פורום אוצר החכמה

בן ירושלים כתב:כיון שהתגלגל על ר' יעקב משה חרל"פ - שמעתי מהגר"ש פישר שר' יעקב משה היה פרי ההילולים של ירושלים.

מאידך ההשפעה שלו על משפחתו בעניני השקפה היתה מאד מצומצמת. סיפר לי אחד מניניו שבמשפחה (לפחות באגף החרדי) ממש לא לומדים את ספריו במחשבה כיון שלטענתו זה גבוה מדי.

לייטנר כתב:[
הרב חרל"פ היה ראש ישיבת 'מרכז הרב' עד יום מותו..

לייטנר כתב:

משוש דורים כתב:

בן ירושלים כתב:כיון שהתגלגל על ר' יעקב משה חרל"פ - שמעתי מהגר"ש פישר שר' יעקב משה היה פרי ההילולים של ירושלים.

מאידך ההשפעה שלו על משפחתו בעניני השקפה היתה מאד מצומצמת. סיפר לי אחד מניניו שבמשפחה (לפחות באגף החרדי) ממש לא לומדים את ספריו במחשבה כיון שלטענתו זה גבוה מדי.

צריך להבין שאביו של ר' יעקב משה ר' זבולון היה תלמידו המובהק של מהרי"ל דיסקין, ואף רבי יעקב משה עצמו הסתובב אצלו בצעירותו, רבי יעקב משה היה תלמיד מובהק של עוד תלמיד של מהריל"ד, הגה"צ רצ"מ שפירא.
הגרי"ז מבריסק כשרצה לברר מסורות ועובדות שנהג בהם מהריל"ד שלח את בנו הגרי"ד לדבר עם רבי יעקב משה.
רבי יעקב משה היה נטוע בשתי עולמות, מחד גיסא היה פרי ההילולים של נקיי הדעת שבירושלים, ובמקביל היה תלמיד של הראי"ה, אם אנשי מרכז הרב היו מקבלים את רי"מ לרבם, (וביותר אם היה נבחר לרה"ר) יש סבירות שהיה מוביל אותם יותר לכיוון החרדי, אך זה לא קרה, ורי"מ נשאר יושב על הגדר הן בקרב המזרוחניקים שלא הכילו את עומק הרעיון של האיש, והן בקרב החרדים שזוכרים לו את ישיבתו אצל המזרוחניקים.

הרב חרל"פ היה ראש ישיבת 'מרכז הרב' עד יום מותו.
הוא לא נבחר לרבנות הראשית, דווקא בגלל שהגדיר את עצמו (וכך התייחסו אליו החרדים) כממשיכו של הראי"ה.
שמועותיו מתבדרות בישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה (אם כי לא בכמות מספקת).

עד כאן ביחס לעובדות היסטוריות ממרחק שני דורות, וספקולציות על סמך עובדות לא מבוססות.

לייטנר כתב:האמת ניתנה להיאמר שהישיבה בתקופת הרב חרל"פ לא היתה תקופה טובה לישיבה.

גיזונטע קאפ כתב:הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

דוד נ.א. כתב:

גיזונטע קאפ כתב:הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

ובכן, אני דווקא שמעתי. הייתי בוועד בביתו, איני זוכר בדיוק על מה נסובה השיחה, אבל הוא דיבר על אחד מגדולי הדורות שעברו, והסביר שהיה אדם גדול, ולמרות שהיה לגדולי ישראל מחלוקת וביקורת עליו זה לא היה מחמת גדלותו וצידקותו, אלא מפני שהיה לו חסרון ב"פקחות" - כלומר, קריאת המציאות. הוא לא קרא את המציאות נכון מספיק. ואז הזכיר המשגיח גם את הרב קוק, הוא הזכיר אותו בהשוואה ובדרך דומה, שאין להרהר חלילה אחר גדלותו וצדקותו, אלא שהוא לא קרא את המפה נכון.
לאחר הוועד, ניגשתי אליו ושאלתי: אם כנים הדברים, איך זה שהביאו משמים שקרה מכשול כה גדול מתחת ידו/אצל ההולכים בדרכיו ו/או תלמידיהם? ענה לי המשגיח בנימה מסופקת: אולי ("שייך ככה") הוא היה צריך לבטל דעתו מפני דעת רוב גדולי הדור.

ובכן, ניתן לראות כאן את השקפתו החרדית הטהורה של המשגיח כלפי הרב קוק, יחד עם הבנת המורכבות של הדברים ולא ההסתכלות השטחית שחור/לבן הנפוצה כיום שלפעמים גורמת לזלזול באנשים גדולים. אז אכן הייתה לו הערכה להרב קוק, למה לא. הרבה מתלמידיו היו גדולי ישראל שהערציהו (הרב פרנק הוא רק הבולט), הם לא סתם העריצוהו. וייתכן שהוא ביטא הערכה זו כלפי תלמידי מרכז הרב כשפגשם. אך הוא הכיר טוב את הטעות ושורשה וכמו כל דבר היה לו בזה הבנה בהירה וישרה. והוא לא הסתיר אותה.

משוש דורים כתב:[quote="
רבי יעקב משה היה הרבה יותר עמוק ממה שמייחסים לו הדלי"ם, מי שהשתלט על קו המחשבה הדלי"ת הוא הרצי"ה, לא ניתן למצוא אפילו תלמיד אחד של רי"מ בין חוגי מרכז הרב, למרות ששימש כראש ישיבת מרכז הרב, לו היו תלמידי מרכז מאמצים את גישתו (שאין כאן המקום להאריך בה), הרי שבסופו של דבר היה הציבור שלהם הרבה יותר תורני.
זאת ועוד, רי"מ היה שותף למאבקיה של היהדות החרדית, בגזירת גיוס בנות היה שותף במשלחת לבן גוריון, מה שא"א לומר בשום פנים על הרצי"ה, הקו של הרצי"ה להזדהות יותר עם החילונים, הוביל את אנשי הציונות הדתית למקום בו הם נמצאים היום.

שייף נפיק כתב:מה היה אומר ר' דב אילו היה רואה את האשכול לזכרו?

משוש דורים כתב:אם אנשי מרכז הרב היו מקבלים את רי"מ לרבם, (וביותר אם היה נבחר לרה"ר) יש סבירות שהיה מוביל אותם יותר לכיוון החרדי

שייף נפיק כתב:

דוד נ.א. כתב:

שייף נפיק כתב:מה היה אומר ר' דב אילו היה רואה את האשכול לזכרו?

האמת, אני לא רואה פה משהו בולט שהיה מקומם אותו, מלבד עצמם הדיון הפורומי באינטרנט, ואולי (אולי בלבד) הבזבוז זמן. כאמור, ישרות הייתהערך מרכזי אצלו. הוא היה ביקורתי, לא תמים. היה לו חוש ביקורת מפותח והוא השתמש בו כל העת, אלא באופן נעים, ישר ומעודן כמו ר' דב.

הוא היה אומר, צריך לחשוב מה השם רוצה ממני עכשיו. ,ונחשוב, במקום לעסוק בהספדו של צדיק ולהדבק בדרכיו הישרים חוקרים בדברים שאין בהם צורך ורק קרובים לנזק.

דוד נ.א. כתב:

גיזונטע קאפ כתב:הרב יפה היה איש אמת ונטול תחבולות דיפלומטיות, ולא חשוד בהסתרת דברים, שמעתי הרבה שיחות ממנו ולא הזכיר את הרב קוק,

ובכן, אני דווקא שמעתי. הייתי בוועד בביתו, איני זוכר בדיוק על מה נסובה השיחה, אבל הוא דיבר על אחד מגדולי הדורות שעברו, והסביר שהיה אדם גדול, ולמרות שהיה לגדולי ישראל מחלוקת וביקורת עליו זה לא היה מחמת גדלותו וצידקותו, אלא מפני שהיה לו חסרון ב"פקחות" - כלומר, קריאת המציאות. הוא לא קרא את המציאות נכון מספיק. ואז הזכיר המשגיח גם את הרב קוק, הוא הזכיר אותו בהשוואה ובדרך דומה, שאין להרהר חלילה אחר גדלותו וצדקותו, אלא שהוא לא קרא את המפה נכון.
לאחר הוועד, ניגשתי אליו ושאלתי: אם כנים הדברים, איך זה שהביאו משמים שקרה מכשול כה גדול מתחת ידו/אצל ההולכים בדרכיו ו/או תלמידיהם? ענה לי המשגיח בנימה מסופקת: אולי ("שייך ככה") הוא היה צריך לבטל דעתו מפני דעת רוב גדולי הדור.

ובכן, ניתן לראות כאן את השקפתו החרדית הטהורה של המשגיח כלפי הרב קוק, יחד עם הבנת המורכבות של הדברים ולא ההסתכלות השטחית שחור/לבן הנפוצה כיום שלפעמים גורמת לזלזול באנשים גדולים. אז אכן הייתה לו הערכה להרב קוק, למה לא. הרבה מתלמידיו היו גדולי ישראל שהערציהו (הרב פרנק הוא רק הבולט), הם לא סתם העריצוהו. וייתכן שהוא ביטא הערכה זו כלפי תלמידי מרכז הרב כשפגשם. אך הוא הכיר טוב את הטעות ושורשה וכמו כל דבר היה לו בזה הבנה בהירה וישרה. והוא לא הסתיר אותה.

פרנקל תאומים כתב:אגב, ראיתי ב'המכלול' שהוא למד בנערותו ב'הישוב', זה היה חידוש בשבילי. שמעתם ממנו פעם על כך?

נשר כתב:בחוברת "קובץ גליונות" של השבוע, ישנה רשימה של מאתיים (!) עניינים ששמע הגר"ד ממרן החזו"א.

יש למישהו דרך להשיג את זה ולהעלות כאן?

איש_ספר כתב:

פרנקל תאומים כתב:אגב, ראיתי ב'המכלול' שהוא למד בנערותו ב'הישוב', זה היה חידוש בשבילי. שמעתם ממנו פעם על כך?

ידיעה נוספת שלא הוזכרה בדברי הספדנים: סיפר לי ידידי נכדו של הגאון ר' שניאור קוטלר זצ"ל, שר' דב יפה סיפר לו שהכיר את סבו מעת לימודיו בישיבת הדרום.

מה שנכון נכון כתב:

נשר כתב:בחוברת "קובץ גליונות" של השבוע, ישנה רשימה של מאתיים (!) עניינים ששמע הגר"ד ממרן החזו"א.

יש למישהו דרך להשיג את זה ולהעלות כאן?

מקובץ גליונות.pdf

נוטר הכרמים כתב:כמדומני שהגיע הזמן להתנער ולהתרומם מהקטנוניות ומצרות המוחין, או שמא רגישות ואובססיה חולניים, לחפש בכל מאמר או כתבה, את ההקשרים הפוליטיים, ולהיצמד ל'שולים' הגדושים בהיבטים ובתמונות המסוימות וכו', שנמצאות דרך קבע, ומשביתות כל חויה והפקת תועלת.
הדרישה מן המעלה התורן לצנזר ולחתוך כל איזכור או הטיה שאינה עריבה לחיכו של מישהו איננה הוגנת ואיננה משתלמת.
המלצתי האישית, כמו גם הדרך שאימצתי לעצמי, לפחות כאן בפורום, כל אחד בתורו יתעלם מרעשי הרקע ומתופעות הלואי. נשתדל תמיד ככל יכלתנו לשפוט עניינית: האם במבט רחב וכוללני, הכתיבה היא ראויה ומחכימה או לאו. דון מינה ואוקי לכל כהאי גוונא [/size]

גביר כתב:מצו"ב, לזיכוי הרבים, רשימה של שיחה. אבקש ממי שירצה לפרסם את הדברים בספר קובץ וכיו"ב לפנות אלי עובר לכך. ושארית ישראל לא יעשו וכו'.

שיחה.pdf

בן אליהו כתב:אוי ואבוי לכל המגיבים בעלי השפתיים הפשוקות, קלי הדעת, המבזים בגלוי או ברמיזה גלויה את קודש הקודשים הרצי"ה זצ"ל. אפיקורסים שאין רפואה למכתם

טברייני כתב:רק עתה התוודעתי לאשכול נפלא זה על מורינו המשגיח זצוקללה"ה

זכיתי לקבל ממנו מוסר בשנים תשס"ה - תשס"ז בלומדי בישיבה המעטירה קרן אורה בכרמיאל.

ראיתי בתחילת האשכול מה שכתבו בשמו בשם החזו"א שכל בחור בספק להיות גדול הדור, והואיל ומורינו המשגיח היה מקפיד ביותר על דיוק בדבריו הריני לצטט לשונו

'כמעט כל בחור בספק להיות גדול הדור', ודוק.

יש תח"י עשרות שיחות שכתבתי בכת"י בשנים הנ"ל, והתחלתי לערוך חלק מהן, ויש בי רצון גדול להוציאן בספר מכובד ומפואר, אך דא עקא שהפנאי עושק את שהלב חושק.
ועוד חזון למועד בעז"ה. (למי שיש רעיונות כיצד אפשר להתקדם עם הוצאת שיחות אלו אשמח לשמוע.)