פורום אוצר החכמה

שמעתי שבשעה שעשה את השידוך הראשון עם הרב הילפרין מחסיד צאנז, המחותן רצה להשתבח במקחו (בנו) וסיפר כמה דפים בש"ס הוא יודע ואיזה תארים כבר יש לו (מורנו וכו')
, אבל האמשינובער סרב לכתוב את זה ב"תנאים".

יש כאלה שכותבים בתנאים הבחור המהולל הבקי באלף דפים מתלמוד בבלי??

אוצר החכמה כתב:יש כאלה שכותבים בתנאים הבחור המהולל הבקי באלף דפים מתלמוד בבלי??

בצאנז כותבים את התארים לפי דפי הגמ' שלמד

האם יש כאן היודעים פרטים אודות (ספריו) משנתו ותורתו, היינו סדר השמוסע'ן שלו או עינינים מרכזיים באימרותיו?
האם דברי תורתו ארוכים או שמא 'בקיצור האומ"ר', האם ישנם דברים מסויימים אותם דורש מחסידיו ומקורביו?
אשמח למשוב.

ציפורן כתב:האם יש כאן היודעים פרטים אודות (ספריו) משנתו ותורתו, היינו סדר השמוסע'ן שלו או עינינים מרכזיים באימרותיו?
האם דברי תורתו ארוכים או שמא 'בקיצור האומ"ר', האם ישנם דברים מסויימים אותם דורש מחסידיו ומקורביו?
אשמח למשוב.

בשולחנותיו אומר דברי תורה מאת זקניו, שנכתבו במקורם בקיצור, ומפתחם לכדי מאמר, התופס כעמוד פוליו או עמוד ומחצה. אומר אותו בדחילו וברתת ובזיע כשהוא בוער באש קודש פנימית עצורה, לאט לאט במשך בין שלושת רבעי שעה לשעה ורבע. נדפס ומופץ בין החסידים במה שנקרא 'סטנסיל'. יש שיחות שאמר בפני תלמידי ישיבתו, גם בצורה של מאמר.
במשך השנים אמר שיעורים רבים על אור החיים עה"ת, רמב"ן וספרי חסידות ומוסר. השיעורים על אוה"ח אוגדו לספר בן כמה כרכים. בין חסידיו יש הוראות והדרכות רבות שנתן במשך השנים, בעניני עבודת ה' וגם בעניני הלכה. לדרוש מחסידיו? הוא לא דורש מאומה עד כמה שידוע לי.

שיבר כתב: לדרוש מחסידיו? הוא לא דורש מאומה עד כמה שידוע לי.

כוונתי פשוטה משחשבת, והיא: האם הוא מצפה או משים דגש שחסידיו ואנשיו ינהגו כך או אחרת בעבודת ה',
האם חשוב לו שהם יקפידו לנהוג בדרך מסויימת?.

שמעתי שהוא דורש או משדר דרישה, לישרות [בבין אדם לחבירו].

שומע ומשמיע אכן שמע נכונה ומשמיע נכונה, על הכל יכול לסלוח הרבי מאמשינוב, מלבד על רשעות ומדות מגונות בין אדם לחבירו......

"השיעורים על אוה"ח אוגדו לספר בן כמה כרכים".


ניתן להשיג את זה?

התבוננו נא בפשטות ההזמנה ובדיוק מילותיה ובנוסחה הייחודי.

מעניין.
בשינוי טופס הזמנה לחתונה אפשר לראות מעין "מקוריות בדווקא".
אבל אולי סו"ס כל דבר הוא צריך לעשות בשלמות, גם הזמנה.

מבלי להכנס לנושא הנפיץ בכלל(ואני שמח שלא מדברים מהנושא הזה).
מתי האדמור מדליק נרות חנוכה ביום שישי ערש"ק?

בני ברקי כתב:מבלי להכנס לנושא הנפיץ בכלל(ואני שמח שלא מדברים מהנושא הזה).
מתי האדמור מדליק נרות חנוכה ביום שישי ערש"ק?

על איזה יום מדובר?
בכל אופן אין חילוק, גם בליל שישי וגם במוצש"ק מדליק לפני עלות השחר.

שמעתי פעם ואיני אחראי לשמועה, שבער"ש הדליק בזמן כה מצומצם שהיה צריך לשמוט הגפרור מידו. אם זה נכון, מבלי לנקוט עמדה, כבר לא מדובר ברבישע זאכן.

יואל משה כתב:

בני ברקי כתב:מבלי להכנס לנושא הנפיץ בכלל(ואני שמח שלא מדברים מהנושא הזה).
מתי האדמור מדליק נרות חנוכה ביום שישי ערש"ק?

על איזה יום מדובר?
בכל אופן אין חילוק, גם בליל שישי וגם במוצש"ק מדליק לפני עלות השחר.

אני מדבר על ערב שבת קודש , השנה נר שביעי של חנוכה

חושבני שמדליק קרוב מאד לשבת, אבל בהדלקה זו אין מאפשרים לחסידים לבא.

בני ברקי כתב:

יואל משה כתב:

בני ברקי כתב:מבלי להכנס לנושא הנפיץ בכלל(ואני שמח שלא מדברים מהנושא הזה).
מתי האדמור מדליק נרות חנוכה ביום שישי ערש"ק?

על איזה יום מדובר?
בכל אופן אין חילוק, גם בליל שישי וגם במוצש"ק מדליק לפני עלות השחר.

אני מדבר על ערב שבת קודש , השנה נר שביעי של חנוכה

מאוד מאוחר. אין נותנים להעולם להכנס אבל זה נראה שזה ממש סמוך לשקיעה.

מהי דעת הרבי לגבי יציאה לעבודה לאברכים?

כידוע הדברי יואל זצ"ל היה נגד כולל לכולם אלא רק למעטים ברי הכי ועודד אברכים לצאת לעבודה.

גם בגור היתה מגמה של הליכה לכולל לשנתיים שלוש ואז לצאת לעבודה.
לא יודע אם גם היום זה כך.

מתפעל כתב:גם בגור היתה מגמה של הליכה לכולל לשנתיים שלוש ואז לצאת לעבודה.
לא יודע אם גם היום זה כך.

בגור??
לאיזה תקופה כוונתך?
רבי מאיר שפירא זצ"ל, שאל פעם את הרבי אמרי אמת, היות שסובב הוא הרבה לאגור ממון לישיבתו הנודעת, מה יענה לשאולים אותו בדין:
"גדולה תורה עם דרך ארץ"?
ויען הא"א כי הלכה ברורה היא: בתינוק שמתו אחיו מחמת מילה שאין בו מצות מילה, וכן עמל "הדרך ארץ" המוציאה את האדם מתיבת תורה ותפילה,
המיתה רוחנית רבים וטובים, על כן פטורים אחיהם מעמל ד"א.
וכן הבאים אחריו בהנהגה, עמלו ללא הרף לעידוד ועיצום כוללים וחדרי לימוד , עם במכתבי תמיכה, או מגביות, כינוסים, מקצה ארץ ועד סופה.
מגמה? כדברך,
וודאי שלא!

זה לשון הסכמת האמרי אמת מגור, על ספר "פרדס יוסף":
מהאי טעמא קראתו אמנו רבקה את יעקב 'בנה הקטן', ואת עשו 'בנה הגדול', בשביל כי יעקב סמך על שלחן אביו נקרא קטן, ועשו ציד בפיו, פירשו המפורשים כי צד בפיו של עצמו, לכן אהבו אביו. ואני שבע רצן ממה שכ"ת עוסק בתורה וגם עוסק במסחר, ולכן הרשיתי לאחי הרב שליט"א מפאביאניץ להסכים גם בשמי על חיבורו.

ציפורן, הדברים פשוטים ולחינם אתה מפקפק בהם.

מתפעל כתב:חושבני שמדליק קרוב מאד לשבת, אבל בהדלקה זו אין מאפשרים לחסידים לבא.

בכלל בכל שבת הוא עושה מלאכה דאורייתא ודרבנן עד דקת השקיעה ממש, אם כי איני מבין איך אפשר לסמוך כ"כ על שעון, וגם למה אינו עושה תוספת. אבל אפשר שסובר דהלכתא כר"ת לגמרי, וכמו שהיה נהוג באונגריה, ולכן מוכן בעצם לעשות מלאכה עד שקיעה שניה, ומחומרא פורש בשקיעה ראשונה ובזה יוצא תוספת שבת של כשעה. א"א לדעת ולהקיש כיון שבשאר הדברים אינו עומד על משמר הזמנים.
עוי"ל, א רעבישע תירוץ, שברש"י בראשית כתוב שהקב"ה יודע עיתיו ורגעיו ולכן נכנס לשבת בכחוט השערה. ואיהו נמי ידיע ליה, ולכן אי"צ להוסיף.

לעומקו של דבר כתב:ציפורן, הדברים פשוטים ולחינם אתה מפקפק בהם.

"מה אני בחינם אף אתם בחינם"
אשמח עם יוכח אחרת...
והנה יש להבדיל,
בין להיות תלוי על שולחן אחרים מאשר לאוכל על שולחן עצמו שהוא תמיד דבר מבורך, מכאן ועד מ-ג-מ-ה לשלב את התורה עם דרך ארץ כמטרה לכשעצמה!
זו ממש הגזמה.
ובפרט שכך למד האמרי אמת אצל אביו שמסר נפשו למען לא להזדקק למשכורת חסידיו כמפורסם,
והן הן שבחי הדברים בסכמה-
כידוע לכולם שבעל הפרדס יוסף חריף ובקי טובא במקצעות התורה, ואם אתה בא לעמוד על ציטוטיו בפרשה אחת הנך משתומם-
לא יעלה על הדעת שאותו רב למד שנה שנתיים ויצא מיד לעמול לעבודתו, כמפורסם בתולדותיו שהיה עוסק בתורה ללא הרף
כיתר אנשי פולין שגדשו את בתי המדרשות בעסק התורה סביב השעון,
ועסקו מעט שבמועט לפרנסתם שהייתה דחוקה למאד והיתה בלתי נמנעת בכדי להחיותם.

בסדר, בלי איאודלוגיה של "שילוב תעד"א". גם אף אחד לא כתב כך.
יש מזה אגב ביומני טאלנא, אבל אין אנו צריכים אליהם בזה.

אפשר כתב:

מתפעל כתב:חושבני שמדליק קרוב מאד לשבת, אבל בהדלקה זו אין מאפשרים לחסידים לבא.

בכלל בכל שבת הוא עושה מלאכה דאורייתא ודרבנן עד דקת השקיעה ממש, אם כי איני מבין איך אפשר לסמוך כ"כ על שעון, וגם למה אינו עושה תוספת. אבל אפשר שסובר דהלכתא כר"ת לגמרי, וכמו שהיה נהוג באונגריה, ולכן מוכן בעצם לעשות מלאכה עד שקיעה שניה, ומחומרא פורש בשקיעה ראשונה ובזה יוצא תוספת שבת של כשעה. א"א לדעת ולהקיש כיון שבשאר הדברים אינו עומד על משמר הזמנים.
עוי"ל, א רעבישע תירוץ, שברש"י בראשית כתוב שהקב"ה יודע עיתיו ורגעיו ולכן נכנס לשבת בכחוט השערה. ואיהו נמי ידיע ליה, ולכן אי"צ להוסיף.

אם כך אז כל ליל שבת הוא משתווה לשאר בני אדם כלומר בשקיעה הוא אחרי תפילת שחרית ולא עושה יותר מלאכות.

בני ברקי כתב:

אפשר כתב:
אם כך אז כל ליל שבת הוא משתווה לשאר בני אדם כלומר בשקיעה הוא אחרי תפילת שחרית ולא עושה יותר מלאכות.

שמעתי מאחד ששמע מבעל המעשה, שפעם דיבר עמו בטלפון ע"ש, הרבי בא"י והשני בחו"ל, פתאום שמע טריקה או נפילה של הטלפון, ממש באמצע משפט. ישב כתב וכיוון אותה שעה, ונתברר לו שהיה דקת השקיעה בא"י. הלה טען אמנם שדיברו על דברים שהיה מוצדק לדבר עד דקת השקיעה. [לשיטתו].

אפשר כתב:

מתפעל כתב:חושבני שמדליק קרוב מאד לשבת, אבל בהדלקה זו אין מאפשרים לחסידים לבא.

בכלל בכל שבת הוא עושה מלאכה דאורייתא ודרבנן עד דקת השקיעה ממש, אם כי איני מבין איך אפשר לסמוך כ"כ על שעון, וגם למה אינו עושה תוספת. אבל אפשר שסובר דהלכתא כר"ת לגמרי, וכמו שהיה נהוג באונגריה, ולכן מוכן בעצם לעשות מלאכה עד שקיעה שניה, ומחומרא פורש בשקיעה ראשונה ובזה יוצא תוספת שבת של כשעה. א"א לדעת ולהקיש כיון שבשאר הדברים אינו עומד על משמר הזמנים.
עוי"ל, א רעבישע תירוץ, שברש"י בראשית כתוב שהקב"ה יודע עיתיו ורגעיו ולכן נכנס לשבת בכחוט השערה. ואיהו נמי ידיע ליה, ולכן אי"צ להוסיף.

מה הבעיה שמצריכה כ"כ פלפול? לתוספת שבת די במשהו, וזמן השקיעה המדוייק ידוע לנו, השמש אינה מזייפת.

להלן מאגרות משה שבאו אליו בטענה דומה:

אני הוכרחתי לפלפל כי ידוע לי מש"כ המשנ"ב סי' רסא ס"ק כב וז"ל, ולא סגי בהוספה כ"ש אלא שצריך קצת יותר. ושיעור התוספת עם בין השמשות ביחד עולה כמעט חצי שעה (חיי"א).
ובביאור הלכה שם וז"ל,עיין במ"ב שכתבנו דלא סגי וכו' כ"כ הרא"ש בביצה פרק המביא והובא בב"י וכתבו הפוסקים דלא איתברר שעורו מן הגמרא ונראה דעכ"פ הוא פחות מכדי ג' רבעי מיל [דאל"ה ישאר קושית תוספות בר"ה דף ט' ע"א ד"ה ור"ע במה שהקשו מהא דאיתא בשבת ספק חשיכה עי"ש] ולכן סתמתי במ"ב כהח"א.

אבל אם ידוע לכם שבאמשינוב אוחזים משהו, א"כ יש לנו תירוץ שלישי על הנהגתו המחודשת.

ידידיה כתב:

אפשר כתב:

מתפעל כתב:חושבני שמדליק קרוב מאד לשבת, אבל בהדלקה זו אין מאפשרים לחסידים לבא.

בכלל בכל שבת הוא עושה מלאכה דאורייתא ודרבנן עד דקת השקיעה ממש, אם כי איני מבין איך אפשר לסמוך כ"כ על שעון, וגם למה אינו עושה תוספת. אבל אפשר שסובר דהלכתא כר"ת לגמרי, וכמו שהיה נהוג באונגריה, ולכן מוכן בעצם לעשות מלאכה עד שקיעה שניה, ומחומרא פורש בשקיעה ראשונה ובזה יוצא תוספת שבת של כשעה. א"א לדעת ולהקיש כיון שבשאר הדברים אינו עומד על משמר הזמנים.
עוי"ל, א רעבישע תירוץ, שברש"י בראשית כתוב שהקב"ה יודע עיתיו ורגעיו ולכן נכנס לשבת בכחוט השערה. ואיהו נמי ידיע ליה, ולכן אי"צ להוסיף.

מה הבעיה שמצריכה כ"כ פלפול? לתוספת שבת די במשהו, וזמן השקיעה המדוייק ידוע לנו, השמש אינה מזייפת.

להלן מאגרות משה שבאו אליו בטענה דומה:

דומה??? מדובר כאן על זמן מופלג מהשקיעה שאין בו חיסרון אלא במיעוט הזמן של תוספת שבת. מה שאין כן הגאון הנ"ל שמתקרב לזמן השקיעה.

"עד ערך שני מינוטין לכל היותר" נחשב אצל מר "זמן מופלג מהשקיעה"????

ציפורן כתב:

לעומקו של דבר כתב:ציפורן, הדברים פשוטים ולחינם אתה מפקפק בהם.

"מה אני בחינם אף אתם בחינם"
אשמח עם יוכח אחרת...
והנה יש להבדיל,
בין להיות תלוי על שולחן אחרים מאשר לאוכל על שולחן עצמו שהוא תמיד דבר מבורך, מכאן ועד מ-ג-מ-ה לשלב את התורה עם דרך ארץ כמטרה לכשעצמה!
זו ממש הגזמה.
ובפרט שכך למד האמרי אמת אצל אביו שמסר נפשו למען לא להזדקק למשכורת חסידיו כמפורסם,
והן הן שבחי הדברים בסכמה-
כידוע לכולם שבעל הפרדס יוסף חריף ובקי טובא במקצעות התורה, ואם אתה בא לעמוד על ציטוטיו בפרשה אחת הנך משתומם-
לא יעלה על הדעת שאותו רב למד שנה שנתיים ויצא מיד לעמול לעבודתו, כמפורסם בתולדותיו שהיה עוסק בתורה ללא הרף
כיתר אנשי פולין שגדשו את בתי המדרשות בעסק התורה סביב השעון,
ועסקו מעט שבמועט לפרנסתם שהייתה דחוקה למאד והיתה בלתי נמנעת בכדי להחיותם.

יש הרבה בדברי מר צפורן, מדובר בבאמת בתקופה בה ר' נתקי שפיגלגלאס היה בעלבי'ת והפרדס יוסף היה סוחר, גם ר' משה בצלאל עסק לפרנסתו במכירת לוטו, רבי ישעי'לה פשיסחער שהיה בנו של אדה"ז מאמשינוב וחותנו של האדמו"ר רש"ש מאמשינוב עמד בחנותו ומכר יין, ולא חסרים עוד שפע דוגמאות לכך, וזה גם במקרים שיכלו להתפרנס יפה מאד מהמעמדות וכו'......
וכך אמר ה'שפת אמת': מוטב יעסוק אדם בפרנסתו כל היום ושעה אחת יעסוק בתורה מאשר ילמד כל היום ושעה אחת ילך בטל....... וכאלו היו הסוחרים בפולין שעמלו קשות לפרנסתם כל היום, אבל תמיד היה זה לאחר כמה שעות טובות של לימוד, ולאחרי העבודה שוב הם בשטיב'ל, פתח את 'וורשה של מעלה' וקרא את תיאוריו החיים והמלאים של שמחה עלבערג ותבין איך היה נראה פעם העולם.
אבל מה נעשה שהיום אנו ב2017 שאם אחד היה מלמד תשב"ר, אז ביום שנפטר אביו הרבי, אף שלא הוא הבכור ולא התמנה לרבי, הרי שמיד היה חייב לפרוש מעבודתו המבזה, שלא יאמרו אחיו של רבינו מה פרנסתו...

נשר כתב:באיטיות בכוונה ובדביקות תוך כשעיניו מישירות מבט אל המתברך ושניהם אוחזים כוסית בידם "ל ח י י ם ט ו ב י ם ו ל ש ל ו ם"!! כהמילים מוטעמות ומודגשות היטב!

התכונתי לתמונה השניה שהעלה מתפעל. יש"כ!!

הוא לוקח סנדקאות?

לעומקו של דבר כתב:הוא לוקח סנדקאות?

לא, מפני שאומר שהוא עבריין שעובר על זמני ההלכה, אבל משתתף בבריתות של חסידיו, ומתכבד בברכות.

תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.

למען הדיוק, שמעתי את הסיפור מכלי שני.
הרב מרדכי הלפרין (חתנו של הרבי), נכח פעם בשיחה כלשהי, בה הזכיר את דעתו של חמיו בנושא מסויים. אמר לו אחד היושבים שם: עזוב, חמיך הוא איש מוזר, שהרי הוא אומר שלר' שלמה קרליבך יהיה ג"ע יותר גדול משלו. הגר"מ נדהם, והלך לשאול את חמיו אם זה נכון שכן אמר. אמר לו הרבי: כן, ולא רק יותר גדול ממה שיהיה לי באמת, אלא יותר גדול ממה שחושבים שיהיה לי!

איש גלילי כתב:

תוכן כתב:פעם הגיע שלמה קרליבך לאחד הטישים של האמשינובר. אחד החסידים בראות אותו שם, רצה להעיפו. אמר לו האדמו"ר, דע לך, שמקומו של שלמה קרליבך בגן עדן לא רק שהוא הרבה יותר גבוה משלי, אבל הוא הרבה יותר גבוה ממה שאתה מדמיין שיגיע לי.

למען הדיוק, שמעתי את הסיפור מכלי שני.
הרב מרדכי הלפרין (חתנו של הרבי), נכח פעם בשיחה כלשהי, בה הזכיר את דעתו של חמיו בנושא מסויים. אמר לו אחד היושבים שם: עזוב, חמיך הוא איש מוזר, שהרי הוא אומר שלר' שלמה קרליבך יהיה ג"ע יותר גדול משלו. הגר"מ נדהם, והלך לשאול את חמיו אם זה נכון שכן אמר. אמר לו הרבי: כן, ולא רק יותר גדול ממה שיהיה לי באמת, אלא יותר גדול ממה שחושבים שיהיה לי!

מנין לך ששני הסיפורים לא קרו?

משוש דורים כתב:

לעומקו של דבר כתב:הוא לוקח סנדקאות?

לא, מפני שאומר שהוא עבריין שעובר על זמני ההלכה, אבל משתתף בבריתות של חסידיו, ומתכבד בברכות.

זה פלא. אתה בטוח שכך אמר?

מלבד, בברכות כן ראוי לכבד עבריין?

ידידיה כתב:מה הבעיה שמצריכה כ"כ פלפול? לתוספת שבת די במשהו, וזמן השקיעה המדוייק ידוע לנו, השמש אינה מזייפת.

בלי להיכנס לכל הנושא הנידון, השמש כן מזייפת, כי יש refraction שהיא שבירת קרני האור בעוברן באטמוספרה. על הרפרקציה יש השפעה של צפיפות האטמוספרה ושל מזג האוויר שלא ניתן לחזותן מראש בדיוק. לכן זמן השקיעה יכול להשתנות לפי הזכור לי עד כדקה.

https://en.wikipedia.org/wiki/Refraction

שמעתי מאחיינו בבחרותו שאמר לו (וכמדומה שגם לאחרים) ללמוד נפש החיים שער ד'. (יתכן שהסתייג שלא עם כל הנאמר הסכימו החסידים, אינני זוכר).