פורום אוצר החכמה

השיר הוא אחד משירי מירון.
כשהגיע האדמו"ר רמ"ש מבאיאן זצוק"ל לביקורו הראשון בא"י, הייתה השמחה בקרב חסידי באיאן גדולה עד מאוד, ואז שוררו שעות ארוכות את הניגון הזה. מיני אז אומץ הניגון הזה ע"י אחיו רבי יהושע העשיל ועל ידו לניגון שלהם, כי זה הזכיר להם את השמחה הגדולה ההיא.

עם הרב וואזנר והרב אונגר זכרם לברכה.

יישר כח שמשון, האם השיר הזה מולבש על פסוק מסוים?

מטעים כתב:ניגון רבי חיים ברים זצ"ל
https://soundcloud.com/zenashe_use/pyh0yjzbapuu

משום מה הגישה לקישור חסומה לי, האם מישהו יכול להוריד לי את השיר בקובץ?
תודה רבה.

מתפעל כתב:יישר כח שמשון, האם השיר הזה מולבש על פסוק מסוים?

העוצמה של הניגון, הוא הניגון בעצמו כמות שהוא.
מי שזכה לראות שמחת חתונה שר' יהושע העשיל ראש ישיבת רוז'ין רוקד עם החתן את הניגון הזה לא יפוג טעמו לעולם.
יתירה על כך, כשר' חיים ברים ברים היה מגיע לחתונה וכבר ידעו כל המנגנים דירושלים וכל תפוצות ישראל שיש לשורר את הניגון הזה, ואז הייתה השמחה עולה לגבהים בלתי מוכרים, מי שלא חווה לא יבין, ומי שחווה לא מסוגל להסביר.
עד היום הזה כשר' יהושע העשיל ברים שליט"א ראש ישיבת בוהוש מגיע לחתונה יודעים המגנים שזהו הניגון שלו, וזה שיא השמחה.

אגב, יהודי גדול היה בירושלים בשם רבי מאיר כהן זצ"ל (חמיו של ר' יהודה שפירא ראש כולל חזו"א) ידידו של ר' עמרם בלוי, שהיה מלחים את ניגוני מירון לפסוקים ומדרשים והיו ניגוניו חביבים מאוד אצל החזו"א ועוד. הוא הלחים את הניגון הזה על המילים "התנהג עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא תהיה עימו ולחלקו" רש"י על הפסוק תמים תהיה עם ד' אלוקיך וגו'. עוד שרדו הקלטות מניגוניו בו שומעים אותו משורר את המילים הללו לניגון זה.

העוצמה של הניגון היתה - מי ששר את זה.

כשראו את הגה"צ ר' חיים ברים זצוק"ל שר את הניגון עד כלות כוחותיו, מלא שמחה והתרוממות, ובהתאמצות לשמח את החתן והמשתתפים, זה היה ממש מראות אלוקים.

דרך אגב, היו עוד כמה ניגונים שהגר"ח זצ"ל היה שר מניגוני ר' מאיר כהן.
אחד היה ניגון על מילות הנבואה בספר ישעיהו: "וגר זאב עם כבש וכו' עד כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
ניגון נוסף היה על דברי הרמב"ן בסו"פ בא: "מן הניסים הגדולים וכו' עד הכל בגזירת עליון"

צודק ר' שמשון ש"מי שלא חווה לא יבין, ומי שחווה לא מסוגל להסביר".

ס'איז געוון א וועלט.

יישר כח, זכיתם. איפה אפשר להשיג קלטות אלו מר' מאיר כהן הנ"ל?

האם גם רבי יהושע העשיל ביקר אצל החזון איש או רק אחיו ר' חיים?

מטעים כתב:ניגון רבי חיים ברים זצ"ל
https://soundcloud.com/zenashe_use/pyh0yjzbapuu

זהו שיר ערבי במקורו, וחסידי רוז'ין שמעו זאת אי פעם, והיה מי שנדלק על השיר הערבי הזה (שמעתי מהגה"ח ר' בן ציון ב"ר אריה מרדכי רבינוביץ זצ"ל), ואולי כפי ששיערו לעיל, שזה הזכיר לאחדים מהם איזה שמחה מיוחדת שהיתה להם בשעת שמיעת השיר, מה שקורין בלע"ז אסוציאציה

איני יודע איפה אפשר להשיג,
אני שמעתי את הגר"ח זצ"ל שר אותם.
דרך אגב, הקישור חסום לי, אולי מישהו יואיל להוריד את זה.

כמה שידוע לי הג"ר יהושע העשיל זצ"ל לא ביקר אצל החזו"א רק הגר"ח זצ"ל.

מתפעל כתב:אגב, יהודי גדול היה בירושלים בשם רבי מאיר כהן זצ"ל (חמיו של ר' יהודה שפירא ראש כולל חזו"א) ידידו של ר' עמרם בלוי, שהיה מלחים את ניגוני מירון לפסוקים ומדרשים והיו ניגוניו חביבים מאוד אצל החזו"א ועוד. הוא הלחים את הניגון הזה על המילים "התנהג עימו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא תהיה עימו ולחלקו" רש"י על הפסוק תמים תהיה עם ד' אלוקיך וגו'. עוד שרדו הקלטות מניגוניו בו שומעים אותו משורר את המילים הללו לניגון זה.

מצו"ב כתבה שהתפרסמה בגליון 'העדה' על הצדיק רבי מאיר כהן זצוק"ל לפני כ-שמונה שנים:

תמונת העמוד הראשון:

סיפור על מעשי החסד המופלאים של הצדיק רבי אברהם חיים ברים זצוק"ל
הגיע העשיר למרן החזו"א על מנת לתרום סכום הגון

מה ידידות כתב:כמה שידוע לי הג"ר יהושע העשיל זצ"ל לא ביקר אצל החזו"א רק הגר"ח זצ"ל.

ראה בספר מחזיר עטרה לתפארתה - תולדות הגה"ח רי"ה ברים זצוק"ל עמ' 603-605, 683-684 ועוד, לכמה סיפורים בענין השייכות בין הגר"י והחזו"א.

מה עם ספר תולדותיו מרבה חיים נמצא באוצר

שומר כתב:מה עם ספר תולדותיו מרבה חיים נמצא באוצר

ספר התולדות נקרא שנות חיים. ואיננו באוצר.

ישר כח וחבל שאינו באוצר

כמדומני רואים כאן את הגרח"ג זצ"ל מכניס את הגר"ח ברים זצ"ל למעגל
[נראים עוד הגר"א הורביץ (ארחות רבינו) והגרנ"ק זצ"ל ולהבל"ח הגר"י בויאר]
להחליף בחזרה לmp4

זכיתי פעם להסיעו לאיזה שמחת בר מצווה, הוא לא הכיר אותי, המלווה שלו היה זה שביקש את הטרמפ.
משך כל זמן הישיבה בשמחה הוא לא הפסיק להרעיף תודות ותשומת לב על 'המנהיג שלנו'... כאילו אני הוא בעל השמחה...
לעולם לא אוכל לשכוח!

חיים שאול כתב:כמדומני רואים כאן את הגרח"ג זצ"ל מכניס את הגר"ח ברים זצ"ל למעגל
[נראים עוד הגר"א הורביץ (ארחות רבינו) והגרנ"ק זצ"ל ולהבל"ח הגר"י בויאר]
להחליף בחזרה לmp4

יישר כח!
נראה גם הגרד"ל.
מי החתן?

הוגה ומעיין כתב:

חיים שאול כתב:כמדומני רואים כאן את הגרח"ג זצ"ל מכניס את הגר"ח ברים זצ"ל למעגל
[נראים עוד הגר"א הורביץ (ארחות רבינו) והגרנ"ק זצ"ל ולהבל"ח הגר"י בויאר]
להחליף בחזרה לmp4

יישר כח!
נראה גם הגרד"ל.
מי החתן?

ור' גדליה

אינני יודע מי החתן שאלתי אנשים מבוגרים יותר ולא זיהו אולי מכאן תצמח הידיעה
[השמות שהשמטתי בגלל שלא הסתכלתי שוב לפני שהעלתי ולא זכרתי את כולם]

שאלתי עוד מישהו. החתן הוא בן של הגרח"ג. רואים גם עוד אח של הגרח"ג, לא ר' מאיר, אולי ר' שמרל.

אם הקפיצו אשכול זה, אספר מה ששמעתי בשבעה על בתו של ר' גדליה משה מזוויהל, מפי בנה, שהוא נין של ר' שלומ'קה:
ר' שלומ'קה מזוויהל זצ"ל נפטר לפני פרוץ המדינה ונקבר בהר הזיתים. אך לאחר ה' באייר תש"ח הר הזיתים נכבש ע"י הירדנים, ובתשכ"ה בני המוות הביאו טקרטור והחלו לשבר המוני מצבות עתיקות וחדשות בהר הזיתים, וגם מקום קברו המדוייק של ר' שלומ'קה אבד באותו פרק.
לאחר מלחמת ששת הימים נפתחה הגישה להר הזיתים, ומיד אצו רצו תלמידי חכמים לחפש מה שניתן למצוא, ור' חיים ברים זצ"ל בתוכם. כאשר הגיעו לאזור המשוער שבסביבתו אמור להיות טמון ר' שלומ'קה, נעצר ר' חיים באיזו נקודה, והכריז "פה בדיוק הוא טמון!" אמרו לו "מנין אתה יודע?" אמר להם "אני מריח פה את הריח של התֵּיירה שיש בספרים שלו!"
ויהי לפלא.

מה ידידות כתב:

מטעים כתב:ניגון רבי חיים ברים זצ"ל
https://soundcloud.com/zenashe_use/pyh0yjzbapuu

כעת הלינק לא עובד,
אולי יואיל מי שיש בידו להעלות שוב.
תודה

חגי פאהן כתב:אם הקפיצו אשכול זה, אספר מה ששמעתי בשבעה על בתו של ר' גדליה משה מזוויהל, מפי בנה, שהוא נין של ר' שלומ'קה:
ר' שלומ'קה מזוויהל זצ"ל נפטר לפני פרוץ המדינה ונקבר בהר הזיתים. אך לאחר ה' באייר תש"ח הר הזיתים נכבש ע"י הירדנים, ובתשכ"ה בני המוות הביאו טקרטור והחלו לשבר המוני מצבות עתיקות וחדשות בהר הזיתים, וגם מקום קברו המדוייק של ר' שלומ'קה אבד באותו פרק.
לאחר מלחמת ששת הימים נפתחה הגישה להר הזיתים, ומיד אצו רצו תלמידי חכמים לחפש מה שניתן למצוא, ור' חיים ברים זצ"ל בתוכם. כאשר הגיעו לאזור המשוער שבסביבתו אמור להיות טמון ר' שלומ'קה, נעצר ר' חיים באיזו נקודה, והכריז "פה בדיוק הוא טמון!" אמרו לו "מנין אתה יודע?" אמר להם "אני מריח פה את הריח של התֵּיירה שיש בספרים שלו!"
ויהי לפלא.

מי יוכל ליידע אותנו איזה ספרים חיבר הרה"ק,

חיים שאול כתב:כמדומני רואים כאן את הגרח"ג זצ"ל מכניס את הגר"ח ברים זצ"ל למעגל
[נראים עוד הגר"א הורביץ (ארחות רבינו) והגרנ"ק זצ"ל ולהבל"ח הגר"י בויאר]
להחליף בחזרה לmp4

אני לא מצליח לפתוח, אפשר להעלות לדרייב, ייש"כ

הצלחתי לפתוח בקישור הזה viewtopic.php?p=626964#p626964
אבל הבקשה שלי להעלות אותה לדרייב עדיין אקטואלית..

אפרים זלמן כתב:

הוגה ומעיין כתב:

חיים שאול כתב:כמדומני רואים כאן את הגרח"ג זצ"ל מכניס את הגר"ח ברים זצ"ל למעגל
[נראים עוד הגר"א הורביץ (ארחות רבינו) והגרנ"ק זצ"ל ולהבל"ח הגר"י בויאר]
להחליף בחזרה לmp4

יישר כח!
נראה גם הגרד"ל.
מי החתן?

ור' גדליה

נראה גם הגרש"ש קרליץ,
ואולי גם ר' יעקב בן הגרח"ש (??)

הערב - היארצייט.

בפורים דמוקפין שמעתי מפי הגרא"ד שליט"א הגאב"ד טבריה את סיפור המעשה המובא בהודעה השניה בתחילת האשכול על הביטוי של ר' איסר זלמן, אצוויטער ר' אהרן,
הגרא"ד השתנק מבכי בספרו זאת.

האם נדפס מתורתו של האי גאון?

נדפס ב' כרכים מרבה חיים שיחות על ענינים ומועדים
מרבה חיים על סדר זרעים ומועד
שנות חיים תולדות חייו
ועדיין חלק גדול משיעוריו במקצועות התורה וכן שיחות וועדים שמסר מחכים לגואל ולפטרון

חבל שאין באוצר כלום. יש אנשים שאין לתורתם מזל לא בחייהם וגם לא אחר מותם.

למה אין מזל שיכניסו לאוצר מה מעכב

למה לא היה לו מזל בחייו?
היו תלמידים רבים בישיבת אהל יעקב, היה לו כולל חשוב, ותלמידים רבים מישיבת מיר ועוד

איש_ספר כתב:חבל שאין באוצר כלום. יש אנשים שאין לתורתם מזל לא בחייהם וגם לא אחר מותם.

מדוע אכן אין את ספריו באוצר?
פניתם לנכדו המו"ל?

בליל ש"ק פגשתי בהגאון רבי מנחם צבי ברלין שליט"א, שוחחתי עמו בדברי תורה ובעובדות וכו', הוא מלא וגדוש על גדותיו, ויין מיגרר גריר, ואיש תבונות ידלנה.

החילותי לשוחח עמו על שיעורו של הג"ר חיים ברים זצוק"ל ששמעתי בישיבת רבינו חיים עוזר ביום ה' אב היארצייט של הגרח"ע זצוק"ל, הוא נזכר מיד בשיעור, ובנושא: האם 'חזקה כל מה שתחת יד אדם שלו' נאמרת רק בחושן משפט או גם באבן העזר? כלומר, מה יהיה הדין אם כתוצאה מכך שנחליט שאם לבוש בבגד מסוים – זה בגד שלו, האם נוכל להתיר על פי זה עגונה.

ומענין לענין סיפר כמה וכמה עובדות נפלאות, ואעלה על הכתב שנים מהם.

סיפר שהגיע אצל מרן הגרי"ז כחצי שעה לפני זמן תפילת ערבית במוצאי שבת. הגרי"ז היה יושב אל מול הפתח. נגש אליו ר' שלמה פישר ושאלתו בפיו, על דברי הגר"ח [בספרו על הרמב"ם פ"כ מעדות] שבמלקות לא שייך לומר כאשר זמם ולא כאשר עשה, דמבואר בדעת הרמב"ם בדעת הרמב"ם דמלקות חייבין אף בכאשר עשה. שהגר"ח ביאר דהרמב"ם ס"ל דהמיעוט הוא מחמת שעשו בו העונש ולא מחמת ביטול הזממה, ולכן במלקות לא שייך כלל כאשר עשה, דהא חיוב מלקות הוי דוקא ע"פ חיוב ב"ד, וכיון שהוזמו ואיגלאי מילתא שלא נתחייב מלקות מעולם, הא נמצא דאין על המלקות דין ב"ד כלל, והוי כהולקה חוץ לב"ד דהוי הכאות וחבלות בעלמא ולא "מלקות", ולכן סובר הרמב"ם דבמלקות לעולם לא שייך כאשר עשה.
והקשה ר' שלמה, מהא דתנן (מכות ו, ב): היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו באמצע, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת, ואם לאו הרי אלו שתי עדיות, לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין והשניה פטורה. ומעתה בגוונא שאין רואין אלו את אלו והוזמה אחת מהן, הרי הוא והן נהרגין, וה"נ במלקות לפי הרמב"ם ילקו, וצ"ב מאי טעמא אין כאן כאשר עשה, והרי בכה"ג ודאי ל"ש לומר שהוי כמו שהולקה חוץ לבי"ד ולא 'מלקות'. [עי' בספר אילת השחר שם שהביא בשם 'ושמעתי שהקשו להגרי"ז', ובספר אבן ישראל על הרמב"ם שם].
וכל הבית נהפך כמרקחה, כל הנוכחים ניסו לתרץ ונתווכחו, והרב שקוע בשרעפיו וממשיך להסתכל אל כיוון הדלת, והיה נראה כאילו מתבונן ומכיר בכל מי שנכנס, לפתע בהגיע זמן ערבית, הרב התנער ממחשבותיו ואמר, איני יודע מה אבא יעשה עם הקושיא הזאת, מהיכן הגיעו כל האנשים הללו.
אזי התברר שכל כולו היה מונח בקושיא ובכלל לא שת לבו לכל מה שקורה סביבו, ולא אחז מי הם הנכנסים, למרות שהיה נראה כי מתבונן בהם. לי המחזה הזה היה שווה כמו הרבה מאוד שיעורים.

דו"ז הגאון רבי משה לייב שחור זצ"ל היה בורר בהרבה דיני תורה, ובאחת מן הבוררויות ביקש אותי לסייע בעדו בכתיבת הדברים. הוא קבע עימי לשעה שש וחצי בערב. אירתי ומאוד הקפיד, ושאל היכן הייתי. השבתי כי הייתי בשמועס'ן של ר' אלי' לאפיאן, ושאל, מה שמעת, חזרתי בפניו על מה שאמר ש'כפיית היצר זה דאורייתא'. הדברים התבססו על דברי הגמ' בפרק אלו מציאות (לב, ב): אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו. ואי סלקא דעתך צער בעלי חיים דאורייתא, הא עדיף ליה, אפילו הכי, כדי לכוף את יצרו עדיף. הרי לנו שהסברא של כפיית היצר נאמרת בדאורייתא!.
השיב הגרמ"ל זצ"ל שכעת נתחדש לו פשט בדברי הכתוב בתהילים (קלט, כב-כד): תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי: חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי: וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם:
ויתבאר בהקדם דהנה בתוס' בב"מ שם כתבו, לכוף יצרו - וא"ת כיון דבערבי פסחים מוקי לה בישראל שמותר לשנאותו כגון שראה בו דבר ערוה מה שייך בו לכוף יצרו וי"ל דלא מיירי בשונא דקרא. אולם בתוס' בפרק ערבי פסחים שם כתבו: וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר.
ולפי"ז נמצא שקשה מאוד לקיים מצות שנאת הרשעים שהרי יש כאן תמיד את החשש שמתחיל עם שנאה מותרת, ואח"כ "מתוך כך באין לידי שנאה גמורה". וע"ז אומר דוד המלך, שאצלו אין חשש זה, שכן 'תכלית שנאה שנאתים' ואף ש'לאויבים היו לי' לא נוסף בו שום שנאה אישית, שהרי שונאם בתכלית השנאה ולא שייך הוספת שנאה, ועל כך מוסיף ומבקש, חקרני א'ל ודע לבבי וגו', שהקב"ה חוקר לב ובוחן כליות יודע שאכן כדברין כך הוא. [א"ה, עי' בדומה לזה ממש להנצי"ב בהרחב דבר פרשת חוקת (כא, ל).

מאמר על אחיינו ר' יהושע ברים