פורום אוצר החכמה

אין לי כעת את הפנאי להעריך.
מחשבות שחשבתי לעצמי ויתכן שאין כאן מקומם.
בשנים האחרונות מאז התחיל גל הטרור הנוכחי עם רציחתם המזעזעת של הק' הרב איתם הענקין וזוג' הי"ד. עבור ברציחתו של הרב רזיאל שבח והרב איתמר בן גל. והאחרון הכביד הרצח המזעזע של הרב אחיעד אטינגר הי"ד.
נחשפים אנו לזן מיוחד של אנשים שלפחות אני לא הייתי מודע לקיומם. אנשי תורה בכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם. אנשי אמת ואמונה. בעלי מסירות נפש. מלאי הישגים רבים בלתי נתפסים בכל שטחי החיים.
הפסוק דודי ירד לגנו ללקוט שושנים אינו זקוק לפירושים.
שושנים אמיתיים. נזרי הבריאה.
חבל מאוד על דאבדין. מי ימלא את החלל שהותירו אחריהם???
כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו.

מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי.

הסטייפלר כותב (בחיי עולם) שמהשגחת הקב"ה הוא שקודם שאדם נפטר הוא מזקין, וגם נעשה קצת לטורח על בני משפחתו, וכל זה כדי לרכך את הכאב שבהסתלקותו.

אבל האסונות המשונים הנוחתים עלינו, אנשים בדמי ימיהם ובאמצע פריחתם, אשר טיפחתי וריביתי ובן לילה אבדו, אין מקום בתוך הלב לגור שם אותו הצער.

קנא לשמך נורא ונקדש. חזה כרמך נהרס ונדש. וכעשותך נוראות באותן הימים אתנו הפלא תשועת עולמים.

ברוך דיין האמת.

הרב נחמן שטרנפלד זצ"ל, מחבר ספרי דרוש ורמזים על התורה [נמצאים באוצר "ק"נ טעמים" - פרפראות בטעם פזר ו"אותיות ומופתים בגימטריא"].
נצר למשפחות החשובות של יוצאי אשכנז, אשתו חיה לבית ברויאר היתה נינתו של הרש"ר הירש זצ"ל.
רוב ימיו גר בחיפה ובסוף ימיו גר אצל בנו הרב יעקב שליט"א בביתר עלית. [נפלא היה לראות את כיבוד האב של בנו].
בן נוסף שלו הוא הסופר המוכשר הרב נתן שטרנפלד [סיפורי רבי מנדל].
כאחד משרידי יוצאי אשכנז לא ויתר לעצמו על שום מנהג ודקדוק הלכתי. האיר פניו אפילו לכאלו שיכלו להיות נכדיו.

תנצב"ה.

כמדומה שכבר הגענו לשיעור כדי פתיחת אשכול מיוחד על דמותו של הרב אחיעד אטינגר הי"ד.

בשב"ק פ' ויקרא נפטר הגאון רבי משה מרדכי דולינסקי זצ"ל ממטרסדורף בשנתו ה-81
מראשוני ותיקי תלמידי מרן רה"י הגרח"פ שיינברג זצ"ל שאף הגיע אתו מארה"ב לא"י בפתיחת הישיבה ושימש אח"כ שנים רבות כמשגיח וכבעל תוקע מומחה בישיבה [במשך השנים עבר לתקוע במנין הגרמד"ס שליט"א והעביר את התפקיד לתלמידו הגרי"ז פריד זצ"ל]
היה ידוע גם כבעל מנגן גדול והיה מקיים בביתו בכל יום מחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה והיה שר ומנגן שם
כ"כ היה מחו"ר ישיבת חברת אהבת שלום בראשות יבלח"ט הגר"י הלל שליט"א
תנצב"ה
מכיון שלא הותיר אחריו זש"ק [היו כמה שגידלם בביתו] נא ללמוד לע"נ הרב משה מרדכי בן זליג זצ"ל

שמעתי כעת שנפטר השבוע היה בן מאה ושלוש
נכד לבעל הנפש חיה
זכה להכיר את גדולי הדור שקודם המלחמה
לפני שנה וחצי זכיתי להכנס אצלו לראיון היה צלול וזכרן מבהיל
היה גר בבית וגן הוציא ספרים רבים על השואה (בקדושה ובגבורה, נשים בשואה ועוד רבים)
זכה להוציא את כתבי זקניו הגדולים הישועות מלכו והנפש חיה

יבואו היודעים ויספרו לדור אחרון

ואוו. ברוך דיין האמת

אני חייב לו - כרבים - חוב אישי, בהנחילו לי באמצעות ספריו בשנות נעורי את תודעת ימי עברה וזעם ומשמעותם.

בד"ה. וי לה להאי שופרא דבלי בארעא, הרב הגאון רבי יהודה אריה רותן זצ"ל, בר אוריין ומרביץ תורה לעדרי הצאן בעיר מודיעין עילית. חתן יבלחט"א הג"ר אפרים צמל שליט"א. נדם לבו בפתע פתאום, על מות בחלונינו בא בארמנותינו. והוא באיבו, עוד לא הגיע לס'. תנצב"ה.

אבל כבד ביותר, בשמעי פתאום כי נסתלק הגאון הצדיק, מגיד מישרים, פה מפיק מרגליות, שהכל בלול בו, רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה.

ערב פסח כעת ואין מקום להאריך, אבל בוודאי יש הרבה לשוח על דמותו. אבידה גדולה.

יצויין, כי רעו הקרוב ושותפו להפצת המוסר וההשקפה ברוח רבותינו, רבי שמשון פינקוס זצ"ל, אף הוא נפטר בערב פסח [י"ב ניסן]. יחד הקימו את ארגון 'שלהבת' וזכו להרבות אמונה וביטחון, השקפה ומוסר, יראה וחסידות בקרב רבבות אנשים ואלפי בתים. הם ודורותיהם הלאה.

מי יתן לנו תמורתו.

פה מפיק מרגליות, איש חסד,עליו מספרים שהוא היה נוהג לתת 80 אחוז לצדקה,ששאלו אותו הרי אמרו על יתן יותר מחומש, הוא אמר אני מוכן לקחת על עצמי את העבירה הזאת.. כתב ספרי מחשבה חשובים,יש לציין שהגם שהיה חסדי היה מקובל על כל המגזרים והעדות והחוגים.

אישיות עצומה שכזו מן הראוי לייחד לה אשכול נפרד!!
אהה כי נאסף הצדיק ואין לו תמורה
רב הנסתר על הגלוי מה שפעל עם ידידו מוהר''ר הגרש''ד כמדומה שחלק מהדברים מסופר בספר השמש בגבורתו
ידוע לי כי הקים ממונו את ישיבת ירוחם. בתמורה לאחד ממפעליו הגדולים קבע עמו הגרש''ד קביעות שהסתגרו כמה ימים שם לימד אותו את עיקרי משנת הלומדעס' של בריסק.
היה תלמידו של הרב וויסמנדל וכמה פעמים שמעתי ממנו (אני זוכר בערך מסתמא כבר הובא בספריו) על אותה מלווה מלכה גורלית מספר שנים לאחר המלחמה שאסף את תלמידיו ואמר להם כי אף שבגשמיות חיינו ''על המזוודות'' כאילו כל רגע שהנה משיח בפתח וזה מה שהחזיק אותנו - אבל כעת צריך לקום מהמזוודות כי צריך לחשוב על העתיד הרוחני כאילו משיח לא יבוא במאתיים שנה הקרובות חלילה ועלינו להקים את האידשקייט
הוא אמר שזה נתן לו את הדחיפה בהמשך החיים להקים את שלהבת ואת ושננתם ושאר מפעליו הגדולים.
היה גם מראשוני הלוחמים באינטרנט.

בחג הפסח הלך לבית עולמו הצדיק ר' אהליאב חיון זצוק"ל מתל אביב.
המנוח זצ"ל, שימש כרבה של שכונת שפירא במשך עשרות שנים והיה תלמידו של הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים.

הוא היה בקי בספרי קבלה ובמסגרת תפקידו כרב השכונה, הקים קהילה לתפארת ורבים השיב מעוון בהחזירו בתשובה ונודע כתלמיד חכם עצום ונחבא אל הכלים

המנוח זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך והוא מחותנו של נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן.

כמדומה שידיו רב לו בכוללי חו"מ ובתי הדין הפרטיים שצצו בעשרים שנים האחרונות כפטריות אחר הגשם.

ראוי לאשכול בנפרד

אכן גם אני חושב כך שלכבוד האי גברא רבא ראוי לפתוח אשכול נפרד ונרחב.

נחלי אפרסמון כתב:בחג הפסח הלך לבית עולמו הצדיק ר' אהליאב חיון זצוק"ל מתל אביב.

האיש היה ידוע כצדיק נסתר

האיש גדול מאוד מאוד, יותר מהמושגים שמכירים.
מאחד מצדיקי הדור שמעתי שקרוב אצלו לוודאי כי הוא מראשי עדת הצדיקים הנסתרים שבדור.

הוא ראוי בהחלט לאשכול נפרד, אף שלא טופח בימי חייו על ידי צלמים בזמן הדלקת נר חנוכה.

עובדיה חן כתב:

נחלי אפרסמון כתב:בחג הפסח הלך לבית עולמו הצדיק ר' אהליאב חיון זצוק"ל מתל אביב.

האיש היה ידוע כצדיק נסתר

יש סתירה פנימית במשפט הזה

כבר אמר מרן הגרא"מ שך זצוק"ל שיש הרבה "ידועים" שהם "נסתרים".

נחלי אפרסמון כתב:כבר אמר מרן הגרא"מ שך זצוק"ל שיש הרבה "ידועים" שהם "נסתרים".

ידוע ליודעי חן.

כמדומה שראוי הנפטר הגדול לאשכול נפרד, גם לפי מספר התגובות.

לא ידען כתב:אבל כבד ביותר, בשמעי פתאום כי נסתלק הגאון הצדיק, מגיד מישרים, פה מפיק מרגליות, שהכל בלול בו, רבי עזריאל טאובר זכר צדיק לברכה.
מי יתן לנו תמורתו.

אכן אבל כבד למי שפעם אחת לפחות קרא איזה פרק מהפרקי מחשבה מבין את המשמעות של זה

ובשביל שלא יהיה בגדר ת"ח שלא נספד כהלכה צירפתי כאן מאמר שכדאי לקרוא שנדע לאן בן תמותה יכול להגיע, נגדיל השאיפות ...

הלוחם באינטרנט הוא בנו ר׳ בערל טויבער

נפטר היום בירושלים הגאון רבי אברהם יצחק טוקר זצ"ל מחבר ביכורי ארץ

קיבלתי מאחד מידידי. מחזק מאוד.

-------------------------------------------

סיפור מדהים שנחשף אתמול בשער בת רבים

בהספד המחריד כל לב לאברך היקר החסיד הקדוש פנחס מנחם פשווזמן הי"ד ז"ל בהשתתפות אלפי אברכים שנערך באשדוד

סיפר אביו בדברי הספדו
שהקב"ה מקדים רפואה למכה וכבר שבת הגדול שנה זו הוא חשב ולמד בדברי נחמה עוד שבועיים טרם האסון הנורא שקרה בר"ח אייר

וכך סיפר:
כמנהג בתי החסידים דגור לקרוא וללמוד בקול קטע מספרי רבותינו לעת הסעודה השלישית.

התבקש הרב פשווזמן מבית שמש בשבת הגדול להכין קטע ולקרוא בפני כולם כנהוג. [בשטיבל שלהם יש בזה תורנות.]

שמע ידידו מבית החסידים . שהוא התורן, פנה אליו וביקשו שיקרא ברבים את השמועס של כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א שנאמרו בשבת הגדול תשע"ח ויצאו לאור, כנהוג, כעבור שנה.

ביקש ביקש ולא הרפה
אכן שמועס זה, כהרבה אחרים , חשוב ומחייה את הנפש . מורה דרך ביהדות וכולי..

אך תמיהה רבתא תמה מדוע חברו לוחץ על דברי התורה הללו בדווקא
הרי כולם אהובים כולם חביבים כולם קדושים

שאל הרב פשווזמן את החבר ונענה בסיפור מדהים מוסר השכל מפעים ותורת חיים

מספר האברך לרב פשווזמן כדלקמן:

סבי ז"ל היה בן 8 בפרוץ מלחמת העמלק הנאצי ימ"ש .
הוא שתה את כוס היסורין עד תומה במשך 6 שנים.

שיכל את הוריו האהובים את אחיו אחיותיו מכריו כולם כולם עלו על מוקד קידוש שמו יתברך.

במהלך שנות החושך סבל חרפת רעב ויסורין ללא קץ
שרד את מלחמת החיים וחונך בכור החינוך היתוך הנאצי .

ובסיום התופת שרד ערער בערבה.
ללא אם ואב
ללא קרוב ומודע
ללא יד מלטפת
ללא חינוך
ללא ללא ללא...
אך עם הרבה הרבה מרירות, המון עצב .
ועיניים שיבשו מדמעות אין סופיות..

בחסדי השם התגלגל הנער לעליה הבילתי לגאלית לארץ הקודש.

הגיע לחוף מבטחים . הגיע לחצר הקודש . לישיבת שפת אמת .
לרבי אליו נשאו אלפי רבבות ישראל את עיניהם.

יושב לו הנער השבור הבודד המדוכדך אחרי צהריים קייצי של שבת קודש בהיכל בית המדרש הריקני משהו

לפתע נכנס ילד עם חיוניות עוטה קפוטה שבתית.
הולך ללמוד הילד בחשק
אך מכיסו מבצבצת שקית. שקית פלאים . ובשקית נחמדת זו ממתקים .. ממתקים שאליהם נפש ילדים נכספת.
(אגב בשנים אלו ממתקים היו מעט גרעינים...)

רואה ה"פליט" את השקית "הנחשבת " בידי הילד
ו.. כל הבדידות
כל הבכי העצור..
כל שנות הגהינום
לפתע עולים לעיניים דומעות וזועקים זועקים

למה לי לאאאא???

קפץ הנער בטירוף לעבר הילד.
חטף מהכיס בכוח שרק "פליט" שורד, יודע מהו .ואגב משיכה קרע את קפוטת השיראין של הילד .
ולקח את השלל הנחשק לפינתו.. כי הרי כך חונך בבית היוצר ההיטלראי ימ"ש.

לתדהמתו הרבה הילד לא נבהל. לא בכה. רק התבונן בו. ניגש אליו ואמר לפליט ברוך

אני רואה שהנך רעב מאוד.. יש מספיק לשנינו בוא נאכל יחדיו.
ובקשר לקפוטה.. אל תדאג היא כבר הייתה קרועה קודם..

ילד מעניין

פתח הילד פרקי אבות ולמד עם הנער

ובחדות אמר ל"פליט"
מה ההסבר בדברי הגמרא : שהילכו חכמים עם רבי עקיבא וראו שועל יוצא מבית קדשי הקודשים הם בכו והוא שחק
ובמענה על מה השחוק ענה רבי עקיבא
שכפי שהתקיימה נבואת אוריה בוודאי תתקיים נבואת זכריה לבניין בית המקדש בב"א
נענו לרבי עקיבא ניחמתנו

שואל הילד המפליא את הנער
הרי מדובר בחכמי ישראל וכי הם לא האמינו בנבואת זכריה לולא שראו את השועל ואת התקיימותה של נבואת אוריה

הרי דברי נבואה הם... אתמהה
ובמה היא נחמת רבי עקיבא

ענה הילד. בוודאי שחכמינו האמינו בקיום דברי הנביא ללא כל סייג

אך חידושו של רבי עקיבא הוא.......

שהנחמה אינה אחרי קיום הזוועה.. זוועת שועל המהלך מבית קודשי הקודשים

אלא ממ"ה הקב"ה ברא את הנחמה בתוך המכה

בתוך הילוך השועל מתנוצצת ומתחילה כבר להירקם הנחמה והגאולה

ועל חידוש זה ש.. הנחמה היא כבר בתוך המכה.

נענו חכמי ישראל עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.

המשיך הילד ואמר לנער אף אתה בהיותך בגיא ההרגה בחוותך זוועות עולם יתמות יסורין ורעב רח"ל

הקב"ה ברא לך את הנחמה... שם בתוך התופת!!!

בעזרת השם אתה תקים בית בישראל, יוולדו לך ילדים ונכדים יראי ה' את עולמך תראה בעזרת השם בחייך

כך סיפר סבי שנפטר לפני מעט יותר משנה

כששאלתיו מיהו ילד הפלא ענה הסב הנער הוא אני

הילד הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א

כל ימי זכרתי מה אמר לי הרבי שליט"א כשהיה ילד מאופק נבון ומבין לדיכדוכה של נפש

כל ימי הכרתי לו טובה על חבישת נפשי באומללותה

אכן בס"ד הקמתי בית.. נולדו ילדי ונכדי .. הקמתי דור לתפארת . זכיתי לראות את עולמי בחיי.

כשהרבי שליט"א החל את הנהגתו חשבתי אולי הוא ירמוז לי על מה שהיה שנים רבות קודם..אך לא

הרבי כנראה לא רצה לצערני ולהזכירני

סיים האברך לומר לרב פשווזמן : מעט לפני ניסן תשע"ח נפטר הסבא שבע ימים ושבע נחת

ואז זמן קצרצר לאחר פטירתו .
הנה בשבת הגדול תשע"ח אומר הרבי שליט"א את חידוש תורתו על הגמרא הנ"ל

22 שנה הרבי לא הזכיר את תובנתו זו כלל. כנראה לא רצה להזכיר לסבי ז"ל את הסיטואציה.

אך לאחר פטירת הסב ז"ל פרצה לה ה"תורה" לנחלת כלל ישראל

לכן לחצתי שתלמד ברבים "תורה" זו "בתוך המכה עצמה - בורא הבורא את הנחמה" סיים הרב פשווזמן.

הקדים לו ה' יתברך ללמוד דברי תורה אלו לפני הרצח בנו הקדוש הי"ד

יהי הדברים הללו לנו להשכיל

יהי הדברים הללו לעילוי וטובת נשמתו

"ארץ אל תכסי דמו"
"ינקום ה' דם עבדיו השפוך

יהי זכרו ברוך
שיהיה מליץ יושר.
אמן.

אכן, מפעים.
בשולי הדברים שתי הבהרות.
האחת ש-22 שנה הנזכרים, הכוונה מתחילת הנהגתו, לא מהאירוע שהוא כ72 שנה בערך.
והשנית, שנשוא הסיפור שליט"א יש לו קפידא שלא יכתבו עליו.
[ומסתמא לכן ידידך שלח זאת בפרטי, ולא פירסם כאן או במקומות אחרים שיש לו יד].
אני לא מחווה בזה דעה ברורה, איך צריך לנהוג בזה מי שאינו מתלמידיו, אך ראוי שזה יוזכר לפחות.

הסיפור מרטיט ומחזק. יש'כ

כנראה חסר איזשהו פרט בוורט. איפה התבטא שהנחמה בתוך המכה? בהילוך השועל?

באמת מפעים ומרגש. ראוי לאשכול בפני עצמו!

תבונה1 כתב:ברוך דיין האמת.

הרב נחמן שטרנפלד זצ"ל, מחבר ספרי דרוש ורמזים על התורה [נמצאים באוצר "ק"נ טעמים" - פרפראות בטעם פזר ו"אותיות ומופתים בגימטריא"].
נצר למשפחות החשובות של יוצאי אשכנז, אשתו חיה לבית ברויאר היתה נינתו של הרש"ר הירש זצ"ל.
רוב ימיו גר בחיפה ובסוף ימיו גר אצל בנו הרב יעקב שליט"א בביתר עלית. [נפלא היה לראות את כיבוד האב של בנו].
בן נוסף שלו הוא הסופר המוכשר הרב נתן שטרנפלד [סיפורי רבי מנדל].
כאחד משרידי יוצאי אשכנז לא ויתר לעצמו על שום מנהג ודקדוק הלכתי. האיר פניו אפילו לכאלו שיכלו להיות נכדיו.

תנצב"ה.

מי היה חמיו? ממשפחת הד''ר ר' יצחק?

פרנקל תאומים כתב:
מי היה חמיו? ממשפחת הד''ר ר' יצחק?

חמיו היה ר' שַמשון בן ר' שלמה זלמן ברויאר, אביו של הרב מרדכי ברויאר (שיטת הבחינות). ד"ר יצחק זצ"ל היה אחיו של ר' שמשון.

ברוך דיין האמת
איש החינוך הנודע הג"ר יהושע שקלאר זצ"ל

יונת אלם כתב:ברוך דיין האמת
איש החינוך הנודע הג"ר יהושע שקלאר זצ"ל

איש יקר מאוד הוציא חוברות בשם ילקוט מפרשים ,לעידוד צעירים היה בוחן בתלמודי תורה, ותמיד היה נותן הרגשה לתלמיד שהוא הצליח, אחד מהשיטות שלו היה שהיה שואל שאלה, ואז היה שואל מי יכול לחזור על שאלה? ככה גם מי שאין לו תשובה הרגיש שהוא יודע.. יהודי מתוק נחמד ונעים חבל על דאבדין.

עובדיה חן כתב:איש יקר מאוד הוציא חוברות בשם ילקוט מפרשים ,לעידוד צעירים היה בוחן בתלמודי תורה, ותמיד היה נותן הרגשה לתלמיד שהוא הצליח, אחד מהשיטות שלו היה שהיה שואל שאלה, ואז היה שואל מי יכול לחזור על שאלה? ככה גם מי שאין לו תשובה הרגיש שהוא יודע.. יהודי מתוק נחמד ונעים חבל על דאבדין.

מילה בסלע!
אני זוכר את חביבותו ומתיקותו המיוחדות, וצר לי לשמוע על פטירתו.

זכרוני בעודי ילד באחד מבתי הספר של החינוך העצמאי אי שם בערי הספר, איזו התרגשות אחזה בנו "הרב שקלאר בא לבחון" יראת הרוממות שהיתה לנו ומאידך החביבות והאהבה שהיתה מוקרנת מפניו השפיע רבות על תלמידי בתי הספר - "פני יהושע כפני לבנה". שיהיה מליץ יושר על תלמידיו הרבים.

מלבד זכויותיו עוד כבחור צעיר במחנות העולים.

בהתמנותו למפקח, במקום לעסוק בניירת, הרים את הרמה של המלמדים בכל מקום.
מאות מלמדים התחילו להכין שיעורים ברמה בזכותו.
במידה מסויימת הוא העלה בכמה דרגות את רמת הגמרא בכל רשת חינוך עצמאי.

שנית, החוברות שהוזכרו.
כאילו שיהיה לילדים איך לחזור, אבל המלמדים גם צריכים לדעת מה שהילדים יחזרו...לתתי"ם וישיבות.
שוב, השפעה מבורכת על רמת הלימוד של אלפי מלמדים ותלמידים.

ושלישית, האיש הזה הכניס במו ידיו מאות, אולי אלפי ילדים,
מלבד שהמשיך ודאג להם כל ההמשך.
כמעט הוא המציא (יחד עם הגרח"ש קרליץ ועוד כמה) את המושג הזה לא להיבהל מדעת ההורים שלא יודעים בין ימינם וגו'
אלא לראות שיש כאן ילד שיכול לצאת ת"ח, ונעבור כבר את האי נעימויות הקטנות.
מסתמא אין מי שיכול לזקוף לעצמו הכנסת ילדים כה רבים תחת כנפי השכינה.

היטיב להספידו הרב מחפוד בכמה מילים
ילד הייתי בפ"ת, הלכתי ברחוב, ראה אותי רבי יהושע
שאלני אנה תלך, אמרתי לבית ספר,
היו 3 בי"ס וכו'
אמר לי בוא עמי
נתן ידו בידי הובילני לת"ת שארית ישראל
הכניסני באיזו כיתה, אמר לי כאן מקומך, לא בבי"ס...
דאג לי לישיבות, ולא עזבני עד שראני נושא את עצמי.
ואני ומשפחתי וכל תלמידיי וכל אשר לי נזקפו לזכותו...
וכן עשה עם עוד אלפים.

יהי זכרו ברוך.

יהודי מיוחד במינו. גישמקער עצום, פרישקייט ורעננות בכל דבר תורה.

מלבד שזכיתי בילדותי לשאול אותו שאלות בביכ"נ צא"י רמת אהרן, שם היה מתפלל בקביעות, ולהגות בקביעות בחוברות הנפלאות עם ה'מפרשים', זכינו כמו בבתי כנסיות רבים בבני ברק לשמוע את דרשתו השנתית על 'נר לתורה'.

כשלמדתי בשארית ישראל אכן היתה זו חויה מיוחדת ושיעור במתיקות התורה כשהגיע לבחון.
בכיתה ז בעידודו נבחננו על עשרה דפי גמ' בתחילת גיטין. הוא הבטיח פרס. רק אחרי כמה חדשים הצליח לארגן את הפרס: מדרש שוחר טוב . (היום זה עולה 15-20 שקלים בעינינו זה היה שיא השיאים. )
לפני כמה שנים הגיע כמה פעמים לכיתתי (למרות שזה "חדר" ולא חינוך עצמאי), הוא התכבד לדבר בפני התלמידים ואף אמר להם איזה חידוש מהחוברות של "ילקוט פירושים" שהוציא (חלקם עם הרב הבלתי נשכח ר' יששכר אנסבכר שהיה מנהל ומחנך כתה ח בשארית ישראל).
הצגתי אותו בפני התלמידים וסיפרתי להם כמה מתיקות ואהבת תורה קבלנו ממנו. הוא התרגש מאד שכך זוכרים אותו לטובה.
תמיד המבחן היה מתחיל במנגינה "תלמידים חביבים..."

הרה"ג צבי סגרון זצ"ל
ת"ח עצום, תלמידו המובהק של הרה"ג יעקב אריאל בישיבת ימית.
למד דיינות בכולל בית מופת בבאר שבע וסיים בהצטיינות
שימש כרב קהילה בנתיבות ופוסק בעניינים רבים.
נישא לנכדת רבי רחמים חי חוויתה הכהן זצ"ל.
אב למשפחה מרובת ילדים, צעיר בגילו רך בשנים.
אבי שהכירו קורא עליו: "בור סוד שאינו מאבד טיפה".
נתייסר בייסורים קשים ונתעלה לישיבה של מעלה
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

ההלוויה הערב בעשר בנתיבות.