פורום אוצר החכמה

לא הסתובב או שזה לא כתב ידו ?

איני יודע מה הסתובב ברשת אך פשיטא שלא התגלגל מכתב בכתב ידו של הגר"י אברמסקי.

איך אתה טוען להד"ם אם לא ראית ?

כי אחר שחקרתי את הנושא היטב אינני מספיק פתי בכדי לומר את דבריך (ובטח אילו היה כתב יד כדבריך הוא היה מתפרסם באתרים (שטורעם וחב"ד און ליין) ובפורם (שצעדרין) החב"דים שכתבו בנושא זה ממש).

ואגב אני נזכר שראיתי באחד מהשו"תים שכתב שהכלל 'לא ראינו אינו ראיה' צ"ע אם תקף היום בעידן של החיפוש הטכנולוגי.

אני לא מתנצח עם ידעניים מהסוג שלך.

את ייחסו לחסידות חב"ד ניתן ללמוד ממה שליקט וולפא ספרו שמן ששון מחבירך בערכו.

.

איך אף אחד לא כתב כאן בגנות ההזיות המופרכות של חאנין?

שורה מענינת במכתב של הרג"ר אברמסקי בענין נסיעתו ללונדון
גם פה התעוררו אנשי קהל עדת סלוצק וכולם כאחד מתאמצים ומשתדלים לעכבני. נכונים המה להוסיף לי על משכורתי, וגם לתת לי עתה חמש מאות רובל לפרעון החובות, אבל שאלת חנוך הבנים דוחפת אותי להוליכם מפה לארץ אחרת.

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 4#p1814004
תמונה יפה מהגר"י בלונדון - מזהים את שאר הדמיות?

אמציה בארי כתב:

מה שנכון נכון כתב:

אמציה בארי כתב:הסיפור אודות אי קבלתו לראש ישיבת ליוובאויטש - מובא בהסכמתו לספר חידושי תורה - 'בירורי הלכות' - שכתב הגרא"א פלוטקין ע"ה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... age=PP0008
זה לא הסכמה לספר, וגם לא מכתב מכת"י רי"א, אלא מובאים שם הזכרונות ששמע ר"ז חאנין מאביו, והובאו לעיל באשכול.
הסגנון מעורר חשד מכמה סיבות. במלך ביופיו פ"ו מסופר בסגנון אחר לגמרי, וגם השנה אחרת, וכבר העירו בזה לעיל.

לדברי עורך הספר 'בירורי הלכות' - הרה"ח ר' שמואל פלוטקין בנו של הגרא"א פלוטקין - המכתב שנדפס בתחילת הספר הוא מכתב ששלח הגר"י אברמסקי לר"ז חאנין ולכן נכתב בגוף ראשון, והוא הגר"י אברמסקי או עוזריו כתבו זאת.

לכאורה נפלה בדברי כ' טעות, וכנראה - שרש הטעות הוא מהבנה מוטעית של הכותרת ב"בירורי הלכות".
אא"כ כת"ר שמע זאת ממנו בעצמו, ואזי סרה תלונתי, אך אינו נראה כ"כ.
*
קושיא נוספת: במחילה, למה שהגר"י יתיישב לכתוב כזה מכתב לר"ז חאנין? (מילא לאביו, אבל לר"ז?!).

שמעתי ממקור נאמן את הסיפור הבא
פעם אחת בא הבית ישראל לחזון יחזקאל ללא הודעה מוקדמת, וביקש מנהגו/משמשו לעלות להודיע בבית משפחת אברמסקי שברצונו לבוא.
הרבנית רייזל ע"ה פתחה ואמרה שעכשיו הרב אברמסקי אוכל א. צהריים ואחר כך הבית ישראל יכול לבוא (המספר ביאר שמן הסתם הרבנית לא הבינה שהבית ישראל כבר ממתין למטה)
חזרו לבית ישראל עם התשובה, והלה ביקש לחזור ולומר לרבנית שהוא מבטיח שהוא לא ייקח לו מהאוכל....

לכבוד האי גאון וצדיק זכותו תגן עלינו

אכניס כמה תמונות

מתפעל כתב:

30329.jpg

נראים רי"מ לוין ר"מ פיינשטיין רי"י רודערמאן רנ"מ מנאוואמינסק ר"ב מענדלסאהן מקוממיות

מורי ורבי הגאון ר' רפאל קונסטלר סיפר בשם בנו: שמאהבת הפשט שלו חיבב את הביאורים לחזון יחזקאל עוד יותר מהחידושים.

ופעם אמר מו"ר הגרמ"ש שפירא עליו שהוא גאון בפשט ונכדו הלך וסיפר הדברים לסביו.. ואחרי זמן שמע שמספר את זה לאחרים שהגרמ"ש שבחו.. ( כמה ענוה.. הגרמש"ש היה אולי בן חמישים אז..)
מו"ר הגרמש"ש חיבב מאוד את הספר.

היה לו חוש הומור מיוחד. פעם אחת אמר שמדפיס את החיבור שלו יחד עם התוספתא שכך ודאי לא ישרפו את ספריו. ע"כ ממו"ר הנ"ל.

איך הגיע נכדו לישיבת באר יעקב? שמעתי ממו"ר בעל עטורי מגילה שליט"א שהוא ביקר פעם בבאר יעקב, ואז שאל את הגרמש"ש אם מלמדים כאן פשט בישיבה, ואמר על אחד הרמי"ם שהוא מלמד ואז שלח את נכדו לשם.
ע"כ שמעתי.

האם החזון יחזקאל מביא בפירושיו על התוספתא שמועות ששמע מהגר"ח מבריסק?

מתפעל כתב:האם החזון יחזקאל מביא בפירושיו על התוספתא שמועות ששמע מהגר"ח מבריסק?

איני בקי בספרי החזון יחזקאל, אבל לאחרונה שמעתי בשיעורי מו"ר הגרי"ד שלזינגר שליט"א על מנחת חינוך, שציטט דברי החזון יחזקאל כמדומה עמ"ס כריתות ממה שמביא מה ששמע מרבי חיים ביאור בענין אשם גזילות.

מתפעל כתב:האם החזון יחזקאל מביא בפירושיו על התוספתא שמועות ששמע מהגר"ח מבריסק?

הרב אהרן סורסקי שליט"א ספר הזכרון - למרן הגר"י אברמסקי זצ"ל עמ' 18 (מעמודי האוצר) מציין לחזון יחזקאל שבועות (ד"ה ובהיותי)

בקרו טלה כתב:

מתפעל כתב:האם החזון יחזקאל מביא בפירושיו על התוספתא שמועות ששמע מהגר"ח מבריסק?

הרב אהרן סורסקי שליט"א ספר הזכרון - למרן הגר"י אברמסקי זצ"ל עמ' 18 (מעמודי האוצר) מציין לחזון יחזקאל שבועות (ד"ה ובהיותי)

יישר כח

לזה כוונתי

הדברים כבר הובאו בפורום אחר, אך נזכיר אותם בקצרה.
פקיד בכיר בחברת החשמל היה שכן של רב אברמסקי בבית וגן. שררה ביניהם קרבה מיוחדת, בגלל העבר הרחוק בלונדון (לא שהכירו שם, אבל הרקע והמבטא, למי שמכיר). אותו שכן היה מנוי על הטיימס הלונדוני ולבקשתו של הרב אברמסקי, היה מעביר אליו את העיתון אחר שקרא בו (בהלווית הרב אברמסקי, כך סיפר לי בנו, היה מי שהספידו במילים: "סהדי במרומים שמעולם לא קרא עיתון"...).
בליל חורף סוער בירושלים נפלו כל קווי החשמל בבית וגן. אותו שכן נתן מיד הוראה לחבר את ביתו של הרב אברמסקי לחשמל. דפקו שני עובדים על דלת ביתו של הרב אברמסקי, וביקשו לחברו לחשמל. כשהבין הרב אברמסקי שמדובר על חיבור במיוחד בשבילו, סרב נמרצות. העובדים ענו: "אנחנו קיבלנו הוראה ממילר, וכך נעשה". התקשר הרב אברמסקי לאותו שכן, שמיד ענה לו: "הסיבה ששלחתי לחבר את בית הרב במיוחד, היא בגלל הרבנית (שהיתה חולה באותה עת)". קיבל הרב אברמסקי. לאחר דקה שמע את העובדים מתייעצים בינם לבין עצמם כיצד ימשכו את הכבל מעל גג הבניין וכו', אמר להם: "בלילה סוער כזה תסכנו את נפשכם?! אין צורך. נסתדר כמו כולם", ושלחם מביתו.

לייטנר כתב:הדברים כבר הובאו בפורום אחר, אך נזכיר אותם בקצרה.
פקיד בכיר בחברת החשמל היה שכן של רב אברמסקי בבית וגן. שררה ביניהם קרבה מיוחדת, בגלל העבר הרחוק בלונדון (לא שהכירו שם, אבל הרקע והמבטא, למי שמכיר). אותו שכן היה מנוי על הטיימס הלונדוני ולבקשתו של הרב אברמסקי, היה מעביר אליו את העיתון אחר שקרא בו (בהלווית הרב אברמסקי, כך סיפר לי בנו, היה מי שהספידו במילים: "סהדי במרומים שמעולם לא קרא עיתון"...).

שמעתי מאבי שליט"א שהרב אברמסקי היה יושב בביתו של ר' מרדכי שולמן וקורא את הארץ...

מיללער כתב:http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=1814004#p1814004
תמונה יפה מהגר"י בלונדון - מזהים את שאר הדמיות?

לידו דומה שיש את ר' לייב לופיאן, ור' לייב גורביץ.

מתפעל כתב:האם החזון יחזקאל מביא בפירושיו על התוספתא שמועות ששמע מהגר"ח מבריסק?

ראה חזון יחזקאל על תוספתא שבת ט"ז, ז', בחדושים, דף נ' סוף ע"א,
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 110&hilite
וראה מש"כ על ההשמטה שם
viewtopic.php?f=7&t=37405&p=415988&hilit=#p415988

תוכן כתב:

מיללער כתב:http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=1814004#p1814004
תמונה יפה מהגר"י בלונדון - מזהים את שאר הדמיות?

לידו דומה שיש את ר' לייב לופיאן, ור' לייב גורביץ.

כמדומה שהתמונה צולמה בביקור בגייטסהד, ולא בלונדון.

'מלך ביופיו' לפתח תקווה: פרשת מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל

אוהב עמו כתב:

לייטנר כתב:הדברים כבר הובאו בפורום אחר, אך נזכיר אותם בקצרה.
פקיד בכיר בחברת החשמל היה שכן של רב אברמסקי בבית וגן. שררה ביניהם קרבה מיוחדת, בגלל העבר הרחוק בלונדון (לא שהכירו שם, אבל הרקע והמבטא, למי שמכיר). אותו שכן היה מנוי על הטיימס הלונדוני ולבקשתו של הרב אברמסקי, היה מעביר אליו את העיתון אחר שקרא בו (בהלווית הרב אברמסקי, כך סיפר לי בנו, היה מי שהספידו במילים: "סהדי במרומים שמעולם לא קרא עיתון"...).

שמעתי מאבי שליט"א שהרב אברמסקי היה יושב בביתו של ר' מרדכי שולמן וקורא את הארץ...

הייתי בביתו של הקנאי הידוע ר' י.י.י.דומב מלונדון ועל השולחן היה גם הטיימס הלונדוני.

פרנצויז כתב:

תוכן כתב:

מיללער כתב:http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=1814004#p1814004
תמונה יפה מהגר"י בלונדון - מזהים את שאר הדמיות?

לידו דומה שיש את ר' לייב לופיאן, ור' לייב גורביץ.

כמדומה שהתמונה צולמה בביקור בגייטסהד, ולא בלונדון.

התמונה נדפסה במלך ביופיו, עמ' 374, ותחתיה הכיתוב:

רבינו בגיטסהד עם הגרא"ל לופיאן זצ"ל והגרא"ז גורביץ זצ"ל ראשי הישיבה המקומית, ומרא דאתרא הג"ר נפתלי שקוביצקי זצ"ל

ובכן, מה אתם אומרים על זה? הכותב הוא כמובן בעל ה''פרשגן'' הרב ד''ר רפאל בנימין פוזן ז''ל.

מקופיא, שתי תובנות יש כאן:
1) הכרת הטוב, מרן זצ''ל הקפיד להכיר טובה לביאליק היות שהוא עשה למען הצלתו. וזה כמובן ברור לגמרי מבחינתינו בייחס לאישיות נשגבת כמו רבינו ה''חזון יחזקאל'' זי''ע. הלא הכרת הטוב היא הכרת הטוב.
2) רבינו זצ''ל הכיר את שירתו של ביאליק ומגלה בה בקיאות מסויימת.. (ושמא הוא רק עלעל בה מעט לצורך כתיבתו לביאליק ע''מ להחמיא בכך למיטיבו?)


מדוע הרב זצ''ל פנה דווקא אל ביאליק בנוגע להצלתו? (אולי בגלל שידע על גיסו הבולשביק רם הדרג?)
האם ביאליק עשה גם למען הצלתם של רבנים אחרים, או של אחרים בכלל?

והנה ההמשך:

מעניין. תודה על ההפנייה.

1. בעיני יש כאן יותר מרק הכרת הטוב פרטנית. ביאליק היה אישיות מוערכת גם בקרב גדולי תורה. עיין היטב כאן. וכן אפשר גם כאן. אציין בהקשר זה אנקדוטה שמצאתי לאחרונה. הסופר ד"ר דוד רוטבלום, ידיד נפש של ביאליק, סיפר שהמילים האחרונות ששמע מביאליק, בביקור האחרון שהרשו אצלו הרופאים על ערש דווי: "התפללו עלי ואמרו תהילים! התפלל עלי!" (מאיר חרטינר, העולם, ז' אב תרצ"ד, עמ' 8). יש אולי מקום לציין למאמרו של ש' טיקוצ'ינסקי, 'חיים נחמן ביאליק: האיש, האגדה והחרדים', שמנסה לתאר את העולם הישן, שהיה פחות דיכוטומי מהיום.

2. ביחס להערתך השנייה. במכתב לכבוד חג היובל של פתח תקווה משנת תפר"ח, מצטט הרב זצ"ל, בגרשיים, מתוך השיר "יהי חלקי עמכם" את התיבות: "חולמים נעלמים צנועי הגות ועלילה". המהדיר הרב אורי רדמן מציין אל המאמר הנ"ל בהצופה ('שני מכתבים מאת רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל לאנשי פתח תקוה', המעין, תמוז תשס"ט [מט, ד], עמ' 6). מסתבר אפוא שהרב הכיר והשתמש גם שלא לצורך התכתבות עם ביאליק.

3. המכתב לכבוד חג יובל השישים של ביאליק, כפי שצויין במאמר, אכן פורסם בעיתון הצופה עוד בחיי הרב אברמסקי (י"א טבת תשכ"ח, עמ' 5). בהעולם טרם מצאתיו.

אגב לאחרונה קראתי במאמרו של ד"ר חנן גפני על דו"ז רש"מ רובינשטיין הי"ד (ר' שמואל משה רובינשטיין (1943-1870)-
החוקר הרבני משאוולי). כי שירו של ביאליק (יהי חלקי עמכם, ענוי עולם, אלמי נפש, רקמי חייהם בסתר, צנועי הגות ועלילה, חלמים נעלמים, ממעטי דברים ומרבי תפארת, גנוזה חמדת רוחכם בתוככם כפנינה בקרקע ימים, וסגולותיכם כגרגרי יער, בחביון צללים תפרינה...) נכתבה לאור היכרותו של המשורר עם הרש"מ ודמותו עמדה לפניו בשעת כתיבת הדברים...

א.
ישבתי כ30 שנה בספסל אחד בבית הכנסת ליד ר' חיים לנג ז"ל, הוא שימש רבות את הרב זצ"ל, כשכן בבית וגן, במסירות עצומה. שמעתי ממנו דברים רבים. דומני שחלק לא מבוטל מ"מלך ביופיו" המקור ממנו. אך כמובן יש דברים שלא ימצאו את מקומם בספר, למרות חשיבותם, וארשום אחד כזה או שניים שאני משער שלא נדפסו.

הרב זצ"ל היה לו איזה הידור מסויים בתקיעות, והאחים לנג היו נכנסים כל שנה לתקוע לפניו כהידוריו בזה. שנה אחת (אולי זה קרה יותר מאחת) שבת הרב בישיבת סלבודקה בר"ה. ר' חיים היה אז בחור בישיבה, ושאל אותו מתי לבוא לתקוע לפניו כדרכו מאז. הרב אמר לו: כאן לא! יש מנהג הישיבה ויש כאן את רבניה ואין זה דרך ארץ להדר לתקוע במקומם בכל מיני תקיעות שונות.

[לזכרו ראוי לציין שהוא היה הבעל תוקע בבית הכנסת של הרב קרליץ עשרות שנים. תקיעות חלקות שלא מעלמא הדין. חוץ ממה שהיה גבאי מסור באופן שלא שייך בכלל לדור הזה, אבל אכ"מ].

ב.
כידוע כשהרב שוחרר מרוסיה, הקומוניסטים עיכבו שם 2 בנים, בגיל צעיר נוח להשפעה, למשך כשנה ומחצה (אולי הפרטים לא מדוייקים), ועשו להם שטיפת מוח.

ובאמת לאחר שהשתחררו גם המה והצטרפו למשפחה, נשארו כמו שנשארו.

יום אחד שמע ר' חיים את הרב יושב לבד בחדרו ומשיח את ליבו לפני הקב"ה כדרכו. הוא הטה אוזן ושמע שהרב אומר, רבש"ע עוד מעט אני עולה כבר למעלה, ואני יודע שיתבעו אותי על הבנים. ואז הוא נאנח אנחה השוברת כל גופו של אדם ושתק זמן מה. לאחר איזה זמן כמו נתעורר מעט, וסיים: אבל הכנתי את עצמי היטב עם התשובות...

ג.
בדרך אגב. אחד הבנים הנ"ל היה ספרן, אולי בספריה הלאומית. בעצמו איש חובב ספר וידען עצום בכל מיני תחומים לא תורניים. ר' חיים סיפר לי שפעם אחת הרב שלח אותו אל הבן, וכל הבית שלו היה מלא ערימות ספרים מהריצפה עד התקרה, רק נשארו שבילים בין הערימות להלך בהן... בקושי הוא מצא את בעה"ב בקצה אחד השבילים.

עכ"פ הבן הזה כשהיה מגיע אל אביו היה חובש כיפה לכבודו. יום אחד בא בלי הכיפה. ר' חיים סיפר לי שראה איך הרבנית (מזיוו"ש, לא אמו) פותחת את הדלת ואומרת לו: בלי כיפה?? וטרקה את הדלת. [מן הסתם כדי לשמור על בריאותו של הרב שלא תינזק מצערו].

ד.
אגב. ר' חיים הנ"ל סיפר לי שהביא את הרב לכנסיה הגדולה בירושלים (לא יודע איזה), וכשעמד מאחוריו ראה את ר' אליעזר סילבר רוכן לעבר רב אחד שנכנס לאיזה תפקיד רשמי וכו', ר' לייזער שאל אותו אולי אתה זוכר היכן הגמרא פלונית. ענה ההוא דומני בסנהדרין. אמר לו ר' לייזער, אמת, אבל היכן בסנהדרין, ענה ההוא דומני "בצדיקעס" [כלומר אי שם בין צ' לק'], אמר לו ר' לייזער בחריפותו, מאז שנעשית... "ביסטו געווארן א גראבער עם הארץ".

ה.
זה כבר ידוע שהרב ציוה לשאת אחר מיטתו [או לפניה] את כרכי החזון יחזקאל. ור' חיים היה אחד הנושאים. דומני שיש צילום מזה.

ו.
סיפר לי מורי דודי הגר"מ שטרנבוך שליט"א שנכנס פעם אצל הרב, הוא היה מאד איימיש עוד מלונדון, ובדיוק אז יצא לאור חזו"י חדש. הוא נכנס לרבנית ושאל אותה איך הולך הספר החדש, האם יש קונים ומגיבים. הרבנית אמרה לו, הרב תמיד אומר שזה בכלל לא משנה מה התגובות. זה משנה רק כשיש ספק על חשיבות הספר. אבל ספר כזה על התוספתא הוא דבר נכון ונחוץ ללא ספק, וגם אם בדור זה לא יעריכו, יבוא דור אחר ויעריך. ולכן הוא לא מוטרד מהתגובות.

[ארכו הדברים יותר ממה שהיה בדעתי. ועדיין נשאר דיו בקולמוסי].

ז. רק נספח קטן. את ר' לייזער סילבר ראיתי מקרוב רק פעם אחת בילדותי. ואצרף את זכרוני מאז לכאן. מקוה שאני לא טועה. הייתי בילדותי באיזו קייטנה [דומני שזה היה של צא"י בכפר הנוער שדה חמד]. יום אחד הביאו איזה אמן של שחמט, וסידרו שישחק בבת אחת נגד כל מי שרצה. היו שולחנות ארוכים שיצרו ריבוע גדול. לכל נער היה לוח לפניו והאמן היה באמצע, והלך מאחד לאחד, הביט שניה ועשה מהלך. הנער היה לו זמן לחשוב עד שהאמן הגיע שוב וכו'.

באמצע ר' לייזער הגיע לביקור מלווה בכמה אנשים, הוא הציץ בחדר, וראה שם ילד שהוא הכיר [בזכרוני שזה היה נכד של הגר"ח שמואלביץ]. הוא נעמד מאחוריו, כאילו באדישות, ולחש לו מה לעשות... תוך זמן קצר כל המשחקים נכנעו, ורק אצל הילד, שכנראה כבר קודם היה במצב על הפנים, נהיה תיקו.
האמן הבין מה קרה, ושאל את הרב אם הוא מסכים לשחק איתו...
ר' לייזער סירב ואמר שזה לא כבוד התורה...

העירוני שזה לא מסתבר ולא מסתדר עם השנים. וקרוב לוודאי שאת זה המעשה ראה מישהו אחר ולא אני. אלא שהוא הצליח להחיות אותו בקרבי עד כדי כך שדמיינתי שראיתיו במו עיניי. ועכ"פ הסיפור הופך ממילא לסיפור בע"מ.

(אולי כל הסיפורון הזה הוא לא כבוד התורה וצריך למוחקו).

ייש"כ מיוחד על הסיפור האחרון (ולכאורה זה המחשה של דברי שלמה המלך "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו")

שלא תהיינה אי הבנות, הרב דרומי כתב זאת על סיפור של הגרמ"ש. כשהוא כתב זה היה האחרון...

סתם הערה צדדית, דומני שהבן הספרן של הרב אברמסקי לא הי' קומוניסט, ולהיפך ממש. (היה ציוני נלהב). היה בן אחר, שהיה איש אקדמיה בלונדון, והוא אכן היה קומוניסט.

והלא ר' יחזקאל עצמו היה "אוד מוצל מאש", כידוע...

הסיפור על התוספתא אכן מיוחד. והרב השוחט, קח בחשבון שכמה מאמץ שלא תשקיע בהודעות מעין אלה, התועלת שאתה מביא לעולם שווה אותו והרבה יותר.