פורום אוצר החכמה

זכרון יעקב

נוה יעקב
תפילה על התורמים בהוש"ר (שימו לב לשעה)

בית שמש

שמשון כתב:לא רבים יודעים על המהפך הגדול שחולל מרן הגר"ח זיע"א בקופות הצדקה השכונתיות.
מצו"ב מאמר מקיף שפורסם בהפלס

אשכול ישן בעניין (ובראשו מאמר מהפלס...)

עזריאל ברגר כתב:כמדומני שהובא במקום אחר שהוא תמך בקופות-צדקה שהתנהגו באופן של "מעשין על הצדקה" גם בלי לדייק בדברי פרסומיהם שיהיו אמת לאמיתם.

כמדומה שבזמנו מסרו כן בשם הגראיל"ש זצ"ל

כמובן, יש להחליף הסיומת לmp4.

נפלאתי מאד שפונה אלי בזמן שיש לו בירושלים את האו"ת מו"ח שליט"א ועצתו כאשר ישאל איש בדבר האלקים ומינה לא תזוע

ישר כח!!
אין לי את התמונות האלה. לא ראיתים עד הנה.
עברו כבר 17 שנה בערך. לא?...
ברוך מחזיר אבידה....

שמשון כתב:

image001.jpg

נפלאתי מאד לפונה אלי בזמן שיש לו בירושלים את האו"ת מו"ח שליט"א ועצתו כאשר ישאל איש בדבר האלקים ומינה לא תזוע

שפונה

שמעתי ,שאשתו של רבי חיים זצוק"ל הייתה עובדת בהנהלת חשבנות, ולאחר לידה של כמה ילדים, היה מאוד קשה לה, והיא הלכה למרן הסטייפלר ואמרה לו שמאוד קשה לה והוא אמר לה שמעתה הוא יבוא כל ערב לעזור בהשכבת הילדים וכך היה.מעניין אימות הדברים.

עזריאל ברגר כתב:

לכשיבקע כתב:

ש. ספראי כתב:פעם נתתי לו כסף, שטר גדול, כדי שיתרום אותו לקופה ובתמונה ייראו שתרם סכום גדול (כפי שהורוני האחראיים מהקופה...).

האם דעת מרן זללה''ה הסכימה לעניין זה?

כמדומני שהובא במקום אחר שהוא תמך בקופות-צדקה שהתנהגו באופן של "מעשין על הצדקה" גם בלי לדייק בדברי פרסומיהם שיהיו אמת לאמיתם.

כשהתפלאתי על איזה ענין שעשו בקופות הצדקה נענתי בשם מרן זצוקללה"ה "בשביל צדקה הכל מותר חוץ מלהכניס את היד לכיס של השני.."

אש משמים כתב:כשהתפלאתי על איזה ענין שעשו בקופות הצדקה נענתי בשם מרן זצוקללה"ה "בשביל צדקה הכל מותר חוץ מלהכניס את היד לכיס של השני.."

שמעתי כן כמדומה בשם מרן הגראי"ל

לגבי התשובות שהיה משיב הגרח"ק, נזכר כאן שהוא שמר העתק מהם לעצמו, ומזה ביקש מי שביקש ללמוד שר"ח החשיב תשובות אלה.
ובכן שמעתי היום מאחד מהיותר מקורבים אליו, חכם ותיק. לדבריו ר' חיים סיפר שאביו הסטייפלער הורה לו שישמור את המכתבים, כי הוא עשוי להפיק מהם תועלת, לפעם הוא נשאל בדבר שעתה אינו מונח בו, בדבר שכתב עליו לפני שנים, וכשישוב אליו, תהיה לו תועלת מהשאלה ואולי גם מהתשובה. ור"ח קיים כדרכו קיים הוראה זו בשלימות. עוד הוסיף אותו חכם ואמר, שהרגיל בתשובות יראה שאם השואל שואל שאלה ומצדד כמה צדדים, במקרים רבים מאד ר' חיים ישיב לו על אחד מן הצדדים, אע"פ שעל עיקר השאלה לא השיב. שכן עיקר אצלו היה להשיב לשואל דבר מה ולא קיבל ע"ע לפתור את כל שאלותיו. הוסיף ואמר, דבר היה ידוע אצל הרגילים בתשובותיו שאם יש רצון לקבל תשובה לגוף השאלה יש להמנע מלצדד צדודי, אלא לכתוב השאלה כמות שהיא. עכ"ד.

ביקשוני לפרסם:
שלום כבוד הרב,
הקמתי מיזם של לימוד כל הש"ס עד השלושים של ר' חיים זצ"ל.
ב"ה זה התקדם יפה, אבל די נתקענו ב-400 דפים אחרונים (מתוך מסכתות נזיר, בכורות, תמורה וכו')
שהם הדפים היותר קשים וקשה לגייס אליהם לומדים..
היינו מאוד רוצים שהמיזם יצליח ויזכו ללמוד את כל הש"ס בתוך השלושים.

https://www.siyumhashas.co.il/

עדות סותרת:

חולק על האמור.
לענ"ד, הגר"ח ראה במכתבים עוד הפצת תורה שלו, והמריץ להדפיסם.
אותי המריץ, מעצמו, מבלי שחשבתי על כך, להדפיס את המכתבים ששלחתי לו.

שמעתי מאחד העורכים של דעת נוטה, שהוא היה נכנס לרבינו עם שאלות וסתירות כשהשיב לשני שואלים שאלה זהה, בתשובה שונה. ורבינו היה מנסה ככל האפשר ליישב את הסתירות בדבריו, שכן נקט שיש לו סיעתא דשמיא בעניית התשובות, [כנראה משום ההטבה שהיה בכך].

רכסים

נשאלתי האם ידוע למישהו היכן אפשר לשמוע הספדים של הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א על שר התורה הגרח"ק זצ"ל? [בישיבת חתן הגרח"ק רבי זליג ברוורמן שליט"א בלוד.
ובבני ברק. ומן הסתם בעוד מקומות].

חילופי מכתבים עם הגאון רי"ד אלטר שליט"א

מה בין סיני לעוקר הרים? הרהורים

בשבוע העעל"ט לקחתי בידי את הספר החדש "שיח דבר" מכתבי תורה בין הגרח"ק זצ"ל ויבדלחט"א הגרד"ל שליט"א

התחלתי לעבור על הספר, יש בה הרבה מה להתרשם משני גאונים חלוקים כ"כ במהות גאונותם ומצאו מבנה משותף כאברכים צעירים בני שלשים, ושקלי וטרי ברחבי ש"ס בבלי וירושלמי, ספרי וספרא, בפלאי פלאים.

רציתי לשתף סנסן א' מהתרשמותי שלדעתי דעת עני, מבטא את הדו שיח בין הגאונים, ואת היחידיות ביניהם.

במכתב א' מקשה הגרד"ל קושיא נפלאה, בגמ' מנחות פ: תני רבי חייא תודה שנתערבה בתמורתה ומתה אחת מהן חבירתה אין לה תקנה, היכי נעביד נקריב לחם בהדה דלמא תמורה היא (ותמורת תודה אין בה לחם) לא נקריב לחם בהדה דלמא תודה היא וכו' וליתי בהמה ולחם ולימא אי הך דקיימא תמורה היא הא (הבהמה החדשה) תודה והא לחמה, ואי הך דקיימא תודה היא, הא לחמה ואידך תיהוי שלמים (שאין לה לחם) ומשני משום דקא ממעט באכילה דשלמים (ששלמים נאכלת ב' ימים ולילה, משא"כ תודה נאכל רק ליום ולילה) עכת"ד הגמרא.

בא רבי דוב בהברקתו וממציא פטנט נפלא להאומלל הזה שנתערבה לו תודתו בתמורתה ומתה א' מהם, והוא שיביא בהמה נוספת ויקדישה בתנאי לאחריות קרבן פסח, להשיטות דמותר הפסח נאכל רק ליום ולילה ונמצא שאינו ממעט באכילת קדשים

בקיצור: יאמר, אם זו תודתי הא לחמה, ואידך היא אחריות לקרבן פסחי ואחר הפסח יוקרב כדין מותר הפסח, ואם זו התמורה אידך יהא תודה והא לחמה

לכאורה יש כאן הברקה והערה נפלאה!

מה מתרץ לו רבי חיים בפשטותו ובסגנונו המיוחדת בה לומד את כל דברי חז"ל בעומק הפשט הפשוט

מה שייך להפריש קרבן "לאחריות" אם לא יוכל להקריבו באופן שיאבד פסחו?! הלא כל ענין אחריות הוא שיקריבה באופן שהפסח יאבד או יפסל, אבל זה שהפרישה עם תנאי וצד שהיא קרבן תודה אסור להקריבה בי"ד לשם פסח כיון שהיא ספק תודה!

וא"כ טוען רבי חיים דאין זה מיקרי מפריש לאחריות אלא כמפריש לכתחלה למותרות וזה מבואר בגמרא שאין לעשותה.


דברים פשוטים וסברא פשוטה, ולכאורה אמיתית כאמיתה של תורה.

זהו ממש הענין של הסיני והעוקר הרים, הגם שאין כאן בתשובה הזו דוקא ענין של בקיאות הש"ס, אבל "הסיני" בסגנונו עומד דוקא לחטוף את הסברא המופשטת במהירות הבזק הרבה יותר "מהעוקר הרים"! בזמן שהשני ימציא הברקה כברק הנוגה יותר מהראשון, אבל זהו קדושת התורה ורחבותה, אי אפשר לזה בלא זה.

צילומי מכתבי תשובה של הגרח"ק לרב יצחק דוד אלתר (בן הפני מנחם זצ"ל) ששלח לו הערות על ספרי דרך אמונה,
מעניי לציין את התייחסותו של הגרח"ק להערות מספרי אחרונים: ''רוב הספרים שמציין (ובכללן גם ס' שפ"א)אינם תחת ידי ומהם שלא ראיתי כלל ואיני יודע מי מחברם''.

ייש''כ הרב מיללער על דבריך הנפלאים.

סו''ס קצת דברי תורה והערכה אמתיים באשכול המשעמם הזה על רבינו הגדול זי''ע, שלדאבונינו נתמלאה בדברי מחלוקת שטויות ושאר ירקות.

פולסברג כתב:ייש''כ הרב מיללער על דבריך הנפלאים.

סו''ס קצת דברי תורה והערכה אמתיים באשכול המשעמם הזה על רבינו הגדול זי''ע, שלדאבונינו נתמלאה בדברי מחלוקת שטויות ושאר ירקות.

ג"א מצטרף להודאה.
ואגב כך מודיע כי נוסד בבית המדרש אשכול מיוחד שם יתנו כל בעלי השמועות את דודיהן (האשכול שלפנינו טרם סונן), מכל השו"ת שיש באמתחתיהם מהגרח"ק, האשכול הזה מיועד אך ורק לתולדותיו ותהלכותיו (וכמובן גבוה מעל גבוה ד"ת שיש בהם כדי לאפיין את אישיותו וסגנונו זצ"ל).

איש_ספר כתב: ד"ת שיש בהם כדי לאפיין את אישיותו וסגנונו זצ"ל).

בס' טעמא דקרא ובספרו דרך חכמה כתב על קושיית הבית יוסף מדוע תיקנו ח' ימי חנוכה, והלא היום הראשון לא היה נס, דהוא כדי שלא יבואו לעשות מנורה של ז' קנים שהוא אסור מדאורייתא (והביא ששמע כן גם בשם חמיו זצ"ל.)
ולכאורה זהו התירוץ היותר ליטאי שנאמר אי פעם על קושיא זו. ונראה שזה אפילו יותר קיצוני מאמרתו המפורסמת של הגרנ"פ זצ"ל שענינא דיומא דחנוכה הוא חזקת הבתים.

(יצויין שהגר"א וייס מביא שכבר השואל ומשיב כותב כעין זה, והגרא"ו כותב "תמוה לומר שתיקנו ליל נוסף שאין בו ממש ואין בו סיבה מהותית רק כדי שלא יכשלו מתוך חוסר ידיעה באיסור שלא לעשות במתכונתו. כך נראה פשוט בעיניי לול"ד הדרת גאונו של בעל השו"מ." אולם בעיני הגריש"נ, הגריש"א, והגרח"ק, כנראה שאין לך "סיבה מהותית" יותר מזה, ואין לך "יש בו ממש" יותר מזה.

יפה.

(אגב, מנורה עגולה יש המקילים גם בשבעה קנים, וכידוע דברי הרח"ש בירנבוים על חותנו הגרעק"א, ומנורה עגולה כשירה לנ"ח...)

אכן.
שו"מ מהדו"ק ח"ג ע"א:
והנה במ"ש דלא יעשה מנורה של שבעה קנים אבל של שמונה שרי נראה לפע"ד דלכך תקנו שמנה נרות בחנוכה ולא שבעה דלילה הראשונה לא הי' נס דא"כ הי' עושין מנורה של שבעה נרות וזה אסור ע"כ קבעו שמנה נרות ואף למ"ש זקני הח"ץ ז"ל דשבעה קנים ושמנה נרות שרי אבל כ"ע לא ידעו להזהר בזה והי' עושין שבעה דא"צ שמנה וא"כ הי' נכשלים בדין וע"כ תקנו שמנה נרות ודו"ק וכבר הארכתי למעלה בדברי הח"ץ ועיין בתוס' יומא נ"ד ע"ב דמשמע כהח"ץ.

בטעמא דקרא פ' שמיני עומד רבינו זצ"ל על הייחוד של כלי חרס:
א. מק"ט רק מתוכו ולא מגבו
ב. מק"ט אפילו במחובר - תנור (כמדומה לי שזה לא כ"כ פשוט, וי"א שתנור זה דין מיוחד)
ג. אין לו טהרה במקוה
ומבאר שהחומר של כלי חרס הוא גרוע - בעצם הוא עפר בעלמא, וכל החשיבות הוא רק מצד הכלי קיבול שלו. ולכן כל השם כלי הוא רק ה"תוך."
לכן:
א. כמובן רק התוך מק"ט ולא הגב
ב. מק"ט במחובר משום שהתוך לא מחובר.
ג. אין לו טהרה במקוה כי א"א להטביל את התוך...

מצד אחד זהו אופייני לדרכו בס' טעמא דקרא ששואל הרבה מה טעם הדין, וחותר תמיד להבין טעמי ההלכות. מצד שני מצד אופי ההסבר הוא לכאורה יוצא דופן לדרכו ז"ל.
(אגב שמעתי שכעין זה כתוב בחידושי הרי"מ, אינני יודע היכן. אמרו לי שמובא ב"שפתי חיים" על התורה אולי פרשת שלח. אינו תח"י.)

פשיסחא כתב:צילומי מכתבי תשובה של הגרח"ק לרב יצחק דוד אלתר (בן הפני מנחם זצ"ל) ששלח לו הערות על ספרי דרך אמונה,
מעניי לציין את התייחסותו של הגרח"ק להערות מספרי אחרונים: ''רוב הספרים שמציין (ובכללן גם ס' שפ"א)אינם תחת ידי ומהם שלא ראיתי כלל ואיני יודע מי מחברם''.

ידיו אמונה - הגרח''ק.pdf

אכן מעניין. לפני כשמונה שנים בערך כשלמדו ר"ה במחזור הקודם של דף היומי, ישבתי בשיעורו של האדמו"ר מטאלנא על דף י'. הביא נידון שכתוב בדרך אמונה ואמר שכבר עמד עליו השפ"א, והתבטא "פרעג איך, טיירע ר' חיים, פאר ואס לערנט איר נישט שפת אמת?"

דורשי יחודך כתב:(אגב שמעתי שכעין זה כתוב בחידושי הרי"מ, אינני יודע היכן.

שפת אמת פר' שלח תרל"ג בשמו.

דמשק כתב:שפת אמת פר' שלח תרל"ג בשמו.

יישר כח עצום.
עיינתי שם והוא אומר את עיקר היסוד מדוע דוקא מתוכו מקבל טומאה.
בדברי הגרח"ק נוסף ההסבר על פי זה לטומאה במחובר ולכך שאין לו טהרה במקוה.

ארשום כאן נקודה אחת שכבר כתבתי באשכול אחר אבל לענ"ד ראוי הוא לדיון.
בספר טעמא דקרא ישנה מגמה ברורה להתעכב על פשוטו של מקרא, כמה וכמה פעמים כותב "וידוע מה שדרשו חז"ל על זה, ולפי פשוטו י"ל..." ועוד לשונות כאלו, חותר ממש להבין איך יובן הפשט של הפסוק בעוד שדברי חז"ל הם ברובד של דרש. לפעמים אפילו כשרש"י מביא רק את דברי חז"ל, ואינו כותב שזהו מדרשו, כותב הגרח"ק שצריך ליישב לפי פשוטו. כנראה הולך בזה בעקבות הרמב"ן וסיעתו.
(חלק מהלשונות שמשתמש בהם לענ"ד היו מזכים מחבר אחר בחרמות ופשקוילים, אבל דוקא האיש שמסר את נפשו על כל תג וקוץ מדברי חז"ל יכול להרשות לעצמו להתבטאות ככה.

דורשי יחודך כתב:

דמשק כתב:שפת אמת פר' שלח תרל"ג בשמו.

יישר כח עצום.
עיינתי שם והוא אומר את עיקר היסוד מדוע דוקא מתוכו מקבל טומאה.
בדברי הגרח"ק נוסף ההסבר על פי זה לטומאה במחובר ולכך שאין לו טהרה במקוה.

כעת נראה לי שהחידושי הרי"מ עדיין לא מרחיק לכת כמו הגרח"ק. כלומר השלב הראשון הוא שהחומר גרוע, ולכן רק מצד התוך יש לו חשיבות. וזה אומר החידושי הרי"מ. אבל עדיין ההבנה היא שזה החלק הפנימי של הכלי בעצמו.
הגרח"ק מרחיק לכת (אם הבנתי נכון) שאפילו החלק הפנימי של הכלי הוא כלום, אלא האויר הוא הוא הכלי האמיתי, מצד שהוא מקום שמאכסן דברים, ורק על פי זה הוא מבאר את שתי ההלכות האחרונות.

דורשי יחודך כתב:בטעמא דקרא פ' שמיני עומד רבינו זצ"ל על הייחוד של כלי חרס:
א. מק"ט רק מתוכו ולא מגבו
ב. מק"ט אפילו במחובר - תנור (כמדומה לי שזה לא כ"כ פשוט, וי"א שתנור זה דין מיוחד)
ג. אין לו טהרה במקוה
ומבאר שהחומר של כלי חרס הוא גרוע - בעצם הוא עפר בעלמא, וכל החשיבות הוא רק מצד הכלי קיבול שלו. ולכן כל השם כלי הוא רק ה"תוך."
לכן:
א. כמובן רק התוך מק"ט ולא הגב
ב. מק"ט במחובר משום שהתוך לא מחובר.
ג. אין לו טהרה במקוה כי א"א להטביל את התוך...

מצד אחד זהו אופייני לדרכו בס' טעמא דקרא ששואל הרבה מה טעם הדין, וחותר תמיד להבין טעמי ההלכות. מצד שני מצד אופי ההסבר הוא לכאורה יוצא דופן לדרכו ז"ל.
(אגב שמעתי שכעין זה כתוב בחידושי הרי"מ, אינני יודע היכן. אמרו לי שמובא ב"שפתי חיים" על התורה אולי פרשת שלח. אינו תח"י.)

יפה. ייש"כ.
בחידושי הגרי"מ פינשטיין הרחיב בנקודה זו, שדין תוכו האמור בכלי חרס אין עניינו אופן קבלת הטומאה בלבד, אלא נאמר בזה דין נוסף בתורת 'כלי' של כלי חרס, שעיקר הכ"ח הוא תוכו אבל לגבו אין תורת כלי בעצם. ונחלקו בזה הר"ש והרמב"ם.
מה שהעיר הרב דורשי יחודך לגבי תנור, אכן בזכר יצחק (ס, עז) הראה מלשונות הרמב"ם, שטומאת תנור היא מחודשת ואינו טמא מתורת כלי חרס. וכ"כ במקד"ד (קונט' בענייני טהרות, ב) ובחזו"א (כלים ד,ז. ז,ז).

דורשי יחודך כתב:

פשיסחא כתב:צילומי מכתבי תשובה של הגרח"ק לרב יצחק דוד אלתר (בן הפני מנחם זצ"ל) ששלח לו הערות על ספרי דרך אמונה,
מעניי לציין את התייחסותו של הגרח"ק להערות מספרי אחרונים: ''רוב הספרים שמציין (ובכללן גם ס' שפ"א)אינם תחת ידי ומהם שלא ראיתי כלל ואיני יודע מי מחברם''.

ידיו אמונה - הגרח''ק.pdf

אכן מעניין. לפני כשמונה שנים בערך כשלמדו ר"ה במחזור הקודם של דף היומי, ישבתי בשיעורו של האדמו"ר מטאלנא על דף י'. הביא נידון שכתוב בדרך אמונה ואמר שכבר עמד עליו השפ"א, והתבטא "פרעג איך, טיירע ר' חיים, פאר ואס לערנט איר נישט שפת אמת?"

פרעג איך, טיירע אדמו"ר מטאלנא, פאר ואס לערנט איר נישט דרך אמונה?
מצויין שם עשרות פעמים מהספר שפת אמת.

אמר אחד הרבנים, אנשים מתפעלים ממופתים ומכך "שצדיק גוזר והקב"ה מקיים"..

אני מתפעל מדבר אחר, לנו יש את ר' חיים בעל ה'מופת' הכי גדול והוא ש"הקב"ה גוזר והצדיק מקיים"!