הדיין רבי רפאל עבו
פורסם: ד' אוגוסט 01, 2012 9:43 pm
הרב אברהם בן חמו באתרו http://www.esaenay.co.il/151730/%D7%A8- ... %A6-%D7%9C
מספר על תולדות חייו:
מגדולי חכמי מרוקו בארץ ישראל. נולד בצפת בשנת תרע"ג [1913] לאביו רבי יהודה שהיה מרבני צפת, וממשפחת רבנים חשובה (מספר דורות בארץ).
משפחת עבו ידועה במסורת של הולכת ספר תורה מביתם אל מירון לקבר רשב"י לקראת יום ההילולא בל"ג בעומר. רבי רפאל עצמו זכה להוליך את ספר התורה בידיו במשך שנים רבות.
בצעירותו למד בישיבת ריב"ז בצפת, לאחר מכן למד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה אצל הרב מאיר רובמן.
בשנת תרצ"ד, לאחר הקמת ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, הגיע אליה רבי רפאל יחד עם בן גילו ובן עירו רבי מנצור בן שמעון, ושניהם התקבלו בחיבה על ידי ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. הם התגוררו יחד בצריף פח והיו שמחים בחלקם. רבי רפאל התחבב מאוד על רבי עזרא עטיה והוא הסמיכו לדיינות.
אחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה וכיהן שם כראש ישיבת "אור החיים" ובכלל עסק שנים רבות בהוראה.
נשא ונתן בדברי תורה עם רבים מחכמי דורו, ובהם, רבנו ישראל אבוחצירא זצ"ל, ר' יואל קלופט (אב"ד חיפה), ויבדלו לחיים ארוכים, רבנו עובדיה יוסף שליט"א (רבי רפאל היה זה שהגיש לו את כתב הרבנות בעת מינויו כראשון לציון) רבי מרדכי אליהו שליט"א, והרב רוזנטל (אב"ד בחיפה). גדולי הדיינים בארץ העידו עליו שהיה דיין מומחה, ובפרט בדיני גיטין וקידושין.
בשנת תש"ז נשלח רבנו למרוקו ע"י רבי עזרא עטיה כדי לייסד שם את מוסדות "אוצר התורה" ובכך להקים עולה של תורה במקום אחר הירידה הרוחנית שנגרמה בין השאר עקב פעילותיה ההרסנית של חברת "אליאנס" תוך זמן קצר הקים רשת חינוך שמנתה למעלה מ- 8000 תלמידים, ושימש כמפקח ראשי על כל הישיבות ותלמודי התורה של "אוצר התורה" במרוקו.
רבנו חזר לארץ, ובשנת תש"י כבר כיהן כדיין בבית דינו של רבי שמואל יפה (חתנו של בעל "בית הלוי" מבריסק) ועד מהרה שימש כאב"ד בחיפה אחר זמן נתמנה לכהן כאב"ד בתל אביב. בשנותיו האחרונות נתמנה לכהן כחבר בבית הדין הגדול בירושלים, ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.
רבנו היה בין מייסדי חברת "תענית דיבור" העולמית. לעת זיקנתו נהג בפרישות רבה והרבה בתעניות (כל שני וחמישי).
נפטר, ט"ז אייר תשמ"ג (בן 70) ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בתל אביב.
עוד מסופר במקום אחר http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewm ... =116024777 על פטירתו:
מרן הגאון הרב רפאל עבו זצוק"ל וזתע"א
מאת: בן לולו שלמה
28/04/08 22:35
גאון עצום ורב בישראל, חסידא קדישא באורחות חייו, מגאוני הספרדים בדורנו.
כשקיבל את כתב ההסכמה לדיינות מרבו הגדול מרן הגאון העצום, מאריה דתלמודא, המבעית ביושר עיונו, כחכמי ספרד הקדמונים, חריף וקולע אל השערה, רבם של רוב גאוני ספרד כיום הזה, הרב עזרא עטיה זתע"א, ראש ישיבת "פורת יוסף" [כשהגיע החזון אי"ש זצ"ל לארץ עלה לירושלים תובב"א ונכנס לבקר את גדול הדור רבינו עזרא עטיה זיע"א, ולאחר ששוחחו בדברי תורה אמר עליו החזון אי"ש זצ"ל: "סברתו כסברת הראשונים"] היתנה עמו רבו שבכל שנה יחזור על אבן העזר פעמיים. הרביץ תורה במשך עשרות שנים במסירות נפש גדולה במרוקו (בשנים תש"ז, תש"ח, תש"ט) ובארץ ישראל (בביהכנ"ס "מוסיוף" שבשכונת הבוכרים. בטבריה וברמת גן).
נולד בצפת שנת תרע"ג – 1913. אביו הגאון ר' יהודה זצ"ל היה מרבני צפת, וסבו הגאון ר' אברהם חי עבו זצ"ל היה רבה הראשי של צפת. בשנת תשי"ח נתמנה לראב"ד הרבני האיזורי בחיפה. בשנת תשכ"א קיבל מינוי של ראב"ד בת"א – יפו ובשנת תשמ"א נבחר לכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים וכיהן בו עד יום פטירתו.
נודע כפיקח עצום גם במילי דעלמא. שמו הלך לפניו כדיין חריף ובקי גדול במכמני התורה בש"ס ובפוסקים, ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה בעניינים שונים. בפקחותו ובחכמתו הגדולה השתמש להתיר כל סבך בדיני אישות או בעניינים הקשים שבאו לפני בית הדין, ואף הקשים ביותר.
הג"ר רפאל עבו זכה למיתת נשיקה וכך הוה עובדא ביום פטירתו:
מרן הגאון זצ"ל בחסידותו נהג להתענות בה"ב שאחר הפסח, ואחר חג הסוכות כדברי מרן בשו"ע סימן תצ"ב. ביום חמישי, ט"ו באייר תשמ"ג, היה רבי רפאל שרוי בצום. היה זה היום האחרון מבין השלשה של בה"ב. כהרגלו, נסע באותו יום לבית הדין הגדול שבירושלים. אחרכך יצא להתפלל בכותל ואח"כ שב לביתו שברמת גן. לאחר תפילת מנחה העביר את שעורו הקבוע במשך שלשים ושלש שנים רצופות בביהכנ"ס "מקור חיים" שבנחלת גנים. לאחר השיעור התפללו ערבית ובאמצע קריאת שמע לאחר שהמליך עליו את ממ"ה ב"שמע ישראל... ה' אחד" נשמט ראשו של מרן הגאון זתע"א על השלחן וכך נפטר במיתת נשיקה.
ומדוע צם באותו יום? לכאורה היה צריך לסיים את תענית הבה"ב באותה שנה ביום שני י"ב אייר?
אלא שבאותה שנה היום הראשון לתענית בה"ב חל ביום שני ה' באייר והיות ואותו היום נוהגים חכמי ספרד ומכללם מרן הגאון ר' רפאל עבו זצוק"ל להרבות בשמחה ובסעודת מצוה ובהודאה לה' יתברך, לא צם אותו היום הרב זצ"ל, ודחה תעניתו, וסיום הבה"ב נדחה ליום חמישי ט"ו אייר שבו השיב נשמתו הטהורה לבוראה.
מי שרוצה להוסיף יבורך.
מספר על תולדות חייו:
מגדולי חכמי מרוקו בארץ ישראל. נולד בצפת בשנת תרע"ג [1913] לאביו רבי יהודה שהיה מרבני צפת, וממשפחת רבנים חשובה (מספר דורות בארץ).
משפחת עבו ידועה במסורת של הולכת ספר תורה מביתם אל מירון לקבר רשב"י לקראת יום ההילולא בל"ג בעומר. רבי רפאל עצמו זכה להוליך את ספר התורה בידיו במשך שנים רבות.
בצעירותו למד בישיבת ריב"ז בצפת, לאחר מכן למד בישיבת "תפארת ישראל" בחיפה אצל הרב מאיר רובמן.
בשנת תרצ"ד, לאחר הקמת ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, הגיע אליה רבי רפאל יחד עם בן גילו ובן עירו רבי מנצור בן שמעון, ושניהם התקבלו בחיבה על ידי ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל. הם התגוררו יחד בצריף פח והיו שמחים בחלקם. רבי רפאל התחבב מאוד על רבי עזרא עטיה והוא הסמיכו לדיינות.
אחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה וכיהן שם כראש ישיבת "אור החיים" ובכלל עסק שנים רבות בהוראה.
נשא ונתן בדברי תורה עם רבים מחכמי דורו, ובהם, רבנו ישראל אבוחצירא זצ"ל, ר' יואל קלופט (אב"ד חיפה), ויבדלו לחיים ארוכים, רבנו עובדיה יוסף שליט"א (רבי רפאל היה זה שהגיש לו את כתב הרבנות בעת מינויו כראשון לציון) רבי מרדכי אליהו שליט"א, והרב רוזנטל (אב"ד בחיפה). גדולי הדיינים בארץ העידו עליו שהיה דיין מומחה, ובפרט בדיני גיטין וקידושין.
בשנת תש"ז נשלח רבנו למרוקו ע"י רבי עזרא עטיה כדי לייסד שם את מוסדות "אוצר התורה" ובכך להקים עולה של תורה במקום אחר הירידה הרוחנית שנגרמה בין השאר עקב פעילותיה ההרסנית של חברת "אליאנס" תוך זמן קצר הקים רשת חינוך שמנתה למעלה מ- 8000 תלמידים, ושימש כמפקח ראשי על כל הישיבות ותלמודי התורה של "אוצר התורה" במרוקו.
רבנו חזר לארץ, ובשנת תש"י כבר כיהן כדיין בבית דינו של רבי שמואל יפה (חתנו של בעל "בית הלוי" מבריסק) ועד מהרה שימש כאב"ד בחיפה אחר זמן נתמנה לכהן כאב"ד בתל אביב. בשנותיו האחרונות נתמנה לכהן כחבר בבית הדין הגדול בירושלים, ושימש בתפקיד זה עד פטירתו.
רבנו היה בין מייסדי חברת "תענית דיבור" העולמית. לעת זיקנתו נהג בפרישות רבה והרבה בתעניות (כל שני וחמישי).
נפטר, ט"ז אייר תשמ"ג (בן 70) ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בתל אביב.
עוד מסופר במקום אחר http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewm ... =116024777 על פטירתו:
מרן הגאון הרב רפאל עבו זצוק"ל וזתע"א
מאת: בן לולו שלמה
28/04/08 22:35
גאון עצום ורב בישראל, חסידא קדישא באורחות חייו, מגאוני הספרדים בדורנו.
כשקיבל את כתב ההסכמה לדיינות מרבו הגדול מרן הגאון העצום, מאריה דתלמודא, המבעית ביושר עיונו, כחכמי ספרד הקדמונים, חריף וקולע אל השערה, רבם של רוב גאוני ספרד כיום הזה, הרב עזרא עטיה זתע"א, ראש ישיבת "פורת יוסף" [כשהגיע החזון אי"ש זצ"ל לארץ עלה לירושלים תובב"א ונכנס לבקר את גדול הדור רבינו עזרא עטיה זיע"א, ולאחר ששוחחו בדברי תורה אמר עליו החזון אי"ש זצ"ל: "סברתו כסברת הראשונים"] היתנה עמו רבו שבכל שנה יחזור על אבן העזר פעמיים. הרביץ תורה במשך עשרות שנים במסירות נפש גדולה במרוקו (בשנים תש"ז, תש"ח, תש"ט) ובארץ ישראל (בביהכנ"ס "מוסיוף" שבשכונת הבוכרים. בטבריה וברמת גן).
נולד בצפת שנת תרע"ג – 1913. אביו הגאון ר' יהודה זצ"ל היה מרבני צפת, וסבו הגאון ר' אברהם חי עבו זצ"ל היה רבה הראשי של צפת. בשנת תשי"ח נתמנה לראב"ד הרבני האיזורי בחיפה. בשנת תשכ"א קיבל מינוי של ראב"ד בת"א – יפו ובשנת תשמ"א נבחר לכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים וכיהן בו עד יום פטירתו.
נודע כפיקח עצום גם במילי דעלמא. שמו הלך לפניו כדיין חריף ובקי גדול במכמני התורה בש"ס ובפוסקים, ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה בעניינים שונים. בפקחותו ובחכמתו הגדולה השתמש להתיר כל סבך בדיני אישות או בעניינים הקשים שבאו לפני בית הדין, ואף הקשים ביותר.
הג"ר רפאל עבו זכה למיתת נשיקה וכך הוה עובדא ביום פטירתו:
מרן הגאון זצ"ל בחסידותו נהג להתענות בה"ב שאחר הפסח, ואחר חג הסוכות כדברי מרן בשו"ע סימן תצ"ב. ביום חמישי, ט"ו באייר תשמ"ג, היה רבי רפאל שרוי בצום. היה זה היום האחרון מבין השלשה של בה"ב. כהרגלו, נסע באותו יום לבית הדין הגדול שבירושלים. אחרכך יצא להתפלל בכותל ואח"כ שב לביתו שברמת גן. לאחר תפילת מנחה העביר את שעורו הקבוע במשך שלשים ושלש שנים רצופות בביהכנ"ס "מקור חיים" שבנחלת גנים. לאחר השיעור התפללו ערבית ובאמצע קריאת שמע לאחר שהמליך עליו את ממ"ה ב"שמע ישראל... ה' אחד" נשמט ראשו של מרן הגאון זתע"א על השלחן וכך נפטר במיתת נשיקה.
ומדוע צם באותו יום? לכאורה היה צריך לסיים את תענית הבה"ב באותה שנה ביום שני י"ב אייר?
אלא שבאותה שנה היום הראשון לתענית בה"ב חל ביום שני ה' באייר והיות ואותו היום נוהגים חכמי ספרד ומכללם מרן הגאון ר' רפאל עבו זצוק"ל להרבות בשמחה ובסעודת מצוה ובהודאה לה' יתברך, לא צם אותו היום הרב זצ"ל, ודחה תעניתו, וסיום הבה"ב נדחה ליום חמישי ט"ו אייר שבו השיב נשמתו הטהורה לבוראה.
מי שרוצה להוסיף יבורך.