פורום אוצר החכמה

אמסטרדם כתב:בקשה מתלמידי הרב ז"ל [שיש להם טקסט של חו"ב בקאמפיוטער שלהם]. אני זקוק לחו"ב ב"ב ס' ב' בענין זכר לחורבן (ולמהדרין גם הקטע שם נ"ג ב' שמדבר בענין הנ"ל). בתודה מראש.

לעומקו של דבר כתב:שמועה שמעתי (מיודעים ומכירים) בשם הגרח"ש,
ואבקש לפרסמה ולהבין טעמה
וזה הדבר:

לא היו מחבבים המנהג לתת שני שמות
ולא מיבעיא המזווגים שמות שני אנשים לינוקא אחד שזה לא הסכימו, אלא אפילו אותם שזקניהם היו קרויים בשם בעל שני תיבות ויותר, היה רגיל על לשונם להורות לשואל לקרוא לילדו רק שם אחד בתיבה אחת - בשם שהיה מורגל בפי הבריות לקרוא לאותו זקן/ה

כך נאמר לי, בלי טעם

והצעתי שטעמם היה משום שאח"כ גורר בעיות בכתובות ול"ע בגיטין - אבל לא ידע המספר לומר לי שכן הוא

אמנם אעפ"כ שם (מרן) אברהם ישעיה היו מורים לקרות בשני השמות, אף שמרן זללה"ה עצמו היה נקרא רק בשמו השני

וכן נוהגים היום לקרוא (מרן) חיים שאול.

וצ"ע.

לאינם מכירים: כשתלמידי הגרח"ש מצטטים אותו הם מקדימים "אמרו ש_" (במקום "הרב אמר ש_") וכך נהגתי כאן בהודעה

מאירי כתב:הסיבה שהעדיפו שם אחד כי זה המקור, שני שמות זה המצאה ושם אהבו תמיד את המקור.

עושה חדשות כתב:ראיתי במכתבי התעוררות ח"ב שכתב הגר"ח (ציטוט בערך) שהתרחקנו מדרך החזו"א, שאצלו זי"ע העיקר היה הראיות, ואילו אצלינו העיקר זה הסברא.
מישהו יכול לצטט מדוייק?

הרב זללה"ה בב"מ ז' א' כתב:[ואין לומר דאי קיימא באגם שפיר משתבע שאינה ברשותו, הא ודאי ליתא דהא הנשבע שבועת הפקדון ואח"כ באו עדים שהפקדון ברשותו נעשה חשוד כדתנן בשבועות, והיינו בהך שבועה, ובקיימא באגם מיתוקמא בב"ק שם ולכך לא נפסל בכפירה לחוד, הרי דשבועת אינה ברשותו מתפרשת שאינו יודע ממנה כלל]

הרב זללה"ה בב"מ ל"ה א' כתב:בפשוטו דין לא ידענא היכא אותבינהו חשיב כנאבד בפשיעה, דגם ברשות השומר שייך אבידה, [עי' רש"י ד"ה דשומא]

בן אליהו כתב:באחד מספרי החו''ב ,דומני על מסכת עבודה זרה, ישנו קטע שבו מבאר המחבר זצ''ל את חשיבות לימוד הבקיאות. נעלם ממני כרגע מקומו המדוייק.
מישהו יכול לעזור? בתודה מראש.

ואם כי רבינו החזון איש זצ"ל לא שמיע ליה כ"כ לקרוא לבן מעיקרא בשתי שמות

אישי כתב:שמעתי היום ב' מעשים מרבינו זללה"ה המשלבים חכמה ויראת חטא כאחד.
א. יהודי ממיודעיו מנהל מוסדות, הסתובב עם שטר של עשרים דולר שקיבל מהגר"ח ז"ל לשמור אצלו לברכה. הדבר התמיה את אחד מנכדי הגר"ח ששאלו על כך. והוא נענה: ההוא נוטל הלוואות של דולרים, אם אומר לו להזהר שתמיד יהיו ברשותו דולרים כדי שלא תהיה בעיה של ריבית אינני בטוח שזה יחזיק. נתתי לו דולרים לברכה, ועכשיו בטוח שזה יישאר אצלו...
ב. היה יהודי שומר תו"מ שנכלא לכמה שנים, והגר"ח דאג להשיג לו חנינה מהנשיא. טרם החנינה בירר הגר"ח אצל ב"ב של היהודי מתי יהיו מותרים לו, ועיכב את החנינה בשבוע עבור זה. לאחמ"כ התבטא, שהוא לא חשש מכישלון באיסור דאורייתא אבל היה חשש שיכשל בדרבנן, ובשביל זה היה צריך להשאיר אותו עוד שבוע בכלא.

דן בן יעקב כתב:בית אולפנא לצעירים???? ככה קראו לזה?