פורום אוצר החכמה

לשון הרמב"ם בענין ידיעת כל הש"ס בעל פה
viewtopic.php?f=7&t=2868#p43091

מעיין, אתה לוקח אותנו כמה צעדים אחורה
אם עד עתה התלבטנו בנוגע למבחן סיכה, לדבריך אין אתנו חכמים גדולי תורה שיודעים את הש"ס על פה.

הוגה כתב:

בעלזער כתב:מעניין על איזה ש"ס עשו בשנות תק"ס מבחן סיכה.
טרם הופיע ש"ס וילנא.

עד שנת תק"ס נדפס הש"ס (חלקי ושלם) עשרות פעמים... תבחר...
עכ"פ דפי רוב הדפוסים קרובים פחות או יותר לדפי ונציה (עד וילנא), אם כי, עם חריגות בשביל מבחן סיכה..

יישר כוחך הרב הוגה
ואנוכי לא ידעתי שבשנות הק"ס כבר הודפסו שסי"ם.

ולעצם העניין אם לא הובנתי נכון.

לא יתכן לכתוב על מציבה שעמד במבחן סיכה כאשר לכל אחד ש"ס משלו
למה הדבר דומה לאחד האומר שיודע מבחן מחט בספר הטלפונים לדוגמא ולא יפרט לאיזה ספר הוא מתכוון אם לחיפה או לת"א.
כלומר, כשאין ש"ס מוסכם על כולם, הרי זה כמו לכתוב על המציבה שעמד במבחן סיכה, בשעה שידע מבחן סיכה בש"ס שטיינזלץ בלבד.

ר' בעלזער, דבריך משוללים כל היגיון. ואם מישהו יודע לעשות מבחן סיכה בש"ס שטיינזלץ אז דבר מועט הוא בעיניך?

כנראה בעלזער רוצה להכין את המהדורה המסויימת של אותו נפטר, כדי שאוטוטו כשיקום לתחיה הוא ירוץ לבחון אותו.

תוכן כתב:ר' בעלזער, דבריך משוללים כל היגיון. ואם מישהו יודע לעשות מבחן סיכה בש"ס שטיינזלץ אז דבר מועט הוא בעיניך?

מה פתאום דבר מועט...

אבל על מציבה צריך לכתוב בש"ס שטיינזלץ, ולא סתם שהיה פלאק ש"ס.

על כן הנראה בזה שהכוונה ש"ס איד, ואינו קשור כלל למבחן סיכה.

מעיין כתב:לשון הרמב"ם בענין ידיעת כל הש"ס בעל פה
viewtopic.php?f=7&t=2868#p43091

בעלזער כתב:מעיין, אתה לוקח אותנו כמה צעדים אחורה
אם עד עתה התלבטנו בנוגע למבחן סיכה, לדבריך אין אתנו חכמים גדולי תורה שיודעים את הש"ס על פה.

ר' בעלזער ידידי,
כמובן אי"ז דברי הרב מעיין אלא דברי הרמב"ם.
אך יש ידיעה ויש ידיעה. הש"ס של הרמב"ם הוא לא הש"ס שלנו. (וכמדומה מטו לה בשם הח"ח).
אבל לענ"ד ברור שכוונת הרמב"ם באופן כללי, שקשה למצוא יודעי ש"ס על פה. עם דגש על ה"יודעי".

הרמב"ם בתשובה כתב זה כהתנצלות על עצמו
ולהבין החילוק בין ידיעה לידיעה
אעלה כאן קטע נפלא שנכתב ע"י הרשב"ץ בהקדמת זוהר הרקיע והביאו הרב מגילת אסתר בהקדמתו על המצוות והיא בגודל הפלגת ידיעת הרמב"ם והרמב"ן בעיון התלמוד

בעלזער כתב:מעניין על איזה ש"ס עשו בשנות תק"ס מבחן סיכה.
טרם הופיע ש"ס וילנא.
אגב, הבחורים שהזכיר אותם ארי וגוראריה אמרו לי בזמנו שהם לומדים אצל דורון אחיו של הרב בקשי דורון.

הרב דוד אברהם הוא חתנו של הרב אליהו בקשי-דורון

גוראריה, כנראה שאכן טעיתי - לא אחיו אל חתנו.
ועם כבודו הסליחה.

באותו ענין:

זה נראה בדיוק התרגילים של מר רוני מרכוס.

כאשר הוא יודע לומר איזה שטר אתה אוחז ביד ומה מספרו, ומה קראת היום בעיתון ועוד כהנה.
שהרי לא יתכן דבר כזה שידע מראש שיגידו לו שימצא את קרקא בדיוק בעוד ג' דפים.
ברור לי שזה תרגילים של אחיזת עיניים ותו לא.

דרך אגב, בזמנו פניתי לרוני מרכוס בנוגע לפיזיוטרפיה למאן דהוא וישבתי עמו הרבה זמן, ומעניין לעניין החילותי לשאול אותו אמור לי מה אני חושב כעת ואיך נראה הבית שלי ועוד כהנה, ואז התפרץ בצחוק ואמר לי מה אתה מטומטם, אתה לא מבין שזה הכל תרגילים.

בספר על החזו"א של צבי יברוב מובא שהגאון רבי פנחס שרייבר זצ"ל היה נבחן "סיכה" אצל החזו"א עוד על גאון זה אפשר לעיין בהקדמת ספריהם האחרונים של בניו הנודעים ר' ישראל ור' יוסף יעויין שם דברים מופלאים עליו

ואני הק' כבר עשיתי מבחן סיכה.

לרבי אביש פרוש ז"ל יהודי ירושלמי פשוט - גם על הרבינו חננאל הוא ידע במחן סיכה.
אפשר לגשת בירושלים להרב מזיה וגם הוא יודע מבחן סיכה.
רבי אביש פרוש ז"ל סיפר לי.

שהוא כאין ואפס לעומת טרייצקי נ"ע שהיה בעץ חיים.

ועוד אספר לכם שעשיתי גם מבחן להגאון רבי שמואל דויטש שליט"א אבל זה לא היה מבחן סיכה אלא הוא אמר לי אמור לי שלוש מלים מכל הש"ס ואני אומר לך באיזה דף והוא לא פיספס ולו פעם אחת. {הוצאתי גמ' אחר גמ' ככה בכל הש"ס}.
המעניין שנכח שם גם אחד מגדולי הבקיאים הספרדים המפורסם מאוד בבקיאותו, והוא ביקש להתחרות עם הגר"ש דויטש והיה זה פלא שרבי שמואל ניצח אותו.

על הספר 'ברכת מרדכי' של הגרב"מ אזרחי שליט"א היה מי שאמר לי שהוא יכול להיבחן מבחן סיכה.
כל מקום ששמתי הוא אמר 'ריק'...

ישראל הר כסף כתב:על הספר 'ברכת מרדכי' של הגרב"מ אזרחי שליט"א היה מי שאמר לי שהוא יכול להיבחן מבחן סיכה.
כל מקום ששמתי הוא אמר 'ריק'...

ישראל אני רואה שלא נס ליחך

ישראל,
במחילה, לא הבנתי את הבדיחה.

עט סופר כתב:

ישראל הר כסף כתב:על הספר 'ברכת מרדכי' של הגרב"מ אזרחי שליט"א היה מי שאמר לי שהוא יכול להיבחן מבחן סיכה.
כל מקום ששמתי הוא אמר 'ריק'...

ישראל אני רואה שלא נס ליחך

מגו דזכי לאשכול "בעצתך" זכי נמי לאשכול זה...
[ומסתמא ס"ל דלצורך השעה הותרה ולא דחויה...]

ישראל הר כסף כתב:על הספר 'ברכת מרדכי' של הגרב"מ אזרחי שליט"א היה מי שאמר לי שהוא יכול להיבחן מבחן סיכה.
כל מקום ששמתי הוא אמר 'ריק'...

הפלא ופלא!

ולהעיר, שמפעם לפעם הוא גם אמר שיש כאלה קווים ---

ף

חכם באשי כתב:ישראל,
במחילה, לא הבנתי את הבדיחה.

מפני מה סבור אתה כי מדובר בבדיחה. מדובר במציאות. ותתפלא לשמוע: על נקלה גם אתה יכול להצטרף למכלול הגאונים מומחי מבחן הסיכה בספר הנ"ל. עיין מעט בספר, ותשכיל.

והדברים
מ ב ה י ל י ם - - -
----
מ-ב-ה-י-ל-י - ם - - - -




נורא!
נורא
ו א י ו ם - - - -

אם הבנתי כוונתכם בבדיחה על הברכת מרדכי, אני מקווה שאין כאן מכשלה בחוסר כבוד לת"ח ידוע, שיחו או ספרו.
אא"כ לא הגאון הנ"ל 'אשם' בזה, רק המו"ל האלמוני.
עכ"פ, נשמור יותר לשוננו ועטנו, למען טוב לנו כל הימים.

חס ושלום, זוהי חביבותו.
לא לעג של ביזיון יש כאן חס ושלום.
אלא זוהי חביבותו של הגאון שליט"א בעיני כולנו.
מה פתאום להתייחס למו"ל כאילו הוא עשה משהו לא מוצלח, אדרבה- זה כשרון שבכשרון להצליח להעביר אל הכתב את ר' ברוך מרדכי בעצמו.
אתה קורא אותו בתוך הספר.

המו"ל לא אלמוני, ר' יעקב שיינברגר, חביב עד לאחת אצל ר' ברוך מרדכי, בהיותו האיש האחראי על הוצאת ספריו.

צורה זו הינה פרי רעיונו של הגרב"מ גופא, והוא עומד על כך. היתה לי פעם זיקה למערכת הו"ל מסויימת שקיבלה ממנו מאמר להדפסה, וגם שם הוא עמד על כך שזה יודפס כך. עד היום הכת"י ברשותי, בו מופיעים סימני הקריאה וחלוקת הפיסקאות בעצם כת"י.

כמובן, לא העלתי על דעתי שיעיזו כאן לדקור את רבן, הגרב"מ שליט"א,
אלא שבכל זאת מצד מראית עין וחשד אלו שאינם יודעים שהכוונה לשבח, היה מקום יותר לפרט, ולא לתת מקום לטועים.
[ומסתבר שרובא דבני תורה מחשיבים/ מקבלים צורת דיבור וכתיבה כזאת, אבל אולי יש למיחש ב"פורום" לכל מיני דעות מדעות שונות, ויל"ע]

ירושלמי כתב:המו"ל לא אלמוני, ר' יעקב שיינברגר, חביב עד לאחת אצל ר' ברוך מרדכי, בהיותו האיש האחראי על הוצאת ספריו.

צורה זו הינה פרי רעיונו של הגרב"מ גופא, והוא עומד על כך. היתה לי פעם זיקה למערכת הו"ל מסויימת שקיבלה ממנו מאמר להדפסה, וגם שם הוא עמד על כך שזה יודפס כך. עד היום הכת"י ברשותי, בו מופיעים סימני הקריאה וחלוקת הפיסקאות בעצם כת"י.

אולי יעלה מר קטע מזה?

לע"ע נשאירנו בגנזים.

כאן הבאתי וורט נפלא משמו של הגרב"מ שליט"א על פרשיותינו.

מתוך ספר שנקרא בשם "והנה רבקה יוצאת"

מיללער כתב:בעבר קראו למי שיודע להיבחן במחן הסיכה בשם 'ש"ס פאלק' ראה פה:
http://onthemainline.blogspot.com/2010/ ... llack.html
אודות נוסח מציבה בביה"ח בפפד"מ עם הכיתוב "מפורסם בשמו ש"ס פאלק"

פירוש שאני מסופק אם הוא נכון ל"פאלק
נמצא כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Shas_Pollak
(ובכלל, שמא מן הראוי לקשר מכאן לערך זה).

היה בחור בבריסק אצל רא"י שהיה יכול להבחן מבחן סיכה, אבל לא הסכים שיגלו כי פחד שיגידו עליו שהוא בקי.

חכם באשי כתב:מהי משמעות 'פאלק' הזה?

כינוי לפולני היה "פולק".

על האדמו"ר ממונקץ', ואח"כ רב בחולון ובפ"ת, הרב ברוך רבינוביץ', סיפר לי אחד מנכדיו שעמד במבחן כזה.

היה בחור אחד בליקווד, שידע להבחן מבחן הסיכה, והוא היה הצעיר מכולם, בערך בגיל שבע עשרה. הוא היה עונה על שאלות ממין אלו "איפוא כתוב את זה?" עד יום אחד שפתאום הפסיק לענות על השאלות, באומרו 'אני לא זוכר'.
אח"כ הוא נסע ללמוד אצל הרי"ד סולובייציק מבריסק, והמשיך במהלך זו.
כאשר התחתן, ראה שאינו מסוגל כלל לעבוד למחייתו, למרות שניסה, ואשתו עבדה כל ימי חייו להביא טרף לביתם, והוא למד. הוא הכיר טובה לאשתו, ע"כ ניאות כפעמיים בשנה שבניו ישאלו אותו שאלות ממין אלו, למשל, הוציאו גמרא ומצאו הרבה ציונים בצד, ושאלו אותו למנות את כל המקומות שמצוי המימרא ההיא.
בסוף ימיו ממש, התחיל קצת להתפרסם, ולמגינת לב נפטר פתאום בגיל ששים.

ההרהור בלבי הוא שראה בצעירותו שעליו להחבא מהציבור, וברגע שהתחיל איזה שהוא פרסום, קרה מה שקרה. יהא זכרו ברוך

אמנם עיקר גדלותו של הצדיק הזה הוא שעד סוף ימיו היה עמל בלימוד, התחיל מסכתות ולמד אותם. הוא היה מסוגל להרים ספר ו'לגמוע' אותו תוך יום. אני ראיתי קונטרסי שיעורים של הרב גוסטמאן, איך תוך יום או יומים בזמן הפנוי עבר עליו מדאשקע לדאשקע. הוא היה לומד בגמ' פנינים, משום שכך אפשר לראות את כל הדף בב"א. בקיצור, הכשרונות לא מנעו אותו מהעמילות.

למד איתנו בישיבה בחור בעל זכרון מיוחד צנוע ומעלי שכיום הוא ת"ח מופלג אבל כמעט שאינו ידוע ברבים.
באחד הימים כשהגאון והבקי המופלג הגר"מ זילבר שליט"א היה בדרכו לאמירת שיעור הוא נעצר ליד הבחור הנ"ל ושאלו היכן בש"ס מוזכר ענין מסויים.
שניהם עמדו והעבירו : "בברכות עד דף זה וזה זה לא נמצא, בדף זה זה נמצא למטה בע"ב", וכן על זה הדרך. וכך בכשתי דקות הם הגיעו עד אמצע פסחים, והפסיקו כי הרב זילבר נכנס לומר השיעור.

אזכירה בזאת את אאזמו"ר זצ"ל, לא נודע לרבים, אך נבחן את כל הש"ס במבחן סיכה בהיותו בן כ-27.

אנקדוטה מעניינת. טרם מבחן הסיכה, אאזמו"ר ובן דודו שלמדו את הש"ס בחברותא, נבחנו על כל הש"ס אצל הגרז"ר בענגיס זצ"ל, דף אחר דף, במשך כשלושה שבועות. היה זה בבין הזמנים של חודש אב. לאחר מכן, שלחם הרב בענגיס להבחן אצל הרב מטשעבין זצ"ל. הרב מטשעבין הקדיש מספר שעות לבחינתם.

במהלך המבחן, שאל הרב מטשעבין את אאזמו"ר שאלה במסכת נדרים. לאחר שהשיב לו זקני את התשובה הנכונה, שאל הרב מטשעבין מי אומר את הדברים. זקני נענה ואמר, שתשובתו היא מדברי הר"ן על הדף בנדרים דף פלוני. מששמע זאת הרב מטשעבין אמר, תשובתך נכונה, אך אין זה מדברי הר"ן. זקני עמד על שלו ביראת הכבוד הנדרשת, והרב מטשעבין ביקש להביא גמרא נדרים. מסתבר שאכן הדברים נתפרשו בר"ן על הדף. לימים, אמר לי זקני שהסיבה שהדבר נשמט מזכרונו של הרב מטשעבין היא, שהיה זה ר"ן בן שורה אחת שהתחיל באמצע שורה בשורות הרחבות והסתיים בדיוק שורה מתחת, כך שבזכרונו של הרב מטשעבין עמדה צורת הדף ללא אותו דיבור בפירוש הר"ן. באותו רגע, אזיל סומקא מפני הרב מטשעבין ואתא חיוורא. הרב נטל לידו את הגמרא וחזר על דברי הר"ן כשהוא מורה עליהם באצבע, כארבעים פעמים. לאחר מכן, ביקש הרב להפסיק את המבחן באמרו 'איך דארף נישט אייך פארהערן, איר דארפט מיר פארהערן' [לא אני צריך לבחון אתכם, אלא אתם צריכים לבחון אותי].
המעשה היה בתחילת חודש אלול, ועד חוה"מ סוכות הגיעו כל הזמן דרישות שלום מאנשים שנכנסו אצל הרב מטשעבין, שאמר בפניהם 'היו אצלי שני בחורים מבתי הורנשטיין, והתעקשו שיש ר"ן בנדרים, ואני ב... מתווכח איתם'...
הסיפור מופיע גם בספר 'שר התורה' על הרב מטשעבין זצ"ל.

תוכן כתב:היה בחור בבריסק אצל רא"י שהיה יכול להבחן מבחן סיכה, אבל לא הסכים שיגלו כי פחד שיגידו עליו שהוא בקי.

כבר ציינתם את זה בריש האשכול

רציני כתב:

תוכן כתב:היה בחור בבריסק אצל רא"י שהיה יכול להבחן מבחן סיכה, אבל לא הסכים שיגלו כי פחד שיגידו עליו שהוא בקי.

כבר ציינתם את זה בריש האשכול

שאני אמחק?

תוכן כתב:שאני אמחק?

לא. יש פרטים שונים בכל אחת מההודעות. אולי בסוף נגלה מי הוא.