פורום אוצר החכמה

שומר הגחלת כתב:נקודה נוספת שלא נכתבה, או לא הובהרה די הצורך.

היודע יבין, והלא יודע לא הפסיד, המנוח ז"ל שבע מרורים מהרבה גורמים בישיבה,חלקם בישיבה של מעלה וחלקם בישיבה של מטה, ואין כאן המקום להאריך, ואין מגמתינו לדבר רעה כאן. מה שכן צריך להוציא מהעניין הזה, שמעולם, אבל מעולם לא נשמע מפיו לה"ר על הנ"ל. הלוא בכושר האבחנה הדק שלו ובחריפות לשונו יכל לשים ללעג וקלס כל מי שלא התנהג אליו יפה. אולם הוא באצילות נפשו ובטוהר מידותיו ביכר לאחוז בפלך השתיקה, ועם כל זאת לא איבד את שמחת חייו והיה מגע יום יום להשתעשע בד"ת עם כל הפריש.

ואנא דכירנא בעת שנתמנו ראשי הישיבה דעתה (הגרמ"מ פרבשטיין, הגר"ד כהן והגר"ש כץ), בסוף חורף תשנ"ז לאחר פטירתו של הגר"א פרבשטיין זצ"ל, ור' נחמן נותר במקומו, ואנו תלמידי הישיבה שלא השלמנו עם הפגיעה בכבודו קבענו לו שיעור כללי בהיכל הכולל, וכמדומה שעד לתקופה האחרונה היה שיעור כללי זה קיים.
עד היום ליבי מירתת כשאני נזכר בדברי הפתיחה לשיעור הראשון שהיה במעמד קהל עצום מבני הישיבה, והועבר ברמקולים לרחבה הסמוכה, בו ביאר במילים ספורות ובמתק שפתים את מאמר חז"ל "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", וכשסיים אמר "אין מה להוסיף ולא צריך להוסיף" והחל את שיעורו העמוק בסוגיות חזקת הבתים.

לדעת חכמה כתב:

IMGP1059.JPG

הרב לדעת חכמה,
ברוך הבא בשם ה'. אני רואה שהצטרפת לפורום כבר בשנת 2015, ומאז ועד עתה כתבת 6 הודעות בלבד.
והנה עתה לכבודו של נשוא האשכול אתה מופיע עם שתי הודעות נוספות. נקווה שמעתה נראה את דבריך בעוד אשכולות רבים.

טוב לי כתב:

שומר הגחלת כתב:נקודה נוספת שלא נכתבה, או לא הובהרה די הצורך.

היודע יבין, והלא יודע לא הפסיד, המנוח ז"ל שבע מרורים מהרבה גורמים בישיבה,חלקם בישיבה של מעלה וחלקם בישיבה של מטה, ואין כאן המקום להאריך, ואין מגמתינו לדבר רעה כאן. מה שכן צריך להוציא מהעניין הזה, שמעולם, אבל מעולם לא נשמע מפיו לה"ר על הנ"ל. הלוא בכושר האבחנה הדק שלו ובחריפות לשונו יכל לשים ללעג וקלס כל מי שלא התנהג אליו יפה. אולם הוא באצילות נפשו ובטוהר מידותיו ביכר לאחוז בפלך השתיקה, ועם כל זאת לא איבד את שמחת חייו והיה מגע יום יום להשתעשע בד"ת עם כל הפריש.

ואנא דכירנא בעת שנתמנו ראשי הישיבה דעתה (הגרמ"מ פרבשטיין, הגר"ד כהן והגר"ש כץ), בסוף חורף תשנ"ז לאחר פטירתו של הגר"א פרבשטיין זצ"ל, ור' נחמן נותר במקומו, ואנו תלמידי הישיבה שלא השלמנו עם הפגיעה בכבודו קבענו לו שיעור כללי בהיכל הכולל, וכמדומה שעד לתקופה האחרונה היה שיעור כללי זה קיים.
עד היום ליבי מירתת כשאני נזכר בדברי הפתיחה לשיעור הראשון שהיה במעמד קהל עצום מבני הישיבה, והועבר ברמקולים לרחבה הסמוכה, בו ביאר במילים ספורות ובמתק שפתים את מאמר חז"ל "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", וכשסיים אמר "אין מה להוסיף ולא צריך להוסיף" והחל את שיעורו העמוק בסוגיות חזקת הבתים.

אכן. באופן רשמי הגר"נ זצ"ל לא היה ראש ישיבה כ"א ר"מ.

פרנקל תאומים כתב:

טוב לי כתב:

שומר הגחלת כתב:נקודה נוספת שלא נכתבה, או לא הובהרה די הצורך.

היודע יבין, והלא יודע לא הפסיד, המנוח ז"ל שבע מרורים מהרבה גורמים בישיבה,חלקם בישיבה של מעלה וחלקם בישיבה של מטה, ואין כאן המקום להאריך, ואין מגמתינו לדבר רעה כאן. מה שכן צריך להוציא מהעניין הזה, שמעולם, אבל מעולם לא נשמע מפיו לה"ר על הנ"ל. הלוא בכושר האבחנה הדק שלו ובחריפות לשונו יכל לשים ללעג וקלס כל מי שלא התנהג אליו יפה. אולם הוא באצילות נפשו ובטוהר מידותיו ביכר לאחוז בפלך השתיקה, ועם כל זאת לא איבד את שמחת חייו והיה מגע יום יום להשתעשע בד"ת עם כל הפריש.

ואנא דכירנא בעת שנתמנו ראשי הישיבה דעתה (הגרמ"מ פרבשטיין, הגר"ד כהן והגר"ש כץ), בסוף חורף תשנ"ז לאחר פטירתו של הגר"א פרבשטיין זצ"ל, ור' נחמן נותר במקומו, ואנו תלמידי הישיבה שלא השלמנו עם הפגיעה בכבודו קבענו לו שיעור כללי בהיכל הכולל, וכמדומה שעד לתקופה האחרונה היה שיעור כללי זה קיים.
עד היום ליבי מירתת כשאני נזכר בדברי הפתיחה לשיעור הראשון שהיה במעמד קהל עצום מבני הישיבה, והועבר ברמקולים לרחבה הסמוכה, בו ביאר במילים ספורות ובמתק שפתים את מאמר חז"ל "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", וכשסיים אמר "אין מה להוסיף ולא צריך להוסיף" והחל את שיעורו העמוק בסוגיות חזקת הבתים.

אכן. באופן רשמי הגר"נ זצ"ל לא היה ראש ישיבה כ"א ר"מ.

במה התבטא תפקידו כר"מ , הרי לא אמר שיעורים לצעירים?

כמדומני שהיה אומר חבורות ושיעורים לבני שיעור ג', בשנים האחרונות החל הרב איתן ב"ר אהרן יפהן למסור ג"כ שיעורים, (יתכן שלאחרונה הוא מוסר בשיעורים א'-ב').

מחולת המחנים כתב:כמדומני שהיה אומר חבורות ושיעורים לבני שיעור ג', בשנים האחרונות החל הרב איתן ב"ר אהרן יפהן למסור ג"כ שיעורים, (יתכן שלאחרונה הוא מוסר בשיעורים א'-ב').

הדברים אינם "מדוייקים".

היה אומר חבורות לועד שלישי ביום שלישי פעם בשבועיים. זה היה בחדרו - שם גם היה מכין את השיעור כללי, ולומד שם בלילות שבת. היה מדגיש כי האוכלים עוגות ופחיות אצל אפרים מתבקשים שלא להכנס לחבורה ('אלה שאוכלים בקיוסק'... כלשונו. היה מקפיד מאד על ריבוי איכותי, ומתנגד לריבוי כמותי).
מלבד זה, היה מוסר אחת לתקופה בהיכל הכולל בשעה 6 אחה''צ - כאשר מעת הצהרים היתה נתלית המודעה הקבועה 'היום אחה''צ ימסור וכו' בהיכל הכולל בשעה 6'. המקורבים היו זוכים להקרא לפניו במהלך סדר ב', ובמתק שפתיו היה מודיע בלשונו הקצרה והתמציתית 'כללי בשש'. המקורבים יותר, ובעיקר אלו שבהירה כתיבתם, התבקשו מראש לכתוב את הדברים ולמסור לרה''י את הסיכום לאחר השיעור, כאשר היה מחמיא ואומר 'כתיבתך חשובה לי מאד' 'ניכר כי הבנת היטב את הדברים'.
בליל שבת זכור וחזון היה מוסר בהיכל הכולל מעניינא דיומא וחיזוק לבין הזמנים (היה מזכיר לאסור לנסוע בקו 6 'אוטו שש' כלשונו). קודם השיעור היה לומד חומש בביהמ''ד, ולאחריו היה יורד לחדרו. לא היה מי שעבר לי הכולל (בעל שלושת הפתחים) ולא נשבה בקסמו. רבים היו שלא תכננו להכנס, ומששמעו מקצת, שוב לא זזו.

משוש דורים כתב:

פרנקל תאומים כתב:

טוב לי כתב:ואנא דכירנא בעת שנתמנו ראשי הישיבה דעתה (הגרמ"מ פרבשטיין, הגר"ד כהן והגר"ש כץ), בסוף חורף תשנ"ז לאחר פטירתו של הגר"א פרבשטיין זצ"ל, ור' נחמן נותר במקומו, ואנו תלמידי הישיבה שלא השלמנו עם הפגיעה בכבודו קבענו לו שיעור כללי בהיכל הכולל, וכמדומה שעד לתקופה האחרונה היה שיעור כללי זה קיים.
עד היום ליבי מירתת כשאני נזכר בדברי הפתיחה לשיעור הראשון שהיה במעמד קהל עצום מבני הישיבה, והועבר ברמקולים לרחבה הסמוכה, בו ביאר במילים ספורות ובמתק שפתים את מאמר חז"ל "הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", וכשסיים אמר "אין מה להוסיף ולא צריך להוסיף" והחל את שיעורו העמוק בסוגיות חזקת הבתים.

אכן. באופן רשמי הגר"נ זצ"ל לא היה ראש ישיבה כ"א ר"מ.

במה התבטא תפקידו כר"מ , הרי לא אמר שיעורים לצעירים?

בעיקרון היה הר"מ של ועד שלישי (שיעור ג').

לענין כתב:היה אומר חבורות לועד שלישי ביום שלישי פעם בשבועיים. זה היה בחדרו - שם גם היה מכין את השיעור כללי, ולומד שם בלילות שבת. היה מדגיש כי האוכלים עוגות ופחיות אצל אפרים מתבקשים שלא להכנס לחבורה ('אלה שאוכלים בקיוסק'... כלשונו. היה מקפיד מאד על ריבוי איכותי, ומתנגד לריבוי כמותי).
מלבד זה, היה מוסר אחת לתקופה בהיכל הכולל בשעה 6 אחה''צ - כאשר מעת הצהרים היתה נתלית המודעה הקבועה 'היום אחה''צ ימסור וכו' בהיכל הכולל בשעה 6'. המקורבים היו זוכים להקרא לפניו במהלך סדר ב', ובמתק שפתיו היה מודיע בלשונו הקצרה והתמציתית 'כללי בשש'. המקורבים יותר, ובעיקר אלו שבהירה כתיבתם, התבקשו מראש לכתוב את הדברים ולמסור לרה''י את הסיכום לאחר השיעור, כאשר היה מחמיא ואומר 'כתיבתך חשובה לי מאד' 'ניכר כי הבנת היטב את הדברים'.
בליל שבת זכור וחזון היה מוסר בהיכל הכולל מעניינא דיומא וחיזוק לבין הזמנים (היה מזכיר לאסור לנסוע בקו 6 'אוטו שש' כלשונו). קודם השיעור היה לומד חומש בביהמ''ד, ולאחריו היה יורד לחדרו. לא היה מי שעבר לי הכולל (בעל שלושת הפתחים) ולא נשבה בקסמו. רבים היו שלא תכננו להכנס, ומששמעו מקצת, שוב לא זזו.

יפה מדוייק ומזכיר נשכחות יש"כ!!.

בעבר היתה חלוקה בין שני הגיסים הג"ר אהרן יפהן והגר"נ טוקר, עד חנוכה ר' נחמן היה מוסר חבורות לשיעור א' ור' אהרן לשיעור ג' ומחנוכה היו מתחלפים, ואח"כ בקיץ היו מתחלפים שוב.
משנסתלק ר' אהרן יפהן בדמי ימיו, בשנת תשנ"ב, נותר ר' נחמן לבדו בשיעור ג'.

היה שגור על לשונו שמי שרוצה להיות למדן אמיתי צריך להקשיב לשיעור שלו לכתוב אותו ולשננו היטב.

חשוב לציין ולהעלות על נס את חיבתו העזה לתלמידי הישיבה שגרמה לו לטרוח ולהשתתף בשמחתם, גם של כאלו שלא היו קשורים עמו ממש.
בתקופות הקודמות כשראשי הישיבה זצ"ל הזקינו ומיעטו להשתתף בשמחות היה הוא טורח, כאחד מרבני הישיבה, לפעמים ערב אחרי ערב, להגיע לשמחות התלמידים.
דרשותיו הנפלאות באירוסין בהם היה משבח את החתן בצורה נפלאה ומעוררת כבוד והתפעלות, חקוקים בלב בני הישיבה לדורותיה. [קרה לא פעם שהיה מברר לפני האירוסין על חתן שלא הכיר כלל איזה שבח אפשר להגיד עליו, וכשדיבר היה נראה שהוא מכיר את החתן לפני ולפנים].

טוב לי כתב:חשוב לציין ולהעלות על נס את חיבתו העזה לתלמידי הישיבה שגרמה לו לטרוח ולהשתתף בשמחתם, גם של כאלו שלא היו קשורים עמו ממש.
בתקופות הקודמות כשראשי הישיבה זצ"ל הזקינו ומיעטו להשתתף בשמחות היה הוא טורח, כאחד מרבני הישיבה, לפעמים ערב אחרי ערב, להגיע לשמחות התלמידים.
דרשותיו הנפלאות באירוסין בהם היה משבח את החתן בצורה נפלאה ומעוררת כבוד והתפעלות, חקוקים בלב בני הישיבה לדורותיה. [קרה לא פעם שהיה מברר לפני האירוסין על חתן שלא הכיר כלל איזה שבח אפשר להגיד עליו, וכשדיבר היה נראה שהוא מכיר את החתן לפני ולפנים].

ומכאן שבח נוסף שבחנתי אצלו, כי תמיד שאמרתי לו שבחים על בחור שזה עתה התארס, באירוסין הייתי שומע את הדברים במילים שונות, אבל בדיוק מסרים מפליא, ומכאן חיזוק להיותו 'מעתיק השמועה'.

שכחו להזכיר שהיה זועק על בחורי הישיבה שבערב יום כיפור 'בוחרים עניבות'!! היה אז את המכירה הגדולה של הת"ת.

מאז ומעולם הפריע לי שער''ה ועיוה''כ מוקדשים לסידור הספסלים עד אמצע הלילה - מה שמוריד להמון המון בחורים את תחושת ההתעלות, הנרכשת ע''י גישה לחג מתוך עבודה של תורה ויראת ה'.צועוד מי? ועד א' שהם הכי צריכים את החיזוק הזה.

לענין כתב:מאז ומעולם הפריע לי שער''ה ועיוה''כ מוקדשים לסידור הספסלים עד אמצע הלילה - מה שמוריד להמון המון בחורים את תחושת ההתעלות, הנרכשת ע''י גישה לחג מתוך עבודה של תורה ויראת ה'.צועוד מי? ועד א' שהם הכי צריכים את החיזוק הזה.

כמדומני שתגובה זו צריכה לפתוח אשכול חדש "דברים הנהוגים בישיבת חברון (מסורת!!!) הצרכים שינוי" נדמה לי שיהיה מאד מעניין....

במלאת שבעה לפטירתו, יתקיים היום יום ג' ב מנ"א הספד בהיכל הישיבה לאחר תפלת מנחה.

מנחה בשעה 6:30

מי מספיד בהיכל הישיבה היום?

פורסם על ראש ישיבת פוניבז' הגרב"ד פוברסקי שליט"א

בצעירותי סופר שהיה מוכשר מאד במסחר במניות שעה ביום בסניף בנק ומזה השיא את בנותיו והיה פעם שהפסיד בהשקעה גדולה וראה בזה סימן לעזוב את התחום הזה.
היו שהגדירו אותו כהכלאה נדירה של ירושליימר וחברונער .מרץ נעורים ושמחת חיים עם טעם בלימוד ותביעות מוסריות סלבודקאית וכבוד לכל אדם משולבים בחריפות ודוגריות .

במקרה נתברר לי היום שהמנוח היה אחיינו של הציץ אליעזר- אמו היתה ולדנברג

שמעתי אתמול ווארט יפה משמו ארשום לע"נ: בתורה כתוב "ארץ זבת חלב ודבש", כי חלב הוא בסיס הנצרך לקיום יותר מן הדבש, שאינו אלא לקינוח ותענוג. אבל על התורה נא' דבש וחלב תחת לשונך, כי התענוג בתורה הוא הנצרך והבסיסי אפי' קודם לחלב.

נואם בשמחה

ראיתי בעיתון שכששאלוהו מדוע לא מוציא ספר, דיבר נגד זה שהיום כ"א מוציא ספר, ואמר שהיום צריכים לתת פרס למי שלא מוציא ספר...
והוסיף שכשרואים את ספרי גדולי ישראל (ומנה כמה ספרים של גדו"י כקצוה"ח ומשך חכמה ועוד) נופלת בושה גדולה מה יש לנו להוסיף, וכי כל קרעכץ שלנו צריך מיד להעלות על ספר.

נוטר הכרמים כתב:נואם בשמחה

מי שאר האישים? האם היושב לשמאלו הוא הרב בנדיקט?

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:נואם בשמחה

מי שאר האישים? האם היושב לשמאלו הוא הרב בנדיקט?

מימין: אחיו הגאון רבי ירחמיאל טוקר, החתן, [בנן של ר' ירחמיאל] אחריו הרב דב אהרן זלזניק, הנואם הגר"נ זצ"ל, היושב לשמאלו אינני יודע, הכי שמאלי נראה ממשפחת זלזניק

מאור עינים כתב:

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:נואם בשמחה

מי שאר האישים? האם היושב לשמאלו הוא הרב בנדיקט?

מימין: אחיו הגאון רבי ירחמיאל טוקר, החתן, [בנן של ר' ירחמיאל] אחריו הרב דב אהרן זלזניק, הנואם הגר"נ זצ"ל, היושב לשמאלו אינני יודע, הכי שמאלי נראה ממשפחת זלזניק

הכי שמאלי ר' יצחק דוד זלזניק.

מאור עינים כתב:

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:נואם בשמחה

מי שאר האישים? האם היושב לשמאלו הוא הרב בנדיקט?

היושב לשמאלו אינני יודע

עכשיו ברור לי שהוא הרב בנדיקט, שכן הגרד"א הוא חתן משפחת בנדיקט

על אחיו רבי אברהם יצחק שליט"א
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... A8#p248474

[quote="מלאעולם"]עוד כמה ווארטלאך ר' נחמנים טיפוסיים:
... שאל ר נחמן- ״על הר ציון ששמם שועלים הילכו בו״ מדוע הכתוב מביא דווקא שועלים כדוגמה לשממה? וכי אין מספיק חיות אשר יכולות לסמל את שממונו של הר הבית? והשיב ר׳ נחמן - הר ציון ששמם, זה עצוב, אבל עוד היינו יכולים לחיות עם זה, אבל שועלים הילכו בו? השועלים מנהלים שם את העניינים? זה כבר ממש בלתי נסבל....

אבקש למחות על מה שנכתב, הווארט אינו נבוב מתוכן כפי שנכתב, אלא מופיע במלואו כפי שנאמר ע"י הראשיבע זצ"ל בחידושיו שיצאו לאור "משיעורי מורינו רה"י הגר"נ טוקר שליט"א" [זצ"ל], ואף מופיע במוסף שבת קודש של יתד נאמן בשבת מיד לאחר פטירתו (כ"ו תמוז ע"ז) בשינויי עריכה קלים, ונמסר להם ע"י המערכת להוצאת הכתבים.

נמחק

האם יכול מישהו להעלות הקונטרס מחידושיו שנדפס?

היכן ניתן לשמוע ההספדים עליו? [אני מחפש משהו מסויים בתוכם - בקול הלשון (לכאורה, כי איני יודע בדיוק לחפש שם) לא מצאתי את ההספדים עליו]

בהיותי בחור ישיבה קטנה, ביקרתי עם כמה מחבריי בהיכל ישיבת חברון, היה זה פרשת שלח.
בליל שבת שאלו חברי, דמשה רבינו שולח את המרגלים לראות "החזק הוא הרפה". וברש"י:

"סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין חזקים הם, שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם"

ומאידך, כאשר שבים המרגלים אומרים הם "ערים בצורות גבוהות בשמים". והלא לפי סימנו של משה רבינו, אדרבא הרי זה ראיה שחלשים הם המתבצרים מאחורי סורגים וחומות.
השיב הגר"נ זצ"ל, כי המרגלים חלקו על סימנו של משה רבינו.

איש_ספר כתב:

נוטר הכרמים כתב:נואם בשמחה

מי שאר האישים? האם היושב לשמאלו הוא הרב בנדיקט?

הוא אכן הרב משה בנדיקט שליט"א רב דקהל חוג חתם סופר בני ברק.

ההוא דאמר כתב:בהיותי בחור ישיבה קטנה, ביקרתי עם כמה מחבריי בהיכל ישיבת חברון, היה זה פרשת שלח.
בליל שבת שאלו חברי, דמשה רבינו שולח את המרגלים לראות "החזק הוא הרפה". וברש"י:

"סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין חזקים הם, שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם"

ומאידך, כאשר שבים המרגלים אומרים הם "ערים בצורות גבוהות בשמים". והלא לפי סימנו של משה רבינו, אדרבא הרי זה ראיה שחלשים הם המתבצרים מאחורי סורגים וחומות.
השיב הגר"נ זצ"ל, כי המרגלים חלקו על סימנו של משה רבינו.

אני מבין שהתכוונת להתלוצץ מנשוא האשכול. ולא יעשה כן במקומותינו.

אני חייב בכנות לומר לך, כי לאחר שנים רבות עלה בידי כי יש בסיס איתן לדבריו.
וחלילה לי מעשות כדבר הזה

אם הכרת -פ"ת- את מורנו זצ"ל, הרי שהיה מאד מאד מתאים לו לומר את התירוץ הזה.

לענין כתב:אם הכרת -פ"ת- את מורנו זצ"ל, הרי שהיה מאד מאד מתאים לו לומר את התירוץ הזה.

לא רלוונטי. ואני מקווה שגם אתה אינך מתכווין לליצנות.

אני לא מבין למה לחשוד בליצנות
התירוץ הזה נשמע אמיתי מאד מחמת הפשט ועל מה יצא הקצף

פרויד היה עושה מטעמים ממה שקרה כאן בהודעות האחרונות...

לא הבנתי את בעיית פרנקל תומים, מדוע זה פירוש ליצני?
הליצנים כאן הם המרגלים שהתסיסו את העם נגד ההגיון.