פורום אוצר החכמה

בן ירושלים כתב:בקצרה.
רוח החינוך בליטא ובעיקר סלבודקא - חברון שבחברון היתה , למיעוט ידיעתי, סובלנית כלפי הרוח הלאומית. ר"ד חדש גדל שם. בארץ היתה השפעה גדולה יותר לרוח החזו"א ואח"כ הרב מבריסק שהיתה שונה כמובן.

ההורים של ר' משה שמידע גרו ליד היישוב. אביו היה מתפלל קבוע בישיבה. הגרד"צ מאד לא אהב את הרעיון שהאופרוף שם. זה גם התבטא בדברים מסוימים, ואכ"מ.
ר' יידל אכן לא התבטא בדר"כ בפוליטיקה אבל רחוק היה מלהיות משהו שקשור לאגודאי. בזמנו התהלכה אימרה בשמו שהצופה (שחילקו אותו בישיבה בפנימיה לצד המודיע ושערים) אסור להכניס לבית הכסא כי לפעמים יש בו ד"ת, מעריב שזה אותיות בעברית -יש להסתפק, והמודיע אסור , כי זה בזיון לביה"כ...

לייטנר כתב:

פייביש אופטובסקי כתב:
לכבוד הרב לייטנער.
תודה רבה על תשובתך.
אך אני התכוונתי ט' מרחשון. המקור שמצאתי לתאריך זה הוא ספר זיכרון לקהילת גרודנא טור 330.
אולם בידי מידע די מבוסס על כך שבי"ד חשון ת"ש נפגש האדמור ר' מאיר מאמשינוב זצ"ל עם ר"ש שקופ זצ"ל.
ואני שואל, האם בס' 'תורה יבקשו מפיהו' יש מסמכים המבססים תאריך זה?

אינני זוכר. כמדומני שר' יידל היה במנחה בביתו כשנפטר, אך ייתכן שעזב מספר ימים קודם לכן.
מה שברור שבכ' במרחשוון טרם ידעו בארץ על מותו.

בני ברקי כתב:
הגר"י קולדצקי זצ"ל היה אומר קדיש אחרי רבו כל שנה בט' מרחשון

פייביש אופטובסקי כתב:
אין איסור לומר קדיש על נפטר גם לא ביום היא"צ - האם הרב קולדצקי חקר את היות יום היא"צ בט' מרחשון?

בני ברקי כתב:
הגר"י קולדצקי לא היה צריך לחקור את יום הפטירה, הוא היה שם (לטענתו)...

גביר כתב:ככל הזכור לי [ויתכן כמובן שאיני זוכר נכון, סוף כל סוף עברו כשלושים שנה מאז שהכרתי אישים אלה] ר' יידל ז"ל מעולם לא טען שנכח בפטירתו של רבו, אאל"ט ר' שמואל גרוסברד ז"ל הוא שסיפר שהיה שם ואמר שמבחינתו "היתה זו המכה הראשונה של השואה".

מיכאל1 כתב:
כמדומני שר' יידל עלה לארץ לפני פטירת ר' שמעון.

בזמנו ראיתי מכתב של ר' חיים עוזר עם המלצות לחמישה תלמידים מגרודנא שיקבלו סטריפיקאט, ואחד מהם היה ר' יידל, הוא היה שומר את המכתב במגירת שולחנו בחדרו, וטיפשות היתה בי שלא עשיתי העתק ממנו.
האם מישהו מכיר את המכתב ואת התאריך שמופיע עליו?

מיכאל1 כתב:
דיברתי עם חתן של ר' יידל הרב פנחס קצבורג, והוא אמר לי נחרצות שר' יידל היה בפטירה של ר' שמעון בוילנה אחרי שהישיבה נדדה ממקומה, ורוב הבחורים התפזרו ועזבו את ר' שמעון. והתאריך היה מעל לכל ספק ט' חשוון ולא שום זמן אחר.

לייטנר כתב:
ר"ל, בגרודנה.

מיכאל1 כתב:
לא. חתנו אמר לי שר' שמעון נפטר בוילנא אחרי שהישיבה גלתה ממקומה!

אליסף כתב:חתנו טועה

לייטנר כתב:
אולי אמר לך שהישיבה גלתה לוילנה, אך הוא נשאר ונפטר בגרודנה?
עכ"פ, למדנו שאין לסמוך על עדות איש מפי איש...

יושב סתר כתב:באוזניי שמעתי מפי הגר"י קולודצקי שהיה נוכח בפטירתו, בשעת מנחה, היה רגע בחוץ ולפתע יצא הגר"י קופלמן בזעקות שבר "הרבי איננו". נכנס וראהו שוכב ללא רוח חיים.
כמדו' שזה מובא גם בתורה יבקשו מפיהו, יחד עם עובדות רבות מהגרי"ק תחת השם "א' התלמידים" או משהו דומה, וכל העובדות שסיפר הושמט שמו ע"פ בקשתו.
הגר"י קולודצקי גם שמר על מיטת הגרש"ש כל הלילה ואמר תהילים עד ההלויה למחרת. ג"ז שמעתי מפיו.

מיכאל1 כתב:
ייש"כ על העמדת הדברים על דיוקם.
יתכן ואני טעיתי בהבנת הדברים והישיבה עברה לוילנה כמתואר בכתבה ור' יידל עם מספר תלמידים מצומצם נשארו בגרודנה והיו בפטירת רבם.
ויהיה הקולר תלוי בי.

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:בקצרה.
רוח החינוך בליטא ובעיקר סלבודקא - חברון שבחברון היתה , למיעוט ידיעתי, סובלנית כלפי הרוח הלאומית. ר"ד חדש גדל שם. בארץ היתה השפעה גדולה יותר לרוח החזו"א ואח"כ הרב מבריסק שהיתה שונה כמובן.

ההורים של ר' משה שמידע גרו ליד היישוב. אביו היה מתפלל קבוע בישיבה. הגרד"צ מאד לא אהב את הרעיון שהאופרוף שם. זה גם התבטא בדברים מסוימים, ואכ"מ.
ר' יידל אכן לא התבטא בדר"כ בפוליטיקה אבל רחוק היה מלהיות משהו שקשור לאגודאי. בזמנו התהלכה אימרה בשמו שהצופה (שחילקו אותו בישיבה בפנימיה לצד המודיע ושערים) אסור להכניס לבית הכסא כי לפעמים יש בו ד"ת, מעריב שזה אותיות בעברית -יש להסתפק, והמודיע אסור , כי זה בזיון לביה"כ...

אם אתה צודק, אז צ"ל שברבות השנים זה השתנה.
כלומר: עולם הישיבות והיהדות החרדית הפכו להיות מזוהים בצורה מוחלטת עם ג' (אגו"י, יהדות התורה, מה שלא יהיה), וכבר לא היה ניתן למצוא כל קשר בין ר' יידל לבין מה שנקרא בתקופתי- המפד"ל, זה פשוט לא התחבר... זאת בנוסף למשפחה החרדית המובהקת העניפה שהוא הקים.
אינני יודע מה הוא עשה לפני חמישים שנה או אפי' ארבעים שנה, אבל לא נראה לי שיש איזה שהוא שמץ של ספק בכך שבתקופה המאוחרת יותר הוא הצביע ג', לא נראה שמישהו מבני תקופתי יחשוב אחרת, הוא היה בשר מבשרו של העולם הליטאי ישיבתי וכל מהותו וסגנונו היו שם באופן מובהק, וגם מבחינה חינוכית כידוע היה אכפת לו מאד (בלשון המעטה...) שהתלמידים ימשיכו אך ורק לישיבות החרדיות. כאמור, בתקופה המאוחרת יותר עכ"פ, לא היה ניתן למצוא כל קשר בינו ובין מה שהתקרא "מפד"ל". בכלל הרבה דברים השתנו במישור הפוליטי בין פעם להיום, בעבר היו יכולים להיות יהודים שהסגנון האישי שלהם היה די חרדי, עכ"פ חרדי בעה"ב, והם הצביעו ל"חרות".

מיכאל1 כתב:דרך אגב, בשנותיי ההפטרה של עוד היום בנוב יעמוד נאמרה רק שיום העצמאות חל בימים ב' וה'.
אינני יודע האם בתי הכנסת הדלי"ם מוציאים ס"ת ומפטירים גם כשיום אידם חל בימים אחרים...

מיכאל1 כתב:אני ממש לא בטוח במה שאתה אומר

לי פעם בשיחה הוא אמר נחרצות שבחור שמגיע להתקבל לישוב, ובטופס הקבלה יש שורה "לאן תלך אם לא תתקבל לישוב?" והוא כותב שהוא יילך לישיבה קטנה הוא לא מקבל אותו לישיבה
[אם כי אני יודע על סיפור אחד לפחות שזה לא היה כך...]
ר' יידל דאג להצר את רגליהם של אותם אלו שהלכו לישיבות הסדר וכדו', והצהיר כל הזמן שכאן זה "הדרך לישיבה"

הוא אמר לי פעם שהוא ראה בחזון איש ובבית ישראל את רבותיו כאן בארץ ישראל, ומאז שהבית ישראל נפטר אין לו רבי.

בן ירושלים כתב:

מיכאל1 כתב:אני ממש לא בטוח במה שאתה אומר

לי פעם בשיחה הוא אמר נחרצות שבחור שמגיע להתקבל לישוב, ובטופס הקבלה יש שורה "לאן תלך אם לא תתקבל לישוב?" והוא כותב שהוא יילך לישיבה קטנה הוא לא מקבל אותו לישיבה
[אם כי אני יודע על סיפור אחד לפחות שזה לא היה כך...]
ר' יידל דאג להצר את רגליהם של אותם אלו שהלכו לישיבות הסדר וכדו', והצהיר כל הזמן שכאן זה "הדרך לישיבה"

הוא אמר לי פעם שהוא ראה בחזון איש ובבית ישראל את רבותיו כאן בארץ ישראל, ומאז שהבית ישראל נפטר אין לו רבי.

ממש אין סתירה. ברור שדבר על הישיבות שזו הדרך ולא הסדר ודומיהם. ברור שהתורה והלמדנות היה בפיסגה מבחינתו אבל כל זה בלי "השקפה" ובלי פרומקייט. לסיים את הישוב וללכת לישיבה זה היה אידיאלי. אצל ר' שמואל גרוסברד או ר' מנחם פישל (שהיו רמי"ם בזמני) זה ממש היה אחרת- פרנסה נטו ולא אידיאולוגיה.
אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי , כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:אם אתה צודק, אז צ"ל שברבות השנים זה השתנה.
כלומר: עולם הישיבות והיהדות החרדית הפכו להיות מזוהים בצורה מוחלטת עם ג' (אגו"י, יהדות התורה, מה שלא יהיה), וכבר לא היה ניתן למצוא כל קשר בין ר' יידל לבין מה שנקרא בתקופתי- המפד"ל, זה פשוט לא התחבר... זאת בנוסף למשפחה החרדית המובהקת העניפה שהוא הקים.
אינני יודע מה הוא עשה לפני חמישים שנה או אפי' ארבעים שנה, אבל לא נראה לי שיש איזה שהוא שמץ של ספק בכך שבתקופה המאוחרת יותר הוא הצביע ג', לא נראה שמישהו מבני תקופתי יחשוב אחרת, הוא היה בשר מבשרו של העולם הליטאי ישיבתי וכל מהותו וסגנונו היו שם באופן מובהק, וגם מבחינה חינוכית כידוע היה אכפת לו מאד (בלשון המעטה...) שהתלמידים ימשיכו אך ורק לישיבות החרדיות. כאמור, בתקופה המאוחרת יותר עכ"פ, לא היה ניתן למצוא כל קשר בינו ובין מה שהתקרא "מפד"ל". בכלל הרבה דברים השתנו במישור הפוליטי בין פעם להיום, בעבר היו יכולים להיות יהודים שהסגנון האישי שלהם היה די חרדי, עכ"פ חרדי בעה"ב, והם הצביעו ל"חרות".

א) אני חושב שאתה קצת מערבב דברים. בליטא הערכה לתורה היתה עצומה, ללמדנות, לגדלות. גם אצל ר' יידל ודאי שזה היה בשפע. אצלו ישיבות המזרחי וההסדר לא שידרו את זה, לא חינכו לזה. למשל כל עולם המחשבה היה זר לו. לכן ודאי שהתנגד ממש שתלמידים ילכו להסדר, מרכז וכו'.
ב) מצד שני , אני לא יודע למי הצביע, אבל רוח "ההשקפה" שעליה חינכו בישיבות כמסורת החזו"א, הגרי"ז, הרב שך, ר' אהרן קוטלר וכדומה, לא היתה כוס התה שלו. כל בוגר יכול לספר לך למשל, שנתקל בזלזול מצידו בכאלה שרצו לעזוב הישיבה באמצע כדי ללמוד בישיבה ללא לימודי חול. הוא תיעב את הפרומקייט, . למשל בתקופת הרה"ר גורן, הוא מאד לא הצטרף לאוירה הכללית הישיבתית שרעשה וגעשה.

ג) אגב נזכרתי שבשנה הראשונה (ואולי גם השניה) שלי ב"ישוב" כל הישיבה נסעה ברכבת לירושלים בכ"ח באייר, ומהתחנה בעמק רפאים רקדו דרך שער ציון עד הכותל

מיכאל1 כתב:אצל הרב כתריאל זה היה יותר פשוט, פעם אחת הוא היה תכליתי "זה עובד במבחן התוצאה וזהו!", וששאלתיו על המכתב של הסטייפלער התשובה הייתה "מי אמר שהסטייפלער אף פעם לא טעה?"

בן ירושלים כתב:אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

בן ירושלים כתב:אנחנו מדברים על תקופות שונות. כשאני סיימתי תלמוד תורה קול תורה היתה ישיבה לכל דבר, ולא רק אצל ייקים חובבי השכלה. בשנים הרבה יותר קדומות יש יסוד להניח שאכן כדבריך.

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:אנחנו מדברים על תקופות שונות. כשאני סיימתי תלמוד תורה קול תורה היתה ישיבה לכל דבר, ולא רק אצל ייקים חובבי השכלה. בשנים הרבה יותר קדומות יש יסוד להניח שאכן כדבריך.

ישיבה לכל דבר כמובן, אבל היא לא היתה נחשבת קצת יותר "פתוחה"? אם הורים היו רוצים שבנם ישלים בגרויות בבין הזמנים או אפי' בין הסדרים, הישיבה היתה מתנגדת?

משוש דורים כתב:פרסמתי באשכול אחר שעסק בגאון המנוח, ואעתיק שוב:
שמעתי מאחד מנכדי ר' יהודה קולדצקי ראש ישיבת היישוב החדש, מעשה נפלא על הגרי"ז גוסטמן (ואפשר להעתיקו גם בהאשכול על ר"י קולדצקי).
כידוע, ר"י קולדצקי (להלן רי"ק) למד בגרודנא אצל הגרש"ש, והגרי"ז גוסטמאן היה בעת ההיא מזקני התלמידים (עלטעררס), והארי שבחבורה.
רי"ק היה מכונה בישיבה יידל סקידלר (ע"ש מוצאו), וכבחור צעיר היה מתאמץ לדבר בלימוד עם הגרי"ז גוסטמן.
רי"ק עלה לארץ, והגרי"ז עבר את אימי השואה ואחריה היגר לארה"ב. כל אותם השנים לא היה ביניהם שום תקשורת.
בשנת תשל"א עלה הגרי"ז לארץ, ורי"ק שהחשיב עצמו כתלמיד חבר שלו, שמע שארי עלה מבבל ובא עם אשתו לבקרו, (הגרי"ז התאכסן אז במלון המלכים ברחביה).
וכך תיאר רי"ק: דפקתי על הדלת, והגרי"ז השיב יבוא, נכנסתי הושטתי יד לשלום, הוא שאלני מי אתה? השבתי, אני יידל סקידלר למדתי בגרודנא בין השנים אלו ואלו, הוא השיב, איני מכירך, אמרתי לו, ישבתי במקום פלוני בישיבה, ולמדתי חברותא עם פלוני ופלוני, והוא בשלו, איני מכירך.
יצאתי מן החדר בפחי נפש, וכשהתחלתי לרדת במדרגות נזכרתי במו"מ של הלכה שהיה לי עמו בגרודנא, שבתי על עקבותי נכנסתי שוב לחדר, ופתחתי בשאלה ששאלתיו באותם הימים בגרודנא, תיכף ומיד ננער הגרי"ז הושיט לי ידו ואמר בהתעוררות, שלום עליכם יידל סקידלר.

התלאות והזוועות שעברו על הגרי"ז גוסטמאן, השכיחו ממנו את חבריו ומיודעיו, אך לא את התורה שלמד עמם, כשהזכירו לו את דברי התורה מאותם הימים נזכר על ידם גם בהם.
ללמדנו מהי דבקות בתורה.

פרנקל תאומים כתב:

בן ירושלים כתב:באחת השנים ביום העצמאות או יום ירושלים (איני זוכר בדיוק) במנחה לאחר חזרת הש"ץ,ר' שמואל גרוסברד שהיה ר"מ בישיבה נפל אפיים לאמירת תחנון. היו בחורים שצקצקו בלשונם לסמן לו שלא אומרים תחנון. כשתפס מה רוצים מהחיים שלו הפסיק, אבל מיד אחרי התפילה שוב נפל על פניו. בכלל הרמי"ם היו מאד ישיבישערס אבל אצל ר' דוד חדש זה היה משולב עם רוח לאומית. גם ר' יידל היה בזה "ליטאי" של פעם שהיתה להם רוח לאומית.
באחת הבחירות היתה רשימה עצמאית של ר' אברהם בויאר (האבא של ר' יודל בויאר) שלפני כן היה מנהיג המפד"ל בת"א ופרש או הופרש. היה איש מוקיר תורה ואיש חסד אבל "מזרחי" של הדור ההוא. ר' יידל דבר לאחר התפילה עם ר' מאנעס שהיה חשוב הבעה"ב בישיבה, והסביר לו למה צריכים להצביע לבויאר (לא לאגודה , כמובן). היתה אז תחושה שבכוונה דבר בקול להעביר מסר לבחורים.

בשבת האופרוף של ר' משה שמידע עם בת הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל שהיא נינת ר' יעקב משה חרלפ, ר' יידל האריך מאד בשבח היחוס ודבר על ר' יעקב משה והראי"ה רבו. אבל ביני לביני אינני יודע מה אמיתי ומה הצגה אצל ר' יידל. מה עוד שהיתה לו סיבה ל"הכנס" בגרד"צ שמאד לא נהנה מאופרוף לבתו ביישוב..

באופן אישי כשהתארסתי ובאתי לבשרו, דברנו על משפחולוגיה ורוח הדברים היתה מאד אוהדת את הראי"ה וחוגו.

ביום ירושלים לא אמרו תחנון? עוד חידוש. בתקופתי, יום ירושלים בוודאי היה יום רגיל לחלוטין וכמובן אמרו בו תחנון.

מעניין, דווקא ר' דוד חדש זצ"ל התאפיין באיזה רוח לאומית? מהיכן באה לו? (לאחיו ר' מאיר זצ"ל גם היה משהו מזה?)
.

מן הדרום כתב:מהו הספר שדות שכוסו ערפל, והיכן נמצא [ברשת?]

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

יושב סתר כתב:

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

ידידיה כתב:

יושב סתר כתב:

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

כדכד כתב:לפי מספר הכותבים באשכול זה יתכן שגם מספר חברי הפורום בוגרי הישוב הוא די משמעותי.....

יושב סתר כתב:

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

יושב סתר כתב:

ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

ידידיה כתב:

יושב סתר כתב:

ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

כיון שמר כ"כ בטוח חוזרני בי.
אם כי (כנראה בטעות) מונח בראשי ששלושת אחיו הגדולים מנעו זאת.
הוא סיים שם 5 שנים?

הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

בן ירושלים כתב:

יושב סתר כתב:יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

הערה קטנה: הרב יוסי פטרוף הוא בעל כשרון מיוחד שיושב ולומד בהתמדה רבה שנים על גבי שנים. הוא ודאי לא נופל ברמתו כת"ח מכמה וכמה גאונים אחרים. מידת דרך ארץ לכנותו לפחות בתואר המינימלי של ר'.

הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

בן אליהו כתב:ר' דב יפה זצ"ל בוגר מדרשיית נועם

מיכאל1 כתב:

הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

אכן מדובר בתקופה מוקדמת יותר.
אך ר' יידל אמר לי שגם אז היו שיעורי חול, ועוד אמר לי שעקב שריפה שהייתה שם כל הארכיון מאותה תקופה אינו [ולכן אין אפשרות לראות כרטיס תלמיד או תמונת מחזור של הגרד"ל]