פורום אוצר החכמה

בן ירושלים כתב:אני שמעתי על כך מפורש מילדיו : בתו לאה ע"ה ובנו ר' משה זצ"ל. נדמה לי שגם מר' שלמה, אך על זה אני לא בטוח.

שמעתי על כך מהגר"ש, (אמר לי שהוא עוד לא נולד, אבל אמו סיפרה, שר' אהרן חזר לבית מבוהל כולו, לבוש בגדי 'חלוץ', ומיהר להתחבא בתוך ארון. ולא גילה איפה היה ולמה. האקדח נותר אצלו כשערק מהצבא הפרוסי ועלה לארץ ישראל).

וונדרבר כתב:אך לא ביארו מה פי' "קהילת אנטה" ?

מרחביה כתב:ראה כאן

תודה רבה.
יש גם ערך כזה בהמכלול "קהילות הסטטוס קוו אנטה"
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7% ... 7%98%D7%94
ראה שם שבשנת 1867 קמו שני ארגונים ראשיים של קהילות הונגריה, האורטודוקסים והניאולוגים [=ריפורמים]. אך היו קהילות שרצו להשאר נייטראלים ולא רצו להצטרף לאחד מארגונים אלו, ונקראו קהילות הסטטוס קוו. ובשנת 1928 נוסדה "האגודה הארצית של קהילות הסטטוס קוו היהודיות בהונגריה", ובהונגרית נוסף בשם הארגון גם המילה אנטה "סטטוס קוו אנטה" Status Quo Ante.
ובערך "סטטוס קוו" בהמכלול
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A1%D7% ... 7%95%D7%95
כתבו שהביטוי "סטטוס קוו" (Status quo) פירושו בלטינית "המצב הקיים", והוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה". [כנראה בשימוש בהסכמי שלום והחזרת שטחים כבושים אחרי מלחמה].
ומזה מובן שכשקהילות "הסטטוס קוו" קראו לעצמם "סטטוס קוו אנטה" פירושו "המצב הקיים לפני".
ולפי זה, כשמדברים על קהילה כזאת, יש לכתוב "קהילת סטטוס קוו אנטה", או (כנהוג) "קהילת סטטוס קוו", [ביידיש: שטאטוסקווא], אך אי אפשר לכתוב "קהילת אנטה" [=קהילת לפני?].

כולי האי כתב:אני שמעתי בשבת מאחיינו שהסבא נפטר אחרי שהגר"ש נולד (לא יודע כמה זמן) ואחר שנפטר קראו לו ע"ש סבו.
וכזו לא שמעתי לקרוא לילד ע"ש סבו אחר שכבר נולד ונקרא בשמות אחרים

הסבא הג"ר שלמה (אלכסנדר) פישר זצ"ל מקארלסבורג, נפטר ביום ב' מנחם אב תרצ"ב
ראה ס' "קרבני לחמי" בהקדמה עמ' ב'
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=2&book=151
מתי נולד הנכד הג"ר שלמה יהונתן יהודה פישר זצ"ל מירושלים?

בויקפדיה כתוב שנולד בכ"ט שבט תרצ"ב ולפי זה נולד חמישה חדשים לפני שהסבא נפטר

כולי האי כתב:בויקפדיה כתוב שנולד בכ"ט שבט תרצ"ב ולפי זה נולד חמישה חדשים לפני שהסבא נפטר

שמעתי שלכן נקרא יהונתן ע"ש ההפטרה- מחר חודש

כולי האי כתב:בויקפדיה כתוב שנולד בכ"ט שבט תרצ"ב ולפי זה נולד חמישה חדשים לפני שהסבא נפטר

בן ירושלים כתב:שמעתי שלכן נקרא יהונתן ע"ש ההפטרה- מחר חודש

יש להוסיף שיום כ"ט שבט תרצ"ב היה בשבת, ובו ביום קראו את ההפטרה הזאת.
בשבת זו לא קראו פ' שקלים ולא הפטירו ויכרות יהוידע, משום ששנת תרצ"ב היתה שנה מעוברת,
ראה המכלול (ערך 1932)
https://www.hamichlol.org.il/1932

כך גם מונח בזכרוני מימים ימימה (כמדומני ששמעתי זאת מפי הגר"ש עצמו) שבגיל חצי שנה נוסף לשמו השם שלמה.

לא זוכר אם התפרסם:
רבי שלמה היה חסידו הגדול של החזו"א. בהקדמה לבית ישי הוא מתארו כמלאך אלקים (כך מזכרוני). בע"פ התבטא הרבה פעמים בביטויי הערצה מופלגים על גדלות החזו"א ביחס לדורו ולדורות הקודמים.
כיון שבצעירותו היה ר' שלמה עני מרוד הוא לא הרשה לעצמו לקנות ספרי החזו"א. רעיתו הצדקנית ראתה את "תאותו" אך לא היה לאל ידה לעזור.
הגיעו ימי החגים ואביה הרה"צ ר' אליעזר ברנד השליש בידה כסף לקנות נעליים לילדים. נטלה הרבנית הכסף ושלחה את ר' שלמה לקנות בזה... ספרי חזו"א.
ר' שלמה התבטא אז עליה בהתרגשות : "מה יפו פעמייך במנעלים בת נדיב".


(מן הסתם יהיו שידרשו זאת לגנאי, אבל הם חיו במושגים כאלו גבוהים מתוך מסי"נ שעליהם אמרו חז"ל "ישים עצמו אכזרי כעורב")

בן ירושלים כתב:לא זוכר אם התפרסם:
רבי שלמה היה חסידו הגדול של החזו"א. בהקדמה לבית ישי הוא מתארו כמלאך אלקים (כך מזכרוני). בע"פ התבטא הרבה פעמים בביטויי הערצה מופלגים על גדלות החזו"א ביחס לדורו ולדורות הקודמים.
כיון שבצעירותו היה ר' שלמה עני מרוד הוא לא הרשה לעצמו לקנות ספרי החזו"א. רעיתו הצדקנית ראתה את "תאותו" אך לא היה לאל ידה לעזור.
הגיעו ימי החגים ואביה הרה"צ ר' אליעזר ברנד השליש בידה כסף לקנות נעליים לילדים. נטלה הרבנית הכסף ושלחה את ר' שלמה לקנות בזה... ספרי חזו"א.
ר' שלמה התבטא אז עליה בהתרגשות : "מה יפו פעמייך במנעלים בת נדיב".

כאן בא הסיפור באריכות, ובתוספת של עדות אישית:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 10#p295710
וכאן התייחס הרב בן ירושלים בעצמו לסיפור זה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 10#p295783

דברי זיכרון מאחד מבני המשפחה ומתלמידו הרה“ג רבי משה פרקוף שליט“א
(מתוך אוסף גליונות)

ב'אלף לך שלמה' הוזכר שהיה בשבתות גם בישיבות שאינן כדרכו
ראוי לציין שגם כשגר במבשרת ציון בקריית החינוך, אכל אצל המשפחות בלי לשאול כלום
ואגב, סיפר ת"ח חשוב משם שפעם היה אחיו הגרי"י בשבע ברכות אצל אחד הת"ח שם, וגם הוא לא שאל

האם יש דרך לשמוע או לקרוא את ההספדים מהלויה / מהר נוף אתמול?

מן הדרום כתב:ב'אלף לך שלמה' הוזכר שהיה בשבתות גם בישיבות שאינן כדרכו
ראוי לציין שגם כשגר במבשרת ציון בקריית החינוך, אכל אצל המשפחות בלי לשאול כלום
ואגב, סיפר ת"ח חשוב משם שפעם היה אחיו הגרי"י בשבע ברכות אצל אחד הת"ח שם, וגם הוא לא שאל

העירני ת"ח שכדאי לחדד, שמדובר במשפחות של אברכים ות"ח

הריני להעלות זכרון המסיבה הנפלאה לסיום מנחת חנוך שנלמד בשיעור על ידי מו״ר הגרז״נ גולדברג זצ״ל במשך למעלה מעשרים שנים.
האורח במסיבה היה ידידו וחבריו להרכב בית הדין הגר״ש זצ״ל.
שני הגאונים הללו מסרו דרשות נפלאות. הגרז״נ דיבר בהלכות ברכות, נושא שמעולם לא שמעתי ממנו והגר״ש דיבר באגדה דברים מיוחדים כדרכו.
מו הסתם הדברים מוקלטים אצל מאן דהוא מהנוכחים ואולי אף מצולמים. כדאי להעלותם במקום נגיש לרבים.
והיה המחזה נפלא הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.
ועתה העולם שמם.
אציין ששמעתי שנדרש פעם נוסח שטר מסויים בבית הדין איני זוכר כעת איזה שטר. והגרז״נ ציטט מזכרונו מהטור את נוסח השטר. והגר״ש התפעל מכך מאד.
למרות השוני בדרכי הלימוד הייתה הערכה עצומה בין שניהם.

כולם מכירים את שיעוריו ודרשותיו של הגאון האדיר הגר"ש זצ"ל שחבקו את כל התורה כולה. אך אני זוכר דרשה כזו ללא שום הכנה.

היה זה באחד מימי השבע ברכות שלי והוא השתתף בסעודת שבע ברכות שערכו לי בשכונת כנסת בירושלים בשכנות לאחיו חו"ז הגרא"מ זצ"ל. במהלך האירוע דרש אחד מאחיו של מו"ח ובתוך הדברים הזכיר איזשהו רעיון ששמע מהגר"ש, היה זה רעיון שדרש הגר"ש בסעודת שבע ברכות של מו"ח למעלה מעשרים שנה קודם לכן.

לאחמ"כ בקשו מהגר"ש לדבר.

קם הגר"ש ואמר: הואיל והזכירו מה שאמרתי אז אחזור על כל הדרשה שאמרתי באותו אירוע [למעלה מעשרים שנה קודם לכן], ומיד, ללא שום הכנה, הוא קם וחזר מילה במילה על כל אותה דרשה יחד עם כל החריפות והבקיאות בכל התורה כולה.

אשכול על אחיו הרב אליעזר משה פישר: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=43208

דברים מהרב מאיר דורפמן ת"ח צנוע ומיוחד

תבונה1 כתב:כולם מכירים את שיעוריו ודרשותיו של הגאון האדיר הגר"ש זצ"ל שחבקו את כל התורה כולה. אך אני זוכר דרשה כזו ללא שום הכנה.

היה זה באחד מימי השבע ברכות שלי והוא השתתף בסעודת שבע ברכות שערכו לי בשכונת כנסת בירושלים בשכנות לאחיו חו"ז הגרא"מ זצ"ל. במהלך האירוע דרש אחד מאחיו של מו"ח ובתוך הדברים הזכיר איזשהו רעיון ששמע מהגר"ש, היה זה רעיון שדרש הגר"ש בסעודת שבע ברכות של מו"ח למעלה מעשרים שנה קודם לכן.

לאחמ"כ בקשו מהגר"ש לדבר.

קם הגר"ש ואמר: הואיל והזכירו מה שאמרתי אז אחזור על כל הדרשה שאמרתי באותו אירוע [למעלה מעשרים שנה קודם לכן], ומיד, ללא שום הכנה, הוא קם וחזר מילה במילה על כל אותה דרשה יחד עם כל החריפות והבקיאות בכל התורה כולה.

למי שקצת הכיר הפלא הוא שהכותב מתפעל. כמעט תמיד כשנשא דרשות זה היה ללא הכנה מוקדמת. יכולת להעמיד אותו לדבר והיית מפנה שעה לשמיעת דבריו הנלבבים.

פעם במשפחה בקשו ממנו לדבר בשמחה וסרב. אחרי בקשות חוזרות, הסביר "בקשתם כמה מילים, אני לא מדבר כמה מילים אני מאריך בדרשות שלי ובאירועים כאלה אין לחלק מהאנשים סבלנות, אז עדיף לא לדבר כלל".

דרך לימודו היה במידה מרובה הפוך משיטת ההבנה שיסדו רבותינו ראשי הישיבות ובראשם הגר"ח מבריסק.
ר' חיים חידד את שיטת ההבנה שלמרות שיש שני מקרים שנראים דומים הרי בשורש הדבר הם חלוקים בעיקר יסוד הדין.
אצל ר' שלמה זצ"ל היו הרבה יסודות שחידש והוכיח את היסוד מכמה וכמה סוגיות לאורך ולרוחב הש"ס. היינו שכלל יחד את הדברים והמקרים.
בהיותי בחור הזדמן שאמרתי לו שטיקעל תורה שלם, בדרך הישיבות והעמדתי יסוד של "צווי דינים". הוא "התנפל" עלי: "מאיפה לקחת את זה? כל מקום מחפשים את "צווי דינים! עוד מעט יהיה כבר פעמיים תרי"ג מצוות , תרי"ג אחד מהדין הזה ותרי"ג שני מהדין האחר".
פעם אמר בחיוך שר' חיים מבריסק זה כמו מס הכנסה ,לא אוהבים אותו אבל אי אפשר בלעדיו .

באופן כללי הוא לא דייק בלשונות הראשונים. פעם טען שאין לנו היכולת להגיע להבנה בראשונים ואנו זקוקים ל"משקפיים" של האחרונים איך הם הבינו בראשונים. ואז הוסיף בהתרסה : אם רעק"א או הקצות הבין ברשב"א כך, אז אנחנו יכולים לבנות עליו הדברים .
גם באגדה היה נגד דברים מופשטים וטען שהוא לא מבין את דרך המהר"ל.

כאמור, דעתו בענינים אלו של דרכי הלימוד ממש לא מקובלים, וברור שלפעמים גם הקצין את ההתבטאויות.

בדרך הלימוד שלו, לא יכולים להיות לו תלמידים רבים שהרי התנאי הראשוני זה לשייט בש"ס באפן מבהיל, ואכן מעטים האנשים שדרך לימודם היתה בדרכו, בדר"כ העילויים הגדולים. האחרים - יכלו להתבשם מדבריו, לראות את כבוד התורה בהדרה, ופה ושם לקלוט יסודות בלימוד .

בקובץ של דרופמן יש שני דברים חשובים . אחד שדינו של החזון איש על החילונים שהם תינוקות דנשבו הוא קו בדורנו שהתרחקו יותר דורות .

והשני שלא שייך דינא דמלכותא על המדינה .

שני הדברים האלו מלמדים על אישיותו המיוחדת הכל עניין בלי פוליטיקה

השקפה ענינית בלבד בזה היתה מיוחדותו אבל להנהיג דור אי אפשר בצורה כזו וזה אולי מה שהתכוון מרן הרב שך מה שאמר עליו
הזכירו את הגאון שלוזינגר שהם התכתבו ביניהם יש דמיון מסוים ביניהם ושניהם לא זכו להנהיג את הדור

וענין שמעתי ממנו . על מאמר הדור הדור של הרב קוק . לא שייך כלל לדורנו היום הכל תאות. ובקלות אפשר להחזיר בתשובה
ודבר נוסף שמעתי ממנו ביקורת קשה על הרב צבי יהודה . בקשר לחזון איש . מה הוא רצה ממנו מה החזון איש עשה לו . . הוא היה ממש נרגז . וזה כמובן שאחז מחזוא עולמות ..

יהי זכרו ברוך היה גאון מעניין מאד שנדיר יהיה

דבר מעניין נוסף . שבאחד השיעורים האחרונים של הגאון ר יצחק יוסף סיפר שהיה חברותא של הרב פישר חצי שנה אבל הפסיק משום שדרכו של הגאון ללימוד בעמידה . וזה היה קשה לרב יצחק יוסף

איש פלוני כתב:

בן ירושלים כתב:אני שמעתי על כך מפורש מילדיו : בתו לאה ע"ה ובנו ר' משה זצ"ל. נדמה לי שגם מר' שלמה, אך על זה אני לא בטוח.

שמעתי על כך מהגר"ש, (אמר לי שהוא עוד לא נולד, אבל אמו סיפרה, שר' אהרן חזר לבית מבוהל כולו, לבוש בגדי 'חלוץ', ומיהר להתחבא בתוך ארון. ולא גילה איפה היה ולמה. האקדח נותר אצלו כשערק מהצבא הפרוסי ועלה לארץ ישראל).

אני שמעתי, שבמעשה הזה, הציל בפועל את העיר ירושלים מגורלה של חברון, לפי שהערבים נבהלו ממנו וברחו, ובשכר מסירות נפשו העצומה, והצלת כל העיר, זכה לבנים מופלגים בחכמה.

הברכות כתב:דברי זיכרון מאחד מבני המשפחה ומתלמידו הרה“ג רבי משה פרקוף שליט“א
(מתוך אוסף גליונות)

Capture.JPG (36.46 KiB) נצפה 9793 פעמים

האם ידוע במה מדובר??

ספרים וועלט כתב:האם ידוע במה מדובר??

ראה: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 20#p419088

ספרים וועלט כתב:האם ידוע במה מדובר??

ראה שם viewtopic.php?f=19&t=58001#p735332

מישהו שם פקפק בטענה שהכוונה לספר זה:
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 98#p418498

צופה_ומביט כתב:מישהו שם פקפק בטענה שהכוונה לספר זה:
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 98#p418498

הכוונה אכן לפירוש אהלי שם על לקוטי הגר"א. ומה שטען בפורום לתורה שאי"ז ס' של ר"ת וכו', ר' יצחק אזרחי לא דק בהספדו כלל.

שם:

רבינו כתב ביאור אהלי שם על הספר, וז"ל רבינו בהקדמתו: "והנה כידוע, ליקוטיו של רבינו סתומים וחתומים באלף עזקאין, [וכפי הנראה, עליהם רמז רבינו הגר"ח מוולזין, בהקדמתו לס' זרעים, במש"ש: מאמרים סתומים וחתומים, דלית להון פתר ע"ש]" (מצו"ב ההקדמה של רבינו)...

איש פלוני כתב:הכוונה אכן לפירוש אהלי שם על לקוטי הגר"א. ומה שטען בפורום לתורה שאי"ז ס' של ר"ת וכו', ר' יצחק אזרחי לא דק בהספדו כלל.

הטענה לא רק שאינו בר"ת, אלא שכבר יש על הספר הזה ביאור רחב של הגרי"א חבר, שהגר"ש בעצמו מזכירו בהקדמתו וכו', ואי"ז ספר שעד הגר"ש איש לא הבין וכו'.

אולי הכוונה לספר אחר לא ידוע של הגר"א שעודנו בכת"י?

האם יש כאן מישהו שיודע בידיעה ברורה אל מה הכוונה ולא בהשערות?

זה מלא ראשי תיבות, שאני לא הייתי מעלה על דעתי פיענוח של אף אחד מהם.
הנה דוגמאות:
גי' דא' פו"א ב"פ אח' חב"ד שד"י קדם ו"פ חסד בו"ק....................

ז"ה די"ק ו' ציר' וד' צי' של ב' אתוון וב' כללא י' שמהן ט' דג' דדכ'................

הכל על זו הדרך.

בבקשה, נא לפענח בלי להציץ בפירושו

(ואם כבר פיענח לפניו רבי אייזיק חבר מה רע בכך? ומה זה מוריד מיחודו של אברך בן פחות מל' שתופס זאת ומחבר פירוש שלם, ובחלק מהדברים מבאר באופן אחר הנראה לו עולה שפיר טפי??)

נשמע שלא הבנת את כוונתי. אין לי שום "בעיה" ושום טענה בנוגע למה שהגר"ש ברוב חילו וגבורתו פירש ספר זה. לא עסקתי בזה כלל, לא להגדיל ולא להקטין.
אני רק אומר שההתבטאויות "ספר של הגר"א שכולו ר"ת ולא נתפרש עד הנה והגר"ש פירשו" - לא מתאימות לספר הזה, ואולי הכוונה לספר אחר. זה הכל.

צופה_ומביט כתב:נשמע שלא הבנת את כוונתי. אין לי שום "בעיה" ושום טענה בנוגע למה שהגר"ש ברוב חילו וגבורתו פירש ספר זה. לא עסקתי בזה כלל, לא להגדיל ולא להקטין.
אני רק אומר שההתבטאויות "ספר של הגר"א שכולו ר"ת ולא נתפרש עד הנה והגר"ש פירשו" - לא מתאימות לספר הזה, ואולי הכוונה לספר אחר. זה הכל.

כבר כתבתי שיודע אני בוודאות שלפירוש אהלי שם הייתה הכוונה.
(ומה שאמר ר' יצחק אזרחי, לא דק כלל. ויודע אני מי סיפר לו על הפירוש ממש קודם ההלוויה...)

המילים "לא דק כלל" אינן נכונות במקרה דנן. כי החיבור הזה שנקרא "ליקוטי הגר"א מכ"י" אכן נראה כך.
לכל היותר, אולי המילים שאמר "ולא נתפרש עד הנה" הינן חוסר התמצאות בספרי הגרי"א חבר. ומשם ספר הגר"א שהוא ליקוט מכתב יד משתמע לטעות הזאת.

כנראה שאף אחד מהכותבים לא טרח לפתוח את הספר...
חלק מהלקוטים שם כבר נדפסו בלקוטי הגר"א שנדפס עם פי' באר אברהם ובאר יצחק, אבל חלק מהלקוטים שם לא נדפס מעולם קודם לכן, ובהם כמובן הגר"ש זצ"ל הוא זה ש'פתח' את הדברים ב'אהלי שם' שלו. [גם הלקוטים שכבר נדפסו, יש מהם שיש קצת שינויים מהכ"י לנדפס.]
ברור שכוונת ר' יצחק אזרחי לספר זה, אבל לא דק בלשונו, כי היכרותו עם הספר היא רק 'מפי השמועה' ואינו יודע בדיוק במה דברים אמורים.

יש מכתב מר' שריה דבליצקי שמבקש מר' שלמה לפתור לו ספקותיו, ואולי כבר הוזכר באשכול זה.

הספדים בישיבה"ק ובעוד מקומות -

https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?FID=306266

היות ואנו עוסקים בהוצאת חידושי רבינו הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל
אנו מבקשים מכל מי שיש בידו מכתבים או הקלטות של שיעורים או שיחות, וכן עובדות, שיעורים, חידו"ת ותיעודים
שישלח לנו במייל beitishai@gmail.com או שיצור קשר בפלאפון 0527144440. (אפשר גם ליצור קשר כאן בפרטי).
המשפחה

כתבה בעתון בשבע [עמ' 58, תודה לנו"ב מנב"ת שהראתה לי את הדברים].

https://en.calameo.com/read/00166080275d308d8a24f

גביר כתב:כתבה בעתון בשבע [עמ' 58, תודה לנו"ב מנב"ת שהראתה לי את הדברים].

https://en.calameo.com/read/00166080275d308d8a24f

יש הרבה מה להתייחס בכתוב כאן. יש הרבה דברים שהמבט הוא חד צדדי בעוד אצל הגר"ש זצ"ל היתה הסתכלות רחבה יותר על כל ענין (ולכן קשה מאד לצמצם זאת למאמר בעיתון), למשל אם נרכז את ביטויי הקנאות שלו זה יוכל גם להופיע ב"העדה", אבל יהי להם אשר להם.
אבל משפט אחד דורש תגובה - מחאה: מצטייר שאמר שצריך לשרת בצבא והחרדים שלא משרתים הם פרזיטים. לא חלקם , לא אלו שלא לומדים ברצינות, לא אמירה שיש מקום לצבא, אלא כך פשוט: חרדים= פרזיטים, ומשרתים בצבא זה האידיאל (ולכן בתו רצתה להינשא רק למי ששרת).
שומו שמיים! כך הוא חשב על רוב ככל בניו, חתניו, נכדיו, משפחתו, תלמידיו הרבים בעזתה, באיתרי, במרכז הרב?!
כך הוא ראה למשל את הרב יצחק גולדשטיין זצ"ל? את הרב אריאב עוזר? את עשרות החברותות שלו שלמדו איתו שנים בהתמדה?
יש גבול גם ליכולת הספיגה של הנייר המודפס.

בן ירושלים כתב:

גביר כתב:כתבה בעתון בשבע [עמ' 58, תודה לנו"ב מנב"ת שהראתה לי את הדברים].

https://en.calameo.com/read/00166080275d308d8a24f

יש הרבה מה להתייחס בכתוב כאן. יש הרבה דברים שהמבט הוא חד צדדי בעוד אצל הגר"ש זצ"ל היתה הסתכלות רחבה יותר על כל ענין (ולכן קשה מאד לצמצם זאת למאמר בעיתון), למשל אם נרכז את ביטויי הקנאות שלו זה יוכל גם להופיע ב"העדה", אבל יהי להם אשר להם.
אבל משפט אחד דורש תגובה - מחאה: מצטייר שאמר שצריך לשרת בצבא והחרדים שלא משרתים הם פרזיטים. לא חלקם , לא אלו שלא לומדים ברצינות, לא אמירה שיש מקום לצבא, אלא כך פשוט: חרדים= פרזיטים, ומשרתים בצבא זה האידיאל (ולכן בתו רצתה להינשא רק למי ששרת).
שומו שמיים! כך הוא חשב על רוב ככל בניו, חתניו, נכדיו, משפחתו, תלמידיו הרבים בעזתה, באיתרי, במרכז הרב?!
כך הוא ראה למשל את הרב יצחק גולדשטיין זצ"ל? את הרב אריאב עוזר? את עשרות החברותות שלו שלמדו איתו שנים בהתמדה?
יש גבול גם ליכולת הספיגה של הנייר המודפס.

אני מסכים הכתבה מציגה רב ציוני אנטי חרדי, ובכן, הרב טען שאין לדתיים לאומים ת"ח, אחד מהרבנים שהזכיר הכותב שהיה בלויה טען הרב שהוא ע"ה, הוא ובנו (וד"ל), מעולם לא שמעתי ממנו בעד הצבא, ושמעתי ממנו דברים, מעשה שהיה (בקיצור נמרץ) שמספר אברכים דתיים לאומים בקשו ממנו שימסור להם שיעור הוא אמר להם שהם הם צינורות של זהב אבל לא מחוברים לצינורות התורה, כיון שהם אומרים אביי(מלרע) ורבא (מלרע), הם לא מחוברים לר' שמעון ור' אלחנן.
הרב לא אמר הלל ביום ירושלים.
הרב לא נפגש עם החזו"א - "לא ידעתי איפה אגד!".

מעשה:
כשהיה במיר היה נרדף ע"י הבחורים המבוגרים כיון שהיה רק בן 11, כך לא נכנס לחבורת קדשים, אחיו ר' ישראל יעקב אמר לו שהוא ילמד איתו. בביתו של ר' ישראל כולם היו ישנים עם מזרונים על הרצפה מלבד אמה על אמה שבה היה כסא וסטנדר שם היה ר' ישראל לומד כל הלילה בלא יכולת לקום ממקומו אף לא לשירותים, כאשר ר' שלמה הגיע ללמוד, היכן הוא ילמד? אז הוציאו את הסטנדר ושניהם למדו בעמידה עם נר במשל כל הלילה, וכשהם (בחבורת קדשים) סיימו 40 דף סיפר ר' שלמה, אנחנו סיימנו זבחים!
חבל על דאבדין