פורום אוצר החכמה

אהרון 37 כתב:הקטע הנ"ל הוא כמדומני משו"ת אז נדברו להגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל.
מה כוונתו לדברי הרמב"ם?
האם לאיגרת הרמב"ם הידועה שהוא מתאר בה את סדר יומו, ובין היתר כותב שהוא נח ושוכב אפרקדן?
אם כי אם האיגרת נכתבה במקורה בערבית ותורגמה לעברית, אז יש לדון במשמעות לשון זה.

פולסברג כתב:איך נכתב לעיל? - "יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא"

פולסברג כתב:איך נכתב לעיל? - "יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא"

אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

אהרון 37 כתב:מעניין ששתי הבני דודים ששמם היה חיים, גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל היה קשר בין פטירתם לקריאה הפרשה "וכל בני ישראל יבכו ת השריפה אשר שרף ה'."

רק מאחר ששתיהם נפטרו בשבוע אחד, ונקברו בשבוע אחר, אינני זוכר האם אצל הגר"ח גריינימן זצ"ל גם שבוע הקבורה היה בפרשת שמיני, או שבוע הפטירה.

כמו כן שניהם נפטרו בערב שבת ונקברו ביום ראשון.

דבר נוסף שלא קשור להנ"ל.

אשמח מאוד למי שיש לו תמונות של הגר"ח גריינמן זצ"ל, לא מאלו הנמצאים ברשת, אם יוכל ברוב טובו להעלותו לכאן.

אהרון 37 כתב:

אהרון 37 כתב:מעניין ששתי הבני דודים ששמם היה חיים, גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל היה קשר בין פטירתם לקריאה הפרשה "וכל בני ישראל יבכו ת השריפה אשר שרף ה'."

רק מאחר ששתיהם נפטרו בשבוע אחד, ונקברו בשבוע אחר, אינני זוכר האם אצל הגר"ח גריינימן זצ"ל גם שבוע הקבורה היה בפרשת שמיני, או שבוע הפטירה.

כמו כן שניהם נפטרו בערב שבת ונקברו ביום ראשון.

דבר נוסף שלא קשור להנ"ל.

אשמח מאוד למי שיש לו תמונות של הגר"ח גריינמן זצ"ל, לא מאלו הנמצאים ברשת, אם יוכל ברוב טובו להעלותו לכאן.

נמסר לי כי הגר"ח גריינימן זצ"ל נפטר בשבוע פרשת שמיני.

באמונתו כתב:

אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

חיים שאול כתב:

באמונתו כתב:

אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

הענין פשוט מאד, הוא ידע שהגר"ג נדל (שנחשב גם אצלו כא' מגדולי התלמידים) מעיד כך בשם החזו"א אלא שהוא חלק על הדין (דהיינו על החזו"א) וכמבואר למעיין בחו"ב ובשיח השדה, וכדרכו כשחולק על רבו אינו מעיז לכתוב זאת מפורש אלא כותב את דעתו בלבד והמעיין יודע שהחזו"א סובר אחרת והוא אחרת, ולאחר שנים רבות חזר בו בפשט הסוגיא כמבואר בהוספה שהובאה לעיל ומשום כך הביא אז את העדות על החזו"א
ובעל האז נדברו לא ידע זה

באמונתו כתב:

אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

חיים שאול כתב:איפה אתה רואה שהגרח"ק לא ידע זאת?

חיים שאול כתב:וכדרכו כשחולק על רבו אינו מעיז לכתוב זאת מפורש אלא כותב את דעתו בלבד והמעיין יודע שהחזו"א סובר אחרת והוא אחרת,

פלוריש כתב:מישהו יכול להעלות את ההספד של הגר"ד לנדו על הרב יצחק דוד גריינימן?
תודה

אמסטרדם כתב:ומצאתי שכתב ח"א [אולי יו"ד מכירו] בכתביו על זבחים:

מתני' כל הזבחין ששחטן שלא לשמן. בפשוטו צ"ב בעיקר הדבר היאך הוא זובח שלמים לשם עולה וכיו"ב, דאטו כוונתו לנהוג בהו דיני עולה להקריבו כליל, או להיפך לאכול העולה. וכיון דאין כוונתו כן אי"ז אלא פיטומי מילי. אמנם העניין פשוט דעולה ושלמים הם ב' מושגים חלוקים מצד עצם עניינם, ולא מצד דיניהם. וע"ז נא' בפר' יתרו מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, קודם שהי' פרשיות דיני עולה ושלמים. ואח"ז נא' בויקרא אם עולה קרבנו יהיו דיניו כך וכך. וגם הדין ששלמים נאכלים ועולה אין נאכלת, אי"ז החפצא דעולה ושלמים אלא שכן הוא הניהוג הנכון דקרבן שניתן לה' אין בו אכילה, וקרבן שנאכל על שלחן ה' יש בו אכילה. אמנם אפשר שתינתן העולה לאכילה ואכתי מצד עצמה היא עולה שאינה אכילה על שלחן ה' אלא נתינה, אלא שאותו אדם אוכל אחר שנתן לשלחן ה'. ואי"ז הניהוג הנכון בעולה, אמנם היא עולה. וכן להיפך דאפשר דעל צד המקרה לא יאכל השלמים ומ"מ מצד עצמו הוא נתינת שלמים [ואף מנחת מחבת ומרחשת הם ב' סוגי נתינות מצד עצמם, והניהוג הנכון בנתינה זו שתהא במרחשת. ומ"מ שייך מחשבה לשם הנתינה דמחבת. וגם ע"ז נא' אם מנחת מרחשת וכו']. ומשל לדבר המקדש על מנת שלא לנהוג דינים שנתנה תורה בין איש לאשתו לא מקרי דאין כאן אישות אלא דאין כאן ההנהגה הנכונה באישות. ואף שלא נמסרו לביאה איכא למ"ד דהוו קידושין. דהקידושין הוא המצב עצמו ולא הניהוג.
וכן מצינו דילפי' סכין בעולה מאברהם אבינו. וצ"ע, דלא מצינו דילפי' פרטי דינים מקודם מתן תורה. ואטו נילף יבום בכלה מיהודה ותמר. אלא דעצם צורת הקרבת העולה מחוייבת מעצם עניין העולה, וע"ז שייך שפיר למילף כגילוי מלתא דכך היא העולה שנשחטת בסכין. ונר' דכן הוא עצם הד' עבודות דזהו עצם המושג הקרבה, וע"ז שייך למילף גילוי מלתא מהו הקרבה. ואמנם פרטי דינים כשחיטתה בצפון וכיו"ב נר' דלא הוי ילפי' מקודם מ"ת, דזה נתחדש בפרשת עולה.
וזהו כלל גדול בקרבנות, דעצם שם הקרבן אינו תלוי לעולם בדיניו. וכגון דזריקה שלא במקומה מכפרת. דבכל המצוות לא יצוייר כה"ג, דעשה שלא כדינו ויצא. דעיקר שם המצווה הוא שקיים הדבר כדינו, ואם אינו כמצוותו הרי אין זה מצווה אלא מעשה קוף בעלמא. אבל בקרבן שייך דלא נעשה כדינו ומ"מ שם זריקה והקרבה לא פקע. וכן עיקר הדבר דבעי' שנה עליו הכתוב לעכב היינו מה"ט, דשייך שלא יהא מעכב בשם קרבן. וכן הא דמצינו קרבנות שבאין בנדבה, דבשאר מצוות לא יצוייר מצווה שאינה מחוייבת, דאם אינו מצווה בזה ע"כ אין לזה שם מצווה. משא"כ הכא שם הקרבן אינו בא ממה שהוא מצווה, אלא מתוכן הקרבן עצמו.

דורשי יחודך כתב:לאחרונה יצא לי לשמוע כמה וכמה שיחות ושיעורים מופלאים (בקול הלשון) מהרב ישראל מנחם הירשפלד, ר"י בזכרון מיכאל בזכרון יעקב, חתנו של הגרחש"ג זצ"ל.
אם יש כאן מיש שמכיר את האיש ואת דרכו אשמח אם יוכל ליצור אתי קשר בפרטי. בתודה מראש.

פלוריש כתב:

דורשי יחודך כתב:לאחרונה יצא לי לשמוע כמה וכמה שיחות ושיעורים מופלאים (בקול הלשון) מהרב ישראל מנחם הירשפלד, ר"י בזכרון מיכאל בזכרון יעקב, חתנו של הגרחש"ג זצ"ל.
אם יש כאן מיש שמכיר את האיש ואת דרכו אשמח אם יוכל ליצור אתי קשר בפרטי. בתודה מראש.

אכן גאון מופלא, עם בהירות גדולה מאוד.
לצערנו בתקופה האחרונה הוא חלה וניטלה ממנו יכולת הדיבור (במאמצים גדולים הוא אומר פסוק ראשון משמע ישראל). אבל הוא ממשיך לתקשר עם אנשים באמצעות כתיבה וכמובן שוקד על לימודו תוך כדי קבלת ייסורים באהבה.
ה' ירפאהו

אהרון 37 כתב:בקובץ זמן חירותינו [חלק שני- פנימי] מבנו הגראי"ש שליט"א בעמוד כה הערה 23 כותב:

עוד דבר מובא בחוברת הנ"ל[עמוד סה]

באחד השנים יצא הרב זללה"ה מתוך התרגשות לאחר הסדר לחוץ לרקוד במעגל ומאז הפך הדבר למנהג שיצאו כל השנים עם כולם לרחוב וגם השכנים מסביב השתתפו(באופן המותר משום יום טוב) לשמחת הגאולה בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה, ועוד."

חולין כתב:אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב?

הערש כ''ץ כתב:

חולין כתב:אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב?

זה הסגנון המיוחד של חוג חזו"א ובפרט משפחת גריינימן לומר שהגר"ח אמר כך וכך, הם אומרים 'אמרו' או 'היו' וכו'
וכפי הנראה זה קונטרס שהוציאו בני משפחתו לזכרו.

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

עושה חדשות כתב:

אשר יצוה פד חדש.pdf

שום בעל בכי כתב:

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

מוכח מתוכו שנכתב ע"י א' מבני הגר"ח, ואמרו והיו היינו הגר"ח.
...
וגם מבואר בתוכו קצת טעם הענין בניסוח הנ"ל, ז"ל "כשהיו מזכירים דברים בשם האבא, היו רגילים לומר בבית היו אומרים, אולי כדי להמנע מלהתחייב לומר כל פעם זכרונו לברכה שהוא דינא דגמרא".

שום בעל בכי כתב:מוכח מתוכו שנכתב ע"י א' מבני הגר"ח, ואמרו והיו היינו הגר"ח.
ומוכח מתוכו עוד שאין לסמוך בסתמא על הנכתב שם וד"ב, ואעפ"כ יש בו תועלת.

גיורא בשמי שמיא כתב:

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה? עניין של כיבוד אב?

...הביאור הוא שזה דרך כבוד לדבר בלשון נסתר ורבים... באידיש כאשר מדברים עם מי שבערך שלך ולמטה, אומרים 'אתה' (דו) ל' נוכח, ולמי שלמעלה ממך, אומרים כעין 'הוא' (איהר) בלשון נסתר, ולמי שבדרגה גבוה אומרים 'הם' (זיי) בלשון נסתר ורבים... שכך מדברים לגדול.

קובץ אגרות ב, כט כתב:אחדשה׳׳ט וש"ת באהבה רבה. - - אם כי אין דרכי לבוא במו"מ עם החכמים, אבל מעכתר״ה שליט״א שהאמת אהוב לו מאד דנתי בזה לפניהם למען הגדיל תורה. אחתום שלו', אי״ש