פורום אוצר החכמה

חד ברנש כתב:מי יתרגם לשפת עבר?
לפחות את עיקרי הדברים.

פרנקל תאומים כתב:סליחה שהלאיתי אתכם בדברים. הייתי צריך לפרוק.

עובדיה חן כתב:חושבני שכל אדם בציבור החרדי היה לו קשר עמו עם בשאלה, ברכה ,או מכתב, או הוראה, או ספריו ,בקיצור האדם הגדול הזה נגע בכל יחיד ויחיד באופן אישי .
וזה עוד סיבה שאבל יחיד עשי לך. עולם אחר.

בן ירושלים כתב:מעשה מבהיל:
היה תלמיד שהמשפחה היתה קצת מורכבת ושמו עופר. המשפחה היתה מקורבת לר' מיכל יהודה זצ"ל. אחד מנכדיו יצר איתי קשר ביחס לחיפוש ישיבה מתאימה לבחור. הוא עורר שהשם עופר עלול להפריע כי הוא חריג בנוף הישיבתי.
המשפחה התיעצה עם ר' מיכל יהודה שהמליץ להחליף שם והפנה אותם לר' חיים שימליץ על שם.
לנער היה קשה עם כל הענין ולבסוף התרצה והציע כמה שמות שמהם יבחר ר' חיים.
הנכד של ר' מיכל יהודה ערך מכתב מפורט ובו תיאר את כל ההשתלשלות והשמות המועדפים על הנער.
ר' חיים קרא את המכתב ואמר תקראו לו אפרים. שם שכמובן לא היה בשמות שבמכתב. הראו לו שוב את השורה של השמות שהנער העדיף , אך הוא חזר ואמר "אפרים".
כשהנכד של ר' מיכל יהודה יצא והתקשר להורים הם היו בשוק : מאיפה הגיע האפרים הזה? הילד ירגיש עם שם כזה איום ונורא". לא היתה ברירה והתחיל תהליך של שכנוע והסבר.
לאחר שהנער התרצה התעוררה בעיה קשה : הנער היה קרוי על שם דודו שנהרג בגיל צעיר, איך מודיעים לסבתא שהנכד קרוי על שם בנה שמחליפים השם?
לאחר דחיות וחששות אבי הנער התייצב אצל הסבתא ולאט לאט וסחור סחור אמר לה שצריכים לשנות השם לטובת הילד.
הסבתא קפצה ואמרה בהתרגשות : אם כבר מחליפים אז רק ל...אפרים. היא הסבירה שבנה עופר ז"ל החל בתהליכי תשובה ובא הביתה ואמר שרוצה לשנות שמו לאפרים ואחרי כן נהרג. אז אם כן זה השם שרצונה לתת לנכד.
כל זה שמעתי סמוך למקרה מנכדו הנ"ל של ר' מיכל יהודה.

בפתח שיעורו השבועי של מגיד המישרים הנודע הגאון רבי שלמה לוינשטיין, המועבר בימים אלו בשידור חי עקב המצב, הוא ביקש להתפלל על החולים מנגיף הקורונה ובפרט על אלו משכונת מגוריו רמת אלחנן בבני ברק וכן על יהודי מצרפת בשם עובדיה סעדיה.

"שבוע שעבר הוא היה סעדיה, השבוע הוסיפו לו עובדיה סיפור מעניין מאוד" סיפר הרב שלמה לוינשטיין.

"צלצלו לר' חיים קנייבסקי והמשבקי"ם שם אמרו שבדרך כלל ר' חיים אומר או 'חיים' או 'רפאל', אז הם אמרו אם ישאל תגידו 'רפאל', למעיישה ר' חיים אמר להוסיף 'עובדיה' לא כמו שחשבו".

"אז הצרפתים אומרים" סיפר הרב לוינשטיין שהיהודי הזה סעדיה שה' ישלח לו רפואה שלמה, הוא מתרגם ספרים. סיפרתי לכם שהוא תרגם את הספרים שלי 'מתוק האור' לצרפתית והחלום שלו היה לתרגם ספר על פועלו וחייו של מרן הרב עובדיה יוסף הוא מצא ספר באנגלית של 600 עמודים ולקח לו שנתיים וחצי לתרגם והוא עשה את זה".

"אז כשבאו לשאול את ר' חיים איזה שם להוסיף לו אמר להוסיף 'עובדיה'. ברוך ה' כבר למחרת התחילו לעורר אותו ומצבו יותר טוב, אך הוא עדיין מונשם והוא זקוק לרחמי שמים וה' ישלח לו רפואה שלמה בזכות המעשים טובים שלו ושל עם ישראל אמן ואמן".

ויהי לפלא.

מי אנוכי כתב:בבקשה מי שיכול להעלות פה תמונות של מרן מכל מיני הזדמניות (בעיקר תמונות ישנות, אם כי לא רק) תבוא עליו הברכה!!!

נחומצ'ה כתב:תפילתינו, כמו שנאמר לאחרונה בשמו: אנו נמצאים בדור שכולו חייב, וממילא קץ הגלות מחייב, תתממש מהר.

טרקטור כתב:רשימת ספרי רבינו זצוק"ל לפי סדר שנת הדפסתם, (וכן גיל רבינו בשעת ההוצאה).

[ישנה שמועה שרבינו בדפיס ספרים בשנים מעוברות שבהם היו לו חודש פנוי מה'חובות', ברשימה צויין איזו שנה מעוברת באות מ]

אמת וצדק על מסכת גרים – שנת 'תנו רבנן' – תשי"ג (25)
קלף ודוכסוסטוס על מסכת ספר תורה - שנת 'תנו רבנן' – תשי"ג (25)
טעם ודעת על ברייתא דמלאכת המשכן – שנת 'ללמוד תורה' – תשכ"א (33)
תכלת וארגמן על מסכת ציצית – שנת 'תישבי' – תשכ"ב [מ] (34)
מצרף ומטהר על מסכת כותים – שנת 'להיות לו לעם סגולה' – תשכ"ח (40)
שיח השדה א' – בספר לא מצויין שנה, ובטעמא דקרא כתב שנדפס בשנת תשכ"ט (41)
קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים – שנת 'חד"ת בעניני עבדים' – תש"ל (42)
קונ' בשער המלך על הרמב"ם – שנת 'אשתחוה' - תש"ל (42)
טעמא דקרא – נדפס כקונ' בשנת תשכ"ט, ולאחמ"כ עם תוספות בשנת 'טעם ודעת למדני' - תשל"ג [מ] (45)
שיח השדה ב' - שנת 'עזרתני' – תשל"ז [מ] (53)
נחל איתן – שנת 'עזרתני' – תשל"ז [מ] (53)
קרית מלך – [הו' ראשונה בתשי"ח, שניה בתשכ"ו, ובמהדורה מורחבת] בשנת 'נשגב שמו לבדו' - תשמ"ג (55)
דרך אמונה א' – שנת 'תלויה בארץ' – תשד"מ [מ] (56)
שונה הלכות א' – שנת 'נר לרגלי דברך' – תשמ"ט [מ] (61)
דרך אמונה ב' – שנת 'תלוייה בארץ' – תשנ"ד (66)
דרך אמונה ג' – שנת 'תלוייה בארץ' – תשנ"ד (66)
דרך אמונה ד' – שנת 'הדרן עלך כל זרעים' – תשנ"ו (68)
שקל הקודש – שנת 'הל' שקלים ודין מולד הלבנה' - תשנ"ז [מ] (69)
ארחות יושר – שנת 'בדרכי היושר' – תשנ"ז [מ] (69)
שערי אמונה – שנת 'בד' הר"ש והר"מ' – תשס"ב (74)
דרך אמונה ה' – שנת 'מראי מקום דרך אמונה' – תשס"ג [מ] (75)
שונה הלכות ב' - שנת 'לכבוד שבת' – תשס"ד (76)
דרך חכמה – שנת 'לשם שבו ואחלמה - תשס"ח [מ] (80)
שונה הלכות ג' – שנת 'לא שכחתי' – תשס"ט – (81)
שיח השדה ג' – שנת ישועה ורחמים וחיים – תשע"א [מ] (83)
למכסה עתיק -

אוהב ציון כתב:בס"ד
'תנו רבנן הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' (ברכות נח.).
זכינו לראות חכם בישראל. כאשר ראינו את ספרו נחל איתן שהוציאו כאברך צעיר, בהיקף לא נתפס בסוגיית עגלה ערופה, עד שזכינו לאורו הנפלא בספרו דרך אמונה.

לא נגזים אם נאמר שמימות המשנה ברורה לא עמד איש שנתן תורה לישראל באופן שכזה. במצוות התליות בארץ שזכינו אנו יושבי א"י לראות הלכות אלו למעשה, אותו סדר ראשון - סדר זרעים, שלא הרבו לעסוק בו במשך הדורות - הוא הגבר הוקם על ובידיעות מבהילות כל רואה, פרס את התורה כשמלה, והביא את כל הסוגיות דבר דבור על אופניו מדברי חז"ל בבלי ירושלמי ספרי ספרא מכילתא וכו', דרך רבותינו הראשונים עד פסיקת האחרונים הלכה למעשה תפוחי זהב במשכיות כסף, נטע נאמן, שבח כלי לאומן. ללומד הנלבב שרוצה לדעת את הסוגיא יתבהר לו כשולחן ערוך לפניו, ולעומת זאת הפוסק הגדול והלמדן המעמיק לא יוכל לזוז בלי 'מה כתב הדרך אמונה', מה הביא הלכה למעשה.
ובעוד חלק אורח חיים כתבו רבים וטובים, חלק זה של התורה רבתה העזובה.
ולכן נראה שמלבד כל הסובבים והב"ב ועסקנים וכו' שאומרים ומספרים כמה יחסר - יבורכו כולם, אבל מעל כולם מי שמרגיש את האבדה הגדולה, הוא מי שעוסק בחלק זה של התורה ובפרט במסכת שביעית - ומחזה ש-ד-י יחזה בגדולתו הנוראה של ראש חכמי ישראל שאמר לחכמה אחותי את.
ר' חיים נפטר - תלמיד חכם נפטר. ראינו אותו, למדנו אותו, את התלמיד חכם. ואיננו החכם בישראל כי לקח אותו אלוקים.
גדול כים שברנו מי ירפא לנו.

גיזונטע קאפ כתב:בפורים הייתי אצל אבי שליט"א והיה שם אחד שעוסק בתמצות של ספרי הלכה לאיזה פרוייקט (מתיבתא או משהו כזה), וסיפר ששני ספרים הם לא מצליחים לתמצת בשום אופן, וחייבים להביא את כל הלשון שלהם, משנה ברורה, ודרך אמונה

לפי פשוטו כתב:כמה סיפורים ששמעתי מכלי ראשון.
סיפרה הרבנית: תקופה קצרה אחר הנישואים התגוררנו בירושלים והלכנו ביחד לחתונה של חברה ור' חיים ישב בצד ונרדם, והיו לי מכך בושות, ונכנסתי לאבי הגרי"ש ובכיתי לו על כך ואמר לי עוד יהיה לך כבוד גדול ממנו."

עץ הזית כתב:

גיזונטע קאפ כתב:בפורים הייתי אצל אבי שליט"א והיה שם אחד שעוסק בתמצות של ספרי הלכה לאיזה פרוייקט (מתיבתא או משהו כזה), וסיפר ששני ספרים הם לא מצליחים לתמצת בשום אופן, וחייבים להביא את כל הלשון שלהם, משנה ברורה, ודרך אמונה

הם לא יכולים להיעזר ב"שונה הלכות" בשביל תמצות ה"משנה ברורה"?

ראש כתב:בעבר ראיתי המון הסרטות מאד מעניינות ומרתקות של הגר''ח עם תלמידו בשם הרב אורי טיגר.
הגר''ח מדבר איתו בידידות של ממש (הרב טיגר עשה עבודת נמלים של הגהות ותיקונים על כל ספרי הגר''ח). וגם הרב טיגר מרגיש נח מאוד ומדבר בחפשיות מוחלטת.
מאוד מעניין.

יש למישהו?

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף מב עמוד א
כי בתחבלות תעשה לך מלחמה. אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: במי אתה מוצא מלחמתה של תורה - במי שיש בידו חבילות של משנה, קרי רב יוסף אנפשיה: ורב - תבואות בכח שור.

רש"י מסכת סנהדרין דף מב עמוד א
מלחמתה של תורה - הוריותיה ולעמוד על בוריה ועל עיקרה, לא כאדם המפולפל ומחודד ובעל סברא ולא למד משניות וברייתות הרבה כי מהיכן יתגלה הסוד, אלא בבעל משניות הרבה שאם יצטרך לו טעם בכאן ילמדנו מתוך משנה אחרת, או אם יקשה לו דבר על דבר - יבין מתוך משניות הרבה שבידו: הא מני - פלוני היא ששמענוהו במקום אחר אומר כך.

.השוחט כתב:ד. היה כנס למחנכים לפני כמה שנים טובות ודיבר שם ר' דב יפה זצ"ל.
ואמר שיש ליזהר בישיבות לא לקצץ כנפיים לבחורים שיש להם דרך מקורית.
ואמר שני גדולי הדור היינו מפסידים אם רבותיהם לא היו מניחים להם לילך בדרכם.
האחד הוא מרן הגאון רבי ניסים קרליץ שישב בפוניבז' והתעלם מכל המצב הלמדני סביבו, ולמד את המסכתות עם רא"ש ונימוק"י וטור ב"י ושו"ע עם נו"כ וחזו"א, והיה לו מזל שעמד על גביו הרב מפוניבז' שלא הניח להפריע לו.
והשני הוא מרן הגר"ח שישב וגרס את סדריו הידועים בלומז'א, נגד כל הזרם, [די לראות ברשימות מי היו חבירו], והניחוהו רבותיו לנפשו.

ה. סיפר לי הגאון הצנוע והמופלא רע"ט שליט"א שסיפר לו הקה"י שהיה לו עגמת נפש מחיימקה שלו. שלומד רק בקיאות ולא בעיון כראוי. 'חששתי שייצא קרח מכאן ומכאן'.
מדובר על נער שגדל ליד הסטייפלר והחזון איש אבות העיון והלמדנות בדור ההוא.
ואמר, מתי נחה דעתי ? כשחיפשתי סיום בערב פסח וחיימקה אמר שיש לו. שאלתי על מה, וענה בבלי וירושלמי....
(דומני שר' גדליה הוניגסברג שליט"א מספר שהיה ע"פ שחל בשבת, והסטייפלר סיים בעצמו ביום חמישי, ורצה להחמיר גם ביום ששי,
ואמר הגר"ח שיש לו סיום. אמר הקה"י הרי כבר סיימת משהו אתמול. ענהו אתמול בבלי, היום ירושלמי...).

צופה_ומביט כתב:בנוגע ל"בטלנות לא יאומן כי יסופר" של הגר"ח שהביא הרב השוחט,
נפשי בשאלתי ואני מנסה להבין, בכנות וברצינות:
האם להלכה למעשה בכל תחום לא צריך להתמצא היטב בריאליה של התחום?
והנהגת הציבור האם לא דורשת לידע מה נעשה בעולם הנוגע לציבור?
כללו של דבר: הלוא גם בנוגע להלכה וגם בנוגע להנהגה לפני ההכרעה כיצד לנהוג צריך לידע היטב את הנתונים במציאות.
האם אפשרי לפסוק הלכה ברוח הקודש שלא כדרכה של תורה? [ברמב"ם בהקדמת פיה"מ כתוב שלא].
לגבי הנהגה אולי תלוי יותר ברוח הקודש מאשר בהגיונות בני אדם גם אם הם דעת תורה.
או שהסייעתא דשמיא שלו היתה שבכל מה שנגע להלכה ולהנהגה הוא ידע והבין מצוין, ורק השאר לא נכנס במוחו כלל?