פורום אוצר החכמה

ענפי_ארז כתב:זה בכלל לא העניין, אני לא שייך לשום מפלגה, רק רוצה להבין מהו שם "שר התורה" האם הכוונה שרו של התורה באופן רוחני בבחינת צדיק גוזר, כמו שר של אומה דהיינו מלאך, פשוט תסבירו מה הכוונה,

ועוד ציטטו שדבר זה וכינוי זה נמצא בקדמונים אני בכלל לא מצאתי ציטוט כזה באוצר ובשום מקום.

הכינוי והתואר נמצא גם נמצא ללא מספר בכל הדורות - מהמדרשים (כינוי למלאך), ועד הראשונים והאחרונים.
דוגמאות אחדות בלבד:
תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן רנג: שלמא לאמרכלא רבא דליואי, שר התורה מהרר"ז יצ"ו סגל.
שו"ת מהרי"ק סימן קי: שלום אין קץ למרבה המשרה שר התורה אלוף ה"ה מהר"ר שמעון כהן יצ"ו
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - חושן משפט סימן מב: תשובה לכבוד חתני הגאון נר"ו: מי כמוהו דעה מורה, שר התורה, חכמתו פניו תאירה
שו"ת יביע אומר חלק ו - אבן העזר סימן ה: אל מול פני המנורה הטהורה זכה וברה גאון עוזינו ותפארתינו שר התורה נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני כמהר"ר עזרא עטייה (שליט"א) ז"ל. ראש ישיבת פורת יוסף.

הספד מהרב שמעון שרייבר -האיך הגיע הגר"ח מדרך לימודו בקיאותית לכאו' לחיבור הדרך אמונה, ומאריך ומספר שגדל כשכנו לדירה של הגר"ח ובב"ב של אז לא הוערך הגר"ח יתר על המידה..
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

ברשילא כתב:

ענפי_ארז כתב:זה בכלל לא העניין, אני לא שייך לשום מפלגה, רק רוצה להבין מהו שם "שר התורה" האם הכוונה שרו של התורה באופן רוחני בבחינת צדיק גוזר, כמו שר של אומה דהיינו מלאך, פשוט תסבירו מה הכוונה,

ועוד ציטטו שדבר זה וכינוי זה נמצא בקדמונים אני בכלל לא מצאתי ציטוט כזה באוצר ובשום מקום.

הכינוי והתואר נמצא גם נמצא ללא מספר בכל הדורות - מהמדרשים (כינוי למלאך), ועד הראשונים והאחרונים.
דוגמאות אחדות בלבד:
תרומת הדשן פסקים וכתבים סימן רנג: שלמא לאמרכלא רבא דליואי, שר התורה מהרר"ז יצ"ו סגל.
שו"ת מהרי"ק סימן קי: שלום אין קץ למרבה המשרה שר התורה אלוף ה"ה מהר"ר שמעון כהן יצ"ו
שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - חושן משפט סימן מב: תשובה לכבוד חתני הגאון נר"ו: מי כמוהו דעה מורה, שר התורה, חכמתו פניו תאירה
שו"ת יביע אומר חלק ו - אבן העזר סימן ה: אל מול פני המנורה הטהורה זכה וברה גאון עוזינו ותפארתינו שר התורה נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני כמהר"ר עזרא עטייה (שליט"א) ז"ל. ראש ישיבת פורת יוסף.

תודה רבה ומתנצל

אוהב ציון כתב: כגון ר' לא (שצ"ל ר' לאי).

רבי אילא

הקשר של הגאון המקובל הרה"צ רבי שריא דבליצקי זצ"ל עם מרן זצ"ל
אני מעתיק דברים מיוחדים שמצאתי באוצר החכמה בספריו, חוץ ממה שאני מעתיק כאן הוא מביא דבריו בהרבה מקומות.
א. בספר איגרתא חדתא (תשל"ז) הביא רשימה קצרה של ספרי אחרוני הזמן שהובאו ואחד מהם טעמא דקרא.
ב. באיגרתא חדתא (תשס"ח, ותשע"ב) הביא התנצלות בזו הלשון: ויש עוד כמה ספרים שיצאו בשנים האחרונות כדרך אמונה לג"ע הגרח"ק שליט"א ועוד ספרים יקרים ומן הראוי היה לצטט מהם, אך מחמת הצורך למהר להוציא קונטרס זה לא הובאו מדבריהם, אלא מזעיר, ובל"נ עוד חזון למועד אם תצא מהדורה נוספת.
ג. התואר באות ב' ג"ע האם הוא גאון עוזינו או גאון עולם? וחיפשתי באוצר החכמה בספריו בלי ראשי תיבות ויצא רק גאון עולם וכתבו על הגרש"ק.
ד. התואר הנ"ל "ג"ע" בחיפוש באוצר החכמה בספריו ראיתי שהזכירו רק להחיד"א החזו"א הראי"ה הגרשז"א הגריש"א.
ה. באיגרתא חדתא (תשע"ב, עמוד לח) כתב וז"ל: שוב שלחתי ספק זה להגר"ח קנייבסקי שליט"א והשיב לי בזה"ל, לכאורה הוא אל ששית. ע"כ. והרי זה כמו שכתבתי. עכ"ל.
ו. באיגרתא חדתא (תשס"ח, עמוד ב) כתב וז"ל: ובספר טעמא דקרא (להג"מ ר"ח קנייבסקי שליט"א) וכו' ולא זכר שר לפי שעה גם הפסיקתא הנ"ל. עכ"ל.
ז. באות הקודמת מהו הר"ת להג"מ האם להגאון מורינו או להגאון מרבים. וכן כתב עליו בספרו סכותה לראשי (עמוד יא) וז"ל: בספר שיח תפלה הנדמ"ח וכו' משם הג"מ הר"ח קנייבסקי שליט"א. עכ"ל. וכן בספר תנאים טובים (עמוד טז). תואר זה גם זכה בנו של מרן זצ"ל בהקדמה לספר וזרח השמש וז"ל: ראש הישיבה הג"מ ר' שלמה קנייבסקי שליט"א.
ח. מה שכתב ולא זכר 'שר', האם זה בגלל תוארו 'שר התורה'.
ט. בישורון מ עמוד קלו מסופר בזה"ל: כאשר קיים הגרח"ק שליט"א ברבינו מצות ביקור חולים, ציין הגרח"ק בפניו שהוא אומר מן התיקון חצות שבהוצאתו.

רציני כתב:הקשר של הגאון המקובל הרה"צ רבי שריא דבליצקי זצ"ל עם מרן זצ"ל
...
מה שכתב ולא זכר 'שר', האם זה בגלל תוארו 'שר התורה'.

א. שריה הוא שם תנ"כי (בכ"מ בעזרא נחמיה ודברי הימים).
ב. מסתמא התכוון (גם) לרמוז לפסוק "ולא זכר שר המשקים את יוסף".

עזריאל ברגר כתב:א. שריה הוא שם תנ"כי (בכ"מ בעזרא נחמיה ודברי הימים).
ב. מסתמא התכוון (גם) לרמוז לפסוק "ולא זכר שר המשקים את יוסף".

א. אכן. אבל גם יהודה הוא שם תנ"כי ובכ"ז נהדו רבים לכתבו יאודה או יאודא, כדי שלא יהיה שם השם בטעות.
ב. בוודאי, והיא מליצה ידועה.

רציני כתב:הקשר של הגאון המקובל הרה"צ רבי שריא דבליצקי זצ"ל עם מרן זצ"ל
אני מעתיק דברים מיוחדים שמצאתי באוצר החכמה בספריו, חוץ ממה שאני מעתיק כאן הוא מביא דבריו בהרבה מקומות.
א. בספר איגרתא חדתא (תשל"ז) הביא רשימה קצרה של ספרי אחרוני הזמן שהובאו ואחד מהם טעמא דקרא.
ב. באיגרתא חדתא (תשס"ח, ותשע"ב) הביא התנצלות בזו הלשון: ויש עוד כמה ספרים שיצאו בשנים האחרונות כדרך אמונה לג"ע הגרח"ק שליט"א ועוד ספרים יקרים ומן הראוי היה לצטט מהם, אך מחמת הצורך למהר להוציא קונטרס זה לא הובאו מדבריהם, אלא מזעיר, ובל"נ עוד חזון למועד אם תצא מהדורה נוספת.
ג. התואר באות ב' ג"ע האם הוא גאון עוזינו או גאון עולם? וחיפשתי באוצר החכמה בספריו בלי ראשי תיבות ויצא רק גאון עולם וכתבו על הגרש"ק.
ד. התואר הנ"ל "ג"ע" בחיפוש באוצר החכמה בספריו ראיתי שהזכירו רק להחיד"א החזו"א הראי"ה הגרשז"א הגריש"א.
ה. באיגרתא חדתא (תשע"ב, עמוד לח) כתב וז"ל: שוב שלחתי ספק זה להגר"ח קנייבסקי שליט"א והשיב לי בזה"ל, לכאורה הוא אל ששית. ע"כ. והרי זה כמו שכתבתי. עכ"ל.
ו. באיגרתא חדתא (תשס"ח, עמוד ב) כתב וז"ל: ובספר טעמא דקרא (להג"מ ר"ח קנייבסקי שליט"א) וכו' ולא זכר שר לפי שעה גם הפסיקתא הנ"ל. עכ"ל.
ז. באות הקודמת מהו הר"ת להג"מ האם להגאון מורינו או להגאון מרבים. וכן כתב עליו בספרו סכותה לראשי (עמוד יא) וז"ל: בספר שיח תפלה הנדמ"ח וכו' משם הג"מ הר"ח קנייבסקי שליט"א. עכ"ל. וכן בספר תנאים טובים (עמוד טז). תואר זה גם זכה בנו של מרן זצ"ל בהקדמה לספר וזרח השמש וז"ל: ראש הישיבה הג"מ ר' שלמה קנייבסקי שליט"א.
ח. מה שכתב ולא זכר 'שר', האם זה בגלל תוארו 'שר התורה'.
ט. בישורון מ עמוד קלו מסופר בזה"ל: כאשר קיים הגרח"ק שליט"א ברבינו מצות ביקור חולים, ציין הגרח"ק בפניו שהוא אומר מן התיקון חצות שבהוצאתו.

ג. למיטב ידיעתי, ג"ע זה הקיצור הידוע לגאון עוזינו.
ז. הג"מ זה קיצור ידוע להגאון מורינו.

שבוע שעבר בועידת האיחוד שנערכה בחפץ חיים, אחד הרבנים הדוברים [אינני זוכר כעת מי] אמר דבר נכון ומעורר מאד,
הגר"ח למד [אפילו בגוזמא] 18 שעות ביממה [ואולי יותר], ואנחנו לומדים [המינימום] 3 שעות ביממה, זאת אומרת, יותר מעשרים אחוזים מסך לימוד הגר"ח,
מדוע אין לנו את הידיעות לפחות 20 אחוז מידיעת הגר"ח? כלומר ברור לנו שגם האיכות של הלימוד שלנו בזמן שאנו לומדים אינו שוה ערך לעשירית מאיכות לימוד הגר"ח,
אם את הבקיאות העצומה וההתמדה העצומה אין לנו דרך "לחקות", לפחות את האיכות ננסה לעלות ברמה שיגיע לאיזה תכלית קרובה.

לענ"ד אין זה מוכרח חז"ל כבר אמרו שנוח לאבדה כזכוכית וא"כ כיון שהגר"ח לא הזניחה אפי' רגע והיה אדוק ודבוק בה סגולת התורה היא היא שאין שום דבר משתכח כלל משא"כ לנו אין את סגולת התורה הנ"ל ולכך נוח לאבדה.

ענפי_ארז כתב:לענ"ד אין זה מוכרח חז"ל כבר אמרו שנוח לאבדה כזכוכית וא"כ כיון שהגר"ח לא הזניחה אפי' רגע והיה אדוק ודבוק בה סגולת התורה היא היא שאין שום דבר משתכח כלל משא"כ לנו אין את סגולת התורה הנ"ל ולכך נוח לאבדה.

לשיטתכם זה רק ענין של זכרון?
הבהירות הגדולה בכל לימוד, כלומר, לזכור כל תוס' בכל מקום עם כל המשא ומתן להבנת התוספות, זה יותר מזכרון גרידא.
גם אם כן, כגודל החזרות כך יגדל הזכרון, אם נחזור על הלימוד לפחות עשר אחוז מחזרות הגר"ח, ויש לנו את הזמן לכך, נדע הרבה יותר מאשר אנו יודעים כיום,
אפשר להאריך הרבה, וברור שכל אחד יעשה את החשבון לעצמו, אבל הנקודה ברורה.

באמונתו כתב:

בברכה המשולשת כתב:

איש_ספר כתב:

באמונתו כתב:לפי מה שהיום פורסם, מצ"ב, מדברי בני מרן לגאון ר"ג שליט"א, על שענה יותר ממאה חמישים אלף מכתבים!! (אשר שמר כולם, אף מתכוונים להוציאם לאור), מסתבר שרבינו זצ"ל מקבל עוד תואר, כ"גדול המשיבים מכל הזמנים", ובגדול.

בעקבות התואר החדש נשמח לשמוע את מקומו של מי הוא ממלא: שואל ומשיב? ר' יצחק אלחנן? מהרש"ם?

לא הרדב"ז?

נדמה לי שגם רבינו בעל הצפנת פענח השיב אלפי תשובות, אבל לא זכינו אלא בחלקם. אך בלי שום ספק, כי רבינו זצ"ל שימש "גדול המשיבים" כנ"ל, בדרכו הקצרה והקולעת.
כמובן, העובדה שרבינו הקפיד לשמור על מעל 150,000 מכתבים ותשובות אלו, מוכיח על ערכם בעיניו, וכפי שהעיד הבן ר"ש בלוייה, ועוד, כי אף כל "אולי", או "ייתכן", המופיעים אצלו, מכוונים ומדוקדקים, והרי גם ש"ח של ת"ח צריכה לימוד, כ"ש באלה, ודאי שמלאים אוצרות ופנינים לרוב.

מטונך
הגרי''ש אלישיב זיע''א בעצמו כתב את התואר ''שר התורה'' להגאון האדיר רבי בערל וייס שליט''א

תא חזי כתב:

מכון חכמי ליטא כתב:

באמונתו כתב:נדמה לי גם, אשר בתשובות רבינו זצ"ל, קיים דמיון מסוים, לסגנון התשובות של מרן רי"ח זוננפלד זצ"ל - שו"ת שלמת חיים. ידוע לי שרבינו העריצו, ואולי הושפע אף בזה הימנו.

זכורני שעל ספר שלמת חיים והמציאות שהיוותה אותו, מסופר שגם אצל הגרי"ח הסתובבו כל מיני ומיני, ושאלותיהם כיוצא בהם

ספר שלמת חיים (וכיו"ב שלמת יוסף) מורכב כולו מתשובות שהשיב אל שואלו הגה"צ רבי שלמה סובל זצ"ל (משָם שֵם "שׁלמת" יוסף/חיים).

ענפי_ארז כתב:

אברך כתב:שבוע שעבר בועידת האיחוד שנערכה בחפץ חיים, אחד הרבנים הדוברים [אינני זוכר כעת מי] אמר דבר נכון ומעורר מאד,
הגר"ח למד [אפילו בגוזמא] 18 שעות ביממה [ואולי יותר], ואנחנו לומדים [המינימום] 3 שעות ביממה, זאת אומרת, יותר מעשרים אחוזים מסך לימוד הגר"ח,
מדוע אין לנו את הידיעות לפחות 20 אחוז מידיעת הגר"ח? כלומר ברור לנו שגם האיכות של הלימוד שלנו בזמן שאנו לומדים אינו שוה ערך לעשירית מאיכות לימוד הגר"ח,
אם את הבקיאות העצומה וההתמדה העצומה אין לנו דרך "לחקות", לפחות את האיכות ננסה לעלות ברמה שיגיע לאיזה תכלית קרובה.

לענ"ד אין זה מוכרח חז"ל כבר אמרו שנוח לאבדה כזכוכית וא"כ כיון שהגר"ח לא הזניחה אפי' רגע והיה אדוק ודבוק בה סגולת התורה היא היא שאין שום דבר משתכח כלל משא"כ לנו אין את סגולת התורה הנ"ל ולכך נוח לאבדה.

בס"ד
בזמנו שמעתי אחד המספידים על מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שבא אליו אדם ואמר יש לי שאלה על ר' חיים קנייבסקי... איך הוא מצליח לזכור את כל התורה, איך זה אפשרי.
ענה לו מרן רה"י, בעל מכולת זוכר היטב כל מוצר שיש לו בחנותו ואת מחירו ועניינו, משום שאלו חייו וזה עניינו. כך ר' חיים התורה בעצמה היא כל יישותו וענינו. עכ"ד.
אם מותר להוסיף: למרבה הבושה, כאשר אנו קוראים או שומעים חדשות, אנחנו ללא מאמץ ובלי חזרות יודעים היטב את כל פרטי הארוע...
מרן גאון עוזנו ותפארתנו זצ"ל לעומת זאת, לא זכר ולא ידע כלום פשוט כלום, רק את התוה"ק זאת זכר וזאת ידע.

כדאי לזכור שיש גזירת שכחה מיוחדת על תורה שאין על דברים אחרים.

אור עולם כתב:כדאי לזכור שיש גזירת שכחה מיוחדת על תורה שאין על דברים אחרים.

כלומר: יש לנו תירוצים מעניינים מדוע איננו לומדים.
אבל ר' חיים לא התעניין בתירוצים. הוא פשוט רצה ללמוד (כפי שהבאתי לעיל ממו"ח), ומי שרוצה - עושה, למרות שיש לו תירוצים "אמיתיים", וכמארז"ל שהלל מחייב עניים, ורבי אלעזר בן חרסום מחייב עשירים, ויוסף הצדיק מחייב יפי-תואר. המשותף לשלשתם (הלל יוסף ור"א) - שהיו להם תירוצים טובים, והם פשוט התעלמו מהתירוצים, ועשו את רצון הבורא יתברך בלי התחכמויות.

והלוואי שיפעלו הדברים גם בי בעצמי שאצליח ללמוד בפועל יותר...

בודאי כת"ר צודק ב100%, ומ"מ זו מציאות שא"א להכחיש אותה ולכן צריך לשים לב לזה כשעושים השוואות. (לשם הדוגמא - רופא צריך להתאמץ כ"כ בשביל לזכור מה שלמד?)

מגילה ו, ב:

ואמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן, יגעתי ומצאתי - תאמן. הני מילי - בדברי תורה. אבל במשא ומתן - סייעתא הוא מן שמיא. ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא - סייעתא מן שמיא היא.

רש"י:

יגעתי - בתורה. לאוקמי גירסא - שלא תשתכח ממנו. סייעתא דשמיא - ויש יגע ואינו מוצא.

נדה ע, ב:

מה יעשה אדם ויחכם? אמר להן: ירבה בישיבה, וימעט בסחורה. אמרו: הרבה עשו כן ולא הועיל להם! אלא: יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. תני ר' חייא: משל למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו, ומשגר לאוהביו ממה שלפניו.

אוהב ציון כתב: בזמנו שמעתי אחד המספידים על מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, שבא אליו אדם ואמר יש לי שאלה על ר' חיים קנייבסקי... איך הוא מצליח לזכור את כל התורה, איך זה אפשרי.
ענה לו מרן רה"י, בעל מכולת זוכר היטב כל מוצר שיש לו בחנותו ואת מחירו ועניינו, משום שאלו חייו וזה עניינו. כך ר' חיים התורה בעצמה היא כל יישותו וענינו. עכ"ד.

שמעתי להוסיף על כך דבר יקר: בעל מכולת, אם תשאלהו כמה חבילות 'מקלות אוזניים' נשארו במדף מתוך כל המארז? מן הסתם לא ידע להשיב לך, הן אמנם ידע לומר לך שהמקלות נמצאים במדף השלישי משמאל, בין השמפו לספוגים, אבל לא ידע לומר בדיוק כמה היה וכמה נשארו. אך בנמשל - רבינו מרן זצוק"ל, יודע הי' לומר ולהשיב גם על זאת... ידיעתו ובקיאותו בכל התורה כולה, דכל רז לא אניס ליה, אהה, מי יתן לנו תמורתו...

מצו"ב לתועלת הרבים, קונטרס הספדים מרבני ישיבת 'בית מדרש עליון' על רבינו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, מתוך ההספדים שנישאו מדי יום במשך ימי השבעה. יהיו הדברים לע"נ הטהורה, ותנצב"ה.

דברים שדברנו בבית מדרשינו על הלקח שאפשר ללמוד מהג"מ הגר"ח זצ"ל לשיטת הלימוד בדורנו

מה שנכון נכון כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:לכאורה מה שייך לצוות את המלאכים שאינם מחוייבים בתומו"צ

מה פירוש המילים? אם הקב"ה אומר משהו למלאכים (במיוחד, או מתכוין בפסוק בתורה לצוות גם אותם) הם לא צריכים לשמוע לו?
האריכו הספרים לדון אם יש למלאכים בחירה (ומצאנו אצלם בכ"מ שכר ועונש), אבל פטור כזה כמדומני שלא עלה על דעת.

אתה צודק, כנראה הנוסח צריך להיות כמו שהביא ידידינו ר' נוטר הכרמים (שם) דמה שייך לצוות את המלאכים הרי אינם בני בחירה כלל, דהיינו לצוות שייך, אבל מה שייך 'אזהרה' הרי הם בלא"ה לא בעלי בחירה ויעשו בדיוק מה שהקב"ה יצוום.

---

מה שנכון נכון כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:לכאורה מה שייך לצוות את המלאכים שאינם מחוייבים בתומו"צ

מה פירוש המילים? אם הקב"ה אומר משהו למלאכים (במיוחד, או מתכוין בפסוק בתורה לצוות גם אותם) הם לא צריכים לשמוע לו?
האריכו הספרים לדון אם יש למלאכים בחירה (ומצאנו אצלם בכ"מ שכר ועונש), אבל פטור כזה כמדומני שלא עלה על דעת.

לגוף הענין ראה גם ל' הפס"ר פמ"ז: "שלא חילקתי כבוד לבריות בעולם כיוצא בו [=באהרן], שהיה לבוש שמנה לבושי קודש ונכנס לבית קדשי הקדשים ומלאכי השרת בורחים מלפניו. וכל אדם לא יהיה באהל מועד, אילו מלאכי השרת ודמות פניהם פני אדם, שהיו חולקים לו כבוד ובורחים מלפניו".

נראה לי שאם כי ודאי שהקב"ה יכול לצוות מלאכים, אבל החיוב שלהם אינו בגדר תורה, שלא ניתנה למלאכי השרת, ולכן לא יכול להיות שיש לאו בתורה שמכוון למלאכים.

מקדש מלך כתב:

מה שנכון נכון כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:לכאורה מה שייך לצוות את המלאכים שאינם מחוייבים בתומו"צ

מה פירוש המילים? אם הקב"ה אומר משהו למלאכים (במיוחד, או מתכוין בפסוק בתורה לצוות גם אותם) הם לא צריכים לשמוע לו?
האריכו הספרים לדון אם יש למלאכים בחירה (ומצאנו אצלם בכ"מ שכר ועונש), אבל פטור כזה כמדומני שלא עלה על דעת.

לגוף הענין ראה גם ל' הפס"ר פמ"ז: "שלא חילקתי כבוד לבריות בעולם כיוצא בו [=באהרן], שהיה לבוש שמנה לבושי קודש ונכנס לבית קדשי הקדשים ומלאכי השרת בורחים מלפניו. וכל אדם לא יהיה באהל מועד, אילו מלאכי השרת ודמות פניהם פני אדם, שהיו חולקים לו כבוד ובורחים מלפניו".

נראה לי שאם כי ודאי שהקב"ה יכול לצוות מלאכים, אבל החיוב שלהם אינו בגדר תורה, שלא ניתנה למלאכי השרת, ולכן לא יכול להיות שיש לאו בתורה שמכוון למלאכים.

עיקר הפסוק מדבר לבנ"א. המלאכים כלולים ורמוזים בו.

ועדיין, הכתוב רמז אותם במיוחד (ראיתי שמדייקים ממילת "וכל"), ונמצא שיש דקדוק בתורה שמכוון עבורם בדייקא.
ואגב, מצאתי כרגע ערוך לנר (מכות יב.) זה לשונו:

בגמרא שרו של אדום לטעות. המהרש"א בחידושי אגדות הביא דברי רש"י בישעיה (ס"ג ב') שגרס רק שתי טעויות יטעה, דהטעות השלישי דאינו קולט אלא אדם והוא מלאך הוא לא קחשיב, ונדחק המהרש"א מ"ט לא נחשב גם טעות זה. ולענ"ד י"ל דזה באמת לאו טעות הוא, דמנ"ל דלמלאך אינו קולט, ואי משום דאינו קולט אלא אדם הא המלאך ג"כ אדם נקרא, כדדרשינן בירושלמי ביומא (פ"ה סוף ה"ב) וכל אדם לא יהיה באוהל מועד אפילו אותם שנאמר בהם ופניהם דמות אדם, ואי משום דכתיב והיו לכם הערים למקלט הרי מלכם דרשינן לעיל (ט א) למעוטי גרים, אבל המלאכים הם בכלל מצות מה ששייך בהם, ונקראו אחים ורעים לישראל וקורים עמהם קדוש וברוך ושירה, ולמה לא יהיו ג"כ בכלל קליטה, ולכן א"ש הגרסא דלא חשיב זה לטעות דהוא מלאך היה:

הרי שמוכיח מכאן גופא שהם שייכים במצוות. ואם כנים אנחנו, הרי להיפך, זה עצמו הטעות של שר אדום לעתיד, שכיון שאינם מצווים בגלות, לא שייך בהם קליטה.

יש איזה הכרח למצוא כאן קושיא אפי' בדוחק עצום?
גם אם היה כל הפסוק הוראה למלאכים (כמו פסוקים אחרים בנביאים, ואין סיבה לחלק בין תורה לנביאים) אין כל קושיא, כי אז הוא באמת הוא לא היה נחשב ללאו.
וקמ"ל בזה חיבתן של ישראל, כמש"א בפס"ר.

הספדים באנגלית מרבני ביתר עילית, כולל דברי הספר מהמשגיח הרה"ג חיים וואלקין שליט"א (ידידו של הגרח"ק זצ"ל): https://drive.google.com/file/d/1aK1z56 ... sp=sharing

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש לי עוד דוגמא מעניינת הרב כף החיים ע"ה שמו כמוהר"ר ר' יעקב חיים.
והוא הביא אזהרת צוואת ריה"ח בספרו והאריך בזה מו"ר נכדו בספרו אור משה בהקדמה.
ןחתנו היה רבי יוסף חיים מועלם.

עוד דוגמא כעין זו, שהרב חיד"א היה מחותן עם הג"ר דוד פארדו זיע"א, למרות שהיה לשניהם שם זהה דוד, והקל בזה החיד"א, מכיון שהיו לו עוד שני שמות, חיים יוסף, כמו שכתב כל זה מורינו הגריח"ס שליט"א בספרו דברי יעקב חיים ח"א סימן לג', ודחה בזה את דברי הג"ר יהוסף זכריה שטערן זצ"ל, שרצה להוכיח מזה להקל, והביא גם ראיה מהמהרש"ם, עש"ב.

.

מה שנכון נכון כתב:יש איזה הכרח למצוא כאן קושיא אפי' בדוחק עצום?

לא למצוא קושיא. זה נסיון ליישב את דברי הגרח"ק שראה בזה קושי

גם אם היה כל הפסוק הוראה למלאכים (כמו פסוקים אחרים בנביאים, ואין סיבה לחלק בין תורה לנביאים) אין כל קושיא, כי אז הוא באמת הוא לא היה נחשב ללאו.
וקמ"ל בזה חיבתן של ישראל, כמש"א בפס"ר.

כלומר שאין כאן ציווי למלאכים, שכן אין ציווים בתורה למלאכים, שלא ניתנה להם תורה, אלא גילוי מהקב"ה שגם המלאכים אינם נמצאים שם.
והרי זה כמעט או ממש כדברי הגרח"ק שאמר "דהפשט הוא שיש הבטחה מהקב"ה שלא יהיו מלאכים באותו זמן, ואין כאן לא ציווי כלל".

ראיון על הגר"ח עם הרב חנוך סגל, בעיתון 'המחנה החרדי' של בעלז

יש לברר מה באמת היה עם ספר 'הגאון'...

[כבר סיפרתי בעבר, שמו"ר הגרש"א התבטא, אליאך היה כאן כמה פעמים, ב"ה שאינו מזכיר אותי, ונשען על ר' חיים].

בזמנו שמעתי מאבי ששמע מר' אליהו מן שהגר"ח התבטא ש'צריך לדעת את האמת'.

נוטר הכרמים כתב:יש לברר מה באמת היה עם ספר 'הגאון'...

זה יועיל למשהו יהודי?

הפצת המעיינות כתב:

נוטר הכרמים כתב:יש לברר מה באמת היה עם ספר 'הגאון'...

זה יועיל למשהו יהודי?

זה יועיל לדעת את האמת.
וכאמור ש'צריך לדעת את האמת'.

[סבורני שזה כלל נכון, כאשר אין 'מחירים' ברוחניות,
ואם ישנם, ולא כדאי לברר את האמת, לפחות שידעו שהאמת לא כ"כ ברורה].

נוטר הכרמים כתב:זה יועיל לדעת את האמת.
וכאמור ש'צריך לדעת את האמת'.

האמת כבר כתובה בספר הגאון... ומה יש להוסיף? מה פירוש "מה באמת היה עם ספר 'הגאון'"? פוליטיקה שמאחורי כתיבת הספר? למה יועיל?

על ה"צריך" הנזכר צריך בירור אם יש לזה מקור כל שהו למה שיהיה חיוב לדעת

נפשי חושקת להוסיף דברים, אבל הזמן עושק

אלא שבעקבות הדיבורים על מידת הקפדתו על האמת, וגם על עניין ספר הגאון... אני נזכר במה ששמעתי מידידי שליט"א

ששאל את הגרח"ק שאלה גדולה (אזהרה: לא לצחוק! זאת שאלה של 'מתנגדים'...):
איך יתכן שמצאנו כמה וכמה אדמורי"ם שברכותיהם מתקיימות הפלא ופלא?
(כמדומה שהוזכר כדוגמא הישועות משה מוויזניץ זצ"ל, אז בחיי חיותו)

זאת הקושיא...

הגרח"ק השיב לו שהתקיימות הברכות איננה תלויה בגדלות (אולי אמר: בדרך האמיתית) אלא בשמירת הדיבור מדברי שקר וניבול פה.

קחו את פרטי הסיפור בערבון מוגבל - הייתי אז בחור צעיר בישי"ק, וכך גם ידידי הנ"ל...
אבל הגרעין של הסיפור - שכוח הברכות נובע משמירת הדיבור - בוודאי אמת.