פורום אוצר החכמה

האם למישהו יש פרטים על משפחתו ועל קורו חייו של המנוח זצ''ל

אני זוכר אותו מסתובב הרבה אצל חבריו מישיבות ליטא, ראשי ישיבות זצ"ל בדורינו.
הבנתי שהיה מגיע לבקרם בתור אורח מחוץ לארץ לפרקים.
גם אצל מו"ר ראש הישיבה זצ"ל משרידי מיר ראיתיו, ישבו על כוס תה והעלו זכרונות.

ראיתי בילדותי איזה ספר שלו או מאמר איני זוכר שבו הוא כותב כמה נושאים שאולי הם שנויים במחלוקת לדוגמא:
כתב שהמושג אדום גדול השתבש בזמננו שמי שאי אפשר להביא לו עוף לפסוק עליו איך אפשר לקרוא לו אדם גדול.



ודבר נוסף שכתב שמלך המשיח לא יהיה משהו עלום אלא יתכן שזה איזה אדם שחי ביננו
זה נכתב הרבה לפני שחב"ד חשבו על זה, אחר כך ראיתי באיזה דפים שהביאו את דבריו.
שו"ר שמאמר זה נכתב גם בספרו פרקי תשובה וגאולה הובא באוצה"ח

כתבו עליו "אחרון" תלמידי הח"ח
ראשית החפץ חיים לא נתן שיעורים רק שמועסן בביתו במוצ"ש ולזה נקרא תלמידו ??
שנית יש עוד כמה בחיים ב"ה אני פגשתי לפני יותר משנה יהודי בשם שניידר במונטראיל שלימד נכדי הח"ח בבית הח"ח וששוחתי אתו יותר משעה אולי בהזדמנות אעלה את זה לכאן

זכיתי לבקר אותו גדול כמה פעמים ושאלתי ממנו כמה שאלות וגם קיבלתי ממנו ברכות.

היה לי יד בכתיבת המאמר עליו בויקיפדיה באנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/Shachne_Zohn

לא הבנתי את התגובה של הר ששון.
ידוע על כמה וכמה שכונו "תלמידי החפץ חיים", כמו הג"ר מרדכי צוקרמן, הג"ר טוביה וויין, זצ"ל, ועוד,
והיינו שלמדו בישיבת ראדין וקיבלו דרך חינוך והנהגה ממנו,
ומה איכפ"ל ששיעור כללי שמעו מהג"ר נפתלי טרופ זצ"ל?

הרב זאהן זצ"ל לא היה תלמיד ישיבת ראדין. הוא רק בא פ"א לביקור אצל הח"ח ושמע ממנו כמה דברים. גם הרב שיינברג זצ"ל, היה בביקור אצל הח"ח, אולם הרב זאהן, מסתבר שמע יותר דברים וכנראה הביקור שלו היה ממושך יותר.

גם הרב צוקרמן זצ"ל, דומני כי גם הוא לא למד בישיבת ראדין, וגם הוא כנ"ל רק ביקר אצלו ושהה אצלו מעט.

בסדרת מאיר עיני ישראל ראיינו מ"תלמידי" החפץ חיים, מי מהם נשאר עוד בחיים.

הרב צוקרמן למד שמונה וחצי שנים בישיבת ראדין

גאולה בקרוב כתב:לא הבנתי את התגובה של הר ששון.
ידוע על כמה וכמה שכונו "תלמידי החפץ חיים", כמו הג"ר מרדכי צוקרמן, הג"ר טוביה וויין, זצ"ל, ועוד,
והיינו שלמדו בישיבת ראדין וקיבלו דרך חינוך והנהגה ממנו,
ומה איכפ"ל ששיעור כללי שמעו מהג"ר נפתלי טרופ זצ"ל?

"שכונו" אז מה ? זה אינו נכון.
"קיבלו דרך חינוך" הייתי אומר יראת שמים
"ומה איכפ"ל ששיעור כללי שמעו מהג"ר נפתלי טרופ זצ"ל?" תלמד קצת היסטוריה הראש ישבה היה ר משה שהח"ח כיבדו עד למאוד וכפי ששמעתי מהיהודי הזה

הר ששון כתב:"ומה איכפ"ל ששיעור כללי שמעו מהג"ר נפתלי טרופ זצ"ל?" תלמד קצת היסטוריה הראש ישבה היה ר משה שהח"ח כיבדו עד למאוד וכפי ששמעתי מהיהודי הזה

קודם כל, מן הראוי לנקוט בלשון כבוד.
שנית, שני הגדולים זצ"ל היו שם ראשי ישיבה, פשוט בשנים אחרות.

גאולה בקרוב כתב:הרב צוקרמן למד שמונה וחצי שנים בישיבת ראדין

צודק. אבל רק שנתיים ומחצה מהם במחיצת הח"ח.

שיבר כתב:

גאולה בקרוב כתב:הרב צוקרמן למד שמונה וחצי שנים בישיבת ראדין

צודק. אבל רק שנתיים ומחצה מהם במחיצת הח"ח.

רק?!

ולעצם העניין: סיפרו גם בשם ר' שכנא זאהן, אלו ששמעו מפיו, וגם בשם רבי חיים פנחס שיינברג, שכאשר אמרו לחפץ חיים בהתפעלות גדולה כי יש כאן צעירים שעזבו את אמריקה ובאו עד ליטא-מיר ללמוד תורה, ענה "ומה הרבותא, והלא הקב"ה בא עם התורה מהשמים עד כאן..." ייתכן שאמר כדברים האלו לשניהם.

ייש''כ לכל המשיבים
אבל האם מישהו יודע משהו על משפחתו?

אני מכיר ב' נינים שלו--בחורים מארה"ב שלומדים כעת בירושלים אחד בישיבת מיר ואחד בישיבת בריסק.

ישיבע בוחער כתב:ייש''כ לכל המשיבים
אבל האם מישהו יודע משהו על משפחתו?

התחתן בשנית בשנים האחרונות ממש, בעמדו על סיפו של גיל המאה.

הסכמת בעל הברכת שמואל זצ"ל:

לגבי לימודו מהח"ח, נדפס כעת בעלון "תורת הקרבנות" בירור הדברים מתלמידיו:
"על פגישתו עם מרן הח"ח זיע"א סיפר רבינו כי לא ארכה יותר מארבעה ימים, אולם ימים אלו נחרטו בו לכל ימי חייו כמו אילו היה אצלו ארבע שנים שלמות".

והיינו שהגדרת "תלמיד" אינה דוקא לפי משך הזמן שהסתובב אצלו, אלא השאלה כמה קלט והושפע.

יש לו נין בבית וגן

מן הראוי לציין את דביקותו והתאמצותו בשמיעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה וכד', בסוף ימיו כאשר כהו אזניו, והיה מקפיד לעמוד ליד הש"ץ, וכן אם הפסיד את המנין היה טורח בזקנותו המופלגת (שהיה על כסא גלגלים) עד זכרון משה.
יהי זכרו ברוך !

המצפה לישועה כתב:ודבר נוסף שכתב שמלך המשיח לא יהיה משהו עלום אלא יתכן שזה איזה אדם שחי ביננו
זה נכתב הרבה לפני שחב"ד חשבו על זה, אחר כך ראיתי באיזה דפים שהביאו את דבריו.
שו"ר שמאמר זה נכתב גם בספרו פרקי תשובה וגאולה הובא באוצה"ח

איני מבין מה עניין חב"ד או הרב זאהן לכאן.
כל המעיין בס' הפסיקה היחידי שפסק הסדר בהתגלות המשיח - הרמב"ם - רואה שהמשיח צ"ל אדם בינינו שפועל פעולות בתוך העם וכו'. והאומר שאין כזה ביננו - בפשטות חסר לו ב"אחכה לו בכל יום". והסיבה שהדבר אינו ברור לכל היא שמתייחסים לביאת משיח כמשהו "מדרשי" ולא מעיינים בהלכה הברורה בנידון.

יגאל10 כתב:

המצפה לישועה כתב:ודבר נוסף שכתב שמלך המשיח לא יהיה משהו עלום אלא יתכן שזה איזה אדם שחי ביננו
זה נכתב הרבה לפני שחב"ד חשבו על זה, אחר כך ראיתי באיזה דפים שהביאו את דבריו.
שו"ר שמאמר זה נכתב גם בספרו פרקי תשובה וגאולה הובא באוצה"ח

איני מבין מה עניין חב"ד או הרב זאהן לכאן.
כל המעיין בס' הפסיקה היחידי שפסק הסדר בהתגלות המשיח - הרמב"ם - רואה שהמשיח צ"ל אדם בינינו שפועל פעולות בתוך העם וכו'. והאומר שאין כזה ביננו - בפשטות חסר לו ב"אחכה לו בכל יום". והסיבה שהדבר אינו ברור לכל היא שמתייחסים לביאת משיח כמשהו "מדרשי" ולא מעיינים בהלכה הברורה בנידון.

הרמב"ם כתב שהוא צריך להיות מלך ועוד כמה תנאים- לא רק שהוא יהיה חי בינינו.

בברכה המשולשת כתב:

יגאל10 כתב:

המצפה לישועה כתב:ודבר נוסף שכתב שמלך המשיח לא יהיה משהו עלום אלא יתכן שזה איזה אדם שחי ביננו
זה נכתב הרבה לפני שחב"ד חשבו על זה, אחר כך ראיתי באיזה דפים שהביאו את דבריו.
שו"ר שמאמר זה נכתב גם בספרו פרקי תשובה וגאולה הובא באוצה"ח

איני מבין מה עניין חב"ד או הרב זאהן לכאן.
כל המעיין בס' הפסיקה היחידי שפסק הסדר בהתגלות המשיח - הרמב"ם - רואה שהמשיח צ"ל אדם בינינו שפועל פעולות בתוך העם וכו'. והאומר שאין כזה ביננו - בפשטות חסר לו ב"אחכה לו בכל יום". והסיבה שהדבר אינו ברור לכל היא שמתייחסים לביאת משיח כמשהו "מדרשי" ולא מעיינים בהלכה הברורה בנידון.

הרמב"ם כתב שהוא צריך להיות מלך ועוד כמה תנאים- לא רק שהוא יהיה חי בינינו.

כנראה שנשמט מזכרונך איך דויד נמלך בין לילה, ולפני כן היה נחשב כהשלעפער של ימינו...

ובכלל ממתי כתב הרמב"ם הלשון כלפי משיח "כך צריך להיות" כמדומני שהרמב"ם מחשיב דעה כזו טיפשית...

ראשית, אין הכי נמי, שגם 'מלך' הוא צ"ל, ומזה נלמד שהוא צ"ל אדם ביננו שפועל ושיש לו מנהיגות וכו', דאם הוא אדם עלום היכן מלכותו?

שנית, הרמב"ם בפירוש פוסק סדר מסויים בנוגע להתגלות המשיח, רק אח"ז בנוגע לעניינים שלא פירטם מדגיש ש"לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו", היינו המבואר במדרשים כו'. אבל בנוגע למה שפירט-פסק ברור שלשיטתי' – ולא מצינו פוסק שחולק עליו – זה יהי' הסדר. דאלת"ה אמאי פירט. (ועיי"ש בלשחונו שמדגיש מה אין הכרעה ברורה – " תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ... ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות" ומכלל הן אתה שומע לאו בנוגע ל"דברי הלכות" שנפסקו כו'..

לרגל היא"צ בשב"ק ז' טבת

ר_חיים_הקטן כתב:אני מכיר ב' נינים שלו--בחורים מארה"ב שלומדים כעת בירושלים אחד בישיבת מיר ואחד בישיבת בריסק.

ישיבע בוחער כתב:ייש''כ לכל המשיבים
אבל האם מישהו יודע משהו על משפחתו?

ילדותו ונעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שלום שכנא זאהן נולד לאמו מרת עטיל והרב [חיים] יצחק יעקב סמוך לעיירה מז'יבוז', עיר פעילותו של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב. משפחתו של הרב שכנא הייתה משפחה של חסידים אדוקים משושלת בית רוז'ין. סבו של הרב שכנא היה חסיד אדוק של "הסבא הקדוש מרוז'ין". הרב שכנא נקרא ע"ש הסבא-רבא שלו הרב שלום שכנא מפראהביטש שהיה נכדו של רבי דב בער ממזריטש - "המגיד ממזריטש".
בעודו ילד היגר עם משפחתו בגיל 7 לניו יורק שבארצות הברית. לאחר שהיגרה משפחת זאהן לאמריקה והילדים גדלו שלח הרב יעקב יוסף הרמן את הרב חיים פנחס שיינברג ואת הרב זאהן ללמוד בישיבה הקטנה הראשונה בארצות הברית.[ישיבת ניו הייבן בראשון הרב לבנברג זצ"ל]. (לאחר השהות בארצות הברית חזרה משפחתו לאירופה ) שם למד הרב זאהן בישיבת מיר כשעוד הייתה בבלארוס והיה תלמידו של הרב ירוחם ליבוביץ.
לאחר לימודיו במיר עבר הרב שכנא ללמוד בישיבה הליטאית 'קמניץ' בעיירה קמניץ בליטא והיה לתלמידו של הגאון הרב ברוך בער ליבוביץ. עוד כשהיה באירופה הסתופף הרב שכנא בצילו של הרב ישראל מאיר הכהן - החפץ חיים וע"פ המסופר היה אחרון ששוחח עמו לפני פטירתו.
ההנהגה הרוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נישואיו בעיירה 'מיר' עם הרבנית ליבא [בת הרב אלחנן צבי [ונחמה] גולבסקי שהיה ר"י בישיבת לוצק אצל הגר"ז סורוצקין] חזר הרב שכנא ל'קמניץ' ולאחמ"כ שב להתגורר בארצות הברית, שם השתכן בעיר ניו יורק בברוקלין וכיהן במשך 30 שנה כראש ישיבת תורה ודעת בשכונת קנסינגטון בפלטבוש שנוסדה בשנת 1917. לאחר סיום כהונתו כראש הישיבה עלה עם אשתו לארץ ישראל והתגורר בירושלים בה הקים את רשת הכוללים "אליבא דהלכתא" בעיר העתיקה שבה לומדים אך ורק כהנים הלומדים את הלכות העבודה בבית המקדש. בירושלים, היה עשרות שנים ראש כולל 'קדשים' בבית הכנסת הר צבי בשכונת כרם אברהם בירושלים.
בז' בטבת תשע"ג נפטר הרב שלום שכנא זאהן והוא בן 101?. נטמן בבית הקברות הר הזיתים.
[ע"כ ע"פ ויקי בע"מ [ותיקונים קלים]]
בנו רבי אלחנן זון מראשי החברא קדישא בקווינס,
יש לו חתן ת"ח בשם הרב פרזיכרטר גר בשכונת מטרסדורף בירושלים ויש לו עוד חתן הרב אלתר גרטנהויז בניו יורק, ועוד נכדים הגרים בא"י

בעלון בית המדרש - של ישיבת מיר
מאמר נפלא עליו.

חרותה בזכרוני דמותו השפופה, שעון על ידי מלווהו, משרך את רגליו בזקנותו המופלגת לשפוך שיח אל פני הכותל המערבי. בידו הפנויה אוחז היה ספרון חום, מהוה משימוש ורוב ימים.
משהתיישב והמתין לתחילת תפילת ערבית, פתח את הספר שבידו ועיין בו, מה נלהבתי להציץ ולראות, שממרום שנותיו הוגה הוא בפשטות מופלאה ב'שערי תשובה' לרבינו יונה.
ולא, לא היה זה בחודש אלול.

בספר "הכל לאדון הכל" יש כמה פרטים עליו בימי ילדותו ובחרותו ותחילת אברכותו.
כפי שהביאו לעיל, הרב יעקב יוסף הרמן השפיע עליו הן בשליחתו ללמוד באירופה והן בעוד ענינים.
נדמה לי שהוזכר שם שהוא (או בתו מחברת הספר) שידכו בינו לבין רעייתו