צופה_ומביט כתב:יהושפט כתב:אני לא יודע אם הפענוח נכון, ומהי משמעות הדברים,
מחילה מהרב שמואל ריסקין, אבל לא זה מה שכתוב שם.
לא אתייחס כרגע כ"כ להצעות בנוגע למשמעות הכתוב, אבל קודם כל בעיקר מה כתוב [עם קצת הוכחות והבהרות בפנים].
פענוח בס"ד:(ב)גימ' = "אספרה" = "שמו"-אל [א"ה: מקף מחבר בין שתי מלים אלה, לומר שרמוז בשתי מילים אלה בפסוק (אספרה אל) השם שמואל ('אספרה'=שמו + 'אל'). ואז בא פסיק להפריד להדיא בין מילים אלה להבאות. וגם אם אי"ז פסיק אלא סוף הקו שתחת "חק" - עדיין יש שם רווח בולט. ובכל מקרה - לאור הגימ' שעשה הוא להדיא מפסק/קורא את הפסוק אחרת, שכאן בא פסיק]
חק י' אמר [א]לי: בני אתה.. [ציון להמשך: אני היום ילִדתיך]
כלומר משחַני [א"ה: כתוב להדיא פתח תחת הח', ולא צירי. ולהדיא י' (קטנה, ו"נכנסת" בתוך הנ', בדיוק כמו שכתב "בני") אחרי הנ' ולא ו' (ארוכה כדרכו תמיד). והכוונה מהו "בני אתה" שאומר מי שאומר על עצמו בגוף ראשון (ה' אמר אלי): כלומר מְשָׁחַנִי (משח אותי)].
||ונהפך לבו ללב אחר (----) כא[י]לו היום יְלַדו [א"ה: זהו ביאור להמשך הפסוק: אני היום ילדתיך. כשנמשח נהפך לבו ללב אחר והוי כאילו היום ילדו זה המושחו.
והמכוון בפשטות למשיחת שאול על ידי שמואל, כמבואר כ"ז בשמואל א פרק י].
(ב)כתי' = [כתיב (בפסוק הבא מיד אח"ז). א"ה: כעת עובר לרמוז מהכתוב ולא מגימ']
ש'אל מ'מני ו'אתנה. [שוב רומז כאן את השם "שמואל". בראשי התיבות (שמו) + אל (שנותר במילה "שאל"), והוי א"כ הרכבת השם הזה בדיוק כמו בגימטריה לעיל: שמו-אל. אמנם לכאורה נרמז כאן גם מיהו הנמשח המדובר בפסוק הקודם: שאול, כדכתיב "שאל" (אולי עוד סיבה מדוע הדגיש מילה זו), וגם: את המילה "ממני" אומר הקב"ה על עצמו, ויתר המילים – המדברות על הנמשח – הן: שאל ואתנה, שאל+ו = שאול].
מציאה אמיתית בנוגע ליחסיו של ח"ש עם הרבי מחב"ד יש כאן במילים שכתב עליו:גאון ויהודי, מקבל תוכחה ומוקיר מוכיחו [לפיכך] לחזק לימוד תנ
["]ך ע"י תוכחה
קודם כל,
כדאי אולי לעדכן בהנ"ל את הרב שמואל ריסקין ואת משה נחמני שפרסם את דבריו. אם יש כאן מישהו שמכיר אותם ויכול לעשות זאת - יבורך.
שנית,
פנו אליי באישי לברר עוד קצת בנוגע להזכרת חב"ד והרבי כאן, כי סוכ"ס הוא כתב שם על תש"ע [770] ובסוף אותה שורה התייחס בפירוש לשם הרחוב וגם ממנו עשה גימטריא.
ובכן אעתיק כאן מה שעניתי בס"ד [כמובן שלא בעיון כה"צ]:
מה ההקשר שכתב כל זה בנוגע לחב"ד? שאלה טובה, צריך קודם כל לראות את כל העמוד [חבל שלא הובא קישור], לראות במה הוא עוסק מעל ומתחת.
ממה שרואים בצילום שהובא גם מעל ומתחת הוא לא עוסק בחב"ד, אלא בחורבן הבית, החודשים, המזלות, והמספרים [בקטע שצולם הוא עוסק במספרים 6-9, ועל המספר תשע כתב שהוא בגימ' המידות דז"א (וממילא לא מבואר מזה כלל שהכוונה שם לכותרת על מס' הבנין 770)].
אם יהיה קישור נוכל לראות את כל העמוד.
אגב, מתחת לשמו של הרבי הוא כתב לא רק אור לי' שבט אלא גם את השנה - תש"י. מיד אח"כ [אחרי סימן הפסק] הוא כותב שנה (תרסו? תרפו?) ו"ריגה". כעין שכתב באותה שורה לפני זה על תאריכי ייסוד ישיבת ת"ת ברוסטוב וכיו"ב.
נכון שקצת נראה שתש"ע קשור לבנין ב770 כי כותב שם בהמשך איסטרן פארקוויי = תורה קבל. אבל כשרואים שבשורות הקודמות ממש - עד לשורה זו, הוא עוסק במספרים שבע ושמונה - אני לא מתפלא שמיד אח"כ כתב על "תש"ע".
צריך יותר מזה בשביל להוכיח מזה משהו.
ובכלל להכיר איך הראש של הגאון הזה עובד, וההברקות וניצוצות שמבזיקים ועפים לו במוח כמו אלקטרונים, ומה מקשר אצלו עניין לעניין. לשלוף קטע בודד - ולהביא ממנו משהו - זה לא רציני. עד שיובן הקשר ללפניו ואחריו לכה"פ.
לאור הנ"ל למשל הצעה בעלמא:
אולי הוא הכיר את התיאוריה של חב"ד על משיחיות וכו', וחישבן "לשיטתם", היות וכמה מספרים שעסק בהם לפני ואחרי התאימו עם כמה נקודות משם. על הדרך שעסק בזה כתב כמה תאריכים הקשורים לת"ת.
למה? כי ככה הראש שלו עבד. מה אני יודע. לגבי מוח כזה אי אפשר אפילו לשער ולנחש.
כפי שכתבתי באשכול, אותי יותר עניינה ה"אבחנה" שלו את הרבי מחב"ד בזמנו. ולגבי ה"שיחות" שכתבו עליהן ב"בית רבי" שהרבי היה משוחח עמו בפריז - כאן אפשר להבין טיפה יותר על השיחות האלה.
ועוד לגבי הנ"ל:
יתירה מזו, בחב"ד עושים עסק גדול מכך שהרבי הוא הנשיא השביעי, ואילו ח"ש דוקא על הרבי הוא כותב שהוא ששי:
2[)] מנחם מנדל = ששי [מדובער האמצעי שבתחילת השורה. את אדמוה"ז הוא לא מזכיר כלל]
ששים ישר והפוך. = 6 בב"כ(?)
ובשורה לפני כן:
דובער האמצעי, חתנו רממ = דרומית מזרחית, + ששים [כבר כתבתי שיתכן שהסימן + משמעו אצל ח"ש "כלומר". בהמשך הדף יש גימטריאות על רוחות השמים, אולי קשור. ואולי מצא כאן איזה קשר בגימטריא, מי יודע, נלאיתי].
יתכן [לפי הפיסוקים שם וצורת הכתיבה] שבנקודה זו יש לרדת לשורה למטה ולקרוא זאת כך:
דובער האמצעי, חתנו רממ = דרומית מזרחית, + [כלומר] ששים ששים [דהיינו: ששים] ישר והפוך. [מה זה אומר איני יודע].
בהמשך השורה: שמואל (מהרש), שלום דובער (רשב), יוסף יצחק, חתנו מנחם מנדל ש[-]סון. [א"ה: כל השמות הללו בגימ' 1661, אולי קשור ל6 ול"ישר והפוך" שכתב אח"כ]
[אגב, מנחם מנדל = 262, ג"כ נקרא ישר והפוך עם 6 באמצע].
עוד רואים בצילום:
את המספרים הוא מתחיל כבר קודם, כשמדבר על החודשים הקשורים לביהמ"ק:
בחודש אשר בדה מלבו [ירבעם, בעליה לרגל לחג העגלים שלו] - שמיני [מרחשון] תחת שביעי [תשרי]. (והיפוכו בשלמה שסיים את בנין ביהמ"ק בחודש מרחשון והמתין עד תשרי שאחריו לחוג את חנוכת הבית ביחד עם העליה לרגל בסוכות).
עקרב [המזל של חודש מרחשון השמיני] = שבע [א"כ כך עושים מהחודש השמיני שביעי, ע"י שממשיכים ממזל עקרב]. מדות בלי אור = י'ה' [מתוך שם הויה. אולי רומז לצום העשירי, עשרה בטבת, תחילת החורבן, וצום החמישי, אב, סוף החורבן]. גרם לארץ סרטן [מקינות לת"ב: לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן, מזל חודש תמוז, צום הרביעי] = שיט = ג'ו'ר'י'ק [וביחד עם י'ה' שמקודם הן המילים "יהגו ריק" מהפרק בתהלים שעוסק בו גם בהמשך].
א"כ:
עסק כאן בשבע ושמונה, וכתב ששבע - עקרב - הן מידות בלי אור,
ומיד אומר שתשע הוא מדות דז"א, כלומר מידות עם אור, לכן אינו שבע אלא תשע [שהוא בעצמו] = 770. י"ק פעמים שבע.
[אולי קשור ל"גור אריה יהודה" שכתב מקודם "תפחד מחודש אב, יהודה". וכאן גור-יק, כנגד אותו פחד (גור) עומד יק פעמים שבע. שוב, אני לא יודע איך עובד הראש הזה. אני כן רואה שהוא מפרק מילים לגורמים ומחבר אותן שוב זו לזו בכל מיני גימטריות. כמו כאן פירק את יהגו ריק ל: יה - גוריק. וכן בהמשך השורות של אספרה אל = שמואל, ובהמשך הוא עושה גימטריות של "סטן" מתוך סרטן: סטן = דויד המלך, ב"פ סטן = רחל, ג"פ סטן = שונא, ד"פ סטן = למות = צפון+דרום, ומתחיל לדרוש את הקשר הזה! אתה מבין את הראש הזה?!].
ואז עובר לאדמורי חב"ד, החל מדובער האמצעי, ומגיע לרמ"מ = ששי, ועוסק שם בכל הקטע הזה הרבה במספר 6/60.
מי שיודע לפענח את כל זה - ואת כל הקשרים האלה - יתכבד לפענח גם את תוכן הגימטריא על איסטרן פארקוויי ומה זה אומר.
ויתכן כך:
הוא עוסק כבר מתחילת הצילום בפסוקי פרק ב' בתהלים. וכתב שם [כחלק מהחשבון הנ"ל] על עקרב שהוא שבע, מדות בלי אור, שעל ידו הופכים שמונה לשבע [מרחשון תחת תשרי], ואז עבר למספר הבא שהוא התיקון: תש"ע - מידות דז"א. ומכיון שעסק בזה החליט באותו הרגע [כי כך הראש שלו עובד, מי יכול לעמוד על דעתו] לקשר את המרכז העולמי של חב"ד לעניין זה, שהוא כידוע 770. ואז השלים את הרעיון וכתב ששם הרחוב [לפי הצורה שבחר לאיית אותו] עולה "תורה קבל", שאולי משלים את הרעיון ש770 הוא מדות דז"א [זה שיסבירו מקובלים].
ומכיון שכבר עסק בכך - עבר להראות שהרבי הנוכחי שגר שם [ב770] הוא קשור למספר 6. הוא הששי מדובער האמצעי, וחשבון נוסף שם עולה ששים ששים ישר והפוך. ודאתא להכי צירף לזה חשבונות על שנות ייסוד ישיבות ת"ת בכ"מ. ואז השלים מה שיש לו לומר על הרבי הנוכחי שהוא גאון ויהודי, מקבל תוכחה ומוקיר מוכיחו ולפיכך לחזק לימוד תנ"ך [בשיחות עמו] ע"י תוכחה [דיקא, שפועלת עליו], שלא כמו במקומות אחרים שכתב שם [הראשון צ"ב (אולי "קבוצים"?) והשני דרום אפריקה - ומנתח אותה: למדנית-ליטאית-ציונית(?)],
ואז חוזר להיכן שאחז, לפסוקי תהלים פ"ב לפסוק אספרה אל חק וכו'. ושם כבר אין שום קשר כלשהו לחב"ד ולרבי, אלא הוא חוזר לפרש את הפסוקים, ובאופן מפתיע רומז שלא מדובר כאן על דוד אלא על משיחת שאול.
ואז ממשיך למזלות שהזכיר קודם, וכמו שפירק את המילים של הפסוק, מפרק כעת את המילה סרטן ודורש את סטן כנ"ל, וממשיך הלאה בחשבונותיו לפי דרכו.
כך נראה לכאורה מהלך הדברים בצילום שלפנינו + מה שעד כה מתרשמים קצת מהאופי/מאפיינים המיוחדים של מוחו וחשיבתו של האיש הזה וכיצד הוא "רואה" טקסטים מאורעות ודברים.
אני מכיר ממנו טיפה ממש, כמעט כלום, אבל ממה שראיתי בהחלט יש לו כתיבות כאלה, אא"ט בעיקר בנושאי סוד.
ויש גם כתיבות אחרות, יותר חדירה לעומק, ביאורים ודקדוקים בפשט ויישובם, וקישורים גאוניים בין דברים, או סיכום וסידור "דינים העולים", וגם זה "אחר העיון" כפי דרכו הגאונית, ועוד ועוד.
לאיש היה מוח ייחודי מאד. בזה אין ספק. ולפי דרכו הוא לא רק קרא ככה דברים אלא גם פירש אותם והבין אותם וסידר אותם למקשה אחת, שהתאימה לו גם לשא"מ.
כאמור, בנוגע לפשר הצילום הנ"ל כדאי לראות את כל העמוד, ואשמח לקישור ממי שיודע היכן זה במחברות.