פורום אוצר החכמה

אני זקוק לסיפורים בנושא כיבוד אב מהגרנ"ק וכן על הל' כאו"א בחוט שני

יש למישהו?

ערך חדש במכלול על ספר חוט השני

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7% ... 7%A0%D7%99

טברייני כתב:אני זקוק לסיפורים בנושא כיבוד אב מהגרנ"ק וכן על הל' כאו"א בחוט שני

יש למישהו?

יש בחוט שני יו"ט חוה"מ, בקש באשכול ׳נא שגבם מאוצר׳

סיפורים על

יש ספר על סדר מס׳ אבות עם סיפורים עליו, צריך לבדוק שם, אינני זוכר כרגע מה שם הספר

(כמדומה שאין באבות על כאו"א,) תודה בכל אופן.

.השוחט כתב:קיבלתי כמה עובדות מאברך החפץ בעילום שמו וזכרו.
ואלו הן.
...
ט.
עוד מסרו בשמו לגבי הגמרא בשבת כ''ה איזהו עשיר וכו', יש שם ארבעה תנאים שכל אחד אמר על משהו אחר שזהו עשיר, [לר"מ שיש לו נחת רוח בעשרו, לר"ט שיש לו מאה כרמים וכו', לר"ע שיש לו אשה נאה במעשים, לר' יוסי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו], הסביר הרב זצ''ל שכל אחד מצא במצב שלו עשירות. כלומר שכל אחד היה לו את הדבר שהזכיר, והכיר בטובת הבורא עמו, ואמר שמי שיש לו דבר זה הריהו עשיר.

ראה חוט שני שבת א-ב עמ' ל"ד (הספד על הגרא"מ שך) מש"כ על זה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 8331800034
{ועיי' עוד חי' מהר"ץ חיות שבת כ"ה:}.

האם רבינו זצל החמיר יוט שני בארץ ישראל?

ידידיה כתב:האם רבינו זצל החמיר יוט שני בארץ ישראל?

איני יודע מה נהג למעשה, אבל בחוט שני על יו"ט מצדד שבזמנינו שבנוי יותר אולי שונה מזמן החזו"א.

וונדרבר כתב:

.השוחט כתב:קיבלתי כמה עובדות מאברך החפץ בעילום שמו וזכרו.
ואלו הן.
...
ט.
עוד מסרו בשמו לגבי הגמרא בשבת כ''ה איזהו עשיר וכו', יש שם ארבעה תנאים שכל אחד אמר על משהו אחר שזהו עשיר, [לר"מ שיש לו נחת רוח בעשרו, לר"ט שיש לו מאה כרמים וכו', לר"ע שיש לו אשה נאה במעשים, לר' יוסי שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו], הסביר הרב זצ''ל שכל אחד מצא במצב שלו עשירות. כלומר שכל אחד היה לו את הדבר שהזכיר, והכיר בטובת הבורא עמו, ואמר שמי שיש לו דבר זה הריהו עשיר.

ראה חוט שני שבת א-ב עמ' ל"ד (הספד על הגרא"מ שך) מש"כ על זה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 8331800034
{ועיי' עוד חי' מהר"ץ חיות שבת כ"ה:}.

יישר כח על מראה המקום החשוב. הוספתיו לעיל במקומו.
ואגב. שמחתי מאד להיזכר שג' הקטעים שמשום מה הורדת גם אותם, על ימים נוראים, הם כתיבות שלי.

האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ ? איך זה שאפילו הקבצים הלכתא מבי דינא הם רק באו"ח ויו"ד ואין כלום בחו"מ

בחוט שני על מזוזה וברכות יש קונטרס מילי דנזיקין.

באמת נכון שזה קמצוץ. וזה באמת מעניין, כי לא פחות ממה שהיה רבינו בהוראה, היה בדיינות. מסתבר שיותר.
והשאלה היא האם פשוט לא הספיק, וגם אז מעניין מדוע הקדים או"ח ויו"ד לחו"מ, אולי זה בגלל הרב הוכמן, ובגלל שבזה היה תשתית של שיעורים, או שבאמת יש הבדל מהותי בין או"ח ויו"ד לחו"מ. אני חושש לפרש את הדברים. אולי אחרים יפתחו את הנושא טוב ממני.

.השוחט כתב:מה.
סיפר חתנו [ממלא מקומו ברבנות השכונה] הג"ר מנדל לובין שמעולם לא העיר לו כלום. חוץ מפעם אחת ויחידה שהוא זוכר. היתה שמחה משפחתית, עליה לתורה, וזה נקבע במנין בזמן השני, ודיברו בליל שבת מי יילך להתפלל שם וכו', ואמר לו הרב "אתה לא הולך לשם" !

ידוע שחלק מתלמידי החזו"א סבורים שדעת החזו"א היתה מדינא כהגר"א בזה, ויש כמה עובדות בענין זה שכך מראות לכאורה, ואעפ"כ רבינו היה נחרץ ביותר בדעתו שבספק דאורייתא כזה אין זו הדרך בשום פנים ואופן להקל, ובפרט לקבוע כך ברבים.

יישר כח לכבוד הרב .השוחט על הדברים הנפלאים הנמסרים פה מכלי ראשון המפעפע בלב כותבו, אשריכם שזכיתם להיות דבוק לגדול כמותו זצ"ל.
אולי אפשר לברר מה הכוונה "במנין בזמן השני", ובאיזה נידון של הגר"א וחזו"א מדובר.
יישר כח

.השוחט כתב:בחוט שני על מזוזה וברכות יש קונטרס מילי דנזיקין.

באמת נכון שזה קמצוץ. וזה באמת מעניין, כי לא פחות ממה שהיה רבינו בהוראה, היה בדיינות. מסתבר שיותר.
והשאלה היא האם פשוט לא הספיק, וגם אז מעניין מדוע הקדים או"ח ויו"ד לחו"מ, אולי זה בגלל הרב הוכמן, ובגלל שבזה היה תשתית של שיעורים, או שבאמת יש הבדל מהותי בין או"ח ויו"ד לחו"מ. אני חושש לפרש את הדברים. אולי אחרים יפתחו את הנושא טוב ממני.

כי בלתי אפשרי לכתוב בחו"מ.
זה בלב כל אדם וכ"א ילמוד מזה מה שהוא רוצה.
חוץ מזה הוא לא חיבר שום חיבור משלו, ולא הקדיש לכך זמן, רק על מה שהוא אמר שיעורים יצא מזה ספר. גם הפנ"י לא כתב על כל הש"ס.
אה"נ הוא היה גדול מאוד בכל ד' חלקי שו"ע כזה כן זה.

טברייני כתב:ערך חדש במכלול על ספר חוט השני

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7% ... 7%A0%D7%99

מוזר לכתוב ערך על סדרת ספרים.

אתי שפיר כתב:

.השוחט כתב:מה.
סיפר חתנו [ממלא מקומו ברבנות השכונה] הג"ר מנדל לובין שמעולם לא העיר לו כלום. חוץ מפעם אחת ויחידה שהוא זוכר. היתה שמחה משפחתית, עליה לתורה, וזה נקבע במנין בזמן השני, ודיברו בליל שבת מי יילך להתפלל שם וכו', ואמר לו הרב "אתה לא הולך לשם" !

ידוע שחלק מתלמידי החזו"א סבורים שדעת החזו"א היתה מדינא כהגר"א בזה, ויש כמה עובדות בענין זה שכך מראות לכאורה, ואעפ"כ רבינו היה נחרץ ביותר בדעתו שבספק דאורייתא כזה אין זו הדרך בשום פנים ואופן להקל, ובפרט לקבוע כך ברבים.

יישר כח לכבוד הרב .השוחט על הדברים הנפלאים הנמסרים פה מכלי ראשון המפעפע בלב כותבו, אשריכם שזכיתם להיות דבוק לגדול כמותו זצ"ל.
אולי אפשר לברר מה הכוונה "במנין בזמן השני", ובאיזה נידון של הגר"א וחזו"א מדובר.
יישר כח

זמן מג"א וזמן הגר"א בשעות היום (כמובן שלפי אדוננו הגר"א סוזק"ש הוא בעיקרו בהנה"ח)

כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?

בגלל שהספרים מבוססים על השיעורים בכולל, ועיקר הלימוד בכולל היה באו"ח.

לייטנר כתב:

טברייני כתב:ערך חדש במכלול על ספר חוט השני

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7% ... 7%A0%D7%99

מוזר לכתוב ערך על סדרת ספרים.

זה בהמכלול, שם יש ערכים על סדרות ספרים במקום על סדרות טלויזיה.
אגב בויקיפדיה יש ערכים נפרדים על ספרי מתח ופרוזה בודדים, גם לא מהשורה הראשונה של רבי המכר.

לייטנר כתב:

טברייני כתב:ערך חדש במכלול על ספר חוט השני

https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7% ... 7%A0%D7%99

מוזר לכתוב ערך על סדרת ספרים.

יש גם ערך על שו"ת יביע אומר

ושוב, הכל תלוי בתוכנו (של הערך, לא של הספר...).

מתהלך כתב:

כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?

בגלל שהספרים מבוססים על השיעורים בכולל, ועיקר הלימוד בכולל היה באו"ח.

אלו היו שיעוריו השבועיים בכולל מחוץ לסדר הלימוד, לקבוצה מצומצמת, על סדר המשנ"ב בלבד.

לענ"ד הוא היה נגד כתיבה על חושן משפט, ולא בגלל שאי אפשרי לכתוב כי כל אחד יכול או צריך להבין אחרת.
מאי שנא חו"מ מאו"ח ויו"ד?
וכי על חו"מ לא נכתבו חיבורים? אם חו"מ זה סוג כזה שכל אחד יכול להבין אחרת, איך נכתבו כל החיבורים העצומים על חו"מ??
אלא, שהיה לו עיקרון לא לגלות את החו"מ וחידושיו. ואבאר למה, ומאי שנא מכל האחרונים שכן חידשו וכתבו והכריעו.

הוא חי בבני ברק, וראה בדיוק את הלך הרוח ומצב המתדיינים, ומהם הוא למד לא לכתוב. ביור"ד וכו' כל אחד יכול הרי לפסוק לעצמו בביתו, אז שילמד מהספר ויפסוק ואף אחד לא ינזק מזה. אבל בחו"מ תמיד יש צד שני, והלמדנים שבין המתדיינים מתחילים להכין את הפלפולים שלהם ולהפוך את החו"מ כקרדום לחפור בה נגד הצד השני, ועוד ילמדו את הדיין שהוא טועה והם צודקים!
איני רוצה לפרט שמות, אבל מי שזוכר יבין, היו מגיעים אליו לבי"ד המון סוחרים ממולחים ואנשי ממון שהיו חכמים ופקחים להרע, והיו אומרים עליהם שלפני כל גניבה היו מתחשבנים עם "בבא בתרא"... אז לכן השאיר את חידושיו ומסקנותיו בחו"מ "בסוד" כדי שלא ילמדו ממנו איך להשתמש נגד הדין האמיתי. ורק בבואם לדיון היה חותך ולא מנמק. וג"כ התפלאו עליו. וזה גם מהטעם הנ"ל כנראה.
הגמ' כבר אומרת אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, שמא ילמדו הרמאים.
אז מרן בחר ב"לא אומר".
כנלע"ד.

יישר כח על הדברים הנאים. אני באמת חשבתי לעצמי כעין דברי הרב הוה אמינא.

ולגבי השאלה על החזו"א והגר"א, דומני כבר יצאתי ידי חובתי במה שהסבירו לעיל, שהכוונה למחלוקת המג"א והגר"א בזמן ק"ש, את זמן המג"א נהוג לכנות הזמן הראשון, ואת זמן הגר"א הזמן השני.

מצ"ב שיעורים שנדפסו בקובץ שמוש חכמים של כולל חזו"א. לא בדקתי כעת אבל כמדומני שלפחות חלקם לא נדפסו בחוט שני.

הוה אמינא כתב:

מתהלך כתב:

כהן כתב:האם לא התפרסם ממנו שום דבר בחו"מ?

בגלל שהספרים מבוססים על השיעורים בכולל, ועיקר הלימוד בכולל היה באו"ח.

אלו היו שיעוריו השבועיים בכולל מחוץ לסדר הלימוד, לקבוצה מצומצמת, על סדר המשנ"ב בלבד.

לענ"ד הוא היה נגד כתיבה על חושן משפט, ולא בגלל שאי אפשרי לכתוב כי כל אחד יכול או צריך להבין אחרת.
מאי שנא חו"מ מאו"ח ויו"ד?
וכי על חו"מ לא נכתבו חיבורים? אם חו"מ זה סוג כזה שכל אחד יכול להבין אחרת, איך נכתבו כל החיבורים העצומים על חו"מ??
אלא, שהיה לו עיקרון לא לגלות את החו"מ וחידושיו. ואבאר למה, ומאי שנא מכל האחרונים שכן חידשו וכתבו והכריעו.

הוא חי בבני ברק, וראה בדיוק את הלך הרוח ומצב המתדיינים, ומהם הוא למד לא לכתוב. ביור"ד וכו' כל אחד יכול הרי לפסוק לעצמו בביתו, אז שילמד מהספר ויפסוק ואף אחד לא ינזק מזה. אבל בחו"מ תמיד יש צד שני, והלמדנים שבין המתדיינים מתחילים להכין את הפלפולים שלהם ולהפוך את החו"מ כקרדום לחפור בה נגד הצד השני, ועוד ילמדו את הדיין שהוא טועה והם צודקים!
איני רוצה לפרט שמות, אבל מי שזוכר יבין, היו מגיעים אליו לבי"ד המון סוחרים ממולחים ואנשי ממון שהיו חכמים ופקחים להרע, והיו אומרים עליהם שלפני כל גניבה היו מתחשבנים עם "בבא בתרא"... אז לכן השאיר את חידושיו ומסקנותיו בחו"מ "בסוד" כדי שלא ילמדו ממנו איך להשתמש נגד הדין האמיתי. ורק בבואם לדיון היה חותך ולא מנמק. וג"כ התפלאו עליו. וזה גם מהטעם הנ"ל כנראה.
הגמ' כבר אומרת אוי לי אם אומר ואוי לי אם לא אומר, שמא ילמדו הרמאים.
אז מרן בחר ב"לא אומר".
כנלע"ד.

אינני בטוח שזוהי הסיבה לכך, ואם אמנם כן, אין ספק שלפנינו סוגיא מורכבת.

ראשית, את הנוהלים של הבית דין והפרצות ה'סוחרים' הללו למדו ולומדים עם הזמן,
זה קשור גם להלכי גט ולעוד נושאים, להרחבות בניה וכל מיני בוררויות,
ולא נראה לי כי המוקש הוא דווקא ספר תורני למדני.

יתירה מזו, ברור שישנם צדדי נזק עצומים ומשמעותיים באי מתן נימוקים מסודרים,
וזאת מעבר למירמור ולהרגשת אי אימון צודקת או לא צודקת שמקיפה חלק גדול מהדיונים,
ויוצרת איזה מתן כח בלתי מוגבל לדיינים, וד"ל.

איך מקובל בבתי דין אחרים כמו בד"ץ עדה"ח או אצל הרב ואזנר ?

גם בספרות השו"ת חלק חו"מ דל ביחס לשאר החלקים, דוגמא לזה שו"ת נו"ב שרק בסוף יש כמה תשובות על חו"מ

גיזונטע קאפ כתב:גם בספרות השו"ת חלק חו"מ דל ביחס לשאר החלקים, דוגמא לזה שו"ת נו"ב שרק בסוף יש כמה תשובות על חו"מ

תלוי אצל איזה פוסקים. אדרבה, יש שו"תים שכמעט כולם רק על חו"מ

כהן כתב:איך מקובל בבתי דין אחרים כמו בד"ץ עדה"ח או אצל הרב ואזנר ?

כמו אצל הגרנ"ק זצ"ל.
אמנם, יש הרבה בתי דינים שכן מפרסמים נימוקים מפורטים, ועל הבעייה האמיתית שהעלה הרב הוו"א שליט"א מנסים להתגבר בכל מיני דרכים.

אם מתפתח דיון על סדרי בתי הדין יש לי הרבה מה לומר, אבל בשביל זה כדאי לפתוח אשכול ב'אספקלריא'.

שומע ומשמיע כתב:אם מתפתח דיון על סדרי בתי הדין יש לי הרבה מה לומר, אבל בשביל זה כדאי לפתוח אשכול ב'אספקלריא'.

מסכים ביותר.
ב"ה שתפסת את הענין בזמן לפני שנגלוש מהספדו של חכם לגנותם של חכמים אחרים...

צביב כתב:

בברכה המשולשת כתב:אמנם, יש הרבה בתי דינים שכן מפרסמים נימוקים מפורטים,.

בתשלום,
וכתבו כאן שהדיינים לא מקבלים תשלום כלל,
ונדמה לי שיש קצת קושי טכני לסדר את התשלום לכתיבת הנימוקים,
באופן שלא יהיה כלל תשלום.

אני מכיר בתי דינים שעובדים בהתנדבות וכותבים נימוקים, אבל אכמ"ל.

מיסב את תשומת לב החברים שבזכרונות חלק ד הוספתי הרבה דברים, ואני שב ומצרף כאן קובץ מעודכן עם התוספות וגם עם הרבה תיקונים שהעירו לי.

ואוסיף כאן עוד קטעים חדשים בס"ד.

נד.
היתה פעם בבני ברק עצרת התעוררות בענין זהירות בדרכים. דיברו שם כמה נואמים חשובים. דומני שכל העולם זוכר מהעצרת את המשפט כמעט היחיד שהרב אמר שם. וכה אמר, אנשים חושבים שהיות שחוקי התנועה הם מטעם המדינה, ממילא אין חובה להיזהר בהם ובלבד שלא יתפסנו השוטר, אמנם צריך לדעת שאין הדבר כן, וחוקי התנועה של המדינה הם המיעוט הנדרש. ואילו אנו דייני ישראל היינו מתקנים את החוקים בענין זה, היינו מחמירים הרבה יותר.

נה.
א' מהמתפללים עבר לפני התיבה למוסף של שבת בראשית, ובברכת החודש לא אמר "וגשמים בעיתם", היות שבתחילת מרחשון עדיין אין שואלים על הגשמים. לאחר התפילה הרב העיר לו: היית צריך לומר וגשמים בעיתם. [כל כך היה נדיר שהרב מעיר משהו מיוזמתו, עד שהגבאי היה מאד מופתע. כפי הנראה זכה הש"צ ההוא מפני קירבתו המיוחדת לרבינו].

נו.
זה מזכיר לי פעם נוספת שהרב העיר לאחד שעבר לפני התיבה במנחה דש"ק ואמר"שבתות" קדשך, למען תיכון אחריה תיבת "בם", כפי שכתוב בכמה סידורים, אולי בשם הקיצוש"ע, ואמר לו הרב שצ"ל שבת קדשך ולא לשנות ממטבע משום סברא בעלמא.

נז.
היו בני זוג שישבו עם הרב והרבנית בקשר לבתם המאורסת שנתעורר ספק אולי יש לבטל השידוך. הרב ישב עמם והכריע לבטל השידוך. מיד לאחר שיצאו מביתו קרא הרב לשכנו [הראיש"ג] שעוסק בשידוכים וביקשו במעמד הרבנית ע"ה למהר ולמצוא עבורם איזו הצעה לבתם כדי למעט מצערם ושברון לבם.

נח.
יהודי א' מסובב בצרות היה בא לרבינו הרבה, ורבינו היה מקשיב לו ומעודדו. יום א' בא לבית הכנסת וסיפר על משפט שיש לו עם גרושתו בקשר לילדים, והוא חייב להשיג אלף שקל ואין לו. הרב רצה להלוות לו ולא היה לו. הרב ניגש לא' מהמתפללים וביקשו להשיג עבורו הלוואה והרב עצמו יהא ערב. ואז אמר לאותו יהודי, ראה נא שאין זו מתנה אלא הלוואה ועליך לפורעה.

נט.
ילד א' משכניו היה מלווה את הרב בקביעות לביתו לאחר התפילות. פעם אחת הילד ליווה את הרב תוך כדי שהוא נוסע על אופניו. יהודי א' מחה בילד שאין זה מכובד. אמר לו הרב הנח לו, הוא המשב"ק שלי!

ס.
נזכרתי שראיתיו מחלון ביתי בתקופה האחרונה צועד בכבידות ובחולשה רבה לבית הכנסת מוקדם מאד, אולי כשעתיים קודם זמן תפילת הותיקין. חשבתי שאולי הוא צריך משהו בבית הכנסת ואולי ניתן לעזור. ירדתי ושאלתיו, הוא אמר [לפי זכרוני] שהכל בסדר, רק שבזמן האחרון יש לו תשישות ויכול להיות מצב שאם הוא יישאר בבית הוא ישוב ויירדם ולא יתעורר בזמן לתפילה, על כן הוא מכריח את עצמו ללכת לבית הכנסת ולשבת שם על מקומו עד התפילה.

סא.
סיפר לי כהן ת"ח מהקהילה, שפעם א' אחרי התפילה כשעבר לומר שבת שלום, אמר לו הרב שיש לו ספק בהלכות ברכת כהנים, האם הדין קול רם זה דין עצמי באמירת הכהנים שאינו קשור לשמיעת הקהל, או שיסוד הדין הוא כדי שהקהל ישמע היטב. ונפ"מ שבביכנ"ס גדול צריך לומר באופן שישמעו גם בסוף בית הכנסת. הכהן בתחילה חשב שהרב באמת מחפש עזרה בבירור הענין, ומצא בזה דברים בס' א' בשם פר"ח. אלא שאז הרב אמר לו שהיום לא שמעו כל כך טוב את הכהנים...

סב.
עוד סיפר לי יהודי מהקהילה, שבהיותו בחור בפוניבז' היתה תקופה שהרב בא ללמוד שם ביום ששי [עם בנו הגראי"ש]. לבחור היתה שאלה. מישהו שכפל את המפתח לחדרו, וממילא היה מוכרח להחליף מנעול, והשאלה אם פלוני חייב לשלם על המנעול. הוא ניגש לשאול, וכששאל את השאלה הוא שאל זאת על עצמו, אם שכפלתי מפתח והיו צריכים לקנות מנעול, האם אני חייב לשלם. הרב אמר שלא חייב לשלם. ואז הפטיר ואמר "אבל אסור לצער יהודי"...

סג.
יהודי א' (ר"מ א') סיפר שאחרי נישואיו התפרנס תקופה מסויימת מהשכרת רכב. וא' השוכרים נשרף אצלו המנוע, ונתעורר ויכוח אם השתמש כדרך ופטור או שינה. באו אצל הרב. הרב אמר להם לבוא עוד יומיים. כעבור יומיים שבו, אמר להם הרב ביררתי אצל מכונאי רכב את כל הפרטים של השימוש הנכון לגבי המנוע, ועכשיו אני יכול לשמוע ולהבין את הצדדים ואוכל לדון.

סד.
יהודי א' (רמ"ו) בא עם בנו האברך השקדן לשאול, היות שכל השנה הראשונה לנישואיו לא הלך מהבית לסדר ג', ובא לשאול שנסתיימו י"ב חודש אבל עוד לא שנה שלימה (השנה היתה מעוברת), האם יכול כבר לקבוע חברותא מחוץ לבית בשעות הערב. אמר לו הרב בשאלה זו תכריע אשתך...

סה.
עוד סיפר אותו יהודי שהיה נוהג לקחת את הרב ברכבו לשיעור השבועי בכולל. פעם אחת נסע לא בדרך הרגילה והתבלבל ונתארכה הדרך בסיבוב גדול. הוא החל התנצל בפני הרב על העיכוב. הרב ברצותו להנעים לו, אמר: כל כך שמח אני לראות כמה בני ברק גדלה ונתרחבה בלי עין הרע.

סו.
ועוד מפי אותו יהודי. הלה נוהג לארח בביתו מועמדים לגיור, על פי בקשת הרב. וכשיצא חוט שני על יו"ט כתב שם הרב שאין לארח גויים ביו"ט, אפילו לא מועמדים לגיור. הלך רמ"ו אצל הרב ואמר לו שדוקא ביו"ט הם זקוקים במיוחד לאירוח [וכנראה קשה לומר להם שלא הוסיפו עבורם, מכמה טעמים]. אמר לו הרב שיחשוב על זה שוב. למחרת אמר לו הרב שמצא היתר, ובס"ד יקבע זאת בספרו במהדורה הבאה [וחבל על דאבדין, כמו עוד אלפי הוראות והכרעות שלא זכינו לאורם].

סז.
ועוד מפי רמ"ו שהיה נוכח בכל השלבים. אשה בעלת תשובה סייעו בידה להינשא. לאחר הנישואין התברר שהבעל מכה את אשתו. הרב הכריע לה לדרוש גט. ואמר לבעל שהוא מחוייב לגרש. ברגע שהלה נעתר לאחר הפצרות רבות, סידרו גט במהירות בבית הרב, באופן שמינה את שליח הבי"ד להיות שלוחו למסירת הגט. למחרת הגיע הבעל ואמר לרב שמיד כשיצא מביתו ביטל את השליחות בפני שני עדים. אמרו לו להביא את העדים והביאם. הגר"נ חקר אותם וצעק עליהם שמוכח מדבריהם שהם משקרים. [היות שזה בלאו הכי מסור רק לדיינים, אצ"ל שלא לסמוך על הדברים]. ואז אמר הרב לבעל, אתה נחשב כנשוי מדין שויא אנפשיה וחדר"ג עליך לשאת אשה, ולאשה מותר להינשא גם אם הבעל לא יתן לה עוד גט, וליישב דעתה אמר לה הרב שהוא מוכן בס"ד להיות המסדר קידושין אצלה.

סח.
ת"ח א' זצ"ל [רש"ג] בא אצל הגר"ח גריינימן עם שאלה במראות. הגר"ח התבונן ואמר לו שזה מקרה מוזר, כשמביטים מצד א' זה נראה אסור וממבט בצד שני נראה מותר. ושלחו לר' ניסים. הלך ובא אצל ר' ניסים. הרב הביט ואמר לו איני יכול להכריע, מכל כיוון זה נראה אחרת...

סט.
הרמ"ו זכה לכתוב שני ס"ת. כשרצה להתחיל לכתוב שלישי, שאל את הרב שאולי זה נראה מילתא דתמיהה בעיני הבריות. אמר לו הרב, אחד אוסף מכוניות, אתה תאסוף ספרי תורה. [הרב עצמו כתב בס"ת זה את האות הראשונה, וכפה"נ בס"ד זה כבר יסתיים לעילוי נשמתו הטהורה].

ע.
נכנס לנחם הרב כהנא, ומספר שבמשך 23 שנות קיומו של הסמינר, הכל הכל נעשה בהנחייתו והדרכתו של רבינו. בין השאר הוא סיפר שהעירו בשעתו שאם מצלמים בחתונות בוידיאו בעזרת הנשים, הרי יוכל אח"כ להיגרם מכשול, שיביטו בזה אנשים. הוא שאל את הרב והרב הורה לו לפרסם בכל הסמינר הוראה ברורה, שאם יש צילום וידאו בעזרת הנשים, הבנות מחוייבות לצאת מהריקודים. [סיפר שלאחרונה באו אליו בטענות שרבים המקילים בזה ומדוע יחמיר. הוא שב ושאל את בית דינו של רבינו, והם ישבו על המדוכה ושבו וחיזקו את הוראתו של הרב ואף כתבו זאת באר היטב].

עא.
מספר הרב אלטמן [רב דחוג חת"ס]: באתי לפניו עם דברים שכתבתי בענין מכשולות שיש עם עובדים זרים. הרב קרא את כל המכתב במהירות עצומה, ואמר שהכל נכון וזה צריך להיכתב אף ביתר חריפות. ומ"מ הוא לא יחתום, היות שכבר יצאו בתקשורת בענין זה נגד רבנים שכביכול לא איכפת להם ממצוקת העובדים [או הצריכים להם] ואינו רוצה לספק להם חומר נגד רבנים. ומ"מ אמר שאם הרב וואזנר יחתום, הוא יבטל דעתו ויצטרף. [הרב אלטמן לא הלך להרב וואזנר, היות שלא לספר שיש עם זה בעיות בתקשורת, זה לא יושר, ולבקש ממנו לחתום למרות הבעיות, היה נראה לו חוסר דרך ארץ, ועל כן הענין נגנז].

[הרב אלטמן הוסיף הגדרה על רבינו על פי דברי החת"ס בפ' ויגש. שכותב שיש גדולי תורה ויראה, שיש גבול מסויים לתורתם, והיינו כשזה מגיע למדה שהם לוקים בה כגון כעס או גאוה. אבל יש גדולים אמיתיים, שלמידותיהם הטובות אין גבול, ואין שום היכי תימצי שלא יעשו כדת בגלל מדה חיצונית. ובכל זאת יש מדה אחת שמגבילה גם את גדולי ישראל, והיא אהבת השלום, שלמען השלום יש לשנות וכו'. וזה נרמז בפסוק "השם גבולך שלום". וכמה הדברים מתאימים לדמותו של רבינו].

עב.
עוד סיפר הרב אלטמן. מסרו דרשה בכולל חזו"א ונאמרו בה דברים אשר לא כדת. ת"ח א' שאינו דר בבני ברק אמר שלא תדרוך כף רגלו בכולל עד אשר ישמע מחאה מרבינו. רבינו שמע מכך ושמר את הדברים בליבו. יום א' שמע שאותו חכם, שצעיר היה מרבינו, נזדמן לבני ברק. רבינו שם פעמיו לאכסנייתו, נכנס ואמר "הדברים שנאמרו בכולל – לא היו צריכים להיאמר". וקם והלך. כלומר, מחאה עשה, וגם הניח דעת אותו חכם, וזאת בלא מחלוקת וכדומה בפרהסיא.

עג.
בגלגול הראשון של ישיבת חוג חת"ס, שימש בה רבינו עד שנסגרה. [נפתחה שוב בשנת תשכ"ב ע"י הרב אונגר]. תלמיד א' עשה מעשה שלא כראוי. הרב אמר שבמשך שבוע אין לצרפו במנין. ערב א' לתפילת ערבית היו רק ט' בלעדיו, והרב הורה שיתבטל המנין !

עד.
הרב אלטמן שמע מפיו של ידיד רבינו הגרש"ז אולמן שהעיד בו שאין לו מידות בכלל. כל מעשיו תמיד כראוי ואין בכלל מצב שנגיעה של מידה תשפיע על מעשיו. והביא בשעתו איזה מעשה להוכיח זאת.

עה.
סיפר א' מבני הרב [הגר"י], שהרב אמר בוא וראה כמה גדול כוחם של דברים הנדפסים בספר. שהנה הוא העיר כמה פעמים שאע"פ שמובא בפוסקים שש"צ לסליחות יהדר ליקח טלית מחבירו שלא ליכנס לספק ברכות, מ"מ בסליחות הסמוכות לתפילת ותיקין, שבהמשך לאותה התעטפות יקיים בזה מצות ציצית כדין, אין ענין לקחת מחבירו. ואמר הרב אע"פ שאמרתי זאת בדרשות וכו', מעולם לא ראיתי שהש"ץ נוהג כדבריי. אבל אחרי שזה נדפס בחוט שני, באותה שנה ראיתי שהשליחי ציבור כבר מתעטפים בטלית שלהם.

עו.
סיפר א' הת"ח שנכנס לנחם [הרב ה"ח] שאמר לו יהודי א' [דומני הרב שם טוב] שהלך לסייע לרב להשיג הלוואות עבור הכולל. בדרך אמר לו הרב, אנחנו נאמר שאם יהיה קושי בפירעון אנחנו נמכור את הדירות שלנו כדי לשלם. והרב כתב זאת בשטר ההלואה.

עז.
סיפר הרמ"ו שיום א' נערכה חופה בבית הרב למתגיירים. זה היה דבר מצוי כידוע. כשהזוג נכנסו להתייחד בא' מחדרי הבית הפנימיים, ראה ר' מנחם שעיני הרב זולגות דמעות. הרב ראה שר"מ הבחין בכך, הוא אמר לו: להרגשתי שני בני הזוג הללו הם מעשרת השבטים שחוזרים כעת לעם ישראל, לכן אני מתרגש כל כך.

עח.
[רק למזכרת כדי לנסות לברר]. שמעתי את א' מבני הרב [הרש"ה] מזכיר לרבי מוואסלוי את החתונה שנערכה בשבע בבוקר, והרבי מהנהן בראשו שזוכר היטב. מסתבר שיש כאן "סיפור".

עט.
בחור א' מבוגר שהיה שופך ליבו הרבה לפני רבינו, סיפר שפעם אחת אמר לו רבינו, אמנם יש לך סיבות אמיתיות המעכבות, אבל תדע לך ש"אם תרצה – תתחתן" !

ומעינותיך כבר נפוצו חוצה בס"ד
http://www.dirshu.co.il/%d7%96%d7%95-%d ... %a2%d7%95/

יי"שכ על כל הסיפורים והעובדות המפליאות.

[אגב, סיפור נ"ו נראה משונה וראוי לברר מה בדיוק היה].

למה משונה? בגלל שכ"ת מתפלל בנוסח ספרד או נוסח האר"י ואומר כך תמיד זה נראה לך משונה.
תבין שאי"ז משונה אם תהפוך את הציור שמישהו בבי"כ שלך היה אומר "שבת" במקום שבתות, בגלל שנראה לו מסברא שפה נוסח אשכנז צודק יותר.
אין כזה דבר לשנות מסברא. יש נוסח זה יחידה ושלמות אחת כוללת. אין שינויים למחצה ולשליש ולרביע.

הוה אמינא כתב:למה משונה? בגלל שכ"ת מתפלל בנוסח ספרד או נוסח האר"י ואומר כך תמיד זה נראה לך משונה.
תבין שאי"ז משונה אם תהפוך את הציור שמישהו בבי"כ שלך היה אומר "שבת" במקום שבתות, בגלל שנראה לו מסברא שפה נוסח אשכנז צודק יותר.
אין כזה דבר לשנות מסברא. יש נוסח זה יחידה ושלמות אחת כוללת. אין שינויים למחצה ולשליש ולרביע.

מסכים ביותר לדבריך.

שאלה מתורתו:

בחוט שני כאו"א נפסק לקרוא לספר על שם האבא
עיין כאן - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=46503#p558690
ומדוע לא נהג כן בספרו (ושמא לא נחשב ספרו).

הרב הוכמן סיפר לי שלא היה שם והוא 'לחץ' את ר' ניסים ברגע האחרון ואמר חוט שני. (במליצה אמר שזה מזכיר אדום - שני - הספר הראשון היה על נדה..)
ציין חכ''א כי במקרא נאמר 'כחוט השני שפתותיך' יופי השפתיים שנראה כחוט הם כשהם סגורים, זה היה יופיו המיוחד של מרן.