רבי מתתיהו ראבין מדאלינא

[משה נחום כהנא]

בס"ד
ברישומים הממשלתיים הפולניים, אנו מוצאים רישום של יהודי בשם: רבי שמואל חיים ראבין, אשר שם אביו: רבי מתתיהו ראבין מדאלינא, ושם אמו אכן: מרת פייגא ע"ה.

[בגולה]

מקור הדברים שהבאת הם מאמר 'ויתילדו' 87, בהמודיע, שבת נחמו, תש"ע.
עוד הוספות ע"ז שלחתי בשעתו לכותב המאמר.

[בגולה]

בס"ד

ברישומים הממשלתיים הפולניים, אנו מוצאים רישום של יהודי בשם: רבי שמואל חיים ראבין, אשר שם אביו: רבי מתתיהו ראבין מדאלינא, ושם אמו אכן: מרת פייגא ע"ה.
...

על קטע זה הערתי לו בשעתו, וכתבתי:

עמש"כ בפרק ראשון אות ג' 'ושם אמו אכן: מרת פייגא ע"ה' - כוונתו לכאורה למרת פייגא הנזכר קודם, אמנם שם כתב שחמותו של רבי משה תאומים [ואולי גם של רבי מתתיהו מדאלינא] הוא מרת פייגא, וכאן אדרבה על אשת ר' מתתי' קמיירי, ואם חמותו - אם אשתו - היתה פייגא, הרי לא מסתבר שיהא גם שם הבת פייגא - ובוודאי שאין כאן 'אכן'. ודו"ק.

[חיס]

המאמר המושלם מאת החוקר הרב נפתלי אהרן וקשטיין
מח"ס ויתילדו

הגאון רבי מתתיהו ראבין מדאלינא
מחבר ספר "ברכת דוד"
(חי בסביבות שנות: תקעה- תרמה)


הגאון הקדוש רבי מתתיהו ראבין אב"ד דק"ק דאלינא יצ"ו, מחבר ספר "ברכת דוד" על הש"ס, היה מתלמידי הרה"ק
בעל ה"בני יששכר" מדינוב זי"ע. שימש עשרות בשנים כרבה של דאלינא, ונודע בדורו לגאון אדיר בנגלה ובנסתר.
לימים, נתפרסם כ"מקובל" אשר רבים שחרו לפתחו, ואף נהג באדמו"רות - כאשר הוא מקבל "פתקאות" (קוויטל'עך)
מכל דורש ומבקש עצתו וברכתו.

רבי מתתיהו היה גיסו של הגאון רבי משה תאומים אב"ד דק"ק האראדענקא, אשר מכנהו בתואר: "גיסי", בספר
תשובותיו "אוריין תליתאי" (סימנים: ט-י). גם בנו של המחבר, ה"ה הגאון רבי נפתלי הירץ אב"ד דק"ק דעלאטין
וויעלקאטש, מכנהו בתואר: "דודי", בספרו שו"ת "שער נפתלי" (סימן ג').

הגאון רבי משה מהאראדענקא בסוף "הקדמת מילין" שערך לספרו "דבר משה" (לבוב, תרכ"ד. בהקדמה זו, הוא
מפרט את יחוסו מכל הצדדים), הוא מזכיר את חותנו: "מנשים באהל תבורך, האשה אשר עמדי, עזרי מעם ה',
הרבנית הצנועה מ' אסתר מלכה תחי', בת חותני הרב הגביר המנוח מו"ה שלמה ליבר- מאן ז"ל מראווא, ובסוף ימיו
אוה למושב לו בצפת עה"ק תובב"א, ושם מנוחתו כבוד, תנצב"ה. בן להרב הגאבד"ק קראקוויץ - מו"ה יעקב זללה"ה.
וצאצאינו וצאצאי צאצאינו, זרע ברוכי ה', ה' עליהם יחי', וישאו ברכה מאת ה', חיים עד העולם". הרי לנו שמו של
חותנו, הגביר רבי שלמה ליברמן, שעלה לארץ הקודש מעירו ראווא, ומנו"כ בצפת. רבי מתתיהו נשא כנראה גם הוא
את בתו של הגביר רבי שלמה ליברמן, וכך נעשה לגיסו של הגאון רבי משה מהאראדענקא.

כפי הנמסר במגילות היוחסין, התייחס אבי חותנו - הגאון רבי יעקב אב"ד דק"ק קראקוויץ - הנ"ל, על צאצאי הגאון
הקדוש רבי יהושע - בעל ה"מגיני שלמה", שהיה מצאצאי רש"י הקדוש זי"ע. חמותו, מרת פייגא ע"ה, היתה נכדתו
של הגאון רבי יונה תאומים - ה"קקיון דיונה", שהיה נכדו של השר המפורסם רבי שאול וואהל - מלך פולין, ומשם
ואילך יחוסו מפורסם למעלה בקודש.

"רבי מתתיהו ובניו". למעשה אין אנו יודעים בבירור את שמות ילדיו של רבי מתתיהו. נמסר על בן בשם: רבי פרץ
יצחק ראבין. כמו כן, נמסר על אחד מבניו שהמשיך אחריו ברבנות העיר "דאלינא" ובאדמורו"ת. אולם, אין אנו
יודעים מי הוא.

"חתניו לוקחי בנותיו". ברישומים אלו אנו מוצאים אחת מבנותיו של רבי מתתיהו ראבין מדאלינא, שנישאה ליהודי
בשם: רבי דוד שפיגל מדעלאטין, ("דעלאטין", עיר מגוריהם ומקום רבנותם של קרוביו לבית "תאומים" הנ"ל).
בעתון "המגיד", (מיום: 1/9/1898 . כנראה: י"ד אלול תרנ"ח. עמוד 7), נמסר ידיעה מצערת על פטירתה הטראגית של
אשתו הי"ד. הכותב, מתאר שם מקרה "מרגיז נפש" שארע ל"מר דוד שפיגל - חתן הרה"ג מתתיהו רובין נ"ע
מדאלינא" - בעל "בית המרזח" שבכפר "יאמנע הסמוך לעירנו". במקרה העגום, נרצחה זוגתו - בתו של ר' מתתיהו,
ור' דוד ושתי אנשים נוספים נפצעו קשה, על ידי גוי שפל שביקש מהם הלוואה כספית, ולא נענה מיד.
יתכן שהיה לו חתן בשם: רבי ישכר משה. כך נראה - אם כי לא בבירור - מתוך רשימת ה"פרענומעראנטין" לספר
"דרש משה" (מאת הגה"ק המקובל רבי משה אוסטרר), שנדפס בשנת תרל"ט. ויש עוד לבדוק שוב את הדברים. בשנת
תרי"ד, אנו מוצאים את רבי דוד רובין - דיין ומו"ץ בדאלינא. תשובה אליו, בשו"ת "חסד לאברהם - קמא", חושן
משפט סימן כ"ח. הרב מאיר ונדר מעלה השערה שיתכן ומדובר בבנו של רבי מתתיהו דנן. (ראה בספרו "מאורי
גליציה", בערכו. וראה עוד שם, חלק ד', עמודים: 717-716 , פרטים מספר אודות רבי מתתיהו ותולדותיו). רבי שמעון
רובין מ"מ בדולינא, נזכר בספר "ברית אברם", ואין ידוע אם הוא שייך למשפחת רבי מתתיהו.

למרות פרסומו הרב בשעתו, בדורו ובעירו, לא נודע מרבי מתתיהו כיום כמעט מאומה. אף שם אביו לא ידוע לנו. על פי
מסורת משפחתית, התייחס כדור "שישי" להגאון המפורסם בעל הש"ך זי"ע. משוער שנולד בסביבות שנת תקע"ה,
ונפטר בסביבות שנת תרמ"ה. מנו"כ בדאלינא.

לאחר פטירתו, בשנת תרמ"ו - (כפי שנכתב בשער הספר, ולא בתרמ"ג, כפי שנדפס בטעות ב"בית עקד הספרים") -
נדפס בפרעמישלא חיבור אחד מתוך חידושיו הרבים, חידושים ופלפולים על מסכתות ברכות שבת עירובין, ונקרא
שמו ספר "ברכת דוד". אין בספר "הסכמות", ואף לא "הקדמה" וכדומה, כך שלא ניתן לשאוב מידע על המחבר מספר
זה.

שרידים מתורתו בבירורי הלכה, אנו מוצאים בכמה ספרי "שאלות ותשובות" שנושאים ונותנים בדבר ה' זו הלכה עם
רבי מתתיהו ראבין מדאלינא. מהם: שו"ת "אוריין תליתאי", סימנים: ט', י'. שו"ת "שער נפתלי", סימן ג'. בשנת
תר"ה, משיב לו הגאון רבי שלמה דרימר בספרו שו"ת "בית שלמה", חלק או"ח סימן ק"ח, ובסיום המכתב מכנהו:
"שאר- בשרי". בשנת תרכ"ב, בספר "חסד לאברהם", תנינא, חו"מ, סימן י"ג. מכתב ממנו בשנת תר"ט, בשו"ת "מגדל
השן", סימן י"ח. בין השנים תרל"ה-תרל"ז, נושא ונותן בשו"ת מהרי"א הלוי, ח"ב, סימנים: צ"ב, קי"ב. וכן בספר
"טוב טעם ודעת", תנינא, סימן קע"ו. ובשו"ת מהריא"ז, סימן ס"ג.

שמו מופיע גם בשמות החותמים - "פרענומעראנטין" - בספרים שונים, ומהם: "שרף פרי עץ חיים" - דאלינא, תרכ"ו,
"הרב ר' מתתיהו ראבין". "אמרי שהם" - דאלינא, תר"מ, "הרב הצדיק ר' מתתי' רבין". "תפארת למשה" - תרכ"ג.
"נזיר השם" - תרכ"ט, (המו"ל מכנהו שם: ש"ב), עם אחיו רבי יוסף שלמה. "דרש משה" - (מאת הגה"ק המקובל רבי
משה אוסטרר) - תרל"ט.

[מיללער]

ר' מתתי' נזכר כאב"ד דאלינא בשנת תרכ"ב בין ההחותמים על הספר 'תפארת למשה':
http://books.google.com/books?id=dJRBAA ... &q&f=false
[החידוש הוא בהיות שמו כזו "מטות"]

[נטיעות]

מה שם אביו של ר' מתתי'?

[שמחה יצחק]

יתכן מאוד שיש קשר בין זה לר' יצחק מדאלינא הנודע לזקנו של משפחת מהרם צבי גליקזאהן, מובא בילקוט קרית ארבע הרה"צ המפ' ר' יצחק מדאלינא הנקרא בפי כל ר' איציקיל ר' מתתיעס,