פורום אוצר החכמה

הגאון רבי ליפא דוב וינטרוב זצ"ל הידוע יותר לפי כיוניו "ר' בערל וינטרוב", הוא מתלמידי מרן רבינו החזון איש, ניתן כבר להתבטא "משרידי תלמידי החזון איש".

הוא היה עד השבוע הזה אברך מן המנין (והבנין! שלא כאחרים שכבר פרשו מהבנין עקב גילם או טרדות הציבור המאיימות להוציאם מלימוד בהתמדה אם ישבו בכולל), בכולל חזון איש – מאז יסודו!

במשך עשרות שנים היה ר' בערל החברותא – בה' הידיעה – של עמיתו וידיד נפשו הקרוב רבי חיים קניבסקי שיבלחט"א. רבים עדיין זוכרים את החברותא בלימודם בהיכל הכולל (בקומה התחתונה הנקראת "בית המדרש הישן" שנבנה עוד בחיי החזון איש, אשר גם התפלל בו באחרית ימיו בימים נוראים, וכיום שוכנת בו ישיבת מרבה תורה לדוברי אנגלית) בשולחן המערבי, שצמוד לפתח המרפסת האחורית. שם למדו שני הגאונים בלי הפרעה, ובלי יומרה. ככל האברכים הצעירים מהם עשרות שנים.

הידידות והקשר עם רבי חיים החלה בלי ספק בעקבות הקשר ההדוק של אבותיהם – הסטייפלר בצעירותו היה ר"מ בישיבת נובהרדוק "בית יוסף" בסמיאץ', [ובהמשך בפינסק] שבראשות רבי שמואל וינטרוב אביו של המנוח. שם נולדו בניהם רבי בערל, ויבלח"ט רבי חיים, שהם בני אותו גיל.

ככל הנראה הקשר של ר' בערל לכולל חזון איש, משתלב גם עם העובדה שאחותו היתה נשואה לרבי שמריהו יוסף קרליץ צעיר בניו של רבי מאיר קרליץ מלכוביץ' (האח הבכור של החזון איש, שבניו היותר ידועים הם רבי שלמה שמשון אב"ד פתח תקוה, ורבי חיים שאול מיסד ת"ת תשבר וגאב"ד שארית ישראל). רבי שמריהו יוסף (המכונה במשפחת קרליץ "דער קליינער" כנראה על מנת שלא לקרוא בשם האב – הגרש"י אבי החזון איש ורבי מאיר – אפילו אחר פטירתו) הוא יסד את הכולל וקראו על שם דודו בעל החזון איש, ואף ניהלו גשמית בתקופה הראשונה. (לשם החזקתו הפליג אל עבר הים עם אשתו אחות המנוח, ולמעשה בסוף השתקעו שם).

רבי בערל למד עם רבי חיים עוד בישיבה הקטנה "תפארת ציון", ובישיבה הגדולה "פתח תקוה – לומז'ה", וכשנישאו שניהם, המשיכו את לימודם בכולל חזון איש. עד הימים האחרונים עוד היו הדוקים וקשורים בלימוד ונשאו ונתנו זה עם זה – דבר יום ביומו.

כידוע שניהם גם היו שכנים באותו בנין. אך אין זה רק קשר של שכנות כי אם מעבר לזה – שניהם כבחירי תלמידי הכולל, קבלו דירות בדמ"פ בבנין שהכולל בנה לשם כך ברחוב רשב"ם.

רבי בערל היה איש השתיקה, שלא בזבז מילותיו לבטלה.

הוא היה קרוב לרבינו החזון איש, ונהג על פיו, והמון הוראות ותגובות, תשובות הלכתיות ותורניות אשר שמע מפיו, נשארו ספונים אצלו.

עדיין מוקדם להספידו ולהקיף את מפעליו – מפעלי נובהרדוק שיסד אביו בחו"ל וחלם לפתחם ולהתאימם לבני התורה של ארץ ישראל אליה עלה בפרוץ מלחמת העולם השניה, אך נלב"ע ללא עת בשנת תש"ב.

יהי זכרו ברוך.

גם למד הרבה עם ר' גדליה נדל. היה בעל מידות גדול, ממוציאי לאור של "לחושבי שמו", ירא שמים, צנוע ומעלי.

גיליתי היום, שמלבד "חידושי ר' גדליה" ב"כ ואסופת הספרים על קיה"ח בת ג"כ שהוציא לאור, הרי הוא חתום גם על הוצאת כרך ערלה וביכורים בירושלמי של "מוצל מאש" (אולי עוד כרכים, לא בדקתי כולם), בו, בסוף הקדמת העורכים, הוא מודה לגרח"ק שייעץ לו רבות וליבן עמו סוגיות קשות בפירוש ה"תבונה".

בודאי. הוא היה מראשי המפעל הזה אם לא הראש ממש. חיבר גם דבר שמועה ד"כ (באוצר יש אחד בלבד)

תוכן כתב:גם למד הרבה עם ר' גדליה נדל. היה בעל מידות גדול, ממוציאי לאור של "לחושבי שמו", ירא שמים, צנוע ומעלי.

לחושבי שמו נערך ויו"ל [אולי בעיקר] ע"י אחיו רבי נפתלי וינטרוב, יבלח"ט, גם הוא מחשובי לומדי כולל חזון איש.

כשאמרו הבוקר את הבשורה לחברותא וידיד הנעורים שלא זזו זמ"ז - הגרח"ק שליט"א - בירך דיין האמת בשם ומלכות (מפי חתנו שנכח).

לא רק למד עם ר' גדליה אלא היה מתלמידיו המובהקים (כך לדברי א' מנכדי רג"נ).

ואגב. כדי שלא לגזם ראוי לומר שאי"ז נכון שעד השבוע האחרון היה ר' בערל אברך מן המניין בכולל חזו"א. (ואין בזה כדי לגרע כמובן לא מהתדתו ושקידתו ולא מהיותו אבן מאבני הבניין של הכולל)

הנכד יכול לומר מה שהוא רוצה, אני מעיד מה שבעיני ראיתי. ר' גדליה ור' בערל היו חברים טובים מאד, וכמה פעמים הייתי נוכח בשיחת חולין שלהם. ר' בערל אכן ביטל עצמו לפני ר' גדליה, כי סוף סוף ר' גדליה היה ת"ח גדול יותר.

ברוך דיין האמת. אוי לו על איש אמת.
בכל שבת בין השקיעה למעריב של מוצ"ש היו מטיילים ר' חיים ור' בערל לאורך רחוב נחמיה ומשוחחים. בהזדמנויות רבות ראיתי את ר' חיים היה יורד מביתו וממתין ליד המדרגות של לדרמן עד שר' בערל יצא לקראתו.

אברימי כתב:לא רק למד עם ר' גדליה אלא היה מתלמידיו המובהקים (כך לדברי א' מנכדי רג"נ).

ואגב. כדי שלא לגזם ראוי לומר שאי"ז נכון שעד השבוע האחרון היה ר' בערל אברך מן המניין בכולל חזו"א. (ואין בזה כדי לגרע כמובן לא מהתדתו ושקידתו ולא מהיותו אבן מאבני הבניין של הכולל)

לענ"ד שתי ההערות שוות באמינותן.
רבי גדליה ורבי בערל למדו יחד כבחורים בלומז'ה. ומאז לא נפרדו דרכיהם. הלזה יקרא תלמיד?
בעיני ראיתי השנה כמה פעמים את רבי בערל וינטרוב בבנין כולל חזון איש, בכל פעם שנקלעתי לשם. אולי לא היה יום שלם, אבל היה עדיין בכולל ללא ספק.

אין לנו אשכול על אביו הגר"ש וינטרוב אעלנו פה

מכתב התמנותו של ר' יצחק ברנשטיין כממלא מקום חותנו ר' שמואל וינטרוב כראש ישיבת עץ יוסף בירושלים עיה"ק ע"י הגרא"ז מלצר, הגרא"י פינקל והרב הרצוג ז"ל

בעיתון המודיע של יום שישי פרשת וישב כ"ג כסלו תשע"ג בעמ' 6 הופיע כתבת זכרון אחר מיטתו של הגאון ר' ליפא דב וינטרויב זצ"ל מאת הכותב שאול ריינער מכון "אמת ואמונה" (הזכור מהחוברות שיו"ל נגד ספר "הגאון") בתוך דבריו כותב הוא:

חבלים נפלו לי בנעימים, במסגרת היותי נטפל לדבר מצוה, הפעילות שריכזתי בענין מסוים של 'ענות כסיל כאיוולתו', זכיתי להתוודע מקרוב אל הגה"צ רבי בערל זצ"ל, ולהתפעם מאישיותו הכבירה, מגדולתו התרונית והמוסרית, שהותירו בלבי חותם עמוק, בכל מפגש ושיחה עימו הכרתי כי הנני עומד לפני אחד מן הגדולים, ובמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו התרחקותו וזהירותו מכל פרסום.

באותה עת נתוועדתי למידת המת הטבועה בו, ונחישותו לכל דבר מצוה. מהרגע בו יצרתי קשר עמו, הוא הבין את חומרת הנושא, שמדובר בסילוף חמור וקשה, והחל לפעול כאילו היה בחור צעיר. ביוזמתו נבחר הרה"ג ר' דוד צבי הילמן ז"ל שהיה מפורסם ומוסמך כנקי ומבין הגדול בתחום הספרות, כמי שחוות דעתו התורנית והמקצועית היא שתכריע על טיב אותם דברים ומידת אמינותם המפוקפקת.

לא כאן המקום והזמן לגולל את כל עלילות וקורות אותו מערכה, אולם ברצוני להדגיש את מידת האמת שהיתה נר לרגלו, הנה במקרה זה, שלא היה לו שום קשר או טובת הנאה ואפילו שיקולים צדדים שהביאו להקדיש מזמנו היקר והעמוס לצורך מצוה, ופעל במלוא הכח להשיג את מה שראה כישר בעיני ה'.

בד"ה בשב"ק נפטרה אשתו מרת שולמית ע"ה בת רבי אבא לוריא ונכדת רבי דוד בהר"ן זצ"ל
הייחוס ידוע??
בין חתניה הג"ר בנימין קנדלר שליט"א, לשעבר מב"ב וברכפלד והיום רבה של קהילת האברכים טבריה עילית

אשת ר' אבא לוריא היתה מ' מינה לאה, בת ר' שלמה זלמן ויספיש ואסתר. ר' שלמה זלמן היה בן ר' דוד בהר"ן, ואסתר היתה בת ר' אשר לעמיל אחיו של ר' דוד בהר"ן.

ר' אבא לוריא היה בנו של ר' ישראל לוריא (חמיהם של הגרח"ג, הגרא"י זלזניק, הגרח"א טורצ'ין, הגרא"י ויינר - ובזו"ש הגר"י ליס), בנו של ר' יצחק דוד רוטמן מלומז'ה. (הוא שינה את שמו ללוריא עקב צורך בפספורט בעלייתו ארצה).

במכתב המצורף כותב הסבא, ר' שלמה טלינגטור, לדוד צבי פנקס לרגל היבחרו לסגר"ע ת"א. הוא מזכיר לו שבעבר, בפגשו בו ברחוב, אמר לו: טלינגטור, מיר וועלין אייך עלפין - [אנחנו נעזור לך], ומבקש שיממש את הבטחתו בכך שיבקר בחנות הספרים שלו. בסוף המכתב הוא שמח לבשר לו על אירוסי נכדו דוב, נשוא האשכול דנן, הלומד בישיבה פתח תקוה, "למשפחה הכי חשובה בירושלים (הגם ליטוואקיס) עכ"ז שידוך טוב ב"ה".

להיזכר בקיצוניות החסידית המתוקה של האיש הזה...

חידוש נפלא אצלי הק' שר"ש ווינטרוב היה חתן של ר' שלמה זה. האם לא היו בני אותו גיל? ומה הפשט שמציין על נכדו שעשה שידוך עם ליטוואקס. וכי מה היה חתנו? שמא רוסישע עדיף טפי מליטווישע?

איש_ספר כתב:חידוש נפלא אצלי הק' שר"ש ווינטרוב היה חתן של ר' שלמה זה. האם לא היו בני אותו גיל? ומה הפשט שמציין על נכדו שעשה שידוך עם ליטוואקס. וכי מה היה חתנו? שמא רוסישע עדיף טפי מליטווישע?

כל הפרטים תואמים, ר"ש וינטרוב נפטר בשנת תש"ב כמדומני, ולפיכך בשנת תשי"א היתה אשתו אלמנה כמוזכר במכתב, השם שלמה ג"כ נפוץ במשפחת וינטרוב, בויקיפדיה אכן נכתב שר"ש וינטרוב היה חתן של ר' שלמה טלינגטור.

ר' שמואל וינטרוב הגיע מבית חסידי, משא"כ משפחת לוריא הליטאית-ירושלמית.

ודאי שר"ש וינטרוב היה חתנו של ר"ש טלינגטור והדברים מפורסמים. גם בספר על ר"ש וינטרוב כתוב על כך.

בבאיאן יש הרבה סיפורים ע"ז. אך כיון שצריך לספר עם כל הפרטים המדויקים, ואני חלש בתחום, אצטרך לוותר.

הוגה ומעיין כתב:במכתב המצורף כותב הסבא, ר' שלמה טלינגטור, לדוד צבי פנקס לרגל היבחרו לסגר"ע ת"א. הוא מזכיר לו שבעבר, בפגשו בו ברחוב, אמר לו: טלינגטור, מיר וועלין אייך עלפין - [אנחנו נעזור לך], ומבקש שיממש את הבטחתו בכך שיבקר בחנות הספרים שלו. בסוף המכתב הוא שמח לבשר לו על אירוסי נכדו דוב, נשוא האשכול דנן, הלומד בישיבה פתח תקוה, "למשפחה הכי חשובה בירושלים (הגם ליטוואקיס) עכ"ז שידוך טוב ב"ה".

להיזכר בקיצוניות החסידית המתוקה של האיש הזה...

האדמו"ר מבויאן שלח ברכה בנפרד ראה כאן:

עלייתו ארצה של ר"ש טלינגטור

ייש"כ הרב ברוז על המסמכים המרתקים
(הר"ר שלמה טלינגטור הוא סבא רבא שלי).

מארכיון המדינה
מסמכי עלייה של ר"ש קרליץ ורעייתו לבית וינטראוב

בספר ארחות רבינו הקהילות יעקב, מובא שמועה בשם "הררלד"ו" ששאל להחזו"א וסיפר להגרח"ק. האם הכוונה לנשוא האשכול? רבי בערל ליפא דוב וינטרוב?

במקום א' (הוספות לח"ג ע' י במהדורא הישנה*) נוסף לו התואר "ריעו של הגרח"ק שליט"א".
וא"כ לכאורה ודאי שאכן בו מדובר.

*) במהדו"ח נתקן שם לכינויו הנפוץ בספרים אלו: 'הררד"ו'.