פורום אוצר החכמה

באחד מהספרים בספריית ביתי מצאתי חתום בראשו בחתימתו ובחותמתו, של רבי דוד צאבח מו"ץ אז'דידה.
אם אפשר פרטים עליו.
וכן לפענח מה כתב בראש הדף בכת"י.
תודה רבה.

ס' קדשי דוד להרב
הגדול ה... כמוהר"ר
דוד חסן זלה"ה
תלמיד הרה"ג עיר וקדיש כמוהר"ר חיים ן' עטר זצוקללה"ה

על רבי דוד צאבח ראה בארוכה בספר "שו"ת וחידושי רבי דוד צאבח ובית דינו"

אם אפשר להעיר לכבוד הרב חיס, חובבן החיפושים המהירים

זה לא רבי דוד צאבח שאליו קישרת

הוא מו"ץ קדום במראכש, ופחות מוכר

רבי דוד צאבח שמיודענו מצא את חתימתו על הספר של רבי דוד חסאן [תלמיד האו"ח] נולד ברבאט, היה תלמידו של רבי רפאל אנקווה ומחה"ס "שושנים לדוד". הוא התפרסם ברחבי מרוקו, ותמונתו תלויה בבתים רבים.

אני מעתיק את תולדותיו, מתוך האתר אור-החמה, של הרב יעקב עובדיה

ר' דוד צבאח, נולד לאביו ר' מסעוד ביום שני י"ח מנחם אב תרכ"ט (1869), בעיר רבאט שבמרוקו.

מילדותו ניכר כי לגדולות נועד. אהבתו העזה לתורה וללימוד התלמוד היו לשם דבר בקרב בני עירו. את תחילת לימודו עשה אצל ר' אליהו אדאהן ור' שלום עקוקה. לאחר בר המצווה למד אצל ר' יוסף בירדוגו ממנו למד את דרכי העיון בש"ס ואת שיטת הלימוד המעמיק. גם ר' רפאל אנקאווא היה רבו, והוא עבר על כל כתביו וחידושי תורתו.
ר' דוד למד גם אצל אביו חכמה ומוסר, וכן להיות ש"ץ, וכן למד את מלאכת הסופרות, לכתיבת גיטין ושטרות.

ר' דוד התפרנס בדוחק מתמיכה שקיבל מהישיבה או מעבודות מזדמנות. [הוא כותב בספרו משכיל לדוד מנהגי מראכש בטריפות כי היתה לו תקופה קשה בפרנסה וכבר חשב להתחיל להתעסק בשחיטה אבל כתב שב"ה רווח לו ולא נצרך לענין זה משמע שחשש מלעסוק במלאכה זו כי היה מיריאי הוראה בענין זה] הוא ביקר בפורטוגל ביקור משפחתי, ושם חזר על פתחי נדיבים כשהגיעה בתו לפרקה. הוא לא הסתדר בפורטוגל מבחינה כלכלית ולכן חזר בשנת תרס"ט (1909) לעיר מולדתו.

ר' דוד עבד בהתנדבות בחברה קדישא. בשנת תרע"ד (1914) נתמנה לסופר הדיינים, כותב גיטין ושטרות בערים סלא ורבאט. ר' דוד התמודד עם בעיות הלכתיות תוך כדי עבודתו, ואת אלה הוא בירר והם כתובים בספרו שושנים לדוד.

ר' דוד התמנה לדיין בעיר מאזאגאן (אלג'דידה) בשנת תרפ"ט (1929) בהשתדלות רבו ר' רפאל אנקאוא. בשבתו כדיין פעל לתקן תקנות ולסגור פרצות בחומת היהדות. הוא הקים תלמוד תורה ופרסם את חומרת סתם יין של גויים. כן לחם נגד ההולכים לבתי דין של גויים.

אחרי עשר שנים בעיר מאזאגאן, פנה לעיר קניטרה הסמוכה לרבאט, (בשנת תרצ"ט 1939) ושם כיהן כרב ודיין שנתיים. לאחר מכן חזר לעיר הולדתו רבאט.

בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל וגר בירושלים והיה מקורב לראשון לציון הרב עוזיאל.

נפטר בי"ח שבט שנת תשט"ז (1956) והוא בן 87 שנה.

הרב הרביץ תורה ברבים. הרבנים ששמשו עמו ברבנות המה - הרב אלעזר חזאן הרב מסעוד בן מוחא הרב משה פינטו הרב יוסף אביטבול והרב שלום כהן.

בספר'' משכיל לדוד'' - יש חידושים על התנ''ך ושו''ת על הלכות שחיטה ובדיקה. ופילפולים על מסכתות. מתוך קריאת הספר ניכר כמה גדולה חכמתו של הרב ונישאה. וידיו רב לו בנגלה ובנסתר.

בספר פרפראות לחכמה לרב מסעוד בן מוחא כתוב - אוי לו לדור שאבד מנהיגו. אוי לה לספינה שאבד קברניטה. ואוי לה למראקש שאבדה כלי חמדתה. שהיה משמח אלוקים ואדם. הנה במראקש צריך לעשות הספד גדול חזק וכבד מאוד. על הרב המנהיג שהיה שופט ומנהיג את מראקש זה ארבעים שנה. והוא היה משיירי הכנסת הגדולה. אסף וליקט כמה דינים ושמועות מרבניה הראשונים של מראקש.
אוי לה למדינת מראקש שאבד רבה ומנהיגה. יום עברה היום הוא. יום צרה חושך ואפילה. יום ענן וערפל. קדרו שחקים ושק הושם כסותם. הכוכבים אפלו. וגבעות התקלקלו. וכל ישראל נבהלו.
עלה לישיבה עליונה. לבש לבוש מהללים - ולו שם כשם הגדולים לתת לו מהלכים - בין השרפים והמלאכים בסתר עליון יהיה מגורו.
ולכם קהל מראקש הלא תדעו , הלא תשמעו. ששבח לאל מראקש עיר גדולה לאלוקים. עיר של חכמים ושל סופרים וקהל גבירים. ויש לאל ידם לכל אשר יחפצו לעשות רצון אבינו שבשמים. לכן כל אחד ואחד מכם. איש את רעהו יעזורו במילי דשמייא. על דבר כבוד שמו יתברך. ולא יהיה בכם שנאת חינם ופרוד הלבבות בר מינן. וזכות הצדיק תתחדש עליכם ועלינו ויכפר עליכם ביום הכיפורים.
מתוך הספר פרפראות לחכמה לרב מסעוד בן מוחא

בספר משכיל לדוד נרשמו שמות חשובים של חכמי העיר מראקש ופרנסיה.

בניו:
רבי אברהם צבאח חיבר פירוש על התורה בשם שמן זית זך.
רבי ימין צבאח נפטר בשנת תרל"ג.

נראה לי שגם בביוגרפיה הנ"ל ערבבו את שני האישים

אחר כותבי כל זאת, ראיתי את דבריו המפורשים של ר"ד צאבח השני [רבאט], שהוא ניצוץ מנשמת הראשון [מראכש],
http://hebrewbooks.org/437

כרם כתב:ס' קדשי דוד להרב
הגדול ה... כמוהר"ר
דוד חסן זלה"ה
תלמיד הרה"ג עיר וקדיש כמוהר"ר חיים ן' עטר זצוקללה"ה

התיבה החסירה: הדו"מ