בית הדין האזורי בירושלים

[אורייתא!]

היכן אפשר למצוא מידע על בית הדין האזורי בירושלים. שמות הדיינים וכו'.
יש"כ.

[לא ידען]

הרב אליהו אברג'ל רב שכונת בקעה רחוב יהודה ירושלים. הרב עזרא בצרי גר ברחוב הקבלן וביהכנ"ס המפואר שלו ג"כ שם. הרב חיים יהודה רבינוביץ מרחוב סורוצקין מול המודרגות העולות בואכה קרית בעלז. הרב יפרח.כל אלו חברי בית הדין עד היום ועוד רבנים שחיים עמנו יוכלו לעזור ולתת שמות. כמו"כ ככל הנראה במזכירות בית הדין בטלפון.

[גלאגוזים]

הג"ר עזרא בצרי שליט"א מזמן בפנסיה.

[אורייתא!]

יש"כ.
אני צריך יותר הסטוריה. רבנים ששימשו בעבר כדיינים בבית הדין וכיוצא...
תודה רבה

[לא ידען]

בגלל שהינך צריך מידע היסטורי מהעבר הרחוק ובגלל שהרב בצרי מזמן בפנסיה, הוא כתובת מצויינת. כמו"כ הרב יהודה מוצפי והרב זעפרני עוזריו של הגר"מ אליהו זצ"ל יזכרו. כן בחוברות שנה בשנה שהוציא היכל שלמה כנראה שיהיה.

[גלאגוזים]

עולים בזכרוני כמה דיינים מהעבר שכיהנו בביה"ד האיזורי בי-ם.
הגאונים:
ר' יוסף שלום אלישיב [בטרם התמנה כחבר ביה"ד לערעורין]
ר' אליעזר יהודה וולדינברג שהיה אב"ד, עמו ישבו בהרכב ר' עובדיה יוסף
ר' שמואל אזולאי ואחר כך ר' יוסף בבליקי.
ר' יוסף כהן [נכד מרן הרב פראנק ואבי הרב דוד כהן מישיבת חברון] היה אב"ד
ר' אברהם כהנא שפירא, אחיו ר' שמואל שפירא, בן אחיהם ר' אליעזר שפירא.
ר' משה יוסף מילצקי, ר' שילה רפאל.
באם אזכר בעוד שמות אשתדל להעלותם.

[מרחביה]

דומני שגם הגרז"נ גולדברג והגר"ש פישר.

[לייטנר]

הרב מרדכי אליהו

[גלאגוזים]

יש להוסיף את הרבנים הראשיים בירושלים שכיהנו כראשי אבות בתי הדין:
הגאונים ר' בצלאל ז'ולטי, ר' שלום משאש ור' יצחק קוליץ.
אחריהם כיהנו כראב"ד הרבנים הג': אליהו עצור, ציון אלגרבלי וכיום
הראב"ד הוא ר' חיים שלמה רוזנטל.

[בן אליהו]

ר' יוסף בבליקי
ר' סלימאן חוגי עבודי שממורי ורבי הגרא שפירא שמעתי על אישיותו המיוחדת שהתבטאה בשקידה עצומה ושתקנות מופלגת
ר' יוסף כהן אביו של מאיר עיננו בעומקא דשמעתא ר' דוד כהן
הרב שילה רפאל
הרב יוסף קפאח
שוב ראיתי הודעתו של גל אגוזים שהזכיר כמעט את כל השמות שמניתי
ר' אהרון כהן ,לא ראש ישיבת חברון כמובן, היה דיין בבית הדין האיזורי מישהו יודע פרטים עליו?
ר' אברהם יצחק לנאל אב"ד רחובות ולאחר מכן בירושליים
הרב יעקב עדס אביו של ראש ישיבת קול יעקב
הרב מתיתיהו שרים

[גלאגוזים]

ר' אהרן כ"ץ [בנו של ר' ראובן ] כיהן אף כהוא כאב"ד בי-ם.

רא"י לנאל שהיה אב"ד רחובות כיהן כדיין בביה"ד לערעורין [במינוי זמני]
אך לא בביה"ד האיזורי.

[לא ידען]

נראה לי שגם רבי ישועה עטיה.

[סורגים]

היכן אפשר למצוא מידע על בית הדין האזורי בירושלים. שמות הדיינים וכו'.
יש"כ.

קיים אוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לא"י ומביאם תמידיים כסדרן מרן שליט"א

ואין כוונתי לזה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?50463&

[סורגים]

כדאי להבהיר שספריו של הרב לוין אינם קשורים כלל לרבנות הראשית ומקום מושבו מאז ומתמיד היה במועצה הדתית ולפלא שבספר הוא משתמש אין ספור פעמים בלשון פסקי הרבנות הראשית.

[בברכה המשולשת]

כדאי להבהיר שספריו של הרב לוין אינם קשורים כלל לרבנות הראשית ומקום מושבו מאז ומתמיד היה במועצה הדתית ולפלא שבספר הוא משתמש אין ספור פעמים בלשון פסקי הרבנות הראשית.

מקים בית הדין היה הגר"י קוליץ, זצ"ל, כך שזה בית הדין של הרבנות הראשית של ירושלים (בגלגול המקורי)

[בברכה המשולשת]

וכיום הראב"ד הוא ר' חיים שלמה רוזנטל.

הוא אמר לי שכבר לא..

[אויצר_ניק]

הגרמ''מ פרבשטיין מראשי ישיבת חברון היה דיין הרבה שנים

[גלאגוזים]

ראש הישיבה הגרמ"מ שליט"א אכן היה דיין מספר שנים,
אך לא בירושלים.

[מאיר סובל]

כדאי להבהיר שספריו של הרב לוין אינם קשורים כלל לרבנות הראשית ומקום מושבו מאז ומתמיד היה במועצה הדתית ולפלא שבספר הוא משתמש אין ספור פעמים בלשון פסקי הרבנות הראשית.

מקים בית הדין היה הגר"י קוליץ, זצ"ל, כך שזה בית הדין של הרבנות הראשית של ירושלים (בגלגול המקורי)

הוא משתמש בלשון הרבנות הראשית ירושלים, ולא רבנות הראשית סתם, או הרבנות הראשית לישראל.
מקים בית הדין היה אביו של הרב לוין: הגרבי"ל, שמאוחר יותר היה היוזם והמארגן ותופר כל הקצוות למנות את ידידו העילוי רבי בצלאל ז'ולטי לרבנות ירושלים.
הרב ז'ולטי גמל לגרבי"ל טובה, או: ביסס את תחילת רבנותו בביצועים בעלי סמליות ציבורית, והכניס את הגרבי"ל ובית דינו למועצה הדתית, ופירסמה כפרוייקט שלו, ובכך מנע את החיכוך הטבעי בין בית דין במועצה דתית ובין בית דין הרבני הרגיל, מפני שהרב ז'ולטי עצמו היה הראב"ד בבית הדין הרבני האיזורי הרגיל, ולכן התקיימו שני אלו בידו.
הרב קוליץ קיבל את בית הדין במועצה הדתית בירושה, והוסיף הרכב נוסף בראשו עמד. גם הוא התפאר בבית הדין בפרסומים שונים, ולכן בשנות כהונתו היו רבים שקראו לזה בית הדין של הרב קוליץ. גם מחמת העובדה שמנהל בית הדין באותם שנים היה מנהל לשכת הרב קוליץ - ר' מנחם בלומנטל. אף רבי שלום משאש הרב הראשי ספרדי ישב בהרכבים מיוחדים בבי"ד זה.
הרב לוין שליט"א עורך ומחבר ספרי פסקי הדין נכנס מדין ירושה לבית הדין של אביו מיד כשנפטר, למרות שגר בכלל בבני ברק.
אחרי שחלה הרב קוליץ, ופרישת ר' מנחם בלומנטל מהניהול יחד עם סכסוכים טבעיים שחלים בכל המקומות בין ראשי הצוות, התפצלו ההרכבים שבראשם ישב הרב לוין, לבתי דין מפולגים ושונים.

מהדיינים של בית הדין שבמועצה הדתית מאז נוסד ואשר ישבו בצוותא עם הגרבי"ל, אפשר למנות את רבי ישראל גרוסמן שאחרי כן היה ממייסדי
בית הדין של אגודת ישראל, את רבי בן ציון אבא שאול שממש עד אחרית ימיו הגיע לבית הדין, את רבי אליהו קצנלבויגן שנחשב לגאון מיוחד עם ענווה ירושלמית מוחלטת, את רבי חיים הרצברג שהתמנה אחרי כן לדיין בביה"ד האיזורי בתל אביב, את רבי אברהם דוב אוירבאך אחיו של הגרש"ז רבה של שכונת בקעא, את רבי יוסף קופשיץ רבה של נוה צבי.
ומהמאוחרים יותר שישבו עם הרב לוין הבן כיהנו בין השאר רבי ברוך שרגא שעבר לכהן כאב"ד בית יוסף (וחזר אחרי כן למועצה הדתית ונחשב שם הראב"ד אחרי תקופה קצרה שנקרא רבי אשר וייס לכהן כאב"ד ופרש לבי"ד פרטי משל עצמו), רבי צבי ובר רבה של שכונת קמניץ, רבי יהודה דרעי עד שנבחר לרבה של באר שבע, רבי אליהו שלזינגר רב שכונת גילה, רבי שמואל ביבאס רב קהילה בהר נוף, רבי שמואל שפירא אחרי שפרש לפנסיה מהיותו אב"ד באיזורי ירושלים, רבי נפתלי הורוביץ אחרי שפרש מביה"ד האיזורי בתל אביב, ועוד.

[זאגער ישן]

את רבי יוסף קופשיץ רבה של נוה צבי.

צ"ל רבי אברהם קופשיץ.

[בן אליהו]

דומני שצריך לומר ר' אריה הורוביץ.
כמו כן ישב שם בדין הרב דוד לבנון דיין באשקלון.

[גלאגוזים]

נמחק בשל כפילות.

[גלאגוזים]

זו אינה טעות!
הג"ר אריה הורביץ היה אב"ד בת"א ואח"כ היה חבר ביה"ד לערעורין. ולא כיהן בביה"ד של המועה"ד.
הג"ר נפתלי הורביץ היה דיין בחיפה ובת"א ואח"כ בביה"ד של המועה"ד. [ר"נ הוא חתנו של ר' אברהם פ. גרודזינסקי ז"ל אחיינו ותלמידו של הגה"צ הק'
ר' אברהם הי"ד מנהל רוחני דישיבת סלובודקא, אביו היה הק' ר' משה גרודז'ינסקי הי"ד מטבוחי פרעות תרפ"ט בחברון]
גם הג"ר דוד לבנון [שהוא אחיינו של האדמו"ר מבוהוש זצ"ל] לא כיהן כדיין בי-ם.
ואגב דאיירינן בביה"ד של המועה"ד יש לציין שכמה מדייניו נתמנו לדיינים בבתי הדין ברחבי הארץ,
ובהם הרב הרצברג [שכבר הוזכר] הרב שטיינהויז והרב אושינסקי.
כמו"כ יש להזכיר את הרב רייזמן זצ"ל שהיה מטובי הכחות המבטיחים בשדה הדיינות ונלב"ע בדמי ימיו לדאבון לב.
כן יש לציין כי כיום מכהן בו כדיין הג"ר מאיר שמואלביץ בן זקוניו של מרן הגר"ח זצ"ל.

[בן אליהו]

הרב שטיינהויז הוא מחבר הספרים דברי יעקב?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שגם הגאון הרב אייכלר מבד"ץ בעלז כהן בביה"ד לממונות בירושלים הנ"ל (לא בביה"ד הרבני האזורי)

[מאיר סובל]

צודקים רבותי ר' זאגער ר' גל ור' אליהו.
ר' דוד דוב לבנון אכן כן ישב בביה"ד של הרבנות ירושלים.
הרב קופשיץ הוא רבי אברהם, והרב הורביץ הוא רבי נפתלי הנזכר ביחוסו.
גם הרב מאיר מאזוז שהיה דיין בתל אביב כיהן כדיין במועצה הדתית.

הרב אייכלער היושב כעשר שנים עד היום בבית הדין שבראשות הרב לוין, הוא בנו של הרב אייכלער שהיה יו"ר הנהלת העדה החרדית, ולמד בסלונים והוא כיום מחשובי חסידי סלונים, לשעבר רבה של עמנואל, וגם חבר בד"ץ הכשרות בלז.

בין הדיינים הבולטים במועצה הדתית יש להזכיר גם הרב גדעון בן משה. והרב פוכטווינגר. מאלו שהחלו את דרכם במועצה הדתית ועברו לבתי דין רבניים איזוריים אחרי שנבחרו בועדת המינויים, יש להוסיף על כל מי שהזכרתם גם את הרב מוטי רלב"ג שאביו היה יו"ר המועצה הדתית שנים רבות.

[בן אליהו]

הרב גדעון בן משה לעולם לא היה דיין בבית דין איזורי

[שיף]

הרב שטיינהויז הוא מחבר הספרים דברי יעקב?

מדובר בדודו, אח אביו של בעל הדברי יעקב.

[שיף]

זו אינה טעות!
הג"ר אריה הורביץ היה אב"ד בת"א ואח"כ היה חבר ביה"ד לערעורין. ולא כיהן בביה"ד של המועה"ד.
הג"ר נפתלי הורביץ היה דיין בחיפה ובת"א ואח"כ בביה"ד של המועה"ד. [ר"נ הוא חתנו של ר' אברהם פ. גרודזינסקי ז"ל אחיינו ותלמידו של הגה"צ הק'
ר' אברהם הי"ד מנהל רוחני דישיבת סלובודקא, אביו היה הק' ר' משה גרודז'ינסקי הי"ד מטבוחי פרעות תרפ"ט בחברון]

א"כ חזרנו למשפ' הגרבי"ל [רבי ברוך יצחק לוין] זצ"ל, שהיה חתן רבי אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, בן רבי מאיר מסטאוויסק.
ורבי משה גרודז'נסקי הי"ד, היה חתן רבי מאיר טיקוצינסקי מסטאוויסק.