פורום אוצר החכמה

ישיבה בחור כתב:

שמר כתב:

פרנצויז כתב:וכבר התפרסמו בענין זה דברי הג"ר משה שטרנבוך שליט"א שהגראי"ל כתב לו שמתנגד לנח"ל החרדי
http://www.kolhazman.co.il/265637

אפשר להעלות צילום וכד' לחסומים.

דעת הרב שטיינמן בענין הנחל.pdf

(1.34 MiB) הורד 548 פעמים

דעת הרב שטיינמן בענין גיוס לצהל.pdf

(1.35 MiB) הורד 604 פעמים

הקובץ הנקרא דעת הרב שטיינמן בענין הנחל, מכיל:
מכתב ממרן הגראיל להגהצ רבי דן סגל

הקובץ הנקרא דעת הרב שטיינמן בענין גיוס לצהל, מכיל:
מכתב הרב יצחק לוינשטיין לבן הגאון רבי משה שטרנבוך

עקביה כתב:

ראש כתב:רבינו שם עצמו כהפקר למען כבוד שמים.
לא רק את ביתו אלא את גופו ממש!

‏‏תיקיה חדשה.rar

מרגיז לראות את זה, ומכוער מאד מצד אלה שעשו את זה.
וכי בגלל שהם באים ממגזר אחר הם חסרים נורמות התנהגות בסיסיות?
מי הדריך אותם?

מרגיז ומכוער לבן תורה שהתחנך בישיבות, שכבוד התורה אצלו מתבטא בכך שהוא לוחץ את ידו של הרב. ואילו 'הסתחבקות' מתבטאת בנישוק זקן.

אולם ישנם עדות מבני המזרח [כמדומני יהודי כורדיסטן] שאצלם כבוד התורה הוא לנשק את היד והזקן של החכם, ואילו ללחוץ את ידו גרידא זה זלזול!! מה הוא חבר שלך?!?
מדובר בבע"ב, חקלאים כנראה, מסורתיים, שהגראי"ל בא לחזקם לקראת השמיטה, כך התרשמתי. ולא היה להם שום כוונה לזלזל, כך אצלם מכבדים רבנים.

היכן יש צילום צבעוני של הצוואה ?

שמעתי בשבוע האחרון מהגר"נ לבה שליט"א מראשי ישיבת ארחות תורה כי אנשים (שיאריכו ימים ושנים) כותבים בצוואותיהם כעת שלא יספידו אותם וגם לא ישאלו את מרן הגר"ח שליט"א....
ברור שההיתר שניתן ע"י מרן הדרך אמונה שליט"א וכן על הערוך לנר שאגב נפטר גם בכ"ד כסליו היתה אותה בעיה דילמה שכן הוא ציווה בצוואתו שלא להספידו.
הגאון רבי יהושע העליר בעל "חוסן יהושע" נזקק לבעיה זו מעל דפי כתב העת 'הלבנון'
וכך כותב: והנה נודע ומפורסם יקר תפארת גאון עוזנו אור דורנו הגאון הגדול מרנא יעקב עטלינגר נ"ע רבא דעמיה מדברנא דאומתיה, אשר המביטים עליו בעינים צופיות יוכלו לומר עליו: מי יעמיד חוק הדת על תילה, מי יבאר כל הקשה בסוגיות הש"ס ופתרונו – עלינו נספיד ולא עליו.
כל ההיתרים הוא לעורר הלבבות מדרכיו ולהספיד את מה שחסרנו ולא לספר סיפורי בערות והקטנת המוחין.

גימפעל כתב:היכן יש צילום צבעוני של הצוואה ?

ביתד שהעלו לעיל viewtopic.php?p=422883#p422883 בעמ' 3.
ברם חתוכים שם שני הסעיפים האחרונים הנוגעים לממון.

ניים ושכיב כתב:

גימפעל כתב:היכן יש צילום צבעוני של הצוואה ?

ביתד שהעלו לעיל viewtopic.php?p=422883#p422883 בעמ' 3.
ברם חתוכים שם שני הסעיפים האחרונים הנוגעים לממון.

כל הצוואה, כמדומני שהיה באשכול הנוכחי צילום, אך לא מצאתיו.

ניים ושכיב כתב:

גימפעל כתב:היכן יש צילום צבעוני של הצוואה ?

ביתד שהעלו לעיל viewtopic.php?p=422883#p422883 בעמ' 3.
ברם חתוכים שם שני הסעיפים האחרונים הנוגעים לממון.

אם כבר עלה נושא הממון, האם ידועה סיבה מיוחדת למה הקנה כל נכסיו לאשתו (חוץ מ וכו' שבא כדי שלא תעשה אפוטרפא בלבד לכאורה).

דרך אגב שמעתי מנכדו שהוא גם נכד של א' מגאוני הדור שליט''א שאמר שאצל הגראי''ל להבדיל מהסבא השני אינו יכול להסתובב בבית ולמרוט בזקנו בשעת הסדר מכיוון שהגראי''ל היה מביט בשעונו מיד ואומר נו גיי לערנען!!

חשבה לטובה כתב:דרך אגב שמעתי מנכדו שהוא גם נכד של א' מגאוני הדור שליט''א שאמר שאצל הגראי''ל להבדיל מהסבא השני אינו יכול להסתובב בבית ולמרוט בזקנו בשעת הסדר מכיוון שהגראי''ל היה מביט בשעונו מיד ואומר נו גיי לערנען!!

"ראש ישיבה"!

יצא לי להיכנס אליו פעם עם אחד הצדיקים הגדולים בדור שגר בירושלים ונוטה לשיטת הקנאים, וכשיצא ממנו אמר לנו לא ידעתי עד כמה גדולה מדרגתו.

ר' משולש,


כל עוד אינך מגלה מיהו אותו רב (מה פה הסוד הגדול?) דבריך שווים למשפט הבא: "רב אחד אמר לי שהגראי"ל הוא אדם גדול"....

אכתוב כאן מה שרגיל לספר רבי שמואל הלר שליט"א, שהיה מתלמידי רבינו זי"ע בכפר סבא, לתלמידיו.

פעמים היה הגראי"ל נרדם באמצע השיעור, והתלמידים היו ממתינים בחרדת קודש שיתעורר משנתו החטופה וימשיך בשיעור.
הוסיף רבי שמואל: לימים נעשיתי אף אני עצמי מלמד דרדקי, לבחורים צעירים, ורגיל אני לשאול אותם: אילו הייתי נרדם כעת לכמה דקות, מה הייתם עושים? כולם השיבו פה אחד: שהיו מנצלים את הפירצה ובורחים לכל רוח... משאירים אותי ישן לבדי...
לשמע תשובתם, אני מספר להם, שאנחנו בישיבת כפר סבא היינו שובבים לא פחות מהם, ואף על פי כן לא העזנו לזוז ממקומנו כאשר רבינו נרדם.
מה הרתיע אותנו כל כך?
אספר לכם...
מידי ליל שישי, כאשר היינו מסיימים את מצוות ה'משמר' בלימוד ואכילה ושתיה כנהוג... היינו צועדים בלאט בשעה שלוש בלילה לעבר צריפו של הגראי"ל [שהיה גם הוא, כמו ביתו ברחוב חזו"א, צנוע וסגפני. החצר שסביבו הייתה זרועה קוצים ודרדקים, ואנו היינו מפלסים דרך בין הקוצים בשקט...] וכאשר היינו מגיעים לחלון הייתה דמותו של הגראי"ל נשקפת, רכונה על שולחן מלא ספרים, מוחו מרוכז, שקט מתוח שורר בחדר, והגראי"ל פותח ספר זה, מעיין בספר אחר, כולו שרעפים...
מחזה זה היה מחדיר בנו יראת רוממות גדולה מדמותו הקדושה. הוא היה נראה לנו כאיש אלקים, נחבא אל הכלים, שעובד את קונו ועמל בתורתו באיזה צריף בכפר סבא...
לכן, תלמידים יקרים, ממני אתם תברחו ברגע שאעצום את עיני, ואילו אנחנו לא זזנו ממקומנו...

ילדי ת"ת חסידי באו להיבחן אצלו - דבר מפעים כשלעצמו, איך שהקדיש מזמנו היקר לבחון ילדי ישראל באהבה ובחיבה ללא שום חשבון. היה מדובר שהוא יקדיש עשרים דקות למבחן, מאחר ובעוד עשרים דקות אמורים להגיע כמה עסקנים לדון על נושא ציבורי חשוב. לאחר שעברו כבר ארבעים דקות(!) נכנסו בני הבית להעיר את תשומת לבו על העסקנים הממתינים בחוץ. הגרא"ל זצ"ל סירב להפסיק עם המבחן באמרו 'וואס זאל איך טוהן, איך האב הנאה!'. בסיום המבחן חתם על התעודות של כל הילדים, לכל ילד הוא חתם על שתי תעודות!
עם סיפור כל כך עשיר באהבת התורה, עניוות, סבלנות, וכל מידה נכונה, לשם מה זקוקים לסיפורים על גילוי אליהו...

סיפור נוסף, אמיתי ומוסמך, מגדולו של הגאון בעל אילת השחר זצ"ל.
ילתי ת"ת חסידי בירושלים באו להיבחן אצלו על תלמודם, בפרק אלו מציאות. [למעשה אפשר כבר לסיים את הסיפור כאן. גדול בישראל, בן מאה, מפנה מסדר יומו לבחון זאטוטים, ועוד כאלו שאינם משתייכים לת"ת בראשותו או בנשיאותו...]
הוא ישב בלי גמרא, והוא שאל שאלה, ואף אחד מהילדים לא ידע לענות. התברר שהוא שאל בטעות שאלה ממשנה בפרק לא יחפור (נדמה לי מהמשנה בדף כג: ניפול הנמצא). המלמד העיר, בעדינות ובדרך ארץ, את תשומת לבו לכך, שהוא שואל שאלה מב"ב בעוד שהילדים שיננו את פרק אלו מציאות. הגראי"ל קם ממקומו וניגש לארון הספרים ובדק בגמרא ומצא שאכן כדברי המלמד המשנה נמצא בב"ב ולא בב"מ. תוך כדי חזרתו למקומו החל גוער בעצמו לעיני כולם, שוב ושוב. 'בושות!, בושות! אן אלטען עם-הארץ! בושות! קינדערלאך! זיצט און לערנט, אויב נישט וועט איהר אויף וואקסען אן אלטען עם-הארץ ווי מיר!'. היה זה שיעור שהילדים לא ישכחו כל חייהם.
הייתי מוסיף שהילדים 'זכו לגילוי אילת השחר!'

דלי דלות כתב:סיפור נוסף, אמיתי ומוסמך, מגדולו של הגאון בעל אילת השחר זצ"ל.
ילתי ת"ת חסידי בירושלים באו להיבחן אצלו על תלמודם, בפרק אלו מציאות. [למעשה אפשר כבר לסיים את הסיפור כאן. גדול בישראל, בן מאה, מפנה מסדר יומו לבחון זאטוטים, ועוד כאלו שאינם משתייכים לת"ת בראשותו או בנשיאותו...]
הוא ישב בלי גמרא, והוא שאל שאלה, ואף אחד מהילדים לא ידע לענות. התברר שהוא שאל בטעות שאלה ממשנה בפרק לא יחפור (נדמה לי מהמשנה בדף כג: ניפול הנמצא). המלמד העיר, בעדינות ובדרך ארץ, את תשומת לבו לכך, שהוא שואל שאלה מב"ב בעוד שהילדים שיננו את פרק אלו מציאות. הגראי"ל קם ממקומו וניגש לארון הספרים ובדק בגמרא ומצא שאכן כדברי המלמד המשנה נמצא בב"ב ולא בב"מ. תוך כדי חזרתו למקומו החל גוער בעצמו לעיני כולם, שוב ושוב. 'בושות!, בושות! אן אלטען עם-הארץ! בושות! קינדערלאך! זיצט און לערנט, אויב נישט וועט איהר אויף וואקסען אן אלטען עם-הארץ ווי מיר!'. היה זה שיעור שהילדים לא ישכחו כל חייהם.
הייתי מוסיף שהילדים 'זכו לגילוי אילת השחר!'

אפשר במטותא לתרגם לטובת ספרדי וד"ל כמוני?

כמובן.
'בושות. עם-הארץ זקן. בושות. אם לא תשבו ותלמדו כראוי תגדלו עם-הארץ זקן כמוני.'

בהספד הגדול במודיעין עילית השבוע ביום א' דיבר נפלא הגרא"י ברזל מר"י מיר דשם ואמר הבחנה עמוקה:
בחז"ל כתוב שכל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו מנין מיהושע שרגז עליהם הר געש, לכאו' אצל יהושע היה ההספד הכי גדול 'תמנת חרס' שאמרו חבל על מי שהעמיד חמה ומוטל בקבר ומה ההתעצלות?
אלא, הרעיון שטמון במתעצל זה ב'יקרא דחיי' נכון מצד ה'יקרא דשכבי' ניתן לספר שיהושע העמיד חמה וזה אכן היה, אבל מה אנחנו החיים יכולים ללמוד מזה, האם אנחנו יכולים לומר לשמש בגבעון דום, לא, א"כ אין שום 'יקרא דחיי' בהספד ושום תועלת לא מופקת מכך, ולכן זה נקרא שנתעצלו בהספדו.
ואמר הגרא"י: יש עובדות רבות על רבנו הגראי"ל ואין ספק שהיה גבוה מכל בני הדור אבל מה זה נותן תועלת לנו, צריך 'יקרא דחיי' שנלמד מדרכיו.
וה"ה כלפי ההספדים שהוזכרו יתכן שבאמת מרן זכה לגילוי אליהו אבל זה 'תמנת חרס' מה זה נוגע אלינו, הבו לנו עובדות שנוכל ללמוד מהם.

קובץ גיליונות ויחי תשעח

אש משמים כתב:
ד. מאיזה גיל התחיל בהנהגות אלו?

מהתמונות נראה שהתחיל בגיל צעיר.

אש משמים כתב:עניין סגפנותו של מרן זצוק"ל הוא דבר חדש בדורנו אנו ויש לשאול כמה שאלות בעניין:
א. מה העניין בדבר זה כשלעצמו? (תשובה? חיבוט הקבר? פרישות?)
ב. מדוע לא ראינו גדולים אחרים נוהגים כן?
ג. האם יש ללמוד ממעשיו או שאין לנו קשר למעשים כאלו?
ד. מאיזה גיל התחיל בהנהגות אלו, ומה הוביל אותו לכך?

יתכן שכדאי לפתוח נושא זה כאשכול בפנ"ע ואשאיר למנהלים להחליט בזה.

א. מתוך אורות הגר''א עמוד פב
"העבודה לא תיתכן רק אחר שהמית תאוות והנאות דעלמא"

ג. פעם דיבר הגרב"צ פלמן עם מרן זיע"א על הנהגות של פרישות מהנאות העולם הזה כדרכו של מרן זיע׳׳א, אמר לו מרן זיע׳׳א "דע לך, ההתר לנהוג בהנהגות אלו זה דווקא אם ברור לך במאת האחוזים שזה לא יגרום לך שום ירידה בלימוד ועסק התורה והמצוות, אבל אם זה יגרום לך ירידה אפילו קלושה ביותר בעבודת ה', אין התר לנהוג בכאלו הנהגות".

מענה איש כתב:ג. פעם דיבר הגרב"צ עם מרן זיע"א

מי הוא זה?

הג"ר בן ציון פלמן.

אישית אני מרגיש שההפסד הוא דוקא פרגמטי. לא למדתי הרבה בספריו, אבל מה שהוא כן הביא לשלחן, ועכשיו אבוד לנו, הוא הגישה והאחריות שלא לפסוק כלאחר יד כפי דעות קדומות אלא לגופו של נידון. (עכשיו יצאתי מחתונה, ואחד מן ה׳גדולים׳ היה שם, וכולם נדחפו מסביביו. אני יודע בברירות על כמה מקרים שה׳גדול׳ הזה פסק בדיני נפשות ללא שום בירורים ושמיעת הצד השני, ללא שום הלנת הדין או מחשבה יתירה. טרם גמר השואל את שאלתו ותשובתו בפיו. בטח שהולכים לשאול לו, הרי לכל שאלה יש לו תשובה, וגם לא לוקח זמן הרבה. הוא פוסק שאלות חמורות וטרם ראינו תשובה אחת להלכה ממנו. בקיצור הדבר הזה מדגיש לנו את ההפסד של ר׳ אהרן לייב בעולם) זה שהיה מוכן לסבול את כולם, הוא אבדה פרגמטית להציבור. זה שהוא עמד מאחורי דעותיו, עד שידעו שכן זה כן ולא זה לא, זה גם בעיא כהיום. כאשר יש סכסוך באיזה ישיבה, לעולם לא ייגמר, אין מישהו שיכול להכריע ושהכרעתו תעמוד. וכ"ז הוא פרי עבודתו להתרומם מנגיעות וקטנות, פרי עבודת המדות האישית, ופרי העמלות בתורה. דברים כאלו לא מאפיינים הרבה ראשי ישיבות, ודור יתום אנן.

כל הדברים הקטנטניים, כמו ברכה לפני התחלת הזמן, בחינות לילדי חדר, קבלת קהל, תמונה עבור הסוכה ותעמולת הבחירות, שירת ׳ימים׳, ברכת אשר חלק, עם כל אלה נסתדר מהר.

דלי דלות כתב:סיפור נוסף, אמיתי ומוסמך, מגדולו של הגאון בעל אילת השחר זצ"ל.
ילתי ת"ת חסידי בירושלים באו להיבחן אצלו על תלמודם, בפרק אלו מציאות. [למעשה אפשר כבר לסיים את הסיפור כאן. גדול בישראל, בן מאה, מפנה מסדר יומו לבחון זאטוטים, ועוד כאלו שאינם משתייכים לת"ת בראשותו או בנשיאותו...]
הוא ישב בלי גמרא, והוא שאל שאלה, ואף אחד מהילדים לא ידע לענות. התברר שהוא שאל בטעות שאלה ממשנה בפרק לא יחפור (נדמה לי מהמשנה בדף כג: ניפול הנמצא). המלמד העיר, בעדינות ובדרך ארץ, את תשומת לבו לכך, שהוא שואל שאלה מב"ב בעוד שהילדים שיננו את פרק אלו מציאות. הגראי"ל קם ממקומו וניגש לארון הספרים ובדק בגמרא ומצא שאכן כדברי המלמד המשנה נמצא בב"ב ולא בב"מ. תוך כדי חזרתו למקומו החל גוער בעצמו לעיני כולם, שוב ושוב. 'בושות!, בושות! אן אלטען עם-הארץ! בושות! קינדערלאך! זיצט און לערנט, אויב נישט וועט איהר אויף וואקסען אן אלטען עם-הארץ ווי מיר!'. היה זה שיעור שהילדים לא ישכחו כל חייהם.
הייתי מוסיף שהילדים 'זכו לגילוי אילת השחר!'

המעלה הגדולה בסיפורים שמביא מעלתו, הוא, שדוקא בסיפורים אלו אנחנו קרובים ושייכים לזה וכל אחד, היכן שהוא אוחז בעבודת ה' שלו, יכול לעבוד לזכות להגיע למצבים כאלו האיך שהתורה הק' הינה עיקר ויסוד משוש החיים של היהודי.
גם הסיפור של המבחן שנמשך והיה על חשבון העסקנים מלמדת אותנו מהו העיקר ומהו הטפל לעומת העיקר, ולכן צריכים מאוד לשרש ולחזור אחר סיפורים כאלו, יותר מהמופתים וכדו'.
תשואות חן חן להרב הנ"ל.

הא לחמא עניא כתב:גם הסיפור של המבחן שנמשך והיה על חשבון העסקנים מלמדת אותנו מהו העיקר ומהו הטפל לעומת העיקר, ולכן צריכים מאוד לשרש ולחזור אחר סיפורים כאלו, יותר מהמופתים וכדו'.
תשואות חן חן להרב הנ"ל.

כ"כ פשוט לך שלבחון תינוקות יותר חשוב מלהדריך את העסקנים?

איזה ספר מתולדותיו מומלץ לבחור בר מצוה?

גם זו לטובה כתב:

הא לחמא עניא כתב:גם הסיפור של המבחן שנמשך והיה על חשבון העסקנים מלמדת אותנו מהו העיקר ומהו הטפל לעומת העיקר, ולכן צריכים מאוד לשרש ולחזור אחר סיפורים כאלו, יותר מהמופתים וכדו'.
תשואות חן חן להרב הנ"ל.

כ"כ פשוט לך שלבחון תינוקות יותר חשוב מלהדריך את העסקנים?

אם היה כ"כ פשוט, בשביל מה צריכים את הלקח של הגראי"ל? בגלל שזה לא היה פשוט, צריכים ללמוד ממנו את זה.

גם זו לטובה כתב:

הא לחמא עניא כתב:גם הסיפור של המבחן שנמשך והיה על חשבון העסקנים מלמדת אותנו מהו העיקר ומהו הטפל לעומת העיקר, ולכן צריכים מאוד לשרש ולחזור אחר סיפורים כאלו, יותר מהמופתים וכדו'.
תשואות חן חן להרב הנ"ל.

כ"כ פשוט לך שלבחון תינוקות יותר חשוב מלהדריך את העסקנים?

ודאי שכן, זכור נא את דברי הגמ' מה עשה ר' חייא ועד כמה הוא התאמץ כדי שהתינוקות יוכלו ללמוד תורה, ומה שבחו אותו ע"כ.
תלמוד תורה כנגד כולם!!!

מכתב ר' ברוך בער זצ"ל אל ראש ישיבת מונטריי בשווייץ בו הוא כותב על הרב שטיינמן "עדיו לגדול בישראל"
החיים והשלו' מן השמים אל כבוד הרב הגאון המפורסם אוצר יראה טהורה כשת"ה ר' אלי' נ"י שליט"א בוצ'קו הר"מ בישיבת
מאנטרע
הע' ית"ש יברך את כתר"ה שי' בכל הברכות והצלחות ונזכה לראות בגאולתנו וביאת משיחנו בב"א.
אחרי הברכה והשלו' לכתר"ה שי', הנני בבקשה שטוחה מכתר"ה שי', הנה הבחור הרב הג' החריף ובקי ומעמיק עצום עדיו לגאון יקר היראה כש"ת מר משה נ"י הלוי סאלאווייציק, נכדו של מו"ר הגאון האמתי החסיד רשכבה"ג כש"ת מרן רבנו חיים זצוקלה"ה זיע"א, אשר הוא ב"ה לא מפני בריאות ח"ו מוכרח לנסוע אלא מפני טעם אחר, ובודאי יהיה אור להאיר בהישיבה הק' של כתר"ה, כי גדול הוא בעמקות וחריפות ובקיאות וביראת הש"י ומדות ישרות ונפלאות, אנא מכתר"ה שי' לשלוח לו דרישה מישיבתו הקדושה, והנה מה מאוד גדול כבוד הבחור החריף ובקי מעמיק עצום בחור עילוי מר משה נ"י הנ"ל נכדו של מורי ורבי זיע"א, אנא לשלוח עבורו דרישה, וישבע נחת ועונג מתורת הבחור הנ"ל ומיראתו.
עוד אבקשו בקשה שטוחה עבור הבחור הרב הג' החריף העמקן ובקי ויקר היראה עדיו לגדול בישראל כש"ת מר אהרן ליב נ"י שטיימאן מבריסק, שג"כ הוא בריא אלא שמוכרח הוא מטעם אחר, אנא מכ"ג שי' לשלוח לו דרישה מישיבת כתר"ה, וגם הוא יהי' לנחת בהישיבה, כן אני מבקש מכת"ה שי'.
והנני הדושת"ה המברכו בחג שמח המברכו ומבקשו
ברוך דוב לייבאוויטץ
ר"מ בהישיבה הק' בית יצחק
אור י"ד תשרי תרצ"ז

בערל כתב:מכתב ר' ברוך בער זצ"ל אל ראש ישיבת מונטריי בשווייץ בו הוא כותב על הרב שטיינמן "עדיו לגדול בישראל"

והרי זה מסוג הידיעות שמקומן יפה באתרי חדשות או בעיתונים תעמולתיים. הגרב"ב היה מפזר תארים כנפשו הטובה ובכלל זה גם התואר הנזכר.
לאחרונה הופיע בארה"ב קובץ מכתבי הגרב"ב. והנה כמה דוגמאות ששליתי מתוכו.

ע"כ שולחים אנו את הבחור הרב הג' עדי' לגדול בישראל כשת"ה מר שמואל פסח בוגמלסקי

ועוד מאמרים שמתי בפיו של תלמידנו הבחור הרב החריף ובקי ומעמיק מעותד להיות גדול בישראל כמר מאיר נ"י פאנטעל

אחרי דרישת שלו' הטוב, הנני להודיע לכבודו שי' ולשמחו, כי ב"ה בנו הלומד בישיבתנו הקדושה, החריף ובקי מעמיק בסברא ישרה ומופלא ביקרת יראה כש"ת מר מרדכי נרו יאיר, הוא ב"ה לומד בחשק נמרץ..., ויהיה לגדול בישראל.

ויש גם כזה

הנה הישיבה הקדושה בעיר קאסאווע... ויש בה מספר גדול של תלמידים מצוינים המעותדים להיות בעזהש"י גדולי ישראל.

הרב פו"ת אי אפשר להשיב לך באישי.

איש_ספר כתב:לאחרונה הופיע בארה"ב קובץ מכתבי הגרב"ב. והנה כמה דוגמאות ששליתי מתוכו.

ע"כ שולחים אנו את הבחור הרב הג' עדי' לגדול בישראל כשת"ה מר שמואל פסח בוגמלסקי

ומי יודע, אולי היה מר שמואל הפסח הנ"ל זוכה להיות גדול בישראל אילולא נפטר בפתאומיות בצעירותו, טרם לידת בנו שנקרא על שמו שמואל פסח (והנו היום רב חב"די בניו ג'רסי).

הרב פ"ת כבר התלונן על התקלה שמונעת אפשרות לכתוב לו בפרטי ולא הצלחתי בזמנו לפתור אותה.
. אני מבקש ממנו שייצור עמי שוב קשר במייל ואנסה שוב לראות מה קורה.

איש_ספר כתב:

אחרי דרישת שלו' הטוב, הנני להודיע לכבודו שי' ולשמחו, כי ב"ה בנו הלומד בישיבתנו הקדושה, החריף ובקי מעמיק בסברא ישרה ומופלא ביקרת יראה כש"ת מר מרדכי נרו יאיר, הוא ב"ה לומד בחשק נמרץ..., ויהיה לגדול בישראל.

מכתב להר"ר יהודה שוואב על בנו הגה"צ רבי מרדכי זצ"ל ממאנסי.

בערל כתב:מכתב ר' ברוך בער זצ"ל אל ראש ישיבת מונטריי בשווייץ בו הוא כותב על הרב שטיינמן "עדיו לגדול בישראל"
החיים והשלו' מן השמים אל כבוד הרב הגאון המפורסם אוצר יראה טהורה כשת"ה ר' אלי' נ"י שליט"א בוצ'קו הר"מ בישיבת
מאנטרע
הע' ית"ש יברך את כתר"ה שי' בכל הברכות והצלחות ונזכה לראות בגאולתנו וביאת משיחנו בב"א.
אחרי הברכה והשלו' לכתר"ה שי', הנני בבקשה שטוחה מכתר"ה שי', הנה הבחור הרב הג' החריף ובקי ומעמיק עצום עדיו לגאון יקר היראה כש"ת מר משה נ"י הלוי סאלאווייציק, נכדו של מו"ר הגאון האמתי החסיד רשכבה"ג כש"ת מרן רבנו חיים זצוקלה"ה זיע"א, אשר הוא ב"ה לא מפני בריאות ח"ו מוכרח לנסוע אלא מפני טעם אחר, ובודאי יהיה אור להאיר בהישיבה הק' של כתר"ה, כי גדול הוא בעמקות וחריפות ובקיאות וביראת הש"י ומדות ישרות ונפלאות, אנא מכתר"ה שי' לשלוח לו דרישה מישיבתו הקדושה, והנה מה מאוד גדול כבוד הבחור החריף ובקי מעמיק עצום בחור עילוי מר משה נ"י הנ"ל נכדו של מורי ורבי זיע"א, אנא לשלוח עבורו דרישה, וישבע נחת ועונג מתורת הבחור הנ"ל ומיראתו.
עוד אבקשו בקשה שטוחה עבור הבחור הרב הג' החריף העמקן ובקי ויקר היראה עדיו לגדול בישראל כש"ת מר אהרן ליב נ"י שטיימאן מבריסק, שג"כ הוא בריא אלא שמוכרח הוא מטעם אחר, אנא מכ"ג שי' לשלוח לו דרישה מישיבת כתר"ה, וגם הוא יהי' לנחת בהישיבה, כן אני מבקש מכת"ה שי'.
והנני הדושת"ה המברכו בחג שמח המברכו ומבקשו
ברוך דוב לייבאוויטץ
ר"מ בהישיבה הק' בית יצחק
אור י"ד תשרי תרצ"ז

מתברר שהיה לו באמתחתו גם מהגרי"ז ומר' יואליש

http://www.jdn.co.il/breakingnews/927125
והנה סיפור שאיני יכול להירגע ממנו.
"פעם ראתה הרבנית תמר ע"ה את מרן זצוק"ל שורף מסמכים. היא שאלה אותו לפשר המעשה והוא הסביר לה שאלה הם מכתבי המלצה שקיבל ממרן הרב מבריסק זצוק"ל ומכ"ק האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל. הרבנית לא הבינה מדוע הוא עושה זאת. אלה הם מכתבים יקרים ונדירים, מדוע לשרוף אותם?
"הגראי"ל הסביר לה: הלא הרי לא בחנו אותי. הרי קיבלתי את המסמכים הללו לא בגלל שהיה מגיע לי, אלא מפני שהם ריחמו עלי ורצו לסייע לי להיקלט במקומות שאגיע אליהם. אני חושש שלאחר ה-120 שנה שלי 'יעשו עניין' מהמסמכים הללו, יבואו וינופפו בזה כאילו הכותבים באמת חשבו עלי כך, ולא יהיה מי שיכחיש זאת. לכן אני שורף אותם, כדי למנוע מכשלה".
ככל שאני חושב על הסיפור הזה הוא מטלטל אותי ומרגש אותי עד דמעות.
אני לא מכיר מישהו שהיה שורף מכתב המלצה עליו, נכון או לא, של מרן הרב מבריסק זצוק"ל או של כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל. משום סיבה ובטח לא מהסיבות של מרן הגראי"ל זצוק"ל. אני מתפעל גם על המחשבה התמימה כאילו רשמו עליו כי ריחמו עליו. לא מאמין שקיים מישהו שקיבל ממרן הרב מבריסק מכתב המלצה שמקורו ברחמים, וגם אם תמצאו אחד כזה, לא תמצאו מישהו שיחביא את המכתבים הללו ובוודאי לא שישרוף אותם.

איש_ספר כתב:והרי זה מסוג הידיעות שמקומן יפה באתרי חדשות או בעיתונים תעמולתיים. הגרב"ב היה מפזר תארים כנפשו הטובה ובכלל זה גם התואר הנזכר.
לאחרונה הופיע בארה"ב קובץ מכתבי הגרב"ב. והנה כמה דוגמאות ששליתי מתוכו.

מזכיר את אלו שכבר השתמשו במעין זה בהסכמת הגרי"ז לאבי עזרי

פרי_העץ כתב:

איש_ספר כתב:והרי זה מסוג הידיעות שמקומן יפה באתרי חדשות או בעיתונים תעמולתיים. הגרב"ב היה מפזר תארים כנפשו הטובה ובכלל זה גם התואר הנזכר.
לאחרונה הופיע בארה"ב קובץ מכתבי הגרב"ב. והנה כמה דוגמאות ששליתי מתוכו.

מזכיר את אלו שכבר השתמשו במעין זה בהסכמת הגרי"ז לאבי עזרי

תעשה כמעשה אי"ס ותביא לנו עוד הסכמות של הגרי"ז.

גם זו לטובה כתב:

פרי_העץ כתב:

איש_ספר כתב:והרי זה מסוג הידיעות שמקומן יפה באתרי חדשות או בעיתונים תעמולתיים. הגרב"ב היה מפזר תארים כנפשו הטובה ובכלל זה גם התואר הנזכר.
לאחרונה הופיע בארה"ב קובץ מכתבי הגרב"ב. והנה כמה דוגמאות ששליתי מתוכו.

מזכיר את אלו שכבר השתמשו במעין זה בהסכמת הגרי"ז לאבי עזרי

תעשה כמעשה אי"ס ותביא לנו עוד הסכמות של הגרי"ז.

הגרמ"מ שולזינגר קיבץ את הסכמות הרב מבריסק בספרו פניני רבינו הגרי"ז ושם כתב בהסכמתו לספר זכרון מנחם
לר' מענדל מביאלה כעין שכתב להגרא"מ שך, אמנם הלשונות יוצאי דופן ולאחרים הצעירים ממנו לא מצאנו כמדומה לשונות כאלו.
מקוצר הזמן לא חיפשתי לשונו להעתיקו אלא כתבתי מתוך הזכרון.

איש_ספר כתב:

בערל כתב:מכתב ר' ברוך בער זצ"ל אל ראש ישיבת מונטריי בשווייץ בו הוא כותב על הרב שטיינמן "עדיו לגדול בישראל"

והרי זה מסוג הידיעות שמקומן יפה באתרי חדשות או בעיתונים תעמולתיים.

א"כ שמתי את זה במקום הנכון

איש_ספר כתב:הגרב"ב היה מפזר תארים כנפשו הטובה ובכלל זה גם התואר הנזכר.

לא הבנתי.
הגרב"ב לא אמר אמת לאמיתה???
משום שהוא כתב על הרבה בחורים שהם חריפים ובקיאים זו ראיה שהוא לא דייק???
לא יתכן ש"הישיבה הקדושה בעיר קאסאווע... ויש בה מספר גדול של תלמידים מצוינים המעותדים להיות בעזהש"י גדולי ישראל."?????
מה זה מפזר תארים כנפשו הטובה???

הגרב"ב היה יר"ש ברמה שאין לתאר ולשער ולא היה מוציא דבר שאינו אמת לאמיתה מתחת קולמסו!!!