מתפעל כתב:יישר כח תבונה, נכתב שם שכנראה לא הכניס ההסכמות מחוסר כסף.
במשפחה באנגלית שבוע שעבר היה ראיון עם הרב דוד א. מנדלבוים ובין הדברים מסופר כך (בתרגום חפשי, על אחריותי):
כאשר הדפיס הרדא"מ את חידושי הגרמ"ז מהגאון ר' מנחם זעמבא, בסוף שנות השבעים, עלה להסטייפלר לקבל הסכמה. בתחילה אמר הסטייפלר להצורב הצעיר בנחישות שמוסכם אצלו שלא לכתוב הסכמות לאף אחד. למרות עמדתו שלא לתת הסכמות, בכל זאת רצה לפייס את אורחו, ולכן התנצל ויצא וחזר לחדר עם שלשה ספרים. שנים הראשונים היו ספרי ר' מנחם זעמבא "גור אריה יהודה" ו"תוצאות חיים" מהדפסתם הראשונה, שהרב זעמבא הדפיס בעצמו. באלו העותקים שהיו בידיו של הסטייפלר היה הקדשה להסטייפלר בכתי"ק. הספר השלישי היה ספרו של הסטייפלר עצמו, "שערי תבונה" שהוא הדפיס בהיותו צעיר בפולין בשנת 1925.
"הסטייפלר אמר לי שכאשר היה צעיר היה במצוקה כספית, ויעצו לו להוציא ספר בכדי להוסיף על הכנסותיו. כאשר נכח לדעת שהספרים לא נמכרים בשיעור שיועיל לו, יעצו לו שוב שילך לעיר הגדולה ווארשא, ששמה הסכוי שימכרו גדול יותר. בהגיעו לווארשא, החליט לבקש הסכמות מגדולי הדור המוכרים בפולין, הרב מנחם זעמבא עם הרב מאיר יחיאל הלשטוק, הגאון מאוסרובצא.
אחר שקיבלם, החל לדבק את ההסכמות לדף השער של הספרים שהביא אתו למכור. ה"שערי תבונה" שהסטייפלר הוציא היה אחד מאותם עותקים נדירים שעם הסכמתו של הרב מנחם זעמבא מודבק בתוכה. הסטייפלר הראה אותו לי לפצות אותי על שלא ניאות לכתוב הסכמתו בשביל ספרו של הרב זעמבא שאני ערכתי.
בשולי הסיפור, מעניין לציין שבכל הדפוסים הבאים של "שערי תבונה" לא נדפסו הסכמות אלו, וכאשר סיפרתי הנ"ל להגר"ח קניבסקי לא היה מודע לזה שהרב זעמבא כתב הסכמה לספרו של אביו."
ע"כ מכ"ע משפחה באנגלית (אולי גם בעברית. לא ראיתי.)
והדברים משלימים למש"כ הרב השוחט שליט"א.
רצ"ב.