פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

מאיר סובל כתב:זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

מיללער כתב: לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

קראקובער כתב:

מיללער כתב: לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

הסיפור נשמע חשוד מכמה סיבות ודי למבין.

מיללער כתב:צ'ק מהנדיב ר' אברהם מאירס לר' הילל בישקא משנת תש"ג בסכום של 300 דולר

מיללער כתב:מאמר על החפץ חיים ומשפחתו מהבלוג 'תולדות':

בשנת תרס"ה לקח לו החפץ חיים לאשה בזווג שני את מרת מרים פריידא, בת הרב ר' הלל [ב"ר רפאל] אב"ד לאפיס ... למרים פריידה, אשתו השניה של החפץ חיים, היו שתי בנות מנישואיה הראשונים. אחת מהן נישאה להרב ר' הלל [ב"ר משה בנימין] גינזבורג. גר בראדין, ושימש את חותנו חורגו החפץ חיים, והיה ג"כ ממנהלי הישיבה.

כאשר איש נכבד אחד מניו-יורק נודע בכינוייו בשם ר' אברהם מאירס, בקש ממני איזה פעמים בכתב, וכעת בא לאה"ק על זמן קצר, ובקש בע"פ שאתן לו מכתב קול-קורא ממני לטובת הפצת ספריו הקדושים של כ"ק מרן חמיו הגה"ק שליט"א, וכאשר מצדי הייתי עושה זה בשמחה רבה, רק חוששני לעשות איזה דבר הנוגע לעניני הצדיק הכביר הזה, יאריך ד' ימיו ושנותיו, בלא הרשאה מצדו שליט"א, וכאשר איני רוצה להטריח את כ"ק בזה, ע"כ אבקש מכת"ר שיואיל נא להגיש לפני כמ"ח שליט"א את הענין הזה, ויודיעני את תשובתו במוקדם וכו'.

הנה האיש היקר המופלא והמצויין רחים ומוקיר רבנן ... מו"ה ר' אברהם מאיערס נ"י זה כשנתיים עודד ד' את רוחו להתעסק במכירת ספרי אדמור"ח שליט"א ... בלי שום קבלת פרס ... ובמשך זמן האחרון הוא כמעט המקור היחידי למחיית ב"ב של אדמו"ר שליט"א, כי ידוע שעיקר מחייתו הוא מן חיבוריו הק'. והאיש הזה הגדיל לעשות חיל ...

מיללער כתב:לאור תעולומת מציבת הג"ר הלל בישקא ז"ל בעיר וואודבריזש, ניו גרסי חשבתי לפתוח אשכול פה על ר' הלל בישקא מקיידאן, ואולי בעזרת ודיבוק חברים נוכל למצוא קשר בין שני הדמויות.

-

ביום כ"ח אדר שנת תש"ך נפטר פתאום הה"ג ר' הלל בישקא אחרי שנשא דרשת התעוררות בביהכ"נ אנשי ספרד בעיר בארא פארק בברוקלין, ר' הלל היה ממייסדי ומנהלי המוסד תפארת בחורים בליטא, ואחר הגירתו לארה"ב יסד כולל קאוונא בעיר וויליאמסבורג, ומשם עבר לווהייט פליינס בווסטשסטר וביחד עם ר' שמואל שכטר, ר' נתן ווכטפויגל ור' מרדכי יפה יסדו שם כולל בשנת תש"ג.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

ר' הלל פעל כל ימיו למען קדושת ביהכנ"ס בכתיבת מאמרים בירחונים, במיוחד בקובץ המאור, ובדרשות שנשא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עד לפטירתו הפתאומית בשנת תש"כ כאמור, שבע שנים לאחר פטירת אשתו בשנת תשי"ג, לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

ר' הלל ואשתו נטמנו בביה"ח בעיר וואודבריזש, בתנאי שלאח"ז יועברו לאר"י וממילא לא הוקמה מציבה על קברם, מלפני שנה התעורר הרב ר' יעקב מיולר מלעיקוואוד ופעל ועשה, קיבץ וריבץ כספים והקימו מציבות על קברם.

כ"ז עולה מאתר קברים, בה גם נמצא תמונה מהמציבה החדשה על קברו של ר' הלל בישקא.

-

מי היה ר' הלל בישקא מייסד תפארת בחורים וממייסדי ביהמ"ד גבוה?

לפ"מ שנכתב שם היה לו לר' הילל ב' בנים, אהרן (אדי) ויהודה (יודקא), השני נרצח ע"י הרוסים הי"ד בשנת תש"א, ואדי היה גר בעיר מינכן בגרמני' לאחר המלחמה, בעת פטירת אביו התעכב בתל אביב.

לאחותה של ר' הלל, מרת דאבא ראבשטיין יש ב' בנים שעזרו בגוף ובממון להקמת המציבה, לפי הבן עמנואל ראבשטיין היה שם זקנו - אביו של ר' הלל בישקא - שאול.

ישבב הסופר כתב:

מאיר סובל כתב:זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?

אתה בטוח שזה היה כך? או שזה היה מכתב מגיסו של רמ"מ אהרן קגן בן הח"ח... כי ראיתי מכתב התנצלות מהגרמ"מ אודות מה שכתב אהרן קגן שקרים וכזבים אודות מעשי ר' הלל בישקא בעד ישיבת חפץ חיים. ועלה בלבי שצריך להתחקות אחר הסיפור שם, כי זה מענין. היה איזה סיפור עם אהרן בן הח"ח, ונראה לי שאמו צידדה לטובתו.

מיללער כתב:

מיללער כתב:לאור תעולומת מציבת הג"ר הלל בישקא ז"ל בעיר וואודבריזש, ניו גרסי חשבתי לפתוח אשכול פה על ר' הלל בישקא מקיידאן, ואולי בעזרת ודיבוק חברים נוכל למצוא קשר בין שני הדמויות.

-

ביום כ"ח אדר שנת תש"ך נפטר פתאום הה"ג ר' הלל בישקא אחרי שנשא דרשת התעוררות בביהכ"נ אנשי ספרד בעיר בארא פארק בברוקלין, ר' הלל היה ממייסדי ומנהלי המוסד תפארת בחורים בליטא, ואחר הגירתו לארה"ב יסד כולל קאוונא בעיר וויליאמסבורג, ומשם עבר לווהייט פליינס בווסטשסטר וביחד עם ר' שמואל שכטר, ר' נתן ווכטפויגל ור' מרדכי יפה יסדו שם כולל בשנת תש"ג.

הכולל בווהייט פליינס לא הצליחה אז עבר ר' הלל לעיר לעיקוואוד ויסד את הבית מדרש גבוה - כולל קאוונא והביא את הגאון רבי אהרן לשמש בתור ראש ישיבה, על הבלנקים הראשונים של במ"ג נראים את ר' הלל מוזכר כמייסד הישיבה ורבי אהרן כראש הישיבה, אחר זמן נתהווה מתח בינו לבין הגר"א באופי וסדר הלימודים, ונתפרדה החבילה, ר' הלל הלך לדרכו ועזב את הישיבה.

ר' הלל פעל כל ימיו למען קדושת ביהכנ"ס בכתיבת מאמרים בירחונים, במיוחד בקובץ המאור, ובדרשות שנשא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, עד לפטירתו הפתאומית בשנת תש"כ כאמור, שבע שנים לאחר פטירת אשתו בשנת תשי"ג, לאחר פטירת הגר"א קאטלער קיבץ הגר"י הוטנר מנין להשתטח על קברו של ר' הלל עפ"י בקשתו וציוויו של רבי אהרן (ככל הנראה לבקשת מחילה וכדו').

ר' הלל ואשתו נטמנו בביה"ח בעיר וואודבריזש, בתנאי שלאח"ז יועברו לאר"י וממילא לא הוקמה מציבה על קברם, מלפני שנה התעורר הרב ר' יעקב מיולר מלעיקוואוד ופעל ועשה, קיבץ וריבץ כספים והקימו מציבות על קברם.

כ"ז עולה מאתר קברים, בה גם נמצא תמונה מהמציבה החדשה על קברו של ר' הלל בישקא.

-

מי היה ר' הלל בישקא מייסד תפארת בחורים וממייסדי ביהמ"ד גבוה?

לפ"מ שנכתב שם היה לו לר' הילל ב' בנים, אהרן (אדי) ויהודה (יודקא), השני נרצח ע"י הרוסים הי"ד בשנת תש"א, ואדי היה גר בעיר מינכן בגרמני' לאחר המלחמה, בעת פטירת אביו התעכב בתל אביב.

לאחותה של ר' הלל, מרת דאבא ראבשטיין יש ב' בנים שעזרו בגוף ובממון להקמת המציבה, לפי הבן עמנואל ראבשטיין היה שם זקנו - אביו של ר' הלל בישקא - שאול.

מודעת אבל לפטירת מרת שרה גיטל אשת ר' הלל בישקא - בעיתון דער טאג בעת פטירתה בשנת תשי"ג

BiscowIFE.png

מה שנראה מהמודעה הוא ששני בניה עדיין היו בחיים בשעת פטירתה וצ"ע

מיללער כתב:ב. זו' שרה גיטל פודזובסקי נולדה בעיר Grinkiskis (?) בליטא בשנת תרמ"ה

About Rabbi Hillel Bisko
Born in Sejny but was re-registered in 1901 to Uzpaliai. US immigration records give place of birth as Uzpalai and DOB as 1 June 1881.

Married 1912 in Vilkija, Kaunas County, Lithuania and first child born there 1913.
Daughter born 1917 in Minsk, Belarus. (Hillel was likely there with his mother who was evicted there in 1915).
In 1918 his second son was born in Vilnius, Lithuania.
Was active from the age of 15 in setting up The World Tifereth Bachurim and Bachuroth movement in Lithuania and Latvia with heaquaters in Kovno, with the aim of bringing Jewish youth back to their cultural source. He established at least 1000 branches in Europe, Great Britain, Palestine and the USA by 1947. (Organisation had the support of Rabbi Chaim Ozer Grodzinski of Vilna, Rabbi Avrohom Dovber Kahana Shapiro of Kovno and Rabbi Yitzchok Izaak Herzog of Palestine).
Set out on a 'world tour' inspecting existing branches and establishing new ones.
Recorded between the years 1936 and 1940 as being very active setting up branches in the UK. Branches in Belfast, Dublin, Leeds, Sunderland, Cardiff, Merthy-Tydfil, Manchester and London recorded. (Additional branches were set up from as early as 1931 including a branch in Liverpool). Established close to 40 branches with more than 600 members. Additionally, in England he established a Teachers' training Seminary.
Lithuanian Passport issued in London on 03/11/1937.
Was in Dublin then Belfast in 1940.
Emigrated with his wife (by ship from Liverpool) in 1940 to the USA via Ellis Island
Son Judka was killed in 1941 by the Russians.
In America he established Kolel Kovno in Williamsburg. The kolel was re-established in 1943 in White Plains, Westchester. The Kolel was subsequently re-established in Lakewood, New Jersey and renamed Beth Hamedrash Govoha - Kolel Kovno. (Rabbi Bisko left some time after Rabbi Aharon Kotler's arrival).
Studied in Radin under the Chafetz Chaim and is recorded as having served as Spiritual Leader and fundraiser for the American branch of "Chofetz Chaim Yeshiva of Radin, Poland" in the years 1945 and 1946. (Apparently, he came under fire from Rabbi Aharon Kagan, the son of the Chafetz Chaim, who disliked people adopting the Chofetz Chaim's name for their institutions but was defended by Rabbi Mendel Zaks, Rabbi Aharon Kagan's own brother in law).
Founded "Chafetz Chaim movement" in America
Instrumental in the founding of Netzach Yisroel Yeshiva headed by Reb Yisroel Gustman c. 1950.
Resided in Brooklyn.

מיללער כתב:בעיר קיידאן היה מגיד מישרים בשם ר' הלל ב"ר אברהם הכהן בישקא הוא היה נכדו של ר' הלל ב"ר זאב וואלף מראצקי במח"ס הילל בן שחר (לפי בערל כהן - שטעטלאך אין ליטא)

ר' הילל בישקא מקיידאן נפטר בשנת תרכ"ח

מאיר סובל כתב:זכורני שהיה ברשותי (כעת לא מצאתי היכן הנחתיו) מכתב / פשקוויל החתום על ידי הגאון רבי מנדל זקס חתן החפץ חיים, המופנה לכל הרבנים וראשי הישיבות בעולם, וגם לנדיבי ישיבתו, נגד הלל בישקא.
(משום כבוד המתים אני מעלה השערה לפני הציטוט, שמא היו שני יב"ש באמריקה באותם שנים, ואולי אין הכוונה לרב הנידון כאן).
המכתב כתוב בחריפות על טהרת האידיש העסיסית, ולפחות משפט אחד ממנו נחרט בזכרוני:
"דער שווינדלער מנובל הלל בישקא מאכט כלומר'שט"...
המכתב מלא אזהרות מפני האדם הזה, שמו מוזכר כמה פעמים ובכל פעם בכינוי גנאי אחר.
לא מוסבר באותו מכתב על מה בדיוק הקצף עליו, ניתן להבין ממנו שהיה משולח של ישיבתו, ישיבת חפץ חיים, או הציג עצמו ככזה, וגבה את הכסף לעצמו. או שפרסם בדיות על הישיבה, כגון שזו נסגרה ואין לה צורך בתרומות, וכדומה.
האם למישהו יש זכר ממכתב זה, או לפרשה הקשורה בו?