פורום אוצר החכמה

הסרפד כתב:ליפמ(א)ן וליפא הם כינויים קדמונים גם ליום טוב וגם לחנינא, הרבה קודם לבעל תוי"ט. (ר' יו"ט מילהויזן כבר היה מכונה ליפמן.)
כמדומני שהרה"ק מסיגוט היה הראשון בשם חנניה שנתכנה ליפא.

הסרפד כתב:מעולם הייתי מסופק בזה - האם יש מסורה ברורה בדבר?
חשבתי שאדרבה, שם 'יום טוב' נוסף בשביל הכינוי, על דרך 'נפתלי צבי', 'יששכר דוב', ו'יחזקאל שרגא'.

גואל ישראל כתב:

מיללער כתב:וכן אביו הייטב לב שמו היה "יקותיאל יהודא" והיה נקרא "רבי זלמן לייב", בנו (של הקדויו"ט) העצי חיים שמו היה "חיים צבי" והיה נקרא "רבי חיים הערש".

השם האמתי הוא "יהודה" וזה כידוע הכתיב המקורי מהתנ"ך והשתמשו בכתיב לפי הארמית מסיבה שהשתמשו.

ליבא לתיובתא כתב:מישהו מביא מהרש״ל למעלה בענין שני אור. האם זה השניאור הראשון שהיה, וזה התפתחות השם??
ואיך הגיע השם שניאור לשם משפחה באיזור תפיאללת שבמרוקו?

הסרפד כתב:

ליבא לתיובתא כתב:מישהו מביא מהרש״ל למעלה בענין שני אור. האם זה השניאור הראשון שהיה, וזה התפתחות השם??
ואיך הגיע השם שניאור לשם משפחה באיזור תפיאללת שבמרוקו?

בטח שלא. כבר היו רבינו שניאור, אבי בעלי התוספות מאיברא.

אבן זועקת כתב:בעניין מקור השם שניאור דיברו מעט כאן

ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

אמסטרדם כתב:

ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

הקדושת יו"ט אביו של העצי חיים.

מיללער כתב:

אמסטרדם כתב:

ארי כתב:אגב שמו המלא של העצי חיים זי"ע
ביו"ד של העצי חיים נתפרסם בגליון צאנז כתובתו של העצי חיים, ושם כתוב שמו הק' רק חנניה יום טוב, ומביאים שהיו קורין לתורה ללא השם ליפא.

הקדושת יו"ט אביו של העצי חיים.

והיינו שכבתובת בנו העצי חיים נכתב שם אביו הקדושת יו"ט רק חנניה יום טוב וכו'

התמים כתב:מהו מקור הצירוף מנחם מענדל?

גם שמעתי מפי מ"ו המאיר עיני חכמים הרב המו' בעל ספרי פרי הארץ בשם חז"ל כי ב' בני אהרן הם נדב ואביהוא נקראו על שם אביהם דאהרן הכהן ואשתו אלישבע בת עמינדב, ונדב נקרא בשם אבי אמו עמי - נדב, ואביהוא על שם אביו של אהרן ור"ל אבי - הוא הנענ', ומתו גם שניהם על כמה סיבות כמ"ש ז"ל, ואם על מעשה העגל שעשה אהרן דכתיב ובאהרן התאנף ה' וכו', וגם כי שינה את סדר שמותם

אבן זועקת כתב:השם הגויי איזידור עם איזה שם יהודי הוא מגיע?

הסרפד כתב:

אבן זועקת כתב:השם הגויי איזידור עם איזה שם יהודי הוא מגיע?

מצוי מאוד כתחליף ל'יצחק' או ל'ישראל'.

אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

נוטר הכרמים כתב:שייך קצת לענין האשכול, נתקלתי בזה היום.

כתב בשו"ת שדה הארץ (מיוחס, ח"ג יו"ד סי' כב), וז"ל:

גם שמעתי מפי מ"ו המאיר עיני חכמים הרב המו' בעל ספרי פרי הארץ בשם חז"ל כי ב' בני אהרן הם נדב ואביהוא נקראו על שם אביהם דאהרן הכהן ואשתו אלישבע בת עמינדב, ונדב נקרא בשם אבי אמו עמי - נדב, ואביהוא על שם אביו של אהרן ור"ל אבי - הוא הנענ', ומתו גם שניהם על כמה סיבות כמ"ש ז"ל, ואם על מעשה העגל שעשה אהרן דכתיב ובאהרן התאנף ה' וכו', וגם כי שינה את סדר שמותם

מובא בעיקרי הד"ט יו"ד סי' כו סעיף ז, ועי' בשו"ת דברי יציב אה"ע סי' י ובשו"ת ציץ אליעזר חלק כא סימן ד .

מישהו יודע מקור לזה בחז"ל?

אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

ואגב נציין דבר שבוודאי תמיה לרבים, אות השם 'ישכר בער', אשר מצוי מאד שהצמידו את הכנוי 'בער' לשם ישכר. [ובמשך הדורות הפך הכינוי לשם מלא, ולשם הקודש - ישכר דוב], מה ענין 'דוב' אצל ישכר. ובשלמא שאר הכינוים הם בדרך כלל מחיות שבהם נמשלו השבטים. כ'יהודה - לייב'. 'נפתלי - הירץ / הירש'. 'אפרים - פישל' (על שם 'וידגו לרוב). 'בנימין - וואלף', וכדו'. אבל ישכר לא נמשל לדוב (ובברכת יעקב נמשל לחמור גרם, ובוודאי שאינו כנוי מכובד), ולא מצאנו שום קשר בין ישכר לדוב.
ונביא כאן איזה דבר נחמד שכתב תלמיד החתם סופר ב'תורת בן נש', (סי' שעה) "ואחר שנתתי את קסתי בענין השם יששכר. לא אוכל לעצור מלרשום עוד הפעם דבר נכון ... על אודות השם יששכר דוב או יששכר המכונה בער, כי רבים שואלים מה ראו אבותינו שרק השם דוב או בער בל"א חזי לאיצטרופי אל השם יששכר... והנראה לענ"ד הוא דבר נכון ומתקבל על הדעת. הנה בספרי הנ"ך נזכר הרבה פעמים הדוב אצל האריה, (שמואל א, יז, לד. שם לו. משלי כח, טו. הושע יג, ח. עמוס ה, כ. איכה ג' י. ועוד)... בין החיות הגדולות והנוראות אשר ראה דניאל במראה הנבואה, האריה הוא הראשון והשני הוא הדוב.... מכל אלו הפסוקים יש להוכיח כי כמו שנקרא האריה המלך שבחיות, כן ראוי הדוב לקראו בשם שני למלך...". וממשיך לפי דרכו, שמכיון שבסדר הנשיאים והדגלים היה שבט יששכר שני לאחר שבט יהודה שהיה המלך, מן הראוי להחשיבו שני למלך. ועל כן אם שבט יהודה נמשל לאריה, שבט יששכר, השני לו, נמשל לדוב, השני במלכות החיות...

עתניאל בן קנז כתב:

אמסטרדם כתב:צירוף ישן הוא "ישכר בער" [ר' ישכר בער מזלאטשוב, ר' ישכר בער אב"ד סקאהל חותנו של מהר"ש מבעלזא] וי"א "ישכר דוב" [אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא שנקרא ע"ש סבו הנ"ל], ושמעתי ש"בער" האו מלשון "בעריס" וכדומה שהוא תרגום של הדודאים שמהם נולד יששכר, ונמצא ש"ישכר דוב" הוא טעות כי סברו ש"בער" היינו "דוב" שנקרא באידיש "בער".
והלום ראיתי אחד מהמסכימים על ספה"ק חוקר ומקובל מהלוצאטו שחותם עצמו "ישכר המכונה בער".

שברי לוחות כתב:מה פשר הכינוי זלמן ליקותיאל?

שברי לוחות כתב:זלמן לשלמה הוא כנראה כמו שסלומון הוא כינוי לשלמה, אך מה פשר הצירוף של יקותיאל זלמן שזה גם כן צירוף מצוי, וכמובן שמהצירוף הזה בא הכינוי