פורום אוצר החכמה

ברזילי כתב:מזה שהלכו פעמיים אפשר להסיק שלפחות אחד מהם אינו יום מיתתה, אבל מזה שייחדו שני זמנים ללכת ואף אחד מהם הוא לא י"א בחשוון, שמענו שלא עלו לקברה באופן מיוחד ביום זה (אם משום שלא היה מקובל אצלם שהוא יום פקודתה, או שלא ראו צורך לעלות לקבר דווקא ביום פקודתה). ל"ג בעומר היה יום לעליה על קברי צדיקים באופן כללי, כידוע (וקדמות המנהג לעשות שמחה ביום פטירת הצדיק כבר נידונה במק"א).

(א) וראוי להתענות עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו.

קו ירוק כתב:ואם בנימין מת בי"א אייר, זה יותר טוב? שמא יוסף מת אח"כ.
אך ראה בקובץ 'חצי גבורים', אלול תשע"ד, עמ' קיא ואילך, ההדרה מחודשת של קטע מדרש זה, ע"י ר' עזרא שבט מהמכון לכתבי יד,
ושם כתוב בהערות נוסח אחר: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קלו

כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא.

בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה

ויהי עוד כברת ארץ, א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי (בשכ"ט [- b]בתוכה[/b]), רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא.

בתבונה כתב:

קו ירוק כתב:ואם בנימין מת בי"א אייר, זה יותר טוב? שמא יוסף מת אח"כ.
אך ראה בקובץ 'חצי גבורים', אלול תשע"ד, עמ' קיא ואילך, ההדרה מחודשת של קטע מדרש זה, ע"י ר' עזרא שבט מהמכון לכתבי יד,
ושם כתוב בהערות נוסח אחר: בנימין נולד באחד עשר לחודש השמיני ומת בן קלו

אם כבר הבאת נידון זה
אביא שברש"י עה"ת (בראשית לה טז)

כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא.

אם הכוונה לאייר מה זאת אומרת הסתיו עבר, הרי הלכאורה הסתיו עבר מזמן האם מכנים סתיו את החורף או האביב?
וכן הניר מצוי לכאורה זה אחר החריש שבתחילת החורף?
ובפסיקתא רבה פ"ג מפורש בין פסח לעצרת

בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה (שם) בין פסח לעצרת היה בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה

אמנם מצינו מחלוקת בב"ר פרשה פ"ב ובשכל טוב (וישלח לה כט) בתוספת המילה בתוכה כדלהלן.

ויהי עוד כברת ארץ, א"ר אליעזר בן יעקב בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי (בשכ"ט [- b]בתוכה[/b]), רבנן אמרי כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא.

ואולי אפשר לפרש את המחלוקת בצורת הדרשה ואבלי מחלוקת בתאריך
אמנם בפרט לגרסת השכ"ט לכאורה ניתן לומר שלראב"י הכוונה לתחילת החורף.

קו ירוק כתב:סתיו = חורף.
ברש"י שה"ש (ב יא): 'סתיו חורף, תרגום סתוא' (הוא תר' אונקלוס, בראשית ח כב).
סתיו = 'זמן שלג ורוח וצנה וחורף' (פסיקתא זוטרתא).
'מהו הסתיו והגשם, אלא הסתיו ו' חדשים ואין טרחות בתוכו אלא כשהגשם יורד' (תנחומא פר' בא, ז).

ותו לא קשיא מידי.

חלמישצור כתב:הרב משה צוריאל, בירור יום פטירת רחל אמנו, המעין 231, תשרי תש"פ [ס, א]