פורום אוצר החכמה

זאב ערבות כתב:חיים גראוויצער - פישל שניאורסון

אני מחפש את ספרו האחר "הרופא והפילוסוף" - אשמח לסיוע

כמדומני ברור ששם הספר הוא 'חיים גראביצר' ולא כמו שנכתב כאן

אין לי את הספר וקראתי בצעירותי...

עתניאל בן קנז כתב:

זאב ערבות כתב:חיים גראוויצער - פישל שניאורסון

האם יש גם בתרגום לעברית ?
כבר עידן ועידנים שאני מחפש ספר זה (אותו קראתי בצעירותי), ואיני מוצאו.



ושוב יישר כוחך.
ותודה על כל הטירחא לזכוי הרבים.

הספר חיים גראביצר יצא אכן בתרגום לעברית בשנת 2013 בהוצאת "ידיעות ספרים", בתרגומו של אברהם שלונסקי.
לטעמי מדובר בספר מונומנטלי, יחיד בדורו.
תיאוריו על החצרות החסידים ועל הישיבות בתקופתו יותר ממדהימים.
מציע אולי לפתוח אשכול לחובבי הספר

איש קריות כתב:הספר חיים גראביצר יצא אכן בתרגום לעברית בשנת 2013 בהוצאת "ידיעות ספרים", בתרגומו של אברהם שלונסקי.

אפשר לרכוש אותו לפעמים בסטימצקי - אפשר לבקש שם ויזמינו לך

איש קריות כתב:הספר חיים גראביצר יצא אכן בתרגום לעברית בשנת 2013 בהוצאת "ידיעות ספרים", בתרגומו של אברהם שלונסקי.
לטעמי מדובר בספר מונומנטלי, יחיד בדורו.
תיאוריו על החצרות החסידים ועל הישיבות בתקופתו יותר ממדהימים.
מציע אולי לפתוח אשכול לחובבי הספר

דומני שיש גם תרגום לעברית מוקדם יותר. (כפי שכתבתי, קראתי אותו בצעירותי... ב2013 כבר לא הייתי צעיר).

בערכו בויקיפדיה כתוב שהמתרגם שלונסקי כבר לא היה בין החיים בשנת תשע"ג (שנת פטי' היא בערך תשל"ד)

עתניאל בן קנז כתב:

איש קריות כתב:הספר חיים גראביצר יצא אכן בתרגום לעברית בשנת 2013 בהוצאת "ידיעות ספרים", בתרגומו של אברהם שלונסקי.
לטעמי מדובר בספר מונומנטלי, יחיד בדורו.
תיאוריו על החצרות החסידים ועל הישיבות בתקופתו יותר ממדהימים.
מציע אולי לפתוח אשכול לחובבי הספר

דומני שיש גם תרגום לעברית מוקדם יותר. (כפי שכתבתי, קראתי אותו בצעירותי... ב2013 כבר לא הייתי צעיר).

אכן.

דרומי כתב:כמדומני ברור ששם הספר הוא 'חיים גראביצר' ולא כמו שנכתב כאן

אין לי את הספר וקראתי בצעירותי...

אשיב כאן במרוכז על כמה מההודעות הבאות:
רב דרומי, אני מתפלא עליך! כנראה לא הורדת את הקובץ ולא הסתכלת בשם הקובץ בתחתית ההודעה. לא אגלה לך, תגש לדף 14, תסתכל שם ותוריד את הקובץ ואח"כ תאמר מה שכמדומה ברור לך שם הספר. (את הדבר הבא אני כותב ברוח טובה ולא בתור קטרוג): כמדומני שאתה אחד מאלה שזריזים לבקר ולתקן, כך שמעתה אתייחס לדבריך ביתר זהירות ולא אקבלם בתור עובדות מוגמרות, דבר שעשיתי עד עתה.
בשבוע הספר מוכרים לפעמים בדוכן ידיעות אחרונות 5 ספרים בכריכה רכה במאה שקלים.
לרב שייף ונפיק: איזה ספרים מאוד שמחו אותך? בקשר לזכויות יוצרים, העליתי רק ספרים שלא כתוב עליהם זכויות או שלפי שיקול דעתי כבר עבר זמנם מהעולם, או שכבר נסתובבים ברשת והזכויות כבר לא משמעותיות, וכן סמכתי כפי שהבאתי לעיל על פסק מרב בן ציון אבא שאול, וכן הערתי שאם יש בעיה נא להודיע ואכן קבלתי כמה תלונות והסרתי את הספרים. ולידיעתכם: לא אני סרקתי את הספרים.

עתניאל בן קנז כתב:כבר עידן ועידנים שאני מחפש ספר זה (אותו קראתי בצעירותי), ואיני מוצאו . .

באתר 'עיתונות יהודית היסטורית' ניתן למצוא את פרקיו, כפי שהתפרסמו בהצֹפה בשעתו (תרצ"ט), ע"י חיפוש 'חיים גראביצר' (בתיבה 'כל המילים הבאות'. אפשרי לחפש בעיתון 'הצֹפה' בלבד, ובו גופא - רק בשנים 1938-1939 לבדן; כמו"כ, מומלץ ללחוץ על התיבה העילית 'מהישן לחדש', להצגת הכתבות כפי סדרן הכרונולוגי).

איש קריות כתב:הספר חיים גראביצר יצא אכן בתרגום לעברית בשנת 2013 בהוצאת "ידיעות ספרים", בתרגומו של אברהם שלונסקי.
לטעמי מדובר בספר מונומנטלי, יחיד בדורו.
תיאוריו על החצרות החסידים ועל הישיבות בתקופתו יותר ממדהימים.
מציע אולי לפתוח אשכול לחובבי הספר

אכן כמדומני שמן הראוי להעביר את כל ההודעות בנוגע לספר הזה לאשכול משלו שמן הסתם יגרור תגובות נוספות ממי שלא מודע כלל למה שקורה כאן.

ישבב הסופר כתב:תיקון קל- לא הר"י הוטנר חיבר את השיר אלא ר' שמואל ברזיל.

האתר: http://www.bilvavi.net/

ברזיל חיבר את הלחן!
המילים. מהר' הוטנר. ע"פ ב' החרדים:

את הספר באידיש ניתן לראות כאן viewtopic.php?f=7&t=45793&p=621203#p621203

בענין פישל שניאורסון והקשר שלו עם הרש"ב - ראה בספר החדש 'ספר סופר וסיפור' עמ' 732

בספר 'לכבוד שבת' מופיע מאמר מד"ר פישל שניאורסון על 'שבת בישיבת ולאז'ין'.
הכותב הוא נשוא האשכול? אם כן, מה שייכותו לישיבת וולאז'ין?

מצו"ב

מסגנון הלשון ברור שאכן הוא־הוא, וה'קושיא' אינה מובנת (אגב, גם ב'חיים גראוויצער' מתוארת ישיבת וולאז'ין).

בח"א ע' קעב ואילך מצוי מאמרו על 'שבת־הגדול בליובביץ'.

הסיפור הזה מועתק מ"חיים גראביצר".
אלא שזהו כנראה תרגום עברי עצמאי מהמהודרה המקורית ביידיש.
שייכותו לישיבת וולוז'ין - מי שקרא את הספר לא שואל...
אגב, לפני שכתב את הפרקים על וולוז'ין הוא הגיע במיוחד וולוז'ינה כדי לחיות ולהתרשם מקרוב.
ראה כאן מתוך הספר וולוז'ין עמ' 497:

חרט כתב:הסיפור הזה מועתק מ"חיים גראביצר".

זאת לא ידעתי... (אינו לפנַי כרגע). ייש"כ.

לבי במערב כתב:

חרט כתב:הסיפור הזה מועתק מ"חיים גראביצר".

זאת לא ידעתי... (אינו לפנַי כרגע). ייש"כ.

במהדורה החדשה, מתחיל בעמ' 376 (למטה)
ולאחר העיון שוב, הסיפור הועתק מהמהדורה העברית, אלא שעיבדו אותו מעט, בעיקר הקלילו ביטויים כבדים - כגון: להיטה=להיטות; לידע=לדעת.

נתבקשתי להעלות:

ראיתי את המהדורה החדשה ומגוחך מה שעשו שם.

הכניסו מראי מקומות! ועוד כיו"ב, כאילו מדובר באיזה ספר הגות...

גם את הסגנון עצמו שינו וחסר הרבה מהטעם הישן.

בכלל, לקחת ספר כזה ו'למסד' אותו לדעתי זה לא חכם.

דרומי כתב:ראיתי את המהדורה החדשה ומגוחך מה שעשו שם.
הכניסו מראי מקומות! ועוד כיו"ב, כאילו מדובר באיזה ספר הגות...
גם את הסגנון עצמו שינו וחסר הרבה מהטעם הישן.
בכלל, לקחת ספר כזה ו'למסד' אותו לדעתי זה לא חכם.

בטרם אגיב, גילוי נאות: הייתי מהעובדים על הספר, ולכן אני מן הסתם נוגע בדבר.
ועדיין, דומני שמותר לי להביע את דעתי (עוד אדרש לזה בע"ה ברשימה שאכתוב באתר שלי: "עלי ספר").

קודם כל, מה שעשו שם לא מגוחך בשום צורה.
עשו עבודה מקצועית לעילא, של עריכת טקסט, בשום שכל וברגישות (ברשימתי הנ"ל אדגים כמה מהעריכות שעשינו בהשוואה למקור), ועוד הוספת הערות מחכימות שונות, כלדהלן. אפשר לומר שאין בזה צורך, שזה לא נחוץ, וכיו"ב - אבל מוגחך זה לא, משום שכאמור מדובר בעבודה מקצועית, רצינית, שנערכה בסבלנות, בביקורתיות ומתוך מחשבה.

עכשיו אתייחס לשלוש ההערות הענייניות:

1. "הכניסו מראי מקומות!"
אוי, אוי, אוי. עוולה גדולה...
ולגופו של עניין:
ראשית, מראי המקום שהוכנסו - מופיעים בסוף הספר ואינם מפריעים או ניצבים לקורא בדרכו בקריאה השוטפת.
שנית, בספר הזה הטמיע המחבר, ר' פישל שניאורסון (שהיה כדמוכח מהספר עצמו ת"ח גדול), המון תורות מלקוטי תורה ותורה אור ומאמרי אדמו"ר הזקן (והצמח צדק), קטעים אלה עיבד ר' פישל שניאורסון, ושמם לרוב כציטוט מדברי האדמו"ר או אחד מגיבורי הספר האחרים.
לטעמי יש בהחלט בנותן טעם להראות את כל המקורות לתורות המצוטטות בספר, ולו בכדי שמי שמתעניין בזה - יוכל להבחין כיצד למדו ברציצה את המאמרים של רבותינו... אך מעבר לכך, לטעמי, זה יכול להיות מאוד מעניין ומעשיר לדעת שהציטוטים בשם האדמו"ר הם למעשה עיבודים יפים ומרתקתים לתורות רבותינו. הקורא הסקרן יותר יכול אפילו לערוך השוואה באיזהו מקומן, ולראות כיצד בחר פישל (נכד של אדמו"ר ובן של רב חסידי דגול ביותר), לסגנן את התורות של רבותינו, אבותיו.
שלישית, חלק מן ההערות הן הפניות והסברים מסוימים לכל מיני נקודות היסטוריות שאליהם מתייחס המחבר אגב אורחא, ולמתעניין הסקרן, ההערות אלו יכולות להרחיב ולהשלים את היריעה. ומה רע שהן קיימות?
רביעית, אגב כל אלו החליט העורך הראשי לציין כבר מראי מקום לכל הציטוטים שבספר, לרבות ציטוטים סתמיים. אני מסכים שהפניות אלו מיותרות, אבל לא רואה בכך משהו כל כך נורא או מפריע, ובפרט שזה מופיע כחטיבה נפרדת למעוניין בלבד.

2. "גם את הסגנון עצמו שינוי וחסר הרבה מהטעם הישן".

אמת.
זו המטרה העיקרית של המהדורה הנוכחית!

מי שאוהב את הטעם הישן ולא מסוגל לטעום את המאכל הנפלא של ר' פישל בכלי ההגשה החדשים - מוזמן לקנות את הספר בהוצאת ידיעות אחרונות.

העורך הראשי, וגם אני הקטן, בהחלט חושבים שמדובר ביצירה עשירה ומופלאה, שמכניסה את הקורא בן ימינו לעולמה של יהדות רייסין וליטא לפני יותר ממאה וחמישים שנה, על יפעה ועל בתי מדרשותיה, התוועדויותיה וישיבותיה.
ולכן, באופן טבעי, סבורים אנו כי מן הראוי להנגישה ולהגישה לקהל רחב של קוראים בני ימינו, שייהנו מיפעה זו
- אגב: לא רק חסידות חב"ד של זמן הצמח צדק קמה לתחייה בספר, אלא גם היהדות החסידית הכללית (חסידות טשרנוביל), יהדות הליטאית וישיבת וולוז'ין בזמן הנצי"ב.

(בשוליים אציין כי ר' פישל ערך בטרם כתב את הספר מחקר מעמיק ביותר, לרבות מסע אישי למוקדים המרכזיים של יהדות ליטא ושל החסידות הכללית של רייסין, ולא שלף סתם מהמותן)

3. מיסוד הספר. טוב או לא טוב?

זה עניין של דעה וטעם אישי.
כאמור, בהתחשב בסגולות יקרות הערך שבספר, עז המבע ומלא הרגש, חשב העורך הראשי, ואני מסכים איתו במאת אחוזים, שיש ערך של ממש להנגיש יצירה מופלאה זו לרבים.

אף לגבי הטעם הספרותי, כל אחד וטעמו.
אישית קיבלתי עשרות (!) תגובות של קוראים שונים, מכל מיני סוגים ורובם בעלי שיעור קומה לפחות מסוים בתורה ובקריאה, שאמרו לי בפה מלא שלא הצליחו להשלים את הגרסה המקורית של המחבר, על שום העברית הארכאית והסגנון הכל כך מסורבל (ברשימתי אדגים כמה מילים שאותם בחר המתרגם לתרגם על בסיס המצאה אישית כנראה, שלדעתי 99 אחוז מן הקוראים - סביר גם דרומי עצמו - לא ידעו פשרם...).
מה שעשינו בעבודה על הספר הוא חד משמעית התאמת סגנונו, תוך הקפדה על שמירה מקסימלית על רוח וסגנון המחבר בהתחשב בנסיבות, לסגנון של קורא בן ימינו ולסגנון העריכה של ימינו - עריכה שהיא יותר אינטנסיבית. ברוח זאת, השמטנו כל מיני תיאורים אגביים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב עד כדי לאות, שאינם קשורים כלל לגוף העלילה ואינם מוסיפים כמעט דבר על האמור, מלבד הוספות שוליות לחלוטין של "צבע" ו"אווירה" שסוככים על הסיפור הנפלא עצמו.

אגב, בין הקטעים המיותרים, היו שניים-שלושה תיאורים (שוב: לטעמנו בלתי נחוצים כלל לגוף הסיפור) שלא הולמים כל כך קורא חרדי, ומתוך שהשמטתם כלל איננה פוגעת ואיננה נוגעת לגוף היצירה - חשבנו שלא תהיה בעיה להשמיטם.
*
בעיניי לפחות, קריאה בספר כזה, יכולה להעצים את החיבור הרגשי של הקורא לעולם ההוא, להבין את דרכיו ומחשבותיו, וזה עוזר בכמה וכמה מובנים. וכמו שכמה וכמה ראשונים ואחרונים ציינו שבידיעת סדר הדורות יש משום סיוע ללימוד. אבל לא רק סדר דורות טכנית, פה יש גם כניסה רגשית ונפשית לעולם ההוא, ובטח הדבר יכול לסייע לקלוט באיזה רקע ובאיזה עולם התגדלו החסידים.

הרב יינן, מי הוציא את המהדורה החדשה אליה אתה מתייחס?

יינן כתב:(ברשימתי אדגים כמה מילים שאותם בחר המתרגם לתרגם על בסיס המצאה אישית כנראה, שלדעתי 99 אחוז מן הקוראים - סביר גם דרומי עצמו - לא ידעו פשרם...).

היכן התפרסמה רשימתך?

איש_ספר כתב:הרב יינן, מי הוציא את המהדורה החדשה אליה אתה מתייחס?

תשובה: מכון הספר. הערוך הראשי - הרב אברהם אלאשוילי, מעורכי המהדורה החדשה של שוע"ר, מחבר שוע"ר המבואר, תניא מבואר ועוד.

יינן כתב:(ברשימתי אדגים כמה מילים שאותם בחר המתרגם לתרגם על בסיס המצאה אישית כנראה, שלדעתי 99 אחוז מן הקוראים - סביר גם דרומי עצמו - לא ידעו פשרם...).

היכן התפרסמה רשימתך?

כמו שכתבתי בתחילת הודעתי, רשימתי תתפרסם בס"ד (ומכאן גם לשון עתיד: אדגים) באתר שלי "עלי ספר".

נראה כי היינן אינו רגיל בסגנון של הפורום דידן ומשכך לקח את הערתי באופן אישי מידי.

אני כתבתי את הרגשיי האישיים באותו רגע שבו ראיתי את המהדורה החדשה, יכול כל אחד לבוא ולחלוק, יתכן שאני בעצמי יחשוב אחרת מחר או מחרתיים...

אין דיעותיהן שוות וזה נורמלי. אין הרגשיהם שווים וזה עוד יותר נורמלי.

לעצם הענין אינני נוהג להתייחס להערות אישיות בפורום דנן. הפורום נועד - להבנתי - להחליף דברי חכמה ומחשבה והזיקה האישית פחות חשובה. לכן גם הכתיבה אנונימית. ולכן כשאני רואה שהנושא הופך להיות אישי אני מושך את ידו ממנו.

[מי שחובב קונספירציות יכול גם לחשוב שהמטרה שלי היתה לכך שהחכמים דכאן ישימו לב לספר והוא יעלה על שולחן מלכים ועשיתי זאת בדרך עוקפת.

האמת היא לא כך. פשוט כתבתי מה שעמד לי על הלשון, בלי כל כוונה להרע או להיטיב לאף אחד].

דרומי כתב:נראה כי היינן אינו רגיל בסגנון של הפורום דידן ומשכך לקח את הערתי באופן אישי מידי.

אני כתבתי את הרגשיי האישיים באותו רגע שבו ראיתי את המהדורה החדשה, יכול כל אחד לבוא ולחלוק, יתכן שאני בעצמי יחשוב אחרת מחר או מחרתיים...

אין דיעותיהן שוות וזה נורמלי. אין הרגשיהם שווים וזה עוד יותר נורמלי.

לעצם הענין אינני נוהג להתייחס להערות אישיות בפורום דנן. הפורום נועד - להבנתי - להחליף דברי חכמה ומחשבה והזיקה האישית פחות חשובה. לכן גם הכתיבה אנונימית. ולכן כשאני רואה שהנושא הופך להיות אישי אני מושך את ידו ממנו.

מודה באשמה שאני לא ממש שוכן פה בתדיר, רק מפעם לפעם, והפנו את תשומת ליבי הבוקר להודעתך.
הורדתי מדבריי התייחסות שניתן לראות בה אישית.
בכל מקרה, חשבתי שאם כבר העלית את הנושא, לתת בפני המעיינים את הצד השני של המטבע.

מצויין!

[אגב, השמטת השתים-שלוש קטעים הלא מתאימים - כמדומני שהם קרוב לתחילת הספר - היא בוודאי דבר נחוץ וחכם]

לא ראיתי את המהדורה החדשה, אבל בעיני, עצם הנסיון לקחת ספר שהוא לכל הדעות ספר "חיצוני", ושאיננו ספר היסטורי וכדומה אלא סיפור בדוי ששייך לז'אנר הספרות היפה, לתת לו הכשר ולהעלותו כביכול על מדף הספרות החרדית והחסידית - הוא מעשה לא נכון ולא ראוי. והנלענ"ד כתבתי.

זה לא הספר הראשון של פישל שניאורסון שיוצא לאור ע"י הוצאת ספרים חבדי"ת.
בחב"ד כידוע ישנה חולשה, אם פלוני הוא אוהד חב"ד, אחינו אתה, (ואם הוא מגזע היחס, עכו"כ ואם גם זכה לאיזה תפקיד ממלכתי, כהנשיא רובשוב, מי יוכל לשערה) ואם הוא מסנגד, לא יעמדו לו כל זכויתיו ותורתיו. דוגמא לכך בימין הדתי, רפול למשל או אריק שרון קודם החטא, הוא מלך ישראל, אבל הרב עמיטל, עוכר ישראל.

התגובה היחידה להוצאת הספר שאני נתקלתי בה היא תמהון.
הוצאתו של הר"א אלאשוילי היא הוצאה פרטית של אדם אחד.

מי שהוציא את המהדורה הנידונה כאן היא הוצאה די זניחה בחב"ד, שמוציאה ספרים בתדירות מאוד נמוכה.

אבל באמת אבי שי' סיפר לי שהיה המום לראות את זה נמכר בחנות רשמית של ספרי חסידות (אולי מחוסר הבנה של בעל הבית).

בעבר המחיצה בין הספרות החיצונית לבין עולם התורה הייתה מטושטשת יותר (דווקא לאו בעולם החב"די. וכבר סופר פה בעבר על הג"ר... שהספיד את רעהו בבכי: דער לעצטער מוהיקנער). כיום ב"ה אכשר דרא וקמה גם ניצבה מחיצה המפסקת בין העולמות. ויש להצטער על כל נסיון של טשטוש.

(מן הסתם אפשר לחלק חילוקים בין באים מן החוץ שכתבו סיפורי חסידים לבין כאשר עירבו מדמיונם הפורה. ח"ג בוודאי נמצא בצד השמאלי של הספקטרום, גם אם היה מחברו ירא שמיים (והוא כנראה היה) או תלמיד חכם ו'בעל מסורת' מרצ'יצ'א (שזו, על פניו, נשמעת גוזמה)).

דרומי כתב:מי שהוציא את המהדורה הנידונה כאן היא הוצאה די זניחה בחב"ד, שמוציאה ספרים בתדירות מאוד נמוכה.

אבל באמת אבי שי' סיפר לי שהיה המום לראות את זה נמכר בחנות רשמית של ספרי חסידות (אולי מחוסר הבנה של בעל הבית).

א.
דרומי, ההתייחסות שלך מעידה דבר על אישיותך. לעיל היה ניכר שאתה נפגע מאוד כשמזלזלים במעשי ידך, אבל בקלות מוכן לזלזל במעשה ידי אחרים. זו בעיני דרך רעה, שת"ח לא אמור ללכת בה.

ההוצאה של הרב אלאשוילי הוציאה בשנים האחרונות לא מעט ספרים, דוגמת: סדרה על חמשה חומשי תורה בשם תורה ופירושה; סדרה על שולחן ערוך אדמו"ר עם ביאורים; היום יום המבואר; ויכוחא רבה מהדורה חדשה ומוערת, אדמורי חבד ויהדות גאורגיה, ועוד ספרים רבים בגאורגית ולקהילה הגאורגית בכללם תרגומי התניא ועוד מתורת חבד לגאורגית.

ולכן, כשתה כותב עליה שהיא זניחה, אני לא יודע למה אתה מדבר בסגנון כזה.

נכון, אין לזה הצלחה מסחררת אולי כמו החיבורים המדהימים והמקוריים (לשון אחר: עיבוד אחר עיבוד אחר עיבוד עד לזרא) של אחרים בחבד, שכל ספריות חבד התמלאו בהן, אבל זו הוצאה שמוציאה ספרים רציניים, שעמלו עליהם, בהשקעה רבה. זה לא מכון גדול אבל גם לא זניח. פשוט מכון שעושה עבודה רצינית. כמו שעיבודים שנוצרים שוב ושוב בספרות חבד העכשווית על שיחות הרבי (גם אחרי שכבר קיימים כמה וכמה חיבורים כאלה לעשרות רבות) אינם זניחים ולא גדולים ופשוט במקומם עומדים.

ב.
אדם מבוגר עם קצת שכל לא אמור להתפלא ולא להשתומם בטרם יקרא דבר אותו מבקש לפסול. רק כסיל יחווה דעה על ספר בטרם קרא ספר, וזאת על יסוד הזיכרון מגרסה אחרת של הספר. אם קרא זכותו (יוקשה עליי להבין מדוע, אבל זכותו). אבל לפסול בלי לקרוא ובלי לבחון את היצירה הזאת כעומדת בפני עצמה, זה מעשה ילדי.

לא מקובל כאן כלל להתייחס למשתתפי הדיון באופן אישי ועל בסיס כתביהם ומעשיהם מחוץ לפורום זה. לטעמי זאת עבירה על כללי המקום, ומתבקש מהנהלת הפורום למחוק את הדברים ולנזוף בכותב.

סגי נהור כתב:לא מקובל כאן כלל להתייחס למשתתפי הדיון באופן אישי ועל בסיס כתביהם ומעשיהם מחוץ לפורום זה. לטעמי זאת עבירה על כללי המקום, ומתבקש מהנהלת הפורום למחוק את הדברים ולנזוף בכותב.

איני מכיר את הכללים פה באמת.

אין בעייה לבקר את יושבי המקום, בדיוק כמו אנשים זרים.

אבל מעשיך הם בחשש אאוטינג, שזה בהחלט דבר חמור.

מקדש מלך כתב:אין בעייה לבקר את יושבי המקום, בדיוק כמו אנשים זרים.

אבל מעשיך הם בחשש אאוטינג, שזה בהחלט דבר חמור.

הבנתי.
לא ידעתי שעוד חיים בעולם שבו הניקים באתר תורני וכשר מתחבאים מאחורי זהות בדויה וקנאים לפרטיות, משל מדובר בדבר עבירה.
אתקן מילים שעשויים לעשות אאוטינג