פורום אוצר החכמה

טעות.

משה מילנר
ישראל מילנר
שמרי' מילנר

האם הקדושים שנרצחו בתרפ"ט מופיעים בתמונה דלעיל? או שהיא אחרי הפרעות?
יש איזה מקום שיש שם את כל השמות של בני הישיבה שנהרגו בפרעות תרפ"ט? (כמדומני היה זה בסביבות ה- 30 בחורים, לא?).

ראיתי פעם ספר שיצא לאור שנה אחר כך, אב תר"צ, ובו תמונה לכל נרצח בגודל של דף שלם על נייר כרומו, עם נייר כיסוי (פרגאמענט).
יש גם קבר אחים בבית החיים הישן דחברון ובו כל השמות של נרצחי תרפ"ט על המציבה הגדולה.

.השוחט כתב:ראיתי פעם ספר שיצא לאור שנה אחר כך, אב תר"צ, ובו תמונה לכל נרצח בגודל של דף שלם על נייר כרומו, עם נייר כיסוי (פרגאמענט).
יש גם קבר אחים בבית החיים הישן דחברון ובו כל השמות של נרצחי תרפ"ט על המציבה הגדולה.

ומה שם הספר?

יש אפשרות להשיג צילום המצבה הנ"ל ברשת?

יש בויקי ערך מאורעות תרפ"ט (יש שם צילום מהעיתונות עם שמות הנרצחים. קשה לקריאה).
ויש ערך טבח חברון.
בשניהם קישורים ומראי מקומות לרוב.

[יש לי שם סבא רבא. צילמתי בעצמי את המציבה הנ"ל, ישיבת חברון היתה מארגנת עלייה לבית החיים ביום היא"צ, אבל התמונה אינה זמינה].

צפונות כתב:יש איזה מקום שיש שם את כל השמות של בני הישיבה שנהרגו בפרעות תרפ"ט? (כמדומני היה זה בסביבות ה- 30 בחורים, לא?).

רשימת קדושי חברון, ובה מפורטים גם תלמידי הישיבה, הי"ד.

מכאן
https://books.google.co.il/books?id=NTX ... &q&f=false



קצת פרטים על קדושי תרפ"ט באתר חללי פעולות האיבה
https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVi ... od=&grave=

יש גם ספר שיצא ע"י ישיבת חברון בתר"צ במלאת שנה עם מאמרים על הקדושים. מאמר מופלא ממרן רבי יחזקאל סרנא 'האנק דום'.
ויש בספר 'מבית אברהם' להג"ר אברהם פנחס גרודזינסקי זצ"ל (בן הקדוש ר' משה הי"ד בחברון) תיאור ארוך על המאורעות

.השוחט כתב:ראיתי פעם ספר שיצא לאור שנה אחר כך, אב תר"צ, ובו תמונה לכל נרצח בגודל של דף שלם על נייר כרומו, עם נייר כיסוי (פרגאמענט).
יש גם קבר אחים בבית החיים הישן דחברון ובו כל השמות של נרצחי תרפ"ט על המציבה הגדולה.

מדוע קברו אותם בקבר אחים? האם עד כ''כ היה המצב שלא ניתן היה לזהות את הנרצחים ולקוברם כאו''א בפנ''ע?

הבריטים לא אפשרו להשתהות בקבורה, וגם לא לכמות אנשים גדולה לעסוק בקבורתם.

לייטנר כתב:הבריטים לא אפשרו להשתהות בקבורה, וגם לא לכמות אנשים גדולה לעסוק בקבורתם.

מזעזע. כאן אני מצטרף לידידינו הג''ר בברכה הכהן משולשת שליט''א המקפיד באדיקות להוסיף בכל עת שמזכירים ''גויים'' בפורום, לקללם קללה נמרצת: ימח שמם וזכרם.

לענ"ד, למנהג הזה אין טעם ולא ריח. והוא לכל היותר בבחינת 'דפקת את אגד' (כך היו אומרים בילדותי על 'גבורים' בכגון דא).

ושמענו שנצטוו הכהנים 'לברך את עמו ישראל באהבה', ומעולם לא שמענו שנצטוו על ההיפך מזה. ובלשון הש"ס (סנהדרין קיא, א): לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי.

ורחמיו על כל מעשיו.

דרומי כתב:לענ"ד, למנהג הזה אין טעם ולא ריח. והוא לכל היותר בבחינת 'דפקת את אגד' (כך היו אומרים בילדותי על 'גבורים' בכגון דא).

מה הקשר ל'דפקת את אגד'?!
פירוש הביטוי שהעלית הוא 'איהו דאפסיד אנפשיה'. איזה הפסד יש כאן?

כפי שאני הבנתי את הביטוי זה לא מחייב 'איהו אפסיד אנפשיה'.

המשמעות שאני הבנתי היא - התאמצת כדי לפגוע במישהו והוא בכלל לא הרגיש...

מצד האמת, מי שמאמין שיש כח בברכות, חייב להאמין שיש גם כח בקללות.
לכן, גם (לשיטתך. לא אדון במקור הביטוי הנ"ל) קללה בעת רצון תוכל לפגוע.

מהיכן המקור לכלל הזה?

על ברכות אמר הקב"ה "כה תברכו .. ואני אברכם" (הכהנים מברכים והקב"ה מסכים על ידם).

היכן נאמר דבר בסגנון זה על הצד ההפוך?

לפרשתנו, ברכות ז ע"א, וכן אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך מגילה טו ע"א (וראה את הנצי"ב במרומי שדה שם).

נו. מכיוון שעלה:
ימש"ו כמובן שאיננו קללה סתמית, אלא תפילה לקב"ה מעומקא דליבא.

"ונגשו הכהנים בני לוי, כי בם בחר ה' אלקיך לשרתו ולברך בשם ה', ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע".

(דברים כא, ה)

"והיה ברכה - הברכות נתונות בידך. עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, מעתה אתה תברך את כל אשר תחפוץ" (רש"י לך לך יב, ב)

יפה אמרת. אכן, לכאורה, אין יתרון לכהנים בקללם יותר מאחרים.
בהזדמנות זו, אתנצל בפני בברכה משולשת, שיוצא מדברי על קללת הדיוט, כאילו כוונו ביחס אליו. חלילה.

בתמונה מופיע גם 'הרב יעקב שלמה הורביץ שליט"א מנהל עניני הכספים'
יש פרטים עליו?
קשור למי שהיה ראש ישיבה קטנה בה למד הרב חז"פ (כמופיע בספר האבא מסלבודקה)?


וכיון שהקפצתי אז עניין נוסף

צפונות כתב:האם הקדושים שנרצחו בתרפ"ט מופיעים בתמונה דלעיל? או שהיא אחרי הפרעות?
יש איזה מקום שיש שם את כל השמות של בני הישיבה שנהרגו בפרעות תרפ"ט? (כמדומני היה זה בסביבות ה- 30 בחורים, לא?).

לכא' מקור התמונה הוא מישיבת סלבודקה שבליטא ואין להחליף בינה לבין זו שעברה לחברון ושמבניה נרצחו ביום הזעם והי"ד לעניינינו בב"א. (כך נל"פ אבל אולי אני טועה?)

הרב יעקב שלמה הורביץ-גורביץ הי"ד אכן היה מזכיר הישיבה בליטא. יליד מינסק 1908. הוא נרצח בידי הנאצים עם אשתו בגטו קובנה (זכרם בא ב"מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים", עמ' תלא; "יהדות ליטא" א, עמ' 233; "מוסדות התורה באירופה", עמ' 165; "דברי הגות וראות" ב, עמ' 294; "אודים מאש", עמ' סב הע' 19). יורשתו היא דבורה הורביץ בארץ ישראל (כאן וכאן). דף עד עליו ביד ושם כאן. בבלוג "תולדות" כאן נאמר ששמה חיה ריבל לבית פרנק, נכדת ר' שרגא פייבל פרנק הנודע [הוא גם מתלבט עם ר' יעקב שלמה הוא בנו של הרב ברוך הורביץ, כלומר שבני הזוג גורביץ הם בני דודים].


מכתב ממנו עם פתיחת הסניף בחברון נזכר בקצרה במוסף שב"ק לית"א, חיי שרה תשס"ד, עמ' 22 [ושם אכן ציינו שרי"ש גורביץ "היה אחינו של מרן הגרמ"מ בהיותו חתנו של ר' רפאל פראנק בן רבי שרגא פייבל"].

ונציב תמונתו לזכרון עולם

אשריך הרב חלמיש
אין קריה אשר שגבה ממך!!

מעניין האם היה קשור גם ליש"ק הנזכרת?
כמדומה גם שמצבת לזכרו נרשמה בסו"ס ספרי עם הגהות הגר"א שהוציא הגר"ש פישר ישלח ה' דברו וירפאהו.

תודה.

כוונתך ל"ספרא דבי רב".

בתוך הגולה כתב:בתמונה מופיע גם 'הרב יעקב שלמה הורביץ שליט"א מנהל עניני הכספים'
יש פרטים עליו?
קשור למי שהיה ראש ישיבה קטנה בה למד הרב חז"פ (כמופיע בספר האבא מסלבודקה)?


וכיון שהקפצתי אז עניין נוסף

צפונות כתב:האם הקדושים שנרצחו בתרפ"ט מופיעים בתמונה דלעיל? או שהיא אחרי הפרעות?
יש איזה מקום שיש שם את כל השמות של בני הישיבה שנהרגו בפרעות תרפ"ט? (כמדומני היה זה בסביבות ה- 30 בחורים, לא?).

לכא' מקור התמונה הוא מישיבת סלבודקה שבליטא ואין להחליף בינה לבין זו שעברה לחברון ושמבניה נרצחו ביום הזעם והי"ד לעניינינו בב"א. (כך נל"פ אבל אולי אני טועה?)

נכתב בכותרת בפירוש: סלבודקא - קובנא, וגם בפינה הימנית התחתונה שהצלם שאת שמו לא הבנתי הוא מהעיר קובנא.
נקודה נוספת, שהרב שמואל אבא גרינברג היה מניצולי תרפ"ט, ואינו מופיע בתמונה.

ממש כפסע לפני שעמדתי להשליך את עיתון משפחה לחג הסוכות, צדו עיני תמונת מחזור משנת תר"צ, לאחר ישיבת סלבודקא עברה לירושלים, ומיני אז נקראה ישיבת חברון.
לדאבוני התמונה איננה שלימה ולא רשומים שמות הבחורים.