פורום אוצר החכמה

מישהו יואיל להעלות את הכתבה האמורה

מצאתי באחת המחברות שטיקל קל יחסית לפענוח. בסוגריים מרובעות - הוספותיי. סימון * במקום שלא הצלחתי לקרוא את כתב היד. סימון (?) אחר מילה שלא ברור שקראתיה כשורה.

[ברכות ג, ע"א - ] ד, ע"א, [ודוד מי הוה ידע פלגא דליליא אימת, השתא משה רבינו לא הוה ידע, דכתיב 'כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים', מאי כחצות אילימא דאמר ליה קודשא בריך הוא כחצות, מי איכא ספיקא קמי שמיא, אלא דאמר ליה (למחר) בחצות (כי השתא), ואתא איהו ואמר כחצות, אלמא מספקא ליה, ודוד הוה ידע?... רבי זירא אמר, משה לעולם הוה ידע ודוד נמי הוה ידע, וכיון דדוד הוה ידע כנור למה ליה לאתעורי משנתיה, וכיון דמשה הוה ידע למה ליה למימר כחצות, משה קסבר שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא, דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע] שמא תתבדה ([פירוש:] תוכחש על ידי כסיל הטוען בדאי אתה או שטעית) ותֵאחז ([פירוש:] כי לא תוכל להוציא הוכחה שיוכל להבינה – או בדבר שעבר, שאי אפשר להוכיח).

למד "לשונך" "לומר": איני יודע. לא קאי בספק. מסופק שאומר יודע משקר, ומאי קא משמע לן. 2) הוה ליה למימר אמור איני יודע. [והרי לא אמר כן], אלא הרגֵל "לשונך, אף [כ]שבדעתך ברור, וכן כתבו תוספות [(דף ג, ע"ב ד"ה ואתא איהו), שהקשו שהיה לו למשה לומר "בחצות" כמו שאמרו לו מן השמים] דהא אמת אמרו לו, [והיינו] שאם כן יודע בודאות. [ותירצו], וי"ל שלא [רצה לומר להם דבר שלא היה] יכול [להראות] ולהוכיח אם ישאלו [לו]. אף שיש לפרש [דברי] התוספות רק בכהאי גוונא, [שאומר כן] מאמין לכופר, [כנידון זה שמשה המאמין אמר כן לאצטגניני פרעה הכופרים, ואין ראיה לאופנים אחרים שבהם בן השיח אינו כופר, שאף שם יהיה עליו לומר "איני יודע"]. אבל [מכל מקום נראה שמדובר גם כשאין מדברים מאמין וכופר, ש]הרי הטעם [שכתבו התוספות שאמר משה "איני יודע" הוא משום שלא רצה לומר דבר] שאם ישאלו [לא] יוכל להוכיח, דהיינו לשואלים [ומבקשים הוכחה, ולא למתריסים וכופרים].

ואפשר לומר דהקדוש [ברוך הוא] גם כן אמר כחצות, ללמד למשה כאן שא"א להוכיח(?) לאצטגנינים יאמר כחצות. ולסלקא דעתין ד[הקדוש ברוך הוא אמר בחצות ומשה] שינה [ואמר כחצות], צריך לומר דשרי אף לשנות בכהאי גוונא דאין יכול להוכיח. [כן הוא] לרב אחא בר ביזנא [אמר] רבי שמעון חסידא [שדוד היה מכוין השעה על פי הכינור, ומשה באמת לא היה יודע, כמבואר בתחילת הסוגיא].

אבל לרבי זירא (ד.) [הסובר שאף משה היה יודע לכוין שעת חצות], אף ביודע ברור (דעל כרחך [רק זו ה]נפקא מינה [בין רב אחא בר ביזנא לבין רבי זירא], לרב אחא בר ביזנא כאן [משה שינה כיון] דלא ידע רק שהאמין [לקב"ה שאמר לו שיהיה בחצות], והם, [אצטגניני פרעה] יודעים שאינו יודע [כיון שאיש אינו יכול לדעת] ולעגו שלא יכל להראות להוכיח, היינו שכן יודע לכוון חצות בדיוק), [ואילו] לרבי זירא מוסיף אף ביודע לכוין – שמא יטעו הם, ויחשבו ש* ברור, ויטענו שהטעות עמו – וכאן ש[שאלו] שאלה [ש]אי אפשר להוכיח אז [אף] שהם הטועים מוטב שיאמר "* *"!!!

[וכן מבואר ברבינו חננאל בבא מציעא כג, ב, וז"ל, במסכתא שקראה ואמר איני יודע אותה כי לא קריתיה כגון זה לא מחזקינן ליה בשקרי דעבד כרבנן דאמרי לעולם למד לשונך לומר איני יודע, וראה עוד ילקוט החנוכי בשו"ת הרב"ז סי' מט].

כפי הנראה הוא לא היה חזק בכתיבה

תודה רבה!! יפה מאוד, הסגנון - ניתוח וחשבון פשטני והגיוני.

יוסףלוי כתב:כפי הנראה הוא לא היה חזק בכתיבה

בדיחה עתיקת יומין מספרת על אדם שנצפה מחזיק כינור, למרות שלא היה ידוע כיודע נגן. לכשנשאל האם יודע לנגן בכינור, השיב:
סבורני שכן, אך טרם ניסיתי.
אף על מר שושני לא ניתן לדעת אם היה חזק בכתיבה, כיון שלא ידוע שניסה. רוב כתיבותיו אינן אלא העתקות מלשונות הגמרא או ספרים אחרים עם סימונים שונים והדגשות. הקטע שהבאתי כאן נדיר משום שככל שחיפשתי אינו העתקה מספר אחר אלא ווארט שהחליט לכתבו בפירוש ולא להסתפק בהעתקת לשונות הגמרא והתוספות. אם היה כותב כרגיל, היה כותב כך (וזו לא בדיחה, בסגנון זה הוא כותב את כל שאר חידושיו):

ג: רב אחא בב רש"ח ד. רזא.. לללאי ש תתבדה תוס' י"ל שלא יכול להוכיח אם ישאלו.

ותו לא.

הוגה,

זאב הרוי, "שושני על נבואת משה רבנו", בדרכי שלום - עיונים בהגות יהודית מוגשים לשלום רוזנברג, עמ' 459-465, ובמקורות שבהערות 1-2, 14.

קשור לתוכן שהעלית לעיל?

היכן פורסמה כתבה זו (שאינה מעודכנת בכך ש"לידתו חייו לא סתומים בחידה"?

שלום לכולם,
אני במאי סרטים דוקומנטריים ואני עכשיו עובד על סרט תעודי חדש על מר שושני.
אשמח לשמוע עדויות מאנשים שהכירו אותו או סיפורים ששמעתם מאחרים על מר שושני. (או פרופסור שושן כפי שהרבה אנשים בארץ קראו לו).
תודה מראש,
מיכאל גרינשפן

מה העלית בחכתך?
שתף נא אותנו בממצאים

במאמר שפורסם זה עתה, הועלתה השערה הנראית משכנעת למדי, כי אותו "מאיר" הנזכר לצד הלל פרלמן באיגרותיו של הראי"ה, הוא רב בשם הרב מאיר גולדברג מאוקלנד, קליפורניה (שנפטר לפני כעשרים שנה): http://seforim.blogspot.co.il/2013/05/r ... udent.html

בספר החדש ורב המכר "רבי מרדכי פרגמנסקי" בעריכת הרב דב אליאך, שכבר זכה למהדורות מספר מאז הזמן הקצר שעבר מצאתו מהדפוס, יש חומר על מר שושני בעמודים 272-7. שושני מתואר כאדם מפוקפק, שרבי מרדכי בגדלותו ידע לזהות את סכנתו למרות ההסתרה שאפפה אותו, ולהציל את הנוער מהשפעתו המזיקה.

הוגה ומעיין כתב:בספר החדש ורב המכר "רבי מרדכי פרגמנסקי" בעריכת הרב דב אליאך, שכבר זכה למהדורות מספר מאז הזמן הקצר שעבר מצאתו מהדפוס, יש חומר על מר שושני בעמודים 272-7. שושני מתואר כאדם מפוקפק, שרבי מרדכי בגדלותו ידע לזהות את סכנתו למרות ההסתרה שאפפה אותו, ולהציל את הנוער מהשפעתו המזיקה.

ר' הוגה היקר, פן ואולי יאבה מעלתו להעלות בכאן פוטוגרפיה מעמודים הללו, למען לא ימנע טוב מבאי בית הסופרים?

תשובה שלמה כתב:

הוגה ומעיין כתב:בספר החדש ורב המכר "רבי מרדכי פרגמנסקי" בעריכת הרב דב אליאך, שכבר זכה למהדורות מספר מאז הזמן הקצר שעבר מצאתו מהדפוס, יש חומר על מר שושני בעמודים 272-7. שושני מתואר כאדם מפוקפק, שרבי מרדכי בגדלותו ידע לזהות את סכנתו למרות ההסתרה שאפפה אותו, ולהציל את הנוער מהשפעתו המזיקה.

במה הוא היה מפוקפק ומסוכן ובאלו דברים זה בא לידי ביטוי לפי הכתוב שם?

אין פירוט, כתוב רק שהיו לו השקפות הנוגדות את החינוך החרדי, ספרי מינות נושרים מחיקו, ספרו של פרויד שכן דרך קבע בחליפתו.

אם ספרו של פרויד היה מצוי אצלו, הרי שבימינו הוא היה דווקא זוכה לתהילה מ"מכוני חינוך" חרדיים...

לפי מה שכתוב בספר, מר שושני הופיע במקום שהיתה לו השפעה על בני תשחורת ודיבר במטרה להשפיע. ובאם היו חושבים שיש ממש בהשקפתו ומדעיו היו הולכים להיות מדענים ופורשים מהתורה. (אז החלו להיווסד מקומות תורה בצרפת).

מתוך עיתון "הארץ":

הגאון היהודי המסתורי שניצל בגלל חידה לקצין נאצי
45 שנים לאחר מותו, נמשך הניסיון לפצח את סודו של הגאון המוזר מר בן-שושן, שעסק בתלמוד, ובפיזיקה גרעינית, והיה למיתוס

עופר אדרת 04.10.2013

בכתבה משונה מעט שפורסמה ב”מעריב” ב–16 באוקטובר 1952, בכותרת “פרצופים באונייה”, תיאר הכתב דוד גלעדי, סבו של יאיר לפיד, חבורה של נוסעים שהיו בדרכם לישראל. “באונייה הפליגו רבים וגם חשובים, פרופסורים ושופטים, קונסולים ושד"רים (שליחי דרבנן), אך האישיות הפופולארית ביותר היתה אותו יהודי בשם בן־שושן", כתב. את לילותיו בילה בן־שושן על ספסל בסיפון העליון של האונייה, מכורבל במעילו כדי להתגונן מצינת הלילה. “האיש מוזנח בחיצוניותו, לבוש קרעים וממבט ראשון לא היית נותן בעדו פרוטה", כתב גלעדי.

אלא שמי שזכה להכיר אותו הבחין מיד כי אין הוא אדם רגיל: “זהו תלמיד חכם, שלא רבים דוגמתו, שוחה כשחיין אלוף בים התלמוד, המדרשים, מפרשים ראשונים ואחרונים ומדעים חיצוניים... ידיעותיו שופעות כמעיין המתגבר ומדרשי הפליאה שלו מפליאים את אוזני ולב שומעיו ודיבורו שוטף בריבוי לשונות. ואם על ידען אומרים שהוא 'עילוי', הרי על כגון זה אומרים שהוא 'גאון'”.

מי היה אותו יהודי מסתורי? ב–45 השנה שחלפו מאז מותו ניסו רבים לפצח את חידת דמותו המסתורית של האיש שידע את התנ"ך, התלמוד ומורה נבוכים בעל־פה, שעסק בפיזיקה גרעינית ובפתרון תעלומות מתמטיות בלתי אפשריות, שחי כנווד, קבצן וסגפן, אך היה בעצם אדם אמיד שכספו עוזר עד היום לעניים ולתלמידי ישיבה. עם מותו באורוגוואי ב–1968 הותיר בן־שושן הרבה מאוד שאלות פתוחות – וגם אין־ספור חסידים נלהבים של תורתו, בהם אנשי רוח ומדע, פרופסורים וחוקרים בעלי שם מישראל ומהעולם, שהיו תלמידיו. בהם היו הפילוסוף עמנואל לוינס, שאמר, “העולם מתחלק לשניים – אלה שהכירו את שושני ואלה שלא", והסופר ניצול השואה אלי ויזל.

"אנשים שפגשו אותו מדברים עליו כאילו היה אליהו הנביא. חלק אומרים שהיה מלאך, אחרים – שטן. אבל אף אחד לא נשאר אדיש. היהודי הגאון והמוזר הזה הפך למיתוס", אמר השבוע איש הקולנוע מיכאל גרינשפן מתל אביב, שמקדיש את החודשים האחרונים לתחקיר מקיף וחוצה יבשות על “מר שושני” - הכינוי הרווח לאיש - שממצאיו יוצגו בסרט חדש. "מבחינתי, הוא החידה של המאה העשרים". אתר אינטרנט ועמוד פייסבוק שהקים מסייעים לו לאתר עוד ועוד אנשים שהכירו את מר שושן. חמוש במצלמה הוא מתייצב אצלם ואוסף עדויות על הדמות המסתורית.

שלוש שנים אחרי הכתבה ב"מעריב", דיווח גם "ידיעות אחרונות" על היהודי המסתורי. ויזל, שהיה כתב העיתון, פירסם ב–1964 מאמר בכותרת "הרבי – אגדה מודרנית". “איש לא ידע מה שמו, או בן כמה הוא. אולי לא היה לו שם. אולי לא היה לו גיל. הוא היה נעדר אותן תכונות אשר לפיהן מגדירים אדם כמשתייך לקבוצה כלשהי", כתב. כדי להוסיף למסתורין סביבו, נהג "מר שושן" להיעלם מעת לעת ולצוץ בכל פעם במקום חדש. “לפתע היה מופיע, ונעלם מקץ חודש או שנה, מבלי להותיר עקבות”, כתב ויזל. “במקרה היה מתגלה מעברו השני של גבול... הנה הוא הרבי בעל הנס, איש עסקים, נביא משולח. כמה וכמה פעמים עבר מסביב לעולם ללא כסף, ללא ניירות, איש לא ידע כיצד". גם הוא תיאר את עליבותו החיצונית של האיש: “תמיד היה מזוהם, פרוע ולבוש סחבות. דומה היה לנווד שהפך לליצן".

שלוש שנים היה ויזל תלמידו של מר שושן, לאחר שנתקל בו בבית כנסת קטן בפריז. “הוא ידע כל דבר, אך לעולם חי בצל. הוא קרא את כל הספרים, חדר את כל הסודות, עבר בכל הארצות. הוא היה כמו בביתו בכל מקום ובשום מקום. איש לא ידע היכן הוא חי וממה הוא חי... הוא לא הכיר בשום חוק, בשום סמכות, לא של הזמן, לא של מקום. תמיד נראה היה שהגיע מחופים רחוקים וקסומים".

מהסיפורים, המאמרים והעדויות שאסף גרינשפן בתחקיר שלו עולה התמונה הבאה: החכם היהודי המסתורי נולד סביב תחילת המאה העשרים אי־שם, יש אומרים בליטא ויש אומרים בצפון אפריקה. שמו האמיתי אינו ידוע. יש אומרים "הלל פרלמן", תלמיד של הרב קוק; אחרים סבורים ששמו היה מרדכי רוזנבאום; רבים מתייחסים אליו כ"מר שושן" או "שושני".

הוא שרד את השואה בזכות חריפותו ואומץ לבו. לפי אחת האגדות, הוא נעצר בידי הגרמנים ונלקח לחקירה בגסטאפו. בחקירתו טען כי הוא ארי, יליד אלזס, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה של שטרסבורג. הקצין החוקר, שלעג לקבצן המתיימר להיות פרופסור, אמר למר שושן: “שגית שגיאה חמורה. בחיים האזרחיים הייתי בעצמי פרופסור למתמטיקה".

מר שושן הציע לקצין הנאצי עסקה: הוא יציג לו חידה מתמטית; אם הקצין יפתור אותה – הוא יוציא את מר שושן להורג. אם ייכשל – יצטרך לשחררו. כעבור זמן קצר הוא שוחרר, ונמלט בדרך לא דרך לשווייץ. לפי גרסה אחרת, הוא נעצר בידי הנאצים בפריז והופשט. כשראו שנימול, אמר שהוא מוסלמי. ואז, לתדהמת הנוכחים, דיקלם חלקים מהקוראן באופן מושלם, עד שהאימאם שהובא לשם בידי הנאצים אמר שאין ספק כי הוא מוסלמי.

אחרי השואה החל לנדוד ברחבי העולם, קונה לו תלמידים ומעריצים ביבשות שונות. על מצבתו נכתב: “הרב והחכם שושני ז”ל - לידתו וחייו סתומים בחידה”.

הפרופ’ שלום רוזנברג, הוגה דעות, תיאולוג ופילוסוף מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, נשאל לאחרונה בראיון למגזין “סגולה” על “סופר עבר שהותיר בך את חותמו”. התשובה היתה חד־משמעית: “מר שושני, המכונה גם הפרופ’ שושני”. לדברי רוזנברג, בשמו של שושני נקשרו “הרבה אגדות שלא האמנתי לאף אחת מהן, ואחרי שפגשתי אותו, אמרתי שכל אדם שיגיד לי שמה שאומרים עליו לא יכול להיות, שזה מיתוס, לא מבין את גדולתו”.

בימים אלה ממשיך גרינשפן לחפש אחר אנשים שהכירו את מר שושן, שמעו עליו או פגשו אותו: “אני בחצי הדרך, ואולי בעצם רק בהתחלה”. אחרי שאסף עדויות בישראל, בקנדה, בארצות הברית ובאיטליה – שם פגש אשה בת מאה שלמדה עם החכם המסתורי - ימשיך גרינשפן בקרוב לתחנה האחרונה בחייו, אורוגוואי. “אומרים שהיה משוגע, מטורף ולא אנושי, מספרים שהיה לו זיכרון צילומי פנומנלי”, הוא אומר ומסכם: “כל כך הרבה סיפורים הזויים יש על הבן אדם הזה”.

הוא קבור בארץ?
האם יש אימות שהגאון ר' משה מרדכי שולזינגר שמע ממנו שיעורים?

אינו קבור בארץ.

שמעתי לאחרונה על משפחה חשובה באמריקה, אבל לא כל כך מוכרת. אביהם היה תלמיד חכם ורב חשוב, שנפטר בדמי ימיו. ואמו היתה אחות של שושני, ושמה היה פרלמן מבריסק, וכנראה היא האחות מניו יורק שעליה דיברו לעיל באשכול. שאלתי את אחד מבני המשפחה והוא אישר את זה. אני עדיין עורך בירורים בענין, ואי"ה אעדכן.

חוששני, ר' ישבב

שאם יתבהרו בירוריך יוסר המסתורין ור' שושני יאבד את ההילה האופפת את לידתו ופטירתו הכמוסים תחת הלוט...
תשאיר לו לפחות את זה...

ר' מאיר, יש צדק בדבריך...

הדברים הללו, ישבב, כבר מפורסמים למדי. אינני זוכר בע"פ את כל הנכתב באשכול זה, אך כמדומה שכבר הובא לעיל.

אם תרצה את מלוא הפרטים, אוכל למסרם לך ולחסוך את טירחת הבירורים.

לא הוספתי לך דבר, כי אכן כבר הזכירו לעיל שהוא היה הלל פרלמן. על זה כבר אין חולק וכל הזיותיהם של תלמידיו על מרדכי רוזנברג וכדו' כעשן כלו. גם עובדת היות לו לשושני אחות בניו יורק, הוזכר למעלה באשכול, וכן כתבתי אף אני. אבל אני כלשעצמי מכיר משפחה זו זמן רב, ולי אישית היה מעניין כשגילו לי שהם אחיינים של שושני. זה הכול.
רציתי לברר מה הם יודעים אודותיו, ואם עמדו בקשר איתו, וכדו'. מהמעט ששמעתי, אין הם מתגאים בדודם יותר מדאי.
אבל האמת היא, שלא שוה לערוך בירורים, כיון שהבטיח לנו החכם "אין כיפור מכפר" שאין מה לברר יותר, והכל שריר וברור וקים.

אני דיברתי עם בן האחיין. ניסיתי להשיג דרכו מחברות, אך אלו שהיו אצל אמו האלמנה נעלמו.
הם לא מתביישים בו, אך גם לא רואים בכך ייחוס מיוחד. ככלל, התרשמתי מהם (מעד מפי האב ז"ל וממה ששמעתי מהבן), שהם רואים בו "עוד עילוי" כפי שהיו נוספים דוגמתו בעם ישראל, וצירוף נסיבות עגום הביא לכך שלא הגיע למיצוי יכולותיו בתוך עולם הישיבות.

מש"כ, מסתבר מאוד.
אילו החילונים היו מכירים מקרוב כדבעי את העילויים שבתוך עולם הישיבות היו זוכים להתפעלות לא פחותה מזו.
למעשה הם כ"כ מנותקים ורק ההוא היה להם צוהר.

ישבב הסופר כתב:יצויין שבויקי http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%A0%D7%99 כתוב שם שהרמ"מ מליובאוויטש זצ"ל השתתף בשיעורים שמסר מר שושני על ספר "נפש החיים" להגר"ח מוולאזין זיע"א, מה שמוסיף התמיה בזה, [במקרה ויש לשמועה זו רגליים].

במסורת חב"ד אין אף אזכור לעובדה שהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל השתתף בשיעוריו, מאידך, בספר 'ימי מלך' (תשנ"א. ח"ב עמ' 958) מביא מהרה"ח ר' אהרן מרדכי שיחי' זילברשטרום את המעשה הבא:

"באותה תקופה הסתובב בפריז יהודי 'מוזר' מאד בשם שושני שלא לחינם דבק בו הכינוי "החידה של המאה העשרים". הוא היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי בר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפלה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב (אגב, כשם שבחייו היה מוזר, כך בפטירתו היתה בנסיבות מוזרות בדרום-אמריקה בשנת תשח"י, כפי שנודע לי אחר-כך). הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערו".

הרב אליהו אביחיל באתר נרג':
בן שושן
"פנומן, גאון עולמי, לא ראיתי ולא שמעתי אדם כמוהו מימיי. זוהי דמות מסתורית שלא יודעים את שמה האמיתי, בן שושן או מר שושני, ולא יודעים מאיזו ארץ הוא בא. הוא ידע המון שפות על בוריין. היו לו זיכרון צילומי ומוח מעמיק. הוא ידע את כל התנ"ך, התלמוד והתוספות בעל פה. הכרתי אותו בקיבוץ סעד. בשבת אחת בקיבוץ הוא נתן הרצאה והכריז שייתן בה 70 פירושים לפסוק אחד, כמו שכתוב – 70 פנים לתורה.

"הוא לקח פסוק מספר מלאכי, ותוך שעתיים הגיע לשבעה פירושים שונים, אך לחבר'ה כבר לא היה כוח להמשיך. הוא היה גאון מופלא, מלא בבדיחות דעת ושמחת הלימוד. הוא היה אמנם אדם מוזר ומסוגר, הוא לא רצה שיראו אותו אוכל והיה לבוש ברישול. אבל כשהוא התחיל ללמד – הכול נשכח.

בעיתון 'משפחה' של השבוע (פ' ויקהל), ישנה כתבה על מר שושני דנן.
מעניין אם יש שם תוספת על האמור כאן.
תודת כולם תבא למי שיעלה לכאן את הכתבה.

הברכות כתב:בעיתון 'משפחה' של השבוע (פ' ויקהל), ישנה כתבה על מר שושני דנן.
מעניין אם יש שם תוספת על האמור כאן.

לא משהו. מן הסתם כאן יש הרבה יותר...

לפי הנראה בכתבה שם, רוב תלמידיו אינם שומרים תומ"צ במתכונת הרגילה והמוכרת. פרופ' שלום רוזנברג, נראה חילוני.

לא מוזכר בשום מקום ששושני עצמו לא היה חילוני.
איפה מוזכר כיסוי ראש חוץ ממגבעת מרופטת? איפה בית כנסת בו התפלל? אין שום איזכור של שמירת מצוות - אדם שנע ונד והוא מקפיד על שבת, תפילין, סוכה, חנוכה וכדומה, יש עליו מעט סיפורים על זה בדרך כלל.
לא רק על זה שלא הכניס לפה שום אלכוהול או יין "חוץ מטיפה בקידוש", זה נשמע טלאי השלמה לאחר מעשה.

אולי אני טועה = במחילה מראש.

הוה אמינא כתב:לא מוזכר בשום מקום ששושני עצמו לא היה חילוני.
איפה מוזכר כיסוי ראש חוץ ממגבעת מרופטת? איפה בית כנסת בו התפלל? אין שום איזכור של שמירת מצוות - אדם שנע ונד והוא מקפיד על שבת, תפילין, סוכה, חנוכה וכדומה, יש עליו מעט סיפורים על זה בדרך כלל.
לא רק על זה שלא הכניס לפה שום אלכוהול או יין "חוץ מטיפה בקידוש", זה נשמע טלאי השלמה לאחר מעשה.

אולי אני טועה = במחילה מראש.

האם על מרן הסטייפלר זצוק"ל ראית איזכור לכיסוי ראש "מלבד מגבעת מרופטת"? {אייקון מחייך}

העוילם דכאן מהיר מאד במסקנות, אין לי מושג מה האמת, אך מתינות מתינות מתינות, במטותא!

יתר10 כתב:דבר בשם אומרו
http://www.datshe.co.il/blog/2011/06/24 ... %a0%d7%99/

האם אפשר להעלות כאן למ'נותב'ים?

ישבב הסופר כתב:שמעתי לאחרונה על משפחה חשובה באמריקה, אבל לא כל כך מוכרת. אביהם היה תלמיד חכם ורב חשוב, שנפטר בדמי ימיו. ואמו היתה אחות של שושני, ושמה היה פרלמן מבריסק, וכנראה היא האחות מניו יורק שעליה דיברו לעיל באשכול. שאלתי את אחד מבני המשפחה והוא אישר את זה. אני עדיין עורך בירורים בענין, ואי"ה אעדכן.

האם יש כבר במה להתעדכן?

ארזי ביתר כתב:לפי הנראה בכתבה שם, רוב תלמידיו אינם שומרים תומ"צ במתכונת הרגילה והמוכרת. פרופ' שלום רוזנברג, נראה חילוני.

פרופ' רוזנברג הוא שומר תורה ומצוות

בברכה המשולשת כתב:

ארזי ביתר כתב:לפי הנראה בכתבה שם, רוב תלמידיו אינם שומרים תומ"צ במתכונת הרגילה והמוכרת. פרופ' שלום רוזנברג, נראה חילוני.

פרופ' רוזנברג הוא שומר תורה ומצוות

בתמונה נראה, שאינו חובש כיפה, לכן הסקתי את מסקנתי.

אם הוא שומר תומ"צ, אך אינו חובש כיפה משום סיבה כלשהי, הרי שהוא אינו עונה להגדרה שכתבתי.

שוב קיבלתי באישי, שהוא חובש כיפה. אני חוזר בי מכל מה שאמרתי. עדיין, תמוה בעיני, שבתמונתו בכתבה נראה, שאינו חובש כיפה.

בשם השם כתב:היום דיברתי עם איש שהכיר מר. שושני מקרוב ונהג לשוחח איתו בתדירות, אותו-איש שאגב הוא גם ניסח את המצבה של מר. שושני, סיפר לי שפעם אחד לחץ עליו לספר לו אודות חייו, שושני התחמק מכך אבל בתוך הדברים סיפר לו שהיה חתן והכלה שלו נפטרה, וזה השפיע מאוד עליו והוא אינו מסוגל להתחתן עם אשה.

מוויקי:

לעומתו, סבורים פרופ' שלום רוזנברג ואחרים כי מדובר בהלל פרלמן, כיוון שמר שושני סיפר לו כי למד אצל הרב קוק ונסע לארצות הברית, ובאגרותיו של הרב קוק מופיעה דמות בלתי מוכרת בשם זה שפרטיה מתאימים לתיאור זה. אמנם באיגרות אלו, הממוענות לפרלמן עצמו ולרב מאיר בר-אילן מכנה אותו הרב קוק "החתן", וככל הידוע מר שושני לא התחתן מעולם. פרופ' רוזנברג, כמו גם נכדו של עמנואל לוינס, משוכנעים בזיהוי זה לחלוטין ושניהם אף קראו לאחד מבניהם "הלל" על שמו. בשנת תשע"א (2011) פורסמו עדויות נוספות על כך ששושני הוא אכן הלל פרלמן.