פורום אוצר החכמה

נאשער כתב:אגב, יש לו איזה חיבור על הש"ס או רק ספריו בים דרך על נ"ך?

עשוי לנחת כתב:

נאשער כתב:אגב, יש לו איזה חיבור על הש"ס או רק ספריו בים דרך על נ"ך?

יש ספרי "לב ים" שהוציאו משפחתו כמדומני על הש"ס

מורה צדק כתב:אין לב ים על כל הש"ס אלא על המסכתות הישיבתיות
אבל יש סדרה של ביאורים על הדף, נשמט ממני השם, על הרבה מסכתות

איש_ספר כתב:

מורה צדק כתב:אין לב ים על כל הש"ס אלא על המסכתות הישיבתיות
אבל יש סדרה של ביאורים על הדף, נשמט ממני השם, על הרבה מסכתות

שיעורי היום.
למה זה לא נפוץ? זה לא מוצלח? או אולי עימוד לא נעים לעין?

מורה צדק כתב:את זה כבר כתבתי לעיל שהוא למד אצלו עוד לפני שהיה אדמו"ר, אך הוא אינו מתנהג כחסיד שלהם ממש, הוא לא יושב בטישים ובקושי מבקר בבית הכנסת שלהם.

יביי כתב:כיון שאני כותב על אחד מבני משפחת זילבר אתקן מעט ממה שנאמר לעיל:
אביו של ר' מיכל שליט"א, , הוא בנו של ר' עזריאל חיים זילבר, שעקב רדיפת הטורקים שינה את שמו לשם משפחת אשתו שרה - יפה, ונקרא שמו ר' חיים יפה.
הוא היה חסיד גור שהגיע לירושלים בגיל 16 ממודליבוז'יצה בפולין.
בהינשאו לבת טבריה הנ"ל, עבר לשם ונעשה מתמיד לא יאומן בישיבת 'אור תורה' שעל ציון רבי מאיר בעה"נ.
אכן, אביו לא היה ת"ח, אך מצד סבתו שרה יפה הוא צאצא למשפחות המדפיס מקאפוסט ולמעלה בקודש לבל הלבוש ולרש"י, ומצד שני למשפחת שפר מקרלין, ששתי המשפחות עלו ארצה לאחר עליית החסידים עם רמ"מ מויטבסק.

מורה צדק כתב:את זה כבר כתבתי לעיל שהוא למד אצלו עוד לפני שהיה אדמו"ר, אך הוא אינו מתנהג כחסיד שלהם ממש, הוא לא יושב בטישים ובקושי מבקר בבית הכנסת שלהם.

גביר כתב:

מורה צדק כתב:את זה כבר כתבתי לעיל שהוא למד אצלו עוד לפני שהיה אדמו"ר, אך הוא אינו מתנהג כחסיד שלהם ממש, הוא לא יושב בטישים ובקושי מבקר בבית הכנסת שלהם.

בקיץ תשנ"ב נזדמנתי באחד מלילות שבת ל'טיש' של האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' מסלונים ור' מיכל [אותו הכרתי היטב כבר כמה שנים] ישב שם ב'מזרח' ונראה היה שרגיל להגיע לשם.

דודי צח כתב:הרבה גדולים וחשובים מדברים 'על עצמם' ומספרים סיפורי מופת וגדלות אישיים.

גם מיודענו אחד מהם. (ויש באמתחתי כמה ציטוטים שמסרו לי משמו)

מעניין, כי עיקר הנהגה זו מצויה ביותר אצל המחדשים, אצל בעלי המחשבה, וכן אצל קדמוני החסידים, וגם כיום אצל המחדשים. הם עסוקים בזה לפעמים. ואפשר להבין זאת. אך כאן שאין לו איזה 'אור' מחודש, איזו 'שיטה' מהפכנית וכיוצא בזה הוא קצת זר.

בן ירושלים כתב:יש תחושה (שקצת מגובה מדברים ששמעתי במהלך השנים מר' מיכל עצמו) שלת"ח מובהקים קשה בעולם החסידי שהרי הם צריכים לכפוף עצמם למנהיג שלעיתים הם עולים עליו בתחומים רבים. וזה מחריף כשיש את כל הבנשקי"ם שהם בעדיפות ראשונה והת"ח לא ימצאו את מקומם הראוי. לכן הם לא קשורים בדבקות לטישים ולא ל"טשולנט" של החסידות, ובונים את עצמם לצד החסידות ולא ממש בתוכה.

ידיד טוב שלי שהוא אברך בעל כשרון גדול ומחפש וחוקר את דרכו בחיים ולא חי לפי מוסכמות, היה קשור תקופה מסוימת לחסידות רצינית של עובדי ה'. בין היתר למד בחברותא עם בנו של האדמו"ר (שבינתיים הפך לאדמו"ר) שידוע כ"עובד" גדול. הם היו משוחחים המון על דרכי ה"עבודה" על חסידות ועוד. שאלו האברך: אם אתאמץ ואעבוד ואלמד בשקידה ואהיה עובד ה' , האם אמצא את מקומי בחסידות? יש לי למה לשאוף? אוכל להתקדם? (שטעלע, רבנות וכו'). בן האדמו"ר שהוא אדם רציני מאד אמר לו שאין סיכוי "כל איניקעל תמיד יקדם לך בהכל". האברך טען שא"כ זה לא מעודד אנשים לצמוח ולעמול . הבן של האדמו"ר הסכים איתו ואמר שאכן בעולם החסידי זה חיסרון גדול כי היחוס קודם להכל. אבל אין מה לעשות. האברך השיב לו : אי הכי לא בעינא"! ואכן זה אחד הגורמים שלבסוף הוא התנתק מהחסידות

דודי צח כתב:

בן ירושלים כתב:יש תחושה (שקצת מגובה מדברים ששמעתי במהלך השנים מר' מיכל עצמו) שלת"ח מובהקים קשה בעולם החסידי שהרי הם צריכים לכפוף עצמם למנהיג שלעיתים הם עולים עליו בתחומים רבים. וזה מחריף כשיש את כל הבנשקי"ם שהם בעדיפות ראשונה והת"ח לא ימצאו את מקומם הראוי. לכן הם לא קשורים בדבקות לטישים ולא ל"טשולנט" של החסידות, ובונים את עצמם לצד החסידות ולא ממש בתוכה.

ידיד טוב שלי שהוא אברך בעל כשרון גדול ומחפש וחוקר את דרכו בחיים ולא חי לפי מוסכמות, היה קשור תקופה מסוימת לחסידות רצינית של עובדי ה'. בין היתר למד בחברותא עם בנו של האדמו"ר (שבינתיים הפך לאדמו"ר) שידוע כ"עובד" גדול. הם היו משוחחים המון על דרכי ה"עבודה" על חסידות ועוד. שאלו האברך: אם אתאמץ ואעבוד ואלמד בשקידה ואהיה עובד ה' , האם אמצא את מקומי בחסידות? יש לי למה לשאוף? אוכל להתקדם? (שטעלע, רבנות וכו'). בן האדמו"ר שהוא אדם רציני מאד אמר לו שאין סיכוי "כל איניקעל תמיד יקדם לך בהכל". האברך טען שא"כ זה לא מעודד אנשים לצמוח ולעמול . הבן של האדמו"ר הסכים איתו ואמר שאכן בעולם החסידי זה חיסרון גדול כי היחוס קודם להכל. אבל אין מה לעשות. האברך השיב לו : אי הכי לא בעינא"! ואכן זה אחד הגורמים שלבסוף הוא התנתק מהחסידות

דברים מחוכמים ונכונים !! עינינו רואות וחבל על דאבדין תחי"ם רציניים מחמת המצב המביך.

אם כי סיפור אותו ת"ח מעורר הסתייגות מצורת החשיבה. יהיה מי שיאמר שכנראה נולד 'ליטאי' שענייני מעמד ושררה הם חלק מהדנ"א

עתניאל בן קנז כתב:בשביל ה'שלא לשמה', יש גם בעולמם של החסידים מספיק 'שטעלעס' גם ל'לא מיוחסים'.
אמנם 'אדמו"ר' הוא לא יהיה, אבל יש מספיק רבנים/משפיעים חסידים שאינם מ'זרע המלוכה'.
הרגשתי היא שהוא לא הסתפק פחות מ'כל הקופה' (בראותו את עצמו כ'שוה ערך' לחברותא שלו, בן האדמו"ר).
וטוב עשה שפרש...

ואגב מענין מה היתה הצלחתו ב'שלא לשמה', לאחר פרישתו, גם בעולם שחוץ לחסידות, יש איזה הרגשה ש'כל העמדות תפוסות' כבר...

מתפעל כתב:כעת ראיתי במקום אחר, השווער שלו הוא ר' זאב פישמן ז"ל, מחסידי באיאן.

מה פשר השם מיכל, האם זה קיצור של מיכאל?

איך כותבים בכתובה?

זה מעניין כי מיכל זה שם של בת. אמנם שם הגבר מבטאים סגול תחת הכף. ולא פתח. וגם, כמדומני שזה בא הרבה יחד עם יחיאל, יחיאל מיכל. מעניין מה הקשר.

מתפעל כתב:הגה"ק ר' מנחם זעמבא הי"ד, היה עומד בשירעס בגור כאחרון האברכים.
פעם ישב בטיש הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל וראה ממקום מושבו את ר' מנחם עומד בדחקות ולא האמין למראה עיניו, כשנפרד מהרבי האמרי אמת, העיר על כך, איך שייך שגאון עולם כזה עומד ולא מקבל טיש?
ענה הרבי: וכי לא ביקשתיו פעמים רבות, הוא מתעקש לעמוד.

גם בתקופת הרבי הבית ישראל זצ"ל, היו יהודים בעלי שיעור קומה שעמדו בשורות.

כנראה גם בענין הזה יש התמעטות הדורות.