פורום אוצר החכמה

לענין כתב:

לענין כתב:

איש_ספר כתב:

לענין כתב:היה מכוין לצאת באהבת עולם [ותמהני על העולם שאין עושין כן, הדבר קרוב לחיוב!. כל יר''ש שישן בצהרים יכוין באהבת עולם, ויוסיף פסוקי תורה אחרי ערבית].

והיה אומר מיד בסוף שמו"ע אחר הפסיעות אלו דברים שאין להם שיעור וכו'. (שלא לומר פסוקים בלילה) ובשבתות ויו"ט, יברכך וגו'.

האם זוהי הסיבה שלא היה אומר 'ויתן לך'?

חמדת ימים.PNG

אברך כתב:

איש_ספר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

אברך כתב:עשה נוסח חדש לברכת על המחיה בשבת אף שלא נזכרה בשום מקום.

ומהו?

מה שהובא לעיל הוא רק שילוב של "נחמינו" במעין ג', אבל היו לו כמה שינויים נוספים (וכולם מיוסדים ע"ד ראשונים ואחרונים)
רצ"ב נוסח שהכין הרב ברוך אשר פורת לפי מה ששמע מהס"ק עם מקורות הדברים.

לבצלאל2 (3).jpg

לבצלאל1 (5).jpg

אגב, בקידושים שנערכו בבית מדרשו בהשתתפותו, כשביקשו ממנו להוציא את כולם בברכת מעין ג' היה משתמט באומרו "אני מברך בנוסח מוזר", עד שאמרו לו: אעפ"כ, ונענה...

בנוסח שהביא איש ספר לא מוזכר כלל בסוף הברכה "ונחמנו" אלא ושמחנו בה.
בסידור הוא הדפיס "ונחמנו ושמחנו בה"
בדרך ישרה הדפיס "ושמחנו ונחמנו בה"

מי יודע מה היה אומר למעשה?

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

לבי במערב כתב:

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

השמועה אמיתית היא?

איש_ספר כתב:

לבי במערב כתב:

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

השמועה אמיתית היא?

שקר וכזב. הפוך לגמרי.
הוא עצמו, אע"פ שהקפיד לטבול בכל יום (עד לשנותיו המאוחרות שנחלש), לא הלך בתשעת הימים למקווה והורה לכל שואליו שלא ללכת. (מלבד במקום צורך). מובן איפוא שהשמועה מוכחשת מתוכה.

סעדיה כתב:

איש_ספר כתב:

לבי במערב כתב:

ר' יונה כתב:שמעתי בשם הגאון ר' שריה דבילצקי זצוק"ל שגם במקוה האסור לטבול ללא מקלחת, אסור בתשעת הימים להתקלח, ויש לדון מדוע אין כאן גזל, ואולי שונה הדין בין מקוה פרטי לציבורי.

השמועה אמיתית היא?

שקר וכזב. הפוך לגמרי.
הוא עצמו, אע"פ שהקפיד לטבול בכל יום (עד לשנותיו המאוחרות שנחלש), לא הלך בתשעת הימים למקווה והורה לכל שואליו שלא ללכת. (מלבד במקום צורך). מובן איפוא שהשמועה מוכחשת מתוכה.

למה מוכחשת?
נפק"מ במקום הצורך.

תשמ"ו
הגר"ח מוולאזין בפירושו על אבות (רוח חיים פ"ב מ"א) על המשנה עין רואה וכו', כותב דכל אדם צריך לזכור כל הזמן בלי היסח הדעת את האמת שכל מעשיו תנועותיו ודיבוריו אחת מהן לא נעדרה על הכל העין הרואה משגיחה והכל נכתב ונקלט על אתר ומתגלה בשעת הדין, ולפי זה, הוא כותב, צריך האדם שיהיה כל מעשיו ודיבוריו ופעולותיו בדקדוק גדול אחר שהכל מושגח ואם האדם לא ירפה ממחשבה זאת מובטח לו שלא יבוא לידי כשלון עכ"פ קרוב למזיד, אלה הם תורף דבריו בקירוב, וכיוצא בזה כתב הקדושת לוי בסוף פרשה שלח.
אף אנו נאמר, כשבא חדש אלול האדם מתעורר לחפש דרכיו ומחפש לו עוגן הצלה לזכות ביום הדין, אינני מדבר מאלה שאינם מרגישים כלל בשום חסרון והכל הוא אצלם על צד היותר טוב ומה ה' אלקיו דורש ממנו עוד ומה חובתו עוד ויעשנה, אני מדבר מאלה המרגישים שהם כל כולם חסרון וכשלון גדול אחד, ובבוא ימים אלה ליבם יהמה מה יעשה להם ביום שידובר בהם, הלא להם עצה ותושיה נפלאה לזכות ביום הדין ולהיות מובטחים שיצאו בדימוס, והוא לקבל עליהם בל"נ להיות לדוגמא בקיום כל התורה במעשה ובדיבור ועל דרך שכתב הגרח"ו הנ"ל שכותבים כל מעשיו מלמעלה ועל דרך זה ידמה תמיד בדעתו כאילו כאן הולכים אחריו וכותבים כל פעולותיו ותנועותיו ועשיותיו ודיבוריו בספר הכל כל פרט ופרט וספר זה נקרא מנהגי ר' פלוני וספר זה ישאר לדורי דורות, אם כן כמה יחרד האיש וילפת וירצה לעשות כל מעשיו ודבוריו בשיא הדקדוק פן יהיה לכלימה כשיכתבו מנהגיו בספר שעושה כך וכך ויש בזה עבירה מדרבנן או מדאורייתא וכו'. ואם כן אם יחשוב כך וישתדל להיות לסמל הדיוק בקיום כל התורה, ממילא כולם ממנו ילמדו וכן יעשו, ואם כן, יחשב בשמים כאיש אשר רבים צריכים לו שאין הרבה כדוגמתו אולי רק כמה בדור ובודאי שיצא בדימוס, אבל בתנאי שלא ירפה ממחשבה זאת אפילו בהיותו בחדרי משכיתו, הכל כאילו עוקבים אחריו ורושמים כל דבר כאן, היסתר איש במסתרים, וכו', ואח"כ יגיע גם לידי כך שיהיה לו פיקוח על המחשבה גם כן, וכאילו כל מחשבה שלו נרשמת ונקלטת, בודאי שאין עצה והנהגה זאת שווה לכל אחד, אבל מי שמרגיש בנפשו שעצה זו שווה ונאותה לו הרי איש זה יהיה ישר בשבילו הנהגה זאת, ויזכה בדין ויעלה מעלה בעוה"ז ובעוה"ב.

איש_ספר כתב:רשימה שכתב הסב"ק לעצמו (ונדפסה בס' אני לדודי), וכמה מפליא שלבסוף ספר הנהגותיו דרך ישרה, מיישר דרכם של רבים וכן שלימים.

מצר כתב:אודה מאוד למי שיעלה את ההתכתבות בין הגרש"ד לגרי"ל זוסמן,[שניהם זצ"ל], בישורון מ.

תודה רבה.

איש_ספר כתב:

מצר כתב:אודה מאוד למי שיעלה את ההתכתבות בין הגרש"ד לגרי"ל זוסמן,[שניהם זצ"ל], בישורון מ.

תודה רבה.

מכתבים עם רי''ל זוסמן.pdf

עזריאל ברגר כתב:מדוע צריך להוסיף זאת? והרי מקרא מלא דיבר הכתוב על קרבן הפסח "ובישלת ואכלת" וכתב רש"י שמכאן למדין שאף הצליה נקראת בישול!
ועוד, האם צריך להוסיף גם שליקה וטיגון? ואולי נפרט כל צורה של בישול?

מצר כתב:האם יש אירוע זיכרון להאי גברא רבא זצ"ל שיום פקודת שנתו יחול השבוע?
מסתמא לא נזכה להתאספות המונים, כראוי, אבל לפחות בצורה מקוונת...?

יוֹסֵפֶר כתב:ברצוני לברר האם מרן הגרש"ד זצ"ל נהג להורות לשואליו לקחת לברית ילדיהם מוהל מכוון, ואם כן האם יש מוהלים מסויימים שהיה ממליץ לקחתם? אשמח על כל מידע בענין. (ניתן להשיב בפרטי)

איש_ספר כתב:

מצר כתב:האם יש אירוע זיכרון להאי גברא רבא זצ"ל שיום פקודת שנתו יחול השבוע?
מסתמא לא נזכה להתאספות המונים, כראוי, אבל לפחות בצורה מקוונת...?

עליה לציון מחר בשעה שש אחה"צ (בית העלמין קרית שאול)

יוֹסֵפֶר כתב:ברצוני לברר האם מרן הגרש"ד זצ"ל נהג להורות לשואליו לקחת לברית ילדיהם מוהל מכוון, ואם כן האם יש מוהלים מסויימים שהיה ממליץ לקחתם? אשמח על כל מידע בענין. (ניתן להשיב בפרטי)

לא היה מוהל מיוחד. החזיק וחיבב מהרב גולד. התנגד למוהלים המכוונים כוונות ע"ד הנסתר בשעת המילה אפי' אם הם נמנו על מקורביו.

שומע ומשמיע כתב:

איש_ספר כתב:

יוֹסֵפֶר כתב:ברצוני לברר האם מרן הגרש"ד זצ"ל נהג להורות לשואליו לקחת לברית ילדיהם מוהל מכוון, ואם כן האם יש מוהלים מסויימים שהיה ממליץ לקחתם? אשמח על כל מידע בענין. (ניתן להשיב בפרטי)

לא היה מוהל מיוחד. החזיק וחיבב מהרב גולד. התנגד למוהלים המכוונים כוונות ע"ד הנסתר בשעת המילה אפי' אם הם נמנו על מקורביו.

מדוע? [כאב צעיר שאלתי את גולד אם הוא מכוון, הוא ענה לי שהגראי"ל ממליץ עליו..]

איש_ספר כתב:משום צערא דינוקא (כמובן מדובר בכוונות רש"ש שהן ארוכות ולא בכוונות קצרות במידה וישנן)

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

איש_ספר כתב:

יוֹסֵפֶר כתב:ברצוני לברר האם מרן הגרש"ד זצ"ל נהג להורות לשואליו לקחת לברית ילדיהם מוהל מכוון, ואם כן האם יש מוהלים מסויימים שהיה ממליץ לקחתם? אשמח על כל מידע בענין. (ניתן להשיב בפרטי)

לא היה מוהל מיוחד. החזיק וחיבב מהרב גולד. התנגד למוהלים המכוונים כוונות ע"ד הנסתר בשעת המילה אפי' אם הם נמנו על מקורביו.

מדוע? [כאב צעיר שאלתי את גולד אם הוא מכוון, הוא ענה לי שהגראי"ל ממליץ עליו..]

איש_ספר כתב:משום צערא דינוקא (כמובן מדובר בכוונות רש"ש שהן ארוכות ולא בכוונות קצרות במידה וישנן)

ולהעיר מהמסופר על כ"ק אדמו"ר הצ"צ שנשאל האם להעדיף מוהל זקן ת"ח ובקי בכוונות וכו', או צעיר שבקי במלאכת המילה, וענה להעדיף את הצעיר, באומרו "עשיה לעילא".

סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר:
על ברית-מילה אצל אחד מנכדי הצמח-צדק היו צריכים לבחור בין שני מוהלים. מוהל אחד היה אומן מומחה במלאכתו, אבל לא היה שייך כל כך לכוון כוונות כו', ומוהל אחד שהיה שייך לכוונות, אבל לא היה אומן מומחה כל כך. וציוה הצמח-צדק לקחת את המוהל שהוא אומן מומחה, באומרו: עשי' לעילא, ו"לעילא" בדרגא כזו ששם אין צורך ב"כתובת" ("אַזאַ לעילא וואָס מ'דאַרף דאָרטן ניט קיין אַדרעסן").
והוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: לכאורה אפשר לבאר פירוש הדברים, שהסיבה שיכולים לקחת את המוהל האומן אף שאינו שייך לכוונות, היא, מפני שהמוהל השני כיוון את הכוונות, וכפי שמצינו בכמה עניינים שכוונתו של אחד מועילה גם לשני. אבל, מלשונו של הצמח-צדק "עשייה לעילא", מובן, שהעשייה כשלעצמה דיה וטובה, ואין צורך בכוונות.

אברהם כתב:האם כבר עסקו לעיל בפשר התופעה הייחודית שמצד אחד היה 'מתנגד' שורשי, מקושר לחכמי הפרושים ותלמידי הגר"א, (ופעם שמעתי על מכתב ששלח בצעירותו לחברו לעבודת ה' ונוזף בו על כך שהצטרף 'לאותה הכת' חלילה... אם זכרוני אינו מתעתע ואם השמועה נכונה)

ומאידך גיסא הרבה לצטט ולהביא שמועות ועובדות מגדולי החסידים, (ואפילו לא מאותם שנעשו לספרי יסוד בבית המדרש, אלא מספרים 'איזוטריים' כביכול, כאלו המוכרים בעיקר רק לחסידי בית מדרשם).

אולי כבר עסקו בזה לעיל באחד הדפים הרבים הקודמים. אשמח להפניות.

אשרי מי שחינך וסיגל עצמו מנעוריו שיטת הג"ר צבי מיכל זצ"ל בעל ציץ הקודש לקחת חלקי הטוב ושיטות ורעיונות חיוביים מכל חלקי מפלגות עבדי ה', הוא אינו משועבד לשום רעיון ועיקרון הכל פתוח לפניו והוא מייצר לו את עולמו הרוחני ואורג אותו מתוך שלל של שיטות ורעיונות לתורה ומצוה ועבודת ה', גם בעניני ימים נוראים הדבר הוא נפלא כל מטמוני השיטות בידו בוחר לו אוכל מתוך אוכל ומצרף לו כל מיני האוכל שבחר, כל האורות שבחר, והנה אור אחד גדול המאיר לכל סדקי נפשו ונשמתו ומעלהו לגובה רם, אשרי לו ואשרי חלקו.