פורום אוצר החכמה

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

גם אביו בעל קהלות יעקב זצ"ל נהג לשיר בשבת את הפיוט "ידידי רועי מקימי", ראה ס' ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"ב, (בסופו), בהוספות עמ' ז', [עמ' 436 מאוצר החכמה], ושם הדפיסו צילום הפיוט (מתוך סדור אוצר התפלות הנ"ל).

האם ידוע מה הניגון של הפיוט הזה?
[כמדומה שראיתי פעם תוי נגינה של "ידידי רועי מקימי" בספר או מאמר על תולדות ר"י נאג'ארה].

וראה סידור שיח תפילה עמ' 241-242 שהדפיסו את כל הפיוט הזה בתוך הזמירות של ליל שבת

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

גם אביו בעל קהלות יעקב זצ"ל נהג לשיר בשבת את הפיוט "ידידי רועי מקימי", ראה ס' ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"ב, (בסופו), בהוספות עמ' ז', [עמ' 436 מאוצר החכמה], ושם הדפיסו צילום הפיוט (מתוך סדור אוצר התפלות הנ"ל).

האם ידוע מה הניגון של הפיוט הזה?
[כמדומה שראיתי פעם תוי נגינה של "ידידי רועי מקימי" בספר או מאמר על תולדות ר"י נאג'ארה].

וראה סידור שיח תפילה עמ' 241-242 שהדפיסו את כל הפיוט הזה בתוך הזמירות של ליל שבת

סידור שיח תפילה עמוד 241-242 - פיוט ידידי רועי מקימי.PDF

יש ניגון ששרים בחב"ד:
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%9E%D7%99

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

גם אביו בעל קהלות יעקב זצ"ל נהג לשיר בשבת את הפיוט "ידידי רועי מקימי", ראה ס' ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"ב, (בסופו), בהוספות עמ' ז', [עמ' 436 מאוצר החכמה], ושם הדפיסו צילום הפיוט (מתוך סדור אוצר התפלות הנ"ל).

האם ידוע מה הניגון של הפיוט הזה?
[כמדומה שראיתי פעם תוי נגינה של "ידידי רועי מקימי" בספר או מאמר על תולדות ר"י נאג'ארה].

וראה סידור שיח תפילה עמ' 241-242 שהדפיסו את כל הפיוט הזה בתוך הזמירות של ליל שבת

סידור שיח תפילה עמוד 241-242 - פיוט ידידי רועי מקימי.PDF

ראה:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7%9E%D7%99

מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?

download/file.php?id=117133

איש_ספר כתב:מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?

download/file.php?id=117133

צריך לשמוע מפי הזקנים שזוכרים, אם זה היה ההסתכלות על ר' חיים לפני חמישים שנה.
באופן כללי, היה לרד"ז שישב בירושלים, ערוץ מידע מרח' רשב"ם, דרך מחותנו ר"מ ויינשטיין שהיה ממתפללי לדרמן.

ישנו סיפור ידוע יחסית שרבינו היה צעיר ובלומזא התחילו יבמות. אביו ישב איתו על כל המ"מ של הרייד הנחוץ ליבמות והחזו"א חייך בצד.
כשהסטייפלר סיים, אמר לו החזו"א: חיים, אל תחזור הביתה עד שתחזור 80 פעם על יבמות. וכן הווה.

היכן הסיפור נדפס?

וונדרבר כתב:האם ידוע מה הניגון של הפיוט הזה?
[כמדומה שראיתי פעם תוי נגינה של "ידידי רועי מקימי" בספר או מאמר על תולדות ר"י נאג'ארה].

עזריאל ברגר כתב: יש ניגון ששרים בחב"ד:
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%9E%D7%99

באמונתו כתב:ראה:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7% ... 7%9E%D7%99

יישר כח לכולכם.
[ומה שהזכרתי שיש תוי נגינה באיזה ספר, מבואר בהמכלול שם שהוא בס' חכמי המזרח עמ' 33 עיי"ש].

צופה_ומביט כתב:כל כמות הלימוד הבלתי נתפסת הזו ליום, בדפים ופרקים וסימנים, כולל ב"ימים הקשים", והכל בהוצאה בפה בדיבור ממש, "איני לומד בעל פה".

כמדומה ש"בעל פה" אין פירושו "בהרהור", אלא פירושו "שלא מתוך הכתב".

וונדרבר כתב:

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי סנדר פרייזלר שליט"א שאחת הזמירות שהגרח"ק תמיד היה שר בשבת, היא "ידידי רועי מקימי ממרמס אנשי לצון", שחיבר רבי ישראל נאג'ארה. האם זה ידוע?

גם אביו בעל קהלות יעקב זצ"ל נהג לשיר בשבת את הפיוט "ידידי רועי מקימי", ראה ס' ארחות רבינו הקהלות יעקב ח"ב, (בסופו), בהוספות עמ' ז', [עמ' 436 מאוצר החכמה], ושם הדפיסו צילום הפיוט (מתוך סדור אוצר התפלות הנ"ל).

האם ידוע מה הניגון של הפיוט הזה?
[כמדומה שראיתי פעם תוי נגינה של "ידידי רועי מקימי" בספר או מאמר על תולדות ר"י נאג'ארה].

וראה סידור שיח תפילה עמ' 241-242 שהדפיסו את כל הפיוט הזה בתוך הזמירות של ליל שבת

סידור שיח תפילה עמוד 241-242 - פיוט ידידי רועי מקימי.PDF

ראו על כך ב''בית אמי", על חיבתו של רבינו הסטייפלער נ''ע לכל מיני פיוטים וזמירות שהוסיף אותם לשולחן השבת שלו וכיו''ב, ואף שהוסיף להם בתים נכספים ומשתוקקים משלו. הוא זי''ע היה בעל נפש ובעל רגש גדול. בנו מרן הגרח''ק מסתמא שורר את מה שראה אצל אביו ששורר.

וונדרבר כתב:

צופה_ומביט כתב:כל כמות הלימוד הבלתי נתפסת הזו ליום, בדפים ופרקים וסימנים, כולל ב"ימים הקשים", והכל בהוצאה בפה בדיבור ממש, "איני לומד בעל פה".

כמדומה ש"בעל פה" אין פירושו "בהרהור", אלא פירושו "שלא מתוך הכתב".

ראית את מה שהביא הרב באמונתו מילה בסלע?

צופה_ומביט כתב:

וונדרבר כתב:

צופה_ומביט כתב:כל כמות הלימוד הבלתי נתפסת הזו ליום, בדפים ופרקים וסימנים, כולל ב"ימים הקשים", והכל בהוצאה בפה בדיבור ממש, "איני לומד בעל פה".

כמדומה ש"בעל פה" אין פירושו "בהרהור", אלא פירושו "שלא מתוך הכתב".

ראית את מה שהביא הרב באמונתו מילה בסלע?

תחת הכותרת "מילה בסלע" הובאו שני סיפורים:
א] שהרב אמר "אני כן מוציא הלימוד מהפה", [וזה מתאים למה שהבאת].
ב] יש אח"כ סיפור שני שהרב כתב "איני לומד בעל פה".
ועל הסיפור האחרון הערתי שיתכן שאינו זהה לסיפור הראשון.

לפי המסופר, בשנים קדמוניות, דרכו זצ"ל היה ללמוד סדריו בקול גדול (גם בניגון). ממרחק היו רבים שומעים אותו.
ברם, לאחר שעבר אירוע מוחי, הוקשה לו הדיבור (שמהאי טעמא, אף ביטל לימודים מסוימים בחברותא אשר מקודם).
אך כפי המתברר, בכ"ז עדיין המשיך ללמוד סדריו הרבים בקול דממה דקה.

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?

https://forum.otzar.org/download/file.php?id=117133

צריך לשמוע מפי הזקנים שזוכרים, אם זה היה ההסתכלות על ר' חיים לפני חמישים שנה.
באופן כללי, היה לרד"ז שישב בירושלים, ערוץ מידע מרח' רשב"ם, דרך מחותנו ר"מ ויינשטיין שהיה ממתפללי לדרמן.

התיאור של האישיות במאמר לא מתאים בכלל לר' חיים, אלא לעילויים עם אופי מתפרץ מהסוג שר' חיים ממש לא היה

במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי מאיר קסלר שליט"א (נכד ד"ר משה רוטשילד), שפעם הראה להגרח"ק זצ"ל באיזה ספר בשם 'שיח יצחק', שכתוב בו שלפני 300 שנה זכה המחבר שהגיע אליו חגב כדי לסייע לו בלימוד, וזה היווה עבורו סימן משמים שלמד תורה לשמה. וחייך אליו הגרח"ק זצ"ל ואמר 'יישר כח, לא הכרתי את זה'. וראה שם המשך הדיבורים ביניהם ע"ז.
באיזה ספר מדובר כאן? [יש הרבה ספרים בשם "שיח יצחק"].

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי מאיר קסלר שליט"א (נכד ד"ר משה רוטשילד), שפעם הראה להגרח"ק זצ"ל באיזה ספר בשם 'שיח יצחק', שכתוב בו שלפני 300 שנה זכה המחבר שהגיע אליו חגב כדי לסייע לו בלימוד, וזה היווה עבורו סימן משמים שלמד תורה לשמה. וחייך אליו הגרח"ק זצ"ל ואמר 'יישר כח, לא הכרתי את זה'. וראה שם המשך הדיבורים ביניהם ע"ז.
באיזה ספר מדובר כאן? [יש הרבה ספרים בשם "שיח יצחק"].

שיח יצחק גוויטע הוצאת אהב"ש תכב"ץ.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיח יצחק גוויטע הוצאת אהב"ש תכב"ץ.

יישר כח גדול.
אולי תוכל לציין מ"מ מדוייק בספר. תודה מראש.

וונדרבר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיח יצחק גוויטע הוצאת אהב"ש תכב"ץ.

יישר כח גדול.
אולי תוכל לציין מ"מ מדוייק בספר. תודה מראש.

...

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

וונדרבר כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיח יצחק גוויטע הוצאת אהב"ש תכב"ץ.

יישר כח גדול.
אולי תוכל לציין מ"מ מדוייק בספר. תודה מראש.

שדה יצחק חולין דף נט ד"ה ובחגבים.

וונדרבר כתב:במוסף חוה"מ פסח תשפ"ב של יתד נאמן, חלק 1, עמ' 82, בראיון עם הבנים "המאומצים" של הג"ר חיים זצ"ל, מספר רבי מאיר קסלר שליט"א (נכד ד"ר משה רוטשילד), שפעם הראה להגרח"ק זצ"ל באיזה ספר בשם 'שיח יצחק', שכתוב בו שלפני 300 שנה זכה המחבר שהגיע אליו חגב כדי לסייע לו בלימוד, וזה היווה עבורו סימן משמים שלמד תורה לשמה. וחייך אליו הגרח"ק זצ"ל ואמר 'יישר כח, לא הכרתי את זה'. וראה שם המשך הדיבורים ביניהם ע"ז.
באיזה ספר מדובר כאן? [יש הרבה ספרים בשם "שיח יצחק"].

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שיח יצחק גוויטע הוצאת אהב"ש תכב"ץ.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:שדה יצחק חולין דף נ"ט ד"ה ובחגבים.

יש"כ.
א"כ שם הספר אינו שיח יצחק, אלא "שדה יצחק", מאת רבי יצחק גואיטע [גואטה], מטריאיסטי.
ראה ס' שדה יצחק, חלק ב', (ליוורנו תר"ז), חולין נ"ט., (דף נ"ה ע"ג), מה שכתב שם.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[אמנם, מש"כ בשמו שהוא ראה בזה "סימן משמים שלמד תורה לשמה", לא מצאתי שם. וכן מש"כ שהיה לפני 300 שנה, אינו מדוייק].

יהושפט כתב:

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?
download/file.php?id=117133

צריך לשמוע מפי הזקנים שזוכרים, אם זה היה ההסתכלות על ר' חיים לפני חמישים שנה.
באופן כללי, היה לרד"ז שישב בירושלים, ערוץ מידע מרח' רשב"ם, דרך מחותנו ר"מ ויינשטיין שהיה ממתפללי לדרמן.

התיאור של האישיות במאמר לא מתאים בכלל לר' חיים, אלא לעילויים עם אופי מתפרץ מהסוג שר' חיים ממש לא היה

לענ"ד דווקא מסתבר שזוהי דמות ר"ח, התואם בדיוק, גם מצד הבקיאות, וגם מצד השקיעוּת.
לי לא ידוע עכ"פ, על אדם נוסף בעולם בשמונים שנה האחרונות, אשר רק שמע שם חיה אחת, מיד החל לספור בע"פ, כמה נזכר שמו בחז"ל...
עוד מסתבר שרד"ז ז"ל, אשר גדל בפינסק, גם למד ונקשר בנובהרדוק שם, שם שימש מרן הסטייפלר כר"מ, ודאי שמע בארץ על בנו, המופלג בשליטתו הפנומנלית שבתורה, ומופלא בשקיעות מוחלטת, רק שלא הכירו אישית, משם לתיאור אישיות שונה קצת, מזאת אשר ראינו והכרנו.

באמונתו כתב:

יהושפט כתב:

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?

צריך לשמוע מפי הזקנים שזוכרים, אם זה היה ההסתכלות על ר' חיים לפני חמישים שנה.
באופן כללי, היה לרד"ז שישב בירושלים, ערוץ מידע מרח' רשב"ם, דרך מחותנו ר"מ ויינשטיין שהיה ממתפללי לדרמן.

התיאור של האישיות במאמר לא מתאים בכלל לר' חיים, אלא לעילויים עם אופי מתפרץ מהסוג שר' חיים ממש לא היה

לענ"ד דווקא מסתבר שזוהי דמות ר"ח, התואם בדיוק, גם מצד הבקיאות, וגם מצד השקיעוּת.

שפט יהושפט בצדק שהציר המרכזי בתיאור הספרותי הוא התזזיתיות של הדמות וחוסר השקט -- תכונה הבאה לידי ביטוי גם בריצות, בקופצנות, בנמהרות, וכן במבנה הגוף הרזה במיוחד. כל אלה ממש לא מתיישבים עם תכונותיו של ר' חיים, שהיה אדם מתון ומיושב בדעתו, רגוע ושלו, וגם מידותיו בצעירותו לא תאמו את המתואר. ואם תמצי לומר שלא דייק הסופר והתיר לעצמו חופש ספרותי, אם כן מהיכי תיתי ששאר הפרטים מדויקים. כך או כך הלכה חמורך.

כמו שכתבו אחרים, הזיהוי לא מתחיל (והג"ר באמונתו שאחזו קורדייקוס של שבחים מוטרפים, כבר שבקיה מזמן לחוש הביקורת ולא חלי ש"השבח" הזה הוא כבר גובל בבזיון...).
אלא מאי, יתכן שרד"ז שמע על עילוי שבכל חפץ שהוא רואה הוא מונה מיד את אזכוריו בתורה וכו', ואת המוטיב הזה לקח וצייר וכייר עליו עוד כידו הטובה והברוכה. סו"ס הוא לא כתב שם ביוגרפיה). אמנם גם המוטיב הזה לא ייחודי, סיפרו אותו על עילויים וגאונים אחרים, מר' חיים סולוביציק ועד ר' שלמה שוסטר ועוד כמה וכמה.

בענין החגב.

הנה תמונות מקונטרס יקר המציאות, ויסתבל החגב. שהוציא מלגלג אחד ר' אהרן לוצאטו, על המחבר על ספרו בכלל ועל סיפורו זה בפרט:



על קיומו של הקונטרס למדתי מתוך המבוא של אהבת שלום לשדה יצחק שבמהדורתם

האם למישהו יש את התמונה הזו באיכות (לצורך פרטי)
תודה מראש

עושה חדשות כתב:לענין דרך לימודו, נזכרתי כעת מה ששמעתי לפני כמה שנים בהקלטה של שיעור מהגר"מ שפירא, והביא שם דברי הגר"א ש"אומנות קלה ונקיה" אזיל גם על ת"ת, (לא מצאתי כעת היכן דברי הגר"א). והאריך אז בדברים שזוהי דרכו של הגרח"ק בלימוד. חבל שאינני מוצא כעת את השיעור הנ"ל.

נמצא בקול הלשון
במדור הספדים על ר' חיים בעברית

יעוי"ש היטב ותרווה רוב נחת

מצו"ב

דברי הגר"א:

באמונתו כתב:

יהושפט כתב:

משוש דורים כתב:

איש_ספר כתב:מה דעתכם על הזיהוי של "ר' חייקל"?
https://forum.otzar.org/download/file.php?id=117133

צריך לשמוע מפי הזקנים שזוכרים, אם זה היה ההסתכלות על ר' חיים לפני חמישים שנה.
באופן כללי, היה לרד"ז שישב בירושלים, ערוץ מידע מרח' רשב"ם, דרך מחותנו ר"מ ויינשטיין שהיה ממתפללי לדרמן.

התיאור של האישיות במאמר לא מתאים בכלל לר' חיים, אלא לעילויים עם אופי מתפרץ מהסוג שר' חיים ממש לא היה

לענ"ד דווקא מסתבר שזוהי דמות ר"ח, התואם בדיוק, גם מצד הבקיאות, וגם מצד השקיעוּת.
לי לא ידוע עכ"פ, על אדם נוסף בעולם בשמונים שנה האחרונות, אשר רק שמע שם חיה אחת, מיד החל לספור בע"פ, כמה נזכר שמו בחז"ל...
עוד מסתבר שרד"ז ז"ל, אשר גדל בפינסק, גם למד ונקשר בנובהרדוק שם, שם שימש מרן הסטייפלר כר"מ, ודאי שמע בארץ על בנו, המופלג בשליטתו הפנומנלית שבתורה, ומופלא בשקיעות מוחלטת, רק שלא הכירו אישית, משם לתיאור אישיות שונה קצת, מזאת אשר ראינו והכרנו.

הנה תיאור על הגרד"ל שיבלחט"א, כמדומה מהרב השוחט:
פגשתי אותו ברחוב (הולך ברגל מטעמי בריאות) שאלתי אותו (זה יובן רק לבעלי ידע תורני מסויים) לגבי כמה הלכות בתורה יש משמעות ל"כלי". הוא אמר לי מיד שבספר מסויים (חשק שלמה בהקדמה למסכת כלים) מונה 16. והוא עצמו רשום לו 40 והוא החל למנותם וחזר מהזיכרון כמעט על כל ה40! ועד סוף הטיול הוא שאל אותי כמה עשרות חידות כאלו, בכמה נושאים יש משמעות ל"בית", לעיר לארץ למחוז, כמה מצוות תלויות בארץ, לאיזה ערים וארצות יש דינים מיוחדים, צבעים שמשפיעים בהלכה, (3 מצוות מן התורה שמתקיימות רק בבעלי חיים טמאים מסויימים) וכן הלאה והלאה, הכל בגאונות מבהילה.

איש_ספר כתב:בענין החגב.
הנה תמונות מקונטרס יקר המציאות, ויסתבל החגב. שהוציא מלגלג אחד ר' אהרן לוצאטו, על המחבר על ספרו בכלל ועל סיפורו זה בפרט:

ויסתבל.jpg

ויסתבל ב.jpg

ויסתבל ג.jpg

על קיומו של הקונטרס למדתי מתוך המבוא של אהבת שלום לשדה יצחק שבמהדורתם

יישר כח.
וראה במבוא של ס' שדה יצחק, מהדורת אהבת שלום, עמ' 29, שכתבו בענין הקונטרס הזה, "והיא חוברת דקה מחזיקה שבעה דפים", והוסיפו "אכן כל הרואה תוכנה מכיר מיד שעניינה לקנטר, ואין בה הערה צודקת".

חשוב לי לדעת איך אמר הגרח"ק בנוסח התפלה:
"תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה...", או "תני בר קפרא אחת לששים או לשבעים שנה..."?
או שניהם לא.
האם אחד מהחברים יודע?

מישהו יודע האם הפקס בביתו של מרן זיע"א עדין פעיל ויש שם מישהו שעונה?
ואם כן - מה מספרו?
(אני צריך זאת לגבי קנית ספרי מרן זיע"א).

לע"ע לא ניתן לקנות ספרים וד"ל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:לע"ע לא ניתן לקנות ספרים וד"ל.

וזאת משום מה?
זה רק שם בביתו או שגם בשאר מקומות?

נראה לי שבשיח חרשים מדובר כאן וכנראה צריך להפריד בין ספרים שמרן חיבר הנמצאים כנראה גם בחנויות, לספרים השייכים למרן מספרייתו וצ"ע

אהרן תאומים כתב:נראה לי שבשיח חרשים מדובר כאן וכנראה צריך להפריד בין ספרים שמרן חיבר הנמצאים כנראה גם בחנויות, לספרים השייכים למרן מספרייתו וצ"ע

אולי אצלך שיח חרשים, אני רציתי לקנות שיח השדה והתברר שלא ניתן ואכמ"ל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

אהרן תאומים כתב:נראה לי שבשיח חרשים מדובר כאן וכנראה צריך להפריד בין ספרים שמרן חיבר הנמצאים כנראה גם בחנויות, לספרים השייכים למרן מספרייתו וצ"ע

אולי אצלך שיח חרשים, אני רציתי לקנות שיח השדה והתברר שלא ניתן ואכמ"ל.

כמדומה שאי"צ ל"וד"ל" ו"אכמ"ל" - כל עוד לא חילקו את הירושה על פי התורה הכל הוא תפוסת הבית, ופשוט.

סליחה אם הובאו כבר, ב' המעשיות דלהלן:

בקובץ המצויין 'עץ חיים' הובאו ב' עדויות על ה'גליא מסכתא' של רבינו זצ"ל.

1. לפני כ30 שנה, ב' חסידים צעירים ביקשו לההדיר את ספרו של רבי משה הסופר מפשוורסק 'אור פני משה'.
הם התחילו לעבוד על המקורות וכדו'. ואז נתקעו עם מספר רב של מקורות [לא היו אז, תוכנות חיפוש 'בר אילן' ואוצר החכמה].
הם פנו לרבנו זצ"ל. והתחילו לשאול את המקורות. א. ב. ג. כששאלו על המקור הרביעי, תמה לפניהם רב חיים כמסל"ת:
"אתם עוברים על ההקדמה של האור פני משה?!". [החסידים יתרגשו. והמתנגדים יתמהו...].

2. לפני כעשור נלב"עו ביום אחד, תוך מספר שעות, אב משפחה ורעייתו, בקרית באבוב בבת ים.
תושבי הקריה, פשפשו במעשיהם וביקשו דרך תשובה. נכנסו לשאול את רבנו זצ"ל.
והוא קם והוציא ספר 'התשבי' לרבי אליהו אשכנזי זצ"ל מן ה'ראשונים',
שבסוף ספרו, כתב שיר והלל, ובו מבקש ומברך עצמו ש'לא ישאר אלמן וגם היא לא אלמנה, למען יחדיו בגן עדן נישן'.

נחומצ'ה כתב:סליחה אם הובאו כבר, ב' המעשיות דלהלן:

בקובץ המצויין 'עץ חיים' הובאו ב' עדויות על ה'גליא מסכתא' של רבינו זצ"ל.

1. לפני כ30 שנה, ב' חסידים צעירים ביקשו לההדיר את ספרו של רבי משה הסופר מפשוורסק 'אור פני משה'.
הם התחילו לעבוד על המקורות וכדו'. ואז נתקעו עם מספר רב של מקורות [לא היו אז, תוכנות חיפוש 'בר אילן' ואוצר החכמה].
הם פנו לרבנו זצ"ל. והתחילו לשאול את המקורות. א. ב. ג. כששאלו על המקור הרביעי, תמה לפניהם רב חיים כמסל"ת:
"אתם עוברים על ההקדמה של האור פני משה?!". [החסידים יתרגשו. והמתנגדים יתמהו...].

ואיזה אנשים בין מהחסידים ובין מהמנגדים יפקפקו. אגב, אותו מספר לבסוף לא הוציא את הספר. הספר הופיע מחדש בעריכת רח"א רייניץ. איני ידוע אם קדם לסיפור זה או לאחריו. ואם קדם לו, אולי גם הוא שאל את ר' חיים כמה שאלות על מקורות חסירים בספר, וסיפר לו אודות הספר, וכשחזר שואל ושאל, התפלא ר' חיים ששוב הוא נדרש לשאלות שמתוך אותו ספר. זה בהניח שהסיפור היה כפי שהוא מסופר. והמפקפק גם בזה, אין מזניחין אותו.


אגב, בקטע מהמחנה החרדי שהעלו כאן, מספר המספר שם בחשיבות גדולה, שהראה לר"ח כמה קטעים מספר 'הגאון' ור"ח הגיב בפליאה גדולה, האמנם כך כתוב שם?! נזכרתי שסיפר לי רי"א שיח', ששמע מרי"ה ז"ל המו"ל של אורחות רבינו, שכאשר הוציא את החלק האחרון בעידודו של ר"ח, ובו כמה ביטויים קשים על חכם אחד, מחו בו כמה מתלמידי אותו חכם. הוא סיפר זאת לר"ח, ור"ח אמר לו, גם אלי הם באים, ואתה יודע מה אני אומר להם?! כן?! כך כתוב שם?! וכך הם מניחים לי...

כבר הזכירו כאן איך ר"ח היה משים עצמו כתם, אלא שלא פעם השואלים מנקיי הדעת של ב"ב, לא עמדו ע"כ. כך למשל בספר פניני שיח (כהן) שאל השואל שאלה חמורה, "נתקשינו" (כך במקור! כנראה לשון ענווה לחומר הקושיא), איך יפתח הקריב את בתו לעולה, הרי נקבה פסולה לעולה?! מימות ר' משולם איגרא ור' ענזל צויזמיר לא נשאלה שאלה עצומה שכזו, קושיא גדולה לאלוקינו, כל' החת"ס, עכ"פ ר' חיים משיבו: כנראה יפתח חשב שדין נקבה בעולה הוא רק בקרבן מן הצאן ולא בקרבן אדם. ע"כ. לא צריך להיות חכם גדול וגם לא קטן כדי להבין שר' חיים קיים בו עם חכם וגו'. (במקו"א הוא זכה להבין את הניגון, כשהוא שואל את ר"ח אם יש הבדל בכרובים בין זכר לנקיבה, ור' חיים משיבו, הזכר היה עם כיפה וזקן. ונ"ב: בבדיחותא.

נחומצ'ה כתב:והוא קם והוציא ספר 'התשבי' לרבי אליהו אשכנזי זצ"ל מן ה'ראשונים',
שבסוף ספרו, כתב שיר והלל, ובו מבקש ומברך עצמו ש'לא ישאר אלמן וגם היא לא אלמנה, למען יחדיו בגן עדן נישן'.

אינו נמצא בשיר שבסוף ספר התשבי, וגם החיפוש באוצר החכמה ובגוגל לא העלה כזה ביטוי.

נמצא בסוף המתורגמן.

השאלה על בת יפתח: הרי קיי"ל עולה - זכר הוא דווקא... מפורשת כבר אצל מהר"י אסאד - שו"ת יהודה יעלה חלק ב - אבן העזר, חושן משפט סימן רמט.