוס שאינו מוכר בציבור הרחב