פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

פרנקל תאומים כתב:

אור עולם כתב:ועיי' משנ"ב שם.
וכשהיינו שם ב'עמוד יומי' זכור לי שיצא לכולם (בשיעור) שאין שום מניעה מלומר קדיש אחד בסוף התפילה, ובטח קדיש על ישראל.

אגב, אחרי "סיום", מקובל שגם מי שאינו יתום אומר קדיש על ישראל.

וחבר סיפר לי שבשעתו ש"ב הגר"ע אויערבאך שליט"א מבית וגן התיר לו לומר קדיש "יתום" בחיי אביו, בשנת האבל לסבו- אבי אימו, היות ולא היו לסבא בנים כ"א בנות, ואביו מחל, לכבוד חמיו.

אמנם יש להודות שזו הנהגה לא מקובלת, והיא נראית תמוהה בעיניי הרבים, ולול"ד הו"א שגם יש בה משום "פותח פה" וסימנא מילתא.

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

אור עולם כתב:

פרנקל תאומים כתב:

אור עולם כתב:ועיי' משנ"ב שם.
וכשהיינו שם ב'עמוד יומי' זכור לי שיצא לכולם (בשיעור) שאין שום מניעה מלומר קדיש אחד בסוף התפילה, ובטח קדיש על ישראל.

אגב, אחרי "סיום", מקובל שגם מי שאינו יתום אומר קדיש על ישראל.

וחבר סיפר לי שבשעתו ש"ב הגר"ע אויערבאך שליט"א מבית וגן התיר לו לומר קדיש "יתום" בחיי אביו, בשנת האבל לסבו- אבי אימו, היות ולא היו לסבא בנים כ"א בנות, ואביו מחל, לכבוד חמיו.

אמנם יש להודות שזו הנהגה לא מקובלת, והיא נראית תמוהה בעיניי הרבים, ולול"ד הו"א שגם יש בה משום "פותח פה" וסימנא מילתא.

אצל הרבה מקובל גם בסיום לתת הקדיש ליתום או לבקש רשות מההורים.
והכל חלק מהמנהג התמוה.

יהושפט כתב:דומני שהויכוח הזה, מאפיין יפה את היחס השונה מאד של הגרש"ד והגרדצ"ה למנהגים
יחסו של הגרש"ד למנהגים ידוע, ואין צורך להאריך בו. ואילו אצל הגרדצ"ה מנהגים לא תפסו מקום רב בלשון המעטה. והיה מרגלא בפומיה שאין שום בעיה לקום בבוקר ולהחליט שמהיום אני ספרדי או תימני או כל מה שאבחר [נושא קצת שונה מהיחס למנהג ספציפי, אבל מלמד גם על השוני הנ"ל].

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

הוא הרי היה חבדני"ק מהבית, ובתוך תוכו נשאר חסיד, ככל שניסה להסוות זאת, ולכן (כמדומה) היה גם מן הנלחמים בספר הגאון של אליאך.

מקדש מלך כתב:

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

התפשטות שקיעת הגאונים (כלומר, העובדה שמחמירים להימנע ממלאכה מיד בהיעלמות השמש) היא תופעה הכרחית שמקורה בהתפשטות השעונים המדוייקים.
אכן. העובדה שמשכו את החוט להחמיר מהיעלמות השמש, ולא לכיוון השני של "72 דקות" (שהתחיל בד בבד באותה תקופה, ומאותן סיבות בדיוק) קשורה בהחלט לגר"א ולגר"ז.

לגבי ההשפעה של אותם שני אישים. למיעוט ידיעתי העובדות ההיסטוריות מראות על השפעה ישירה של הגר"ז על רבבות אנשים בשטח עצום. הכל בעובדות ומכתבים ברורים במאה אחוזים. ואילו השפעתו של הגר"א מחוץ לווילנא? מסכמת בעיקר בדיוקים מתוחכמים של ר"ד קמינצקי (אני לא מדבר על הערצה וכו'. אני מדבר על כך שאם הגר"ז היה מצווה לשנות מנהג, אין ספק שהיו רבבות שהיו מצייתים לו ללא עוררין, מה שאין כן אצל הגר"א).
אבל האמת שגם אני "חסיד" של הגר"ז...

דרומי כתב:שמעתי פעם סיפור דומה, אבל כמדומני שלא יתכן שהצ"צ יתייעץ עם הגרד"צ, מפני מרחק השנים ביניהם, וכנראה הכוונה לאביו הר"פ חן.

מקדש מלך כתב:

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

התפשטות שקיעת הגאונים (כלומר, העובדה שמחמירים להימנע ממלאכה מיד בהיעלמות השמש) היא תופעה הכרחית שמקורה בהתפשטות השעונים המדוייקים.
אכן. העובדה שמשכו את החוט להחמיר מהיעלמות השמש, ולא לכיוון השני של "72 דקות" (שהתחיל בד בבד באותה תקופה, ומאותן סיבות בדיוק) קשורה בהחלט לגר"א ולגר"ז.

לגבי ההשפעה של אותם שני אישים. למיעוט ידיעתי העובדות ההיסטוריות מראות על השפעה ישירה של הגר"ז על רבבות אנשים בשטח עצום. הכל בעובדות ומכתבים ברורים במאה אחוזים. ואילו השפעתו של הגר"א מחוץ לווילנא? מסכמת בעיקר בדיוקים מתוחכמים של ר"ד קמינצקי (אני לא מדבר על הערצה וכו'. אני מדבר על כך שאם הגר"ז היה מצווה לשנות מנהג, אין ספק שהיו רבבות שהיו מצייתים לו ללא עוררין, מה שאין כן אצל הגר"א).
אבל האמת שגם אני "חסיד" של הגר"ז...

יהושפט כתב:דומני שהויכוח הזה, מאפיין יפה את היחס השונה מאד של הגרש"ד והגרדצ"ה למנהגים

איש_ספר כתב:

יהושפט כתב:דומני שהויכוח הזה, מאפיין יפה את היחס השונה מאד של הגרש"ד והגרדצ"ה למנהגים

למרות השוני הגדול בין האנשים, ולמרות היות הגרד"צ מבקר גדול, היה בינהם יחס של הערכה הדדית (לימים התפללו יחד בתפא"צ אבל הקשר היה עוד הרבה קודם), היו משוחחים הרבה ואח"כ שולחים זה לזה מכתבי תורה בו הרצו את אשר העלו בעיונם. אולי אעלה ממכתבי הגרדצ"ה אל סבי (מכתבים של סבי אליו אין לי).

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:
דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר).

.השוחט כתב:

מקדש מלך כתב:

איש_ספר כתב:

.השוחט כתב:דבר נוסף.
אמר שהגר"א והגר"ז נשתוו בהמוני עניינים להלכה. אשר ממש לא יאומן. ומנה רבים רבים. (כגון זמן ק"ש ועוד).
ודברים רבים המקובלים למעשה מהגר"א, לא נתקבלו בשעתו בגלל הגר"א שהשפעתו "למעשה" היתה בחוג קטן מאד,
ונתקבלו דוקא בגלל הגר"ז שהשפעתו המעשית היתה על רבבות.

אכן היה לו רשימה כזו (הידועים זה שקיעה של הגאונים, הגר"ז בסידור והגר"א, כא"פ בשתית רביעית, זמני היום ועוד שאיני זוכר). אבל את הסוף לא שמעתי ממנו. אדרבה שמעתי ממנו שהתפשטות שקיעת הגאונים, אצל המתנגדים זה בהשפעת הגר"א ואצל החסידים בהשפעת הגר"ז. ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

התפשטות שקיעת הגאונים (כלומר, העובדה שמחמירים להימנע ממלאכה מיד בהיעלמות השמש) היא תופעה הכרחית שמקורה בהתפשטות השעונים המדוייקים.
אכן. העובדה שמשכו את החוט להחמיר מהיעלמות השמש, ולא לכיוון השני של "72 דקות" (שהתחיל בד בבד באותה תקופה, ומאותן סיבות בדיוק) קשורה בהחלט לגר"א ולגר"ז.
לגבי ההשפעה של אותם שני אישים. למיעוט ידיעתי העובדות ההיסטוריות מראות על השפעה ישירה של הגר"ז על רבבות אנשים בשטח עצום. הכל בעובדות ומכתבים ברורים במאה אחוזים. ואילו השפעתו של הגר"א מחוץ לווילנא? מסכמת בעיקר בדיוקים מתוחכמים של ר"ד קמינצקי (אני לא מדבר על הערצה וכו'. אני מדבר על כך שאם הגר"ז היה מצווה לשנות מנהג, אין ספק שהיו רבבות שהיו מצייתים לו ללא עוררין, מה שאין כן אצל הגר"א).
אבל האמת שגם אני "חסיד" של הגר"ז...

יתכן שלגבי שקיעת הגאונים אמר שהמתנגדים קיבלו זאת מהגר"א, אבל כללית אני זוכר שזה היה הנושא שלו אז, לא הרשימה עצמה של הדברים שנשתוו, אלא הנושא היה מיעוט השפעתו של הגר"א בלמעשה. ושגם אותן שיטותיו שנתקבלו, נתמכו רק בו רק בדיעבד לאחר שנפוצו ע"י השפעת הגר"ז. וכמו שאכן רוב חידושיו לא נתקבלו, כמו לחתום בשם ומלכות במודים דרבנן, ובבורא נפשות, ברכה א' על תפילין, נט"י בברכה קודם מנחה וערבית וכהנה למאות...

איש_ספר כתב:אגב, חסידים ומתנגדים: סיפר פעם שהגרש"י זווין אמר לו שהחסידים לא הכירו בערכם האמיתי של המתנגדים, וסיפר (גוף המעשה ידוע) שהצ"צ כתב בתוך אחד מתשובותיו, ע"ד רעק"א לשון: והנה קטנו עבה ממתני, והראה אותה תשובה לרד"צ חן לשמוע חוו"ד על גוף התשובה, וכשראה הרד"צ לשון זה, ביקש למוחקו ואמר, החסידים יסברו שבאמת כך הוא. הרב זווין סיפר את זה כדוגמא לאי הכרת החסידים בערך גדולי המתנגדים וכנ"ל. (וכלומר שלדעת הגרש"י זווין באמת כך הוא היחס בן רעק"א לצ"צ...)

איש_ספר כתב:

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:
ככלל, הגרד"צ היה "מאוהב" בגר"ז באופן יוצא מן הכלל. באישיותו, בסגנונו, בהליכותיו והיה מדבר עליו כ"חסיד", לכן בענין הערכותיו על השפעתו של זה מול זה, אם אמר כך, הייתי נזהר קצת...

הוא הרי היה חבדני"ק מהבית, ובתוך תוכו נשאר חסיד, ככל שניסה להסוות זאת, ולכן (כמדומה) היה גם מן הנלחמים בספר הגאון של אליאך.

לא רציתי להתנסח עד כדי כך, למרות שיש בזה מן האמת. עם כל הכבוד לגניזה החרסונית ולסכסוכיו עם האדמו"ר האחרון, הוא היה הרי מגזע חב"ד וממשפחת רם, וכמה היה מתרפק על זכרון זקנו הגרד"צ חן זצ"ל ודוד"ז הרמ"מ הי"ד ועוד ועוד, ולכן בודאי שהיתה עליו השפעה מדבית אבא. השפעה שאת שיעורה איני יודע. אגב, חסידים ומתנגדים: סיפר פעם שהגרש"י זווין אמר לו שהחסידים לא הכירו בערכם האמיתי של המתנגדים, וסיפר (גוף המעשה ידוע) שהצ"צ כתב בתוך אחד מתשובותיו, ע"ד רעק"א לשון: והנה קטנו עבה ממתני, והראה אותה תשובה לרד"צ חן לשמוע חוו"ד על גוף התשובה, וכשראה הרד"צ לשון זה, ביקש למחוקו ואמר, החסידים יסברו שבאמת כך הוא. הרב זווין סיפר את זה כדוגמא לאי הכרת החסידים בערך גדולי המתנגדים וכנ"ל. (וכלומר שלדעת הגרש"י זווין באמת כך הוא היחס בן הצ"צ לרעק"א...)

איש_ספר כתב: אגב, חסידים ומתנגדים: סיפר פעם שהגרש"י זווין אמר לו שהחסידים לא הכירו בערכם האמיתי של המתנגדים, וסיפר (גוף המעשה ידוע) שהצ"צ כתב בתוך אחד מתשובותיו, ע"ד רעק"א לשון: והנה קטנו עבה ממתני, והראה אותה תשובה לרד"צ חן לשמוע חוו"ד על גוף התשובה, וכשראה הרד"צ לשון זה, ביקש למוחקו ואמר, החסידים יסברו שבאמת כך הוא. הרב זווין סיפר את זה כדוגמא לאי הכרת החסידים בערך גדולי המתנגדים וכנ"ל. (וכלומר שלדעת הגרש"י זווין באמת כך הוא היחס בן הצ"צ לרעק"א...)

יהושפט כתב:
גם על האדמו"ר האחרון על אף כל מה שהיה ביניהם, ועל אף הביקורת החריפה שהיתה לו, לא אבה לשמוע סתם דברי זלזול עליו, ופעם כשאחד האוכלים על שולחנו כמנהג הימים ההם זלזל ביראת השמים שלו, הגיב בפסקנות בשם הגר"י לנדא שאמר לו פעם איזה דבר ביקורת על הרבי בצעירותו בקשר לעיסוק ולימוד חכמות חיצוניות, אבל מאידך אמר לו שכבר בצעירותו היה חרד ממש מעבירה באופן מיוחד, וסירב לשמוע את הטיעונים שהיו מצויים אז בקרב הציבור הליטאי.

יהושפט כתב: הראה לי פעם גם מחברת שכתב בה סיפורים חסידיים ששמעה מזקנתו בת הרד"צ חן בשם אביה וסבה, מעניין לברר אצל צאצאיו אם המחברת הזו תח"י.

יהושפט כתב:אגב, סיפר לי שאחר פטירת המשוררת זלדה שהיתה בת דודה של אמו, שלח מכתב לרבי שחפציה נמצאים אצלו, והוא היורשם על פי ד"ת [היתה בת אח הרל"י], ושישלח מה לעשות בחפצים, אולם הרבי לא הגיב.
.

איש_ספר כתב:דוקא רוב עזבונה הגיע בסופה של דבר לרבי, לרד"צ נשארו כמה גרוטאות כלשונו. עד כמה שאני זוכר מצד הדין הם היו יורשים שווים. (ראו כאן. הוא סיפר שאת ההתכבויות עם הרבי הוא הקפיד לעשות באגרות אויר דוקא, וכך נפטר משאלת התארים....

איש_ספר כתב:סיפר פעם שהגרש"י זווין אמר לו שהחסידים לא הכירו בערכם האמיתי של המתנגדים, וסיפר (גוף המעשה ידוע) שהצ"צ כתב בתוך אחד מתשובותיו, ע"ד רעק"א לשון: והנה קטנו עבה ממתני, והראה אותה תשובה לרד"צ חן לשמוע חוו"ד על גוף התשובה, וכשראה הרד"צ לשון זה, ביקש למחוקו ואמר, החסידים יסברו שבאמת כך הוא. הרב זווין סיפר את זה כדוגמא לאי הכרת החסידים בערך גדולי המתנגדים וכנ"ל. (וכלומר שלדעת הגרש"י זווין באמת כך הוא היחס בן הצ"צ לרעק"א...)

יהושפט כתב:גם אני שמעתי ממנו את הסיפור הזה, אך אני הבנתי [אולי מכללא ולא בפירוש] שהרב זווין כבר סיפר את המעשה כדבר מתמיה, ולא שהוא חשב כך.

אכן, אין ספק שהמאמר הוא של ידידנו הגרדצ"ה זצ"ל. וסימן לדבר השימוש בפסידונים הזה, שהיה חביב עליו, וכך גם הציע לי לבחור בשם זה כשפרסמתי את מאמרי בסיני נגד המבקר של חידושי הריטב"א לשבת.
והיינו אז בעצה אחת [עכשיו החזרתיו למקומו בספרי מסורת ח"ג].
מסתבר שצדקת בעניין בנימין זאב, וכנ' הגרדצ"ה מיעט בהערכת ההתקפות עליו בזמנו
[כמדומה שזה הגיע לכדי הסרת כתר הרבנות מעליו?].
גם ביחס לשערי ציון המעיט בחוסר חשיבותו. יפה שציין שרוב דבריו לקוחים מהקדמת המאירי, אך יש
לדייק ולומר, שכל דבריו מועתקים מהמאירי (פרט לשמות החכמים שהיו לאחר המאירי שהוסיפם).
במהדורת המאירי לאבות שהו"ל, צירפתי שם את שערי ציון מכ"י.
ופלא עצום על הגרחיד"א שהשתמש בו וכנ' לא הכיר את המאירי לאבות.
אגב, בספרי מסורת ח"ב הבאתי מו"מ עם הפרופ' רש"ל, והערות על קונטרסו תשלום תוספתא.
בברכה, שז"ה

איש_ספר כתב:רצ"ב מאמר שהתפרסם בדגלנו תשרי תשי"ד (חשבתי שפרסמתי את זה כאן או במקום אחר אבל אני לא מוצא)
בשעתו לקחתי אותו מביתו של הרדצ"ה.

בזכרוני שהיה ברור שהרב י' רבינוביץ אינו אלא הגרדצ"ה שהיה רגיל בשימוש בפסבדונים. (ולכן היו שם בבית כמה עותקים מהעיתון). לצערי ממרחק הזמן אני לא זוכר אם שמעתי על כך ממנו בפירוש. מאידך אם לא ממנו, לא הייתי מחליט דבר מעין זה מדעתי.

הסגנון מוכיח שהוא הוא (כמו גם הנטיה הידועה להפוך שוגג לזדון, ודילוג לזיוף וכו'...) מאידך: א. עם כל הכבוד והסנטימנט, נראה שהוא פשוט לא צודק (עכ"פ בנוגע לבנין זאב) והצדק דוקא עם ליברמן לפחות בענין של הבנימין זאב.
ב. ועוד והוא העיקר, הרי הרדצ"ה בעצמו היה מרגלא בפומיה שהראשונים העסיקו מעתיקים, ויש ע"כ אשכול מפואר בבית מדרשינו, ואם אמנם שכמובן יש לחלק בין העתקות משובשות להעתקות שגויות, מ"מ החריפות קצת שלא במקומה. (ואפשר שרק במשך הזמן עמד הגרדצ"ה על תופעת ההעתקות, שהרי בשעת כתיבת המאמר היה בן כ"ח שנה בלבד). עכ"פ אין בכל זה כדי לשלול את זהותו ככותב המאמר.

מעשה בפרופסור.jpg

תודה לרב הוד והדר על עזרתו בהפיכת הקטע לתמונה נוחה לקריאה.
אני מעלה גם את אותו עמוד מתוך הארכיון היהודי, אולי יהיה קל יותר לקריאה

דגלנו הארכיון.png

יהושפט כתב:בולט מאד מהסגנון שהרדצ"ה הוא הכותב
אכן מסתבר מאד שהתחרט הרדצ"ה על מאמר זה. אני דיברתי איתו כו"כ פעמים על ליברמן, ומעולם לא הזכיר מאמר זה בשמו או שלא בשמו או את הטענות שבו, ולא פקפק על אמינותו.

איש_ספר כתב:דוקא הזכיר. שמעתי מאבי שיח' ששמע ממנו שרש"ל "'שקל למטרפסיה" על כמה מהדוגמאות באותו נספח, אבל לא פירט מי הוא ששקל לו...

איש_ספר כתב:

יהושפט כתב:והיה מרגלא בפומיה שאין שום בעיה לקום בבוקר ולהחליט שמהיום אני ספרדי או תימני או כל מה שאבחר [נושא קצת שונה מהיחס למנהג ספציפי, אבל מלמד גם על השוני הנ"ל].

אני לא שמעתי ואינה ראיה כמובן (ועיננו ראו אדיקותו בהרבה מנהגי חב"ד, סידורו היה סידור חב"ד, תפיליו לא היו תפילין של אשכנז ועוד). לכן טרחתי לשאול את בנו ר' י', הקרוב אליו ביותר בתכונותיו ובסגנונו, וגם הוא אמר שלא שמע כן מעולם וכמו זר נחשב בעיניו. אכן אמר שאביו היה סבור כעיקר, שהולך ממקום למקום, נוהג כמנהג אותו מקום וד"ז גובר על "אל תטוש", ולכן הרגיל את בניו בסידור נוסח אשכנז ובשאר מנהגי אשכנז כי שם מקום גידולם. ואת עצמו תירץ שקשה לו לשנות ממנהג בית אבא...