פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:למען הדיוק: נובהרדוק היא ברייסין אבל ישיבותיה המפורסמות - מהם הגיעו ניגונים רבים - היו בפולין, כמו למשל מעזריטש.

קראקובער כתב:כנראה שהניגונים של האיכרים הגויים בליטא לא היו מוצלחים במיוחד בניגוד לשאר מקומות אין מה לבוא בטענות על היהודים.. הנה דוגמא לניגון נוברדקאי שמקורו לא טהור במיוחד.
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/ ... 6.html?m=1

תוספת גבורה כתב:יש מסורת בידי שכשהוליכו את הגר צדק לעבר המוקד עלה בליבו ספק האם הוא צריך למהר הליכתו שכן הוא ממהר לדבר מצוה ליהרג על קידוש השם, או שאדרבה עליו להתמהמה שכן יש מצוה של וחי בהם. וכשעבר ליד חלונו של הגר"א פתח הגר"א את חלון ביתו ואמר לו "רוץ אברהם רוץ" ובכך הכריע לו את ספיקו.
ובזה מתבאר היטב למי שמקשיב לניגון ושם ליבו שהחצי הראשון של הניגון הוא איטי והחצי השני נהפך למהיר יותר. שכן בתחילה היה זה קודם פסק הגר"א ומהלכו של הגר צדק היה איטי, אבל לאחר הכרעת הגר"א שצריך לרוץ שכן הוא רץ לדבר מצווה משתנה הניגון למהיר יותר ....

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...

הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ארי שבחבורה כתב:

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...

הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ממש לא, ספק אם ה'חסל סידור פסח' ראוי בכלל לשם ניגון, הוא יותר 'דקלום', ואי"ס צודק לגמרי בניתוח שלו.
עבורי באופן אישי ה'חסל סידור פסח' הזה הוא ממש ניגון מכונן... מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה אחד ה'סמלים' של ליל הסדר בבית הורי ששרים אותו בהתרגשות עצומה כל שנה (לצד ה"בצאת ישראל" שידוע קצת יותר), אבל אין ספק שאם תוריד ממנו את כל ה'אוירה' של ליל הסדר ואת היחוס המפואר שלו אז לא ישאר ממנו כמעט כלום.
ואגב, יש עוד כמה ניגונים המיוחסים לוולוז'ין, והם קצת יותר מוצלחים מ'חסל סידור פסח', ביניהם 'בצאת ישראל' 'חד גדיא' ו'שושנת יעקב'.
בזמנו ניסיתי לברר את מהימנות הייחוס הזה וגיליתי שלפחות לגבי ה"בצאת ישראל" מדובר בוודאות בייחוס מוטעה. הלחין אותו אחד מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שהיה 'בעל-מנגן' מוכשר, ובחורים שהתארחו אצל הדיין דמתא, הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש), שרו אותו, ומהם ר' אריה למד את הניגון (יתכן שאחד מהם היה הסטייפלער שלימד את בנו הגר"ח שליט"א ששר אותו בליל הסדר עד היום), וברבות השנים הניגון הפך לחלק מ'פס הקול' בבית ר' אריה ובניו עד שהיו נכדים שחשבו בטעות שזהו ניגון וולוז'ינאי...
הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

מענה איש כתב:

ארי שבחבורה כתב:הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95

ממרומי היער כתב:ואני לתומי חשבתי שהשיר הכי ליטאי ויבש זה: "אם אמרתי מטה רגלי", כעת אני רואה שזה נחשב חסידי לעומתם...

חיימשה כתב:איך אף אחד עוד לא הזכיר את המנגינה בת האלמוות הליטאית, זו המושרת בכל עת מצוא ומולבשת כל יום על מילים אחרות?
טובים מאורות!
מי המלחין המוכשר?

חיימשה כתב:מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

משולש כתב:

חיימשה כתב:מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

לחב"ד יש עושר מוזיקלי למרות שהם ליטאים, אך אי אפשר להתעלם מזה שהרוב עצוב (גם הקצביים. והביצועים הישנים מבוצעים בכלים עצובים כמו חלילים וכינורות).

איש_ספר כתב:מתוך רשומות

(קבלתי שאחד מחברינו אשתו כנרית, ובכן שמא נזכה עתה לשמוע את הקולות..?)

ניגוני א.jpg

ניגונים 2.jpg

ניגונים 3.jpg

ניגונים 4.jpg

משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

סגי נהור כתב:

משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

מחולת המחנים כתב:

סגי נהור כתב:

משולש כתב:גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הרבה מחסידי חב"ד התגוררו באוקראינה, כדוגמת הערים חרסון ניקולייב וקרמנצ'וג, ואגב מהם באים הרבה מניגוני חב"ד (משפחת חריטונוב ועוד).

חיימשה כתב:מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

משולש כתב: (אין לי מפה הסטורית, אבל לפי הגבולות של היום לובביץ נמצאת בתוך שטח רוסיה, ולכן כתבתי רוסיה)
עד כמה שידוע לי, (וכך הנחת היסוד באשכול זה) יהודי בלארוס נחשבים ענף של יהדות ליטא. ומי שמכנה אותם "רוסיה" יכנה גם את ליטא בשם רוסיה. (אולי בגלל שהיו כבושים תקופה תחת שלטון רוסיה)

משולש כתב:

חיימשה כתב:מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

מהו הניגון הליטאי הזה?

משולש כתב:עד היום הבנתי שיהודי בלארוס היו חלק מקהילות ליטא
להלן רשימה לדוגמא של ערים מפורסמות בבלארוס שמוכרות כליטאיות:
ברנוביץ
קמניץ
פינסק
הורודנא (גרודנא)
סלונים
וולוז'ין
קלצק
סלוצק
מינסק.

והרי לדוגמא "וולאזין" נחשבת לאם ישיבות ליטא למרות שהיא בבלארוס. האם זה עיוות היסטורי?

עד היום, בעיקר בחוגים לאומניים, נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה, מתוקף היותה הגורם הדומיננטי בדוכסות הגדולה של ליטא.

הולך בטל כתב:היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

ברוז כתב:

הולך בטל כתב:היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

היה מחסידי קוידינוב.
הסתובב בכל החצרות שהזכרת.