פורום אוצר החכמה

בן אליהו כתב:ה. ידוע הסיפור על כך שהחל להיכנס לשיעורי הנצי''ב לאחר שסיפר לו הנצי''ב כמה שפך דמעות על ר''ת קשה שגם ר' שמעון התקשה בהבנתו.

לעומקו של דבר כתב:

בן אליהו כתב:ה. ידוע הסיפור על כך שהחל להיכנס לשיעורי הנצי''ב לאחר שסיפר לו הנצי''ב כמה שפך דמעות על ר''ת קשה שגם ר' שמעון התקשה בהבנתו.

רשב"ם. כמדומני בסוגיית קנה אילנות קנה קרקע בב"ב

י. אברהם כתב:על השאלה שנשאלה בהודעה הראשונה "מי הם צאצאיו"
זאת אדע בבירור, שלפחות אלו היו ילדיו: אברהם, רחל, זלמן, קלמן.

אמסטרדם כתב:אני שמעתי את אימרת החזו"א [שהביא ר' מאיר סובל] על הגרב"ד ז"ל, ואני מבקש מאלו שהכתירו את הגרש"ש בתואר קדוש עליון שיענו לי "קדוש הוא מנא ידעה", כי זאת לדעת שקדושה וגואונות אינם מעכבים זה את זה [מבחינה מציאותית], ויצויין להקדמת החובות הלבבות שאחד החסידים הוכיח פעם למישהו ששאל אותו שאלה זרה בהל' גירושין על מה שהוא לא משקיע את מוחו בחובות הלבבות כ"א בלומדות שאינו נוגע למעשה והבן.

אבי עזרי כתב:ב"מקרה" הגעתי היום לערך בויקיפדיה על חתנו של הגרש"ש, הגאון ר' שרגא פייבל הינדס, שם ראיתי שיום הפטירה שלו חל היום, י"א אב. [אמנם בראש הערך הם כותבים י"ג אב].
וכפי הנראה אין לו צאצאים שומרי מצוות, ואולי אין לו בכלל צאצאים. מהשואה נותרה לו רק בת אחת, והיא כידוע התפקרה. בנה אורי אילן הוא האסיר המפורסם ששלח יד בנפשו בהיותו בכלא הסורי בשנות החמישים והשאיר את הפתק "לא בגדתי". לא ידוע לי על עוד ילדים שלה.
אז הנה יתכן ויש לנו כאן הזדמנות לציין היום [או מחרתיים..] את יום פטירתו, שרגא פייבל בן שניאור זלמן זצ"ל.

מיללער כתב:

מאיר סובל כתב:

דורש צדק כתב:כך שבסופו של דבר יש לגרשי"ה שקופ צאצאים שומרי מצוות.

בר מן דין, לא רק בסופו של דבר, כי אם גם בתחילתו.
בנו של הגר"ש שהיה בעצמו מראשי הישיבה בגרודנה, ניצל והתגורר אחרי השואה באמריקה. הוא הוציא לאור את חידושי רבי שמעון, הספרים הנפוצים בכל בית מדרש. גם יסד את ישיבת שער התורה באמריקה, וחתנו שאיני זוכר את שמו עמד בראשות הישיבה.
כמדומה שיש להם משפחה עניפה של שומ"צ וגדולי תורה.

שם בנו היה רבי משה מרדכי נפטר חוהמ"ס תשל"ו
http://kevarim.com/rabbi-moshe-mordichai-shkop/
חתנו שמילא מקומו בישיבת שער התורה - גרודנא בארה"ב היה רבי זעליג אפשטיין. לרמ"מ היה גם בן בשם ר' אברהם שקאפ שזנכר בספרי זקנו (עיי"ש בהתגובות)

יגאל10 כתב:מהי ההגדרה של 'קדוש'? מהי 'קדושה' בכלל?

ביליצר כתב:

יגאל10 כתב:מהי ההגדרה של 'קדוש'? מהי 'קדושה' בכלל?

הגדרת העם לקדוש=פרישות מהנאות עולם הזה וכלה במיעוט שינה על כסא ,אופן ישיבה על קצה הכסא ללא השתמשות במשענות,תעניות וכו,

ראש כתב:

ביליצר כתב:

יגאל10 כתב:מהי ההגדרה של 'קדוש'? מהי 'קדושה' בכלל?

הגדרת העם לקדוש=פרישות מהנאות עולם הזה וכלה במיעוט שינה על כסא ,אופן ישיבה על קצה הכסא ללא השתמשות במשענות,תעניות וכו,

ליצן. אז הגר''ח קנייבסקי שליט''א איננו קדוש...
הוא יושב תמיד על כסא מנהלים, אוכל טוב מהכל, ואפי' יושן טוב...
רק אכילתו אכילת מזבח וכו'.

ביליצר כתב:

יגאל10 כתב:מהי ההגדרה של 'קדוש'? מהי 'קדושה' בכלל?

הגדרת העם לקדוש = החל משמירה תמידית של העיניים הפה והלשון וכל נידנוד עבירה ופרישות מהנאות עולם הזה וכלה במיעוט שינה על כסא ,אופן ישיבה על קצה הכסא ללא השתמשות במשענות,תעניות וכו,

פייביש אופטובסקי כתב:בויקפידיה בערכו נאמר כי יום פטירתו הוא ט אב ת"ש,
שמא יודע מאן דהו מקור לתאריך זה, והאם יש עליו עוררין?
תודה למשיבים

פייביש אופטובסקי כתב:לכבוד הרב לייטנער.
תודה רבה על תשובתך.
אך אני התכוונתי ט מרחשון. המקור שמצאתי לתאריך זה הוא ספר זיכרון לקהילת גרודנא טור 330.
אולם בידי מידע די מבוסס על כך שבי"ד חשון ת"ש נפגש האדמור ר' מאיר מאמשינוב זצ"ל עם ר"ש שקופ זצ"ל.
ואני שואל, האם בס' 'תורה יבקשו מפיהו' יש מסמכים המבססים תאריך זה?

תודה רבה

פייביש אופטובסקי כתב:אין איסור לומר קדיש על נפטר גם לא ביום היא"צ - האם הרב קולדצקי חקר את היות יום היא"צ בט' מרחשון?

האם יש מקור קדום יותר (או נוסף) לתאריך ט חשון חוץ מספר זיכרון לקהילת גרודנא - http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2161 אשר אינני מזלזל בו, אולם הימים היו מימי בלבול מנוסה ובהלה, ואין הכרח שיזכרו את היום.

בני ברקי כתב:פעם ראשונה שאני שומע שיש מחלוקת על יום הפטירה

י. אברהם כתב:האם אמת שהי' פעם מדובר שיכהן בראשות ישיבת ר' יצחק אלחנן בנוי יורק ?

בני ברקי כתב:

פייביש אופטובסקי כתב:אין איסור לומר קדיש על נפטר גם לא ביום היא"צ - האם הרב קולדצקי חקר את היות יום היא"צ בט' מרחשון?

האם יש מקור קדום יותר (או נוסף) לתאריך ט חשון חוץ מספר זיכרון לקהילת גרודנא - http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2161 אשר אינני מזלזל בו, אולם הימים היו מימי בלבול מנוסה ובהלה, ואין הכרח שיזכרו את היום.

הגר"י קולדצקי לא היה צריך לחקור את יום הפטירה,הוא היה שם(לטענתו)...
פעם ראשונה שאני שומע שיש מחלוקת על יום הפטירה

י. אברהם כתב:על השאלה שנשאלה בהודעה הראשונה "מי הם צאצאיו"
זאת אדע בבירור, שלפחות אלו היו ילדיו: אברהם, רחל, זלמן, קלמן.

מיכאל1 כתב:כמדומני שר' יידל עלה לארץ לפני פטירת ר' שמעון.

מיכאל1 כתב:

מיכאל1 כתב:כמדומני שר' יידל עלה לארץ לפני פטירת ר' שמעון.

דיברתי עם חתן של ר' יידל הרב פנחס קצבורג, והוא אמר לי נחרצות שר' יידל היה בפטירה של ר' שמעון בוילנה אחרי שהישיבה נדדה ממקומה, ורוב הבחורים התפזרו ועזבו את ר' שמעון. והתאריך היה מעל לכל ספק ט' חשוון ולא שום זמן אחר.

לייטנר כתב:

מיכאל1 כתב:

מיכאל1 כתב:כמדומני שר' יידל עלה לארץ לפני פטירת ר' שמעון.

דיברתי עם חתן של ר' יידל הרב פנחס קצבורג, והוא אמר לי נחרצות שר' יידל היה בפטירה של ר' שמעון בוילנה אחרי שהישיבה נדדה ממקומה, ורוב הבחורים התפזרו ועזבו את ר' שמעון. והתאריך היה מעל לכל ספק ט' חשוון ולא שום זמן אחר.

ר"ל, בגרודנה.

לייטנר כתב:אולי אמר לך שהישיבה גלתה לוילנה, אך הוא נשאר ונפטר בגרודנה?
עכ"פ, למדנו שאין לסמוך על עדות איש מפי איש...

מיכאל1 כתב:

לייטנר כתב:אולי אמר לך שהישיבה גלתה לוילנה, אך הוא נשאר ונפטר בגרודנה?
עכ"פ, למדנו שאין לסמוך על עדות איש מפי איש...

אולי יוכל כת"ר להעלות את תעודת הפטירה של הגרש"ש, ויתבארו ממנה הדברים.