פורום אוצר החכמה

פייביש אופטובסקי כתב:

איש_ספר כתב:אולי יש היודע להרחיב בענין מעבר הישיבה לארה"ב ולאר"י.


ר' אליעזר יודל דרש מחתנו ר' חיים שמואלביץ לעלות לארץ ישראל, ותחילה אכן הפליג לכיוון צרפת לארץ ישראל, ובאניה שלח מברק שנמלך בדעתו והוא נוסע לאמריקה, ושהה שם זמן קצר מאוד ועלה לארץ לפי בקשת חותנו.
אכן בישיבת מיר בארץ ישאל כמעט לא היו כלל ניצולי שנחאיי.

מחולת המחנים כתב:קראתי בספרו של אחד מחשובי תלמידי ישיבת מיר שהגיע עם הישיבה ליפן, היו עשרות מתלמידי הישיבה שקיבלו בשנת תש"א אשרות להגר לארה"ב, והוא היגר עמהם.
אותו תלמיד התאונן כל שנותיו שהיה חסר לו את אותן חמש שנים של שטייגן נפלא שעשו תלמידי הישיבה בשנחאי בצער ובדחקות, ומי יודע, אילו היה עמהם אולי היה גדל יותר.

ענפי_ארז כתב:גדולי התלמידים מהבחורים היו גאונים עצומים כמו ר' ליב מאלים ור' חיים ויסוקר, ועוד והם הם שהכריעו להשתקע בארה"ב והלכו מחוץ למחנה מקום מגוריהם של רוב החרדים בברוקלין דאז והשתקעו בבנסנהורסט, בנו ישיבת בית התלמוד וקהלה העומדת על מה שקבלו מהמשגיח רבי ירוחם

אני שמעתי מאחת מראשי הישיבה מלפני כעשרים שנה שישבת מיר העתיקה עצמה לבנסנהורסט ומה שקורים ישיבת מיר באר"י אינה כ"א ישיבה חדשה של משפחת ראש הישיבה ודי למבין

בעקבי הצאן כתב:בקובץ "אורייתא" (להרב עמיהוד לוין שליט"א) כרך כ"ב "אחרי - השואה" הרחיב שם בטוטו"ד בעניין מעבר ישיבת מיר אחרי שנחאי
גם בעניין דעתו של השגחי ר' יחזאל לווינשטיין זצ"ל
עם מכתבים וסקירה מורחבת
עיין שם.

איש_ספר כתב:לא קראתי את הספר בעיון הראוי אבל המסופר שם שהוא ר' זרח גילה שישנה חברת ספנות יפנית שיש לה קשרים בממשל והיא עומדת מחוסרת עבודה בגלל המלחמה, הוא פנה אליה בהצעה לקנות ממנה כך וכך כרטיסים, כדי שהם יפעילו לחץ לאישור הנסיעה, הם הסכימו אבל דרשו מקדמה על כל כרטיס של כך וכך, היה מדובר בסכום גדול ואיש לא הסכים להעמיד כסף לכך כשהסיכויים לקבלת הויזה גם הם היו נראים דמיוניים.

פייביש אופטובסקי כתב:

איש_ספר כתב:לא קראתי את הספר בעיון הראוי אבל המסופר שם שהוא ר' זרח גילה שישנה חברת ספנות יפנית שיש לה קשרים בממשל והיא עומדת מחוסרת עבודה בגלל המלחמה, הוא פנה אליה בהצעה לקנות ממנה כך וכך כרטיסים, כדי שהם יפעילו לחץ לאישור הנסיעה, הם הסכימו אבל דרשו מקדמה על כל כרטיס של כך וכך, היה מדובר בסכום גדול ואיש לא הסכים להעמיד כסף לכך כשהסיכויים לקבלת הויזה גם הם היו נראים דמיוניים.

סיפור זה הוא תכנית שלא יצאה אל הפועל ואינו קשור לענין.

החל מחודש סיון ת"ש עת כיבוש ליטא על ידי רוסיה, חיפשו הפליטים כל פיסת אשרת-כניסה לכל חור שהוא בעולם מבלי שהיתה להם שום ידיעה כיצד להגיע לשם.
לעשות דרכון פולני, לקחת אשרת מעבר ליפן וכניסה לקוראסו - זו לא בעיה. השאלה הגדולה היתה האם לעבור דרך רוסיה, מה גם שכמה חדשים לאחר כיבוש ליטא היא סופחה באופן רשמי לברית המועצות ושוב הרי יש איסור יציאה מברית המועצות.
האם אכן המשא ומתן הדיפלומטי של ורהפטיג הוא שסלל את הדרך לאישור הרוסים לצאת?
יש לציין שאדמו"ר ממודזיץ עבר מרוסיה ליפן בתחילת שנת ת"ש!!! לפני שורהפטיג יצר קשר עם הרוסים.

מה שכתב ר' פייביש אופטובסקי שהאדמו"ר ממודזיץ נסע דרך יפן בתחילת שנת ת"ש אינו נכון, הוא שהה בווילנא במשך שנת תש"א יחד עם כל הפליטים, והגיע לארה"ב בתחילת שנת תש"א, השבת הראשונה שלו בארה"ב היתה פ' נח תש"א
אבל נכון ששאר הפליטים נתקעו בווילנא גם בחורף תש"א, ורק בסוף החורף נסעו לקובה.
בקובה התפרדו הקבוצות, אלה שהיו להם ויזות לארה"ב נסעו לשם, כמו הגרא"ק והגר"ר גרוזובסקי ועוד כמה בחורים שהיה להם משפחה בארה"ב והצליחו לקבל ויזות, ושאר הבחורים שלא היו להם ויזות נשארו בקובה, ואחרי כמה חדשים - בחורף תש"ב, אחרי יו"כ הידוע - הממשלה העבירה אותם לשנחאי

איש_ספר כתב:ר' אליעזר יודל תמך במהלך, כך מספר באריכות ובפירוט רב זרח ורהפטיג בספרו הנזכר בעמודים 150-151 הנה ציטוט אחד

הר"א פינקל נענה לפניה, אישר את הפעולה והקציב את הכסף הרב הנחוץ לכך, הטיל את המשימה על מספר מצומצם של בני ישיבה שעליהם היה לעמוד בקשר איתי

הוא מעתיק שם גם מדברי אביו ר' ירוחם בהקדמת ספרו חידושי ירוחם עי"ש.

מש"כ שהוא נסע אחרי נסיעת הישיבה זה גם משם. אסרוק את העמודים הרלוונטים תיכף. (הספר עתיד להכנס לאוצר ומתעכב קצת אצלי...).

וואלף כתב:אף שיש הרבה מה להגיד יש יותר מה שלא להגיד וד"ל, וצריכים לדון לכף זכות שאף אחד לא ראה את הנולד, ואפי' המשגיח הגה"צ רבי חצקל זיע"א אמר שכמה דברים שעשה שנראה תמוהים הוא משום שרבותיו בא לו בחלום ועשה על פיהם.

עמקן כתב:יש לציין עוד שר' יונה מינסקר לא נסע עם השיבה משום שהוא חשש שהרוסים לא יתנו להם לעבור. מצד אחד הוא חשב שלו באופן אישי מסוכן יותר משום שהיה אזרח רוסי, אבל למעשה טען שהוא הכיר הרוסים יותר טוב מבני הישיבה שגרו בפולין והוא נתן לזה סיכוי.

וונדרבר כתב:הרב דוד אברהם זצ"ל עבר לאנגליה אחרי המלחמה, וזכה לצאצאים תלמידי חכמים מופלגים, שחיים בארץ ישראל, באנגליה ובארה"ב.
אחד מבניו הוא הג"ר אברהם אברהם שליט"א מירושלים, שהו"ל משך חכמה עם מראה מקומות, ועוד הרבה ספרים.
נכדו הוא הג"ר דוד אברהם שליט"א ראש ישיבות בנין אב ודעת אליהו ועוד, מחבר ספרים רבים.

איש_ספר כתב:ר' אליעזר יודל תמך במהלך, כך מספר באריכות ובפירוט רב זרח ורהפטיג בספרו הנזכר בעמודים 150-151 הנה ציטוט אחד

הר"א פינקל נענה לפניה, אישר את הפעולה והקציב את הכסף הרב הנחוץ לכך, הטיל את המשימה על מספר מצומצם של בני ישיבה שעליהם היה לעמוד בקשר איתי

הוא מעתיק שם גם מדברי אביו ר' ירוחם בהקדמת ספרו חידושי ירוחם עי"ש.

מש"כ שהוא נסע אחרי נסיעת הישיבה זה גם משם. אסרוק את העמודים הרלוונטים תיכף. (הספר עתיד להכנס לאוצר ומתעכב קצת אצלי...).

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:הרב דוד אברהם זצ"ל עבר לאנגליה אחרי המלחמה, וזכה לצאצאים תלמידי חכמים מופלגים, שחיים בארץ ישראל, באנגליה ובארה"ב.
אחד מבניו הוא הג"ר אברהם אברהם שליט"א מירושלים, שהו"ל משך חכמה עם מראה מקומות, ועוד הרבה ספרים.
נכדו הוא הג"ר דוד אברהם שליט"א ראש ישיבות בנין אב ודעת אליהו ועוד, מחבר ספרים רבים.

כל הנ"ל עפ"י ראיון עם אחד מבניו של הרב דוד אברהם זצ"ל שהתפרסם לפני כמה שנים באחד מכתבי העת (אולי 'מרוה לצמא').
אולי מישהו יוכל להעלות כאן את הראיון ההוא.
ושם סיפרו שאשתו היתה ממשפחה ליטאית (שמקורה מווילנא).
[וראה במבוא לס' משך חכמה עם מראי מקומות (ירושלים תשל"ב), שכותב הג"ר אברהם אברהם שליט"א שאביו נפטר בכ"ט בכסלו תשי"ט. כמו כן הוא מזכיר שם את גיסו ד"ר רפאל דוברובנר נ"י מארה"ב].

פרנקל תאומים כתב:

איש_ספר כתב:ר' אליעזר יודל תמך במהלך, כך מספר באריכות ובפירוט רב זרח ורהפטיג בספרו הנזכר בעמודים 150-151 הנה ציטוט אחד

הר"א פינקל נענה לפניה, אישר את הפעולה והקציב את הכסף הרב הנחוץ לכך, הטיל את המשימה על מספר מצומצם של בני ישיבה שעליהם היה לעמוד בקשר איתי

הוא מעתיק שם גם מדברי אביו ר' ירוחם בהקדמת ספרו חידושי ירוחם עי"ש.

מש"כ שהוא נסע אחרי נסיעת הישיבה זה גם משם. אסרוק את העמודים הרלוונטים תיכף. (הספר עתיד להכנס לאוצר ומתעכב קצת אצלי...).

מהרצאותיו של בנו של ר' זרח ז''ל נשמע שר' זרח היה טעון על שיתוף הפעולה של ישיבת מיר (וגם על הכרת הטוב כלפיו לאחר מעשה).
מה העניין?

(לא שמעתי את ההרצאות, אבל כך הבנתי ממי ששמע).

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:...
רבי יצחק אברהם שליט"א בראיון ל'מרוה לצמא
'‫הסמוכה כדי לתפוס אונייה‬ ...

ונראה שמדובר במרוה לצמא גליון 2322, מחודש מאי 2018, ראיון עם רבי יצחק אברהם יליד העיר שנחאי,
אולי מישהו יוכל להעלות כאן את המאמר הזה.

בעקבי הצאן כתב:בקובץ "אורייתא" (להרב עמיהוד לוין שליט"א) כרך כ"ב "אחרי - השואה" הרחיב שם בטוטו"ד בעניין מעבר ישיבת מיר אחרי שנחאי
גם בעניין דעתו של השגחי ר' יחזאל לווינשטיין זצ"ל
עם מכתבים וסקירה מורחבת
עיין שם.

פייביש אופטובסקי כתב:

בעקבי הצאן כתב:בקובץ "אורייתא" (להרב עמיהוד לוין שליט"א) כרך כ"ב "אחרי - השואה" הרחיב שם בטוטו"ד בעניין מעבר ישיבת מיר אחרי שנחאי
גם בעניין דעתו של השגחי ר' יחזאל לווינשטיין זצ"ל
עם מכתבים וסקירה מורחבת
עיין שם.

אבקש שוב ממי שיכול להעלות. או להמציא פרטי קשר של המוציא לאור.

פייביש אופטובסקי כתב:

בעקבי הצאן כתב:בקובץ "אורייתא" (להרב עמיהוד לוין שליט"א) כרך כ"ב "אחרי - השואה" הרחיב שם בטוטו"ד בעניין מעבר ישיבת מיר אחרי שנחאי
גם בעניין דעתו של השגחי ר' יחזאל לווינשטיין זצ"ל
עם מכתבים וסקירה מורחבת
עיין שם.

אבקש שוב ממי שיכול להעלות. או להמציא פרטי קשר של המוציא לאור.

וונדרבר כתב:ונראה שמדובר במרוה לצמא גליון 2322, מחודש מאי 2018, ראיון עם רבי יצחק אברהם יליד העיר שנחאי,
אולי מישהו יוכל להעלות כאן את המאמר הזה.

פייביש אופטובסקי כתב:ליבי אומר לי שהכתוב במרוה לצמא לקוח מתוך עיתון 'משפחה' ערב סוכות תשס"ט עמוד 24. שם ראיון עם ר' יצחק אברהם.
גיליון זה אבד בספרייה הלאומית, ובארכיון 'משפחה' הגליונות נמצאים במחסן בלי יכולת גישה.

פייביש אופטובסקי כתב:

איש_ספר כתב:הגאון ר' שלום צבי הכהן שפירא זצ"ל. בית יעקב גליון 170.

מרן, הוא ר' יחזקאל לוונשטיין זצ"ל

יש לציין שהיו כמה תקופות בענין זה. א. כשליטא היתה ניטראלית. ב. כשנכבשה ע"י הרוסים תחילת סיון תש"א. ג. בקיץ תש"א, כאשר הוחל חוקת ברית המועצות על ליטא, ועצם היציאה מליטא כבר היתה אסורה על פי החוק. על אלו יש להוסיף התקדמות חזית המלחמה וגבולות שנסגרו בגינה.
יתכן שאכן המשגיח רבי יחזקאל סבר בתקופה ג הנ"ל שלא לצאת מליטא. עם זאת יש לציין שיש בדיון כמה שלבים.
לפי עדותו של רבי פינחס הירשפרונג, גם דעתו של רבי חיים עוזר -סמוך לפטירתו בקיץ תש"א- היתה שלא לצאת מליטא. ראה בספרו 'פוןנאצישן יאמעטראל' (?) ובתרגום לעברית 'מעמק הבכא הנאצי', תיאור מפורט של שיחתו עם רבי חיים עוזר בענין זה.

פייביש אופטובסקי כתב:לפי עדותו של רבי פינחס הירשפרונג, גם דעתו של רבי חיים עוזר -סמוך לפטירתו בקיץ תש"א- היתה שלא לצאת מליטא. ראה בספרו 'פוןנאצישן יאמעטראל' (?) ובתרגום לעברית 'מעמק הבכא הנאצי', תיאור מפורט של שיחתו עם רבי חיים עוזר בענין זה.

גיורא בשמי שמיא כתב:גוגל גם לא מכיר את המילה. מעטראל = מתכת. אולי 'שלשלאות של ברזל,' או מענין זה.

וונדרבר כתב:הספר ביידיש של זכרונות רבי פינחס הירשפרונג, (שנדפס במונטריאל תש"ה), המילה "יאמעטראל" אינה נכונה, וצריך לתקן:
"פון נאצישען יאמערטאל"

איש_ספר כתב:הגרסה ביידיש מצויה באוצר.

פייביש אופטובסקי כתב:ר' זרח ורהפטיג עצמו בזקנותו הוציא סרט וידיאו ובו מסע במסלול וילנא-קובנה-רוסיה-יפן (שכחתי שם הוידיאו)