עמוד 1 מתוך 1

ספר תקון חצות

פורסם: ד' פברואר 06, 2013 8:39 pm
על ידי צדיק
לא אשכח שבילדותי ממש ראיתי את הספר תקון חצות ב' כרכים שכולו אש להבת שלהבת ללימוד התורה ולשקידתה

הספר השפיע עלי רבות ומאז לא ראיתיו עד הנה זה כשני עשורים

שם מחברו כמדומני ממשפחת שפירא המהוללה, וכמו"כ כמדומה שהמחבר הספר בנין עולם שנודע בהיכלי התורה והישבות מצטט ממנו רבות

באוצרנו הנכבד ספר זה לא זכה להיכנס משום מה , ואולי משום נדירותו???

מי יודע משהו על הספר??

Re: ספר תקון חצות

פורסם: ד' פברואר 06, 2013 8:50 pm
על ידי יאיר
"כמו כן חיבר ר' הירש (יהושע צבי) מיכל שפירא בעילום שם את הספר תיקון חצות, העוסק במעלת מצוות "תיקון חצות" "(ויק').

Re: ספר תקון חצות

פורסם: ד' פברואר 06, 2013 8:51 pm
על ידי צדיק
אפשר לקבל את תולדותיו בקצרה?

Re: ספר תקון חצות

פורסם: ד' פברואר 06, 2013 8:54 pm
על ידי יאיר
הרב יהושע צבי מיכל שפירא (כינויו: ר' הירש מיכל; ת"ר; 1840 - י"ב באלול; תרס"ו 1906) היה צדיק ירושלמי, מדמויות המופת של היישוב הישן במאה ה-19. רבו המובהק של הרב יעקב משה חרל"פ.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 תולדותיו
2 רבותיו
3 נוסח מצבתו
4 תלמידיו
5 ספריו
6 לקריאה נוספת
7 הערות שוליים
[עריכה]תולדותיו

נולד בחברון לרייצא גולדה ולרבי יעקב קאפיל שפירא. למד אצל רבי יוסף שטיינהרט[1]. מגיל צעיר נהג בפרישות ובקדושה. בשנת תרי"א (1851), בהיותו בן אחת עשרה, הגיע לחברון יהודי מקובנה וסיפר לו על תנועת המוסר שייסד רבי ישראל מסלנט. הנער הצעיר התלהב מן הרעיון, וביקש מאביו שיקנה לו את הספר מסילת ישרים, ספר היסוד של תנועת המוסר, ומאז דבק בעולם של צדקות ומוסר.
בשנת תרט"ז (1855), בהיותו כבן חמש עשרה, נישא לרחל, בתו של רבי נחמן נתן קורונל, מגדולי ירושלים, תלמיד חכם וחוקר, בן העדה הספרדית, שעלה ארצה מאמסטרדם. במשך שנים רבות היה ר' הירש מיכל סמוך על שולחן חותנו, וכך יכול היה להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה.
ר' הירש מיכל התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. כל ימיו חי בפרישות והיה מסגף עצמו בסיגופים ותעניות. בשנות בגרותו היה ישן בעמידה, וגם כשנחלש ונאלץ לישון בשכיבה לא ישן על מיטה אלא על מחצלת שנפרסה על הרצפה. במשך שנים היה הולך מדי לילה למקומות מסתור בירושלים ושם היה עוסק בלימוד תורה ובתפילה, ובשעת חצות היה אומר תיקון חצות. מלבד גדלותו בתורה, היה בקי גדול בתורה הקבלה.
[עריכה]רבותיו

מבחרותו קבע את מקום לימודו בבית המדרש "אהלי יעקב", שבו למדו בקביעות גדולי ירושלים, ובהם רבי מאיר אוירבך מקאליש, רבי נחום משאדיק ורבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא, בעל "זית רענן". עם השנים התקרב ר' הירש מיכל אל בעל ה"זית רענן" והוא נהיה לרבו המובהק. הרב זילברברג עמד על מעלותיו וקרבו אליו, וכפי שהעיד ר' הירש מיכל עצמו באחד ממכתביו לנכדו: "כמעט לא העלים ממני דבר מכל אשר עבר עליו מיום עמדו על דעתו עד הרגע האחרון". בספרו "זית רענן" הוא מזכירו פעמים רבות ומביא מקושיותיו.
בשנת תרל"ח (1878), שתים עשרה שנה לאחר פטירת רבו בעל ה"זית רענן", התקרב ר' הירש מיכל לרבי יהושע לייב דיסקין, שעלה באותם ימים לארץ ישראל. ר' הירש מיכל היה מסגל תלמידיו המצומצם ועם השנים נעשה איש סודו.
[עריכה]נוסח מצבתו

"חברון הרתה וילדה וירושלם גידלה שעשועיה, אוי נא לה אמרה כי אבדה כלי חמדתה, פ"נ (פה נטמן) איש קדוש וטהור, חסיד ועניו, משים לילות כימים בנגלות ונסתרות י-ה, במסירות נפש, העמיד תלמידים הרבה ורבים השיב מעוון. כל דרכיו בהצנע ומעולם לא קיבל שום שררה, ה"ה (הלא הוא) הגאון המובהק האמיץ בעסקי הלכה, צדיק יסוד עולם תפארת דארעא קדישא (ארץ הקודש)...".
[עריכה]תלמידיו

בנו יחידו, רבי בן ציון אברהם שפירא (תרל"ג; 1873 - תש"ז; 1947) למד תורה מפיו והחזיק בביתו את כל כתביו. רבי בן ציון אברהם עצמו נחשב איש קדוש ופרוש שהלך בדרכי אביו. היה מגדולי המקובלים בבית מדרשו של הרש"ש "בית אל" בעיר העתיקה בירושלים. בן בנו, הרב משה שפירא, שימש כרב הקהילה היהודית באטלנטיק סיטי.
תלמיד מפורסם נוסף הוא הרב יעקב משה חרל"פ, שהחשיב את ר' הירש מיכל כרבו המובהק ויחסו אליו היה כאל איש אלוהים. לאחר פטירתו פרסם את תולדותיו בספר "צבי לצדיק". תלמידים נוספים: רבי ישעיהו חשין, רבי עקיבא פרוש בעל "משנת רבי עקיבא", רבי צבי (בן אשר לעמיל) וייספיש.
[עריכה]ספריו

הרב חרל"פ עסק רבות בכתבי ר' הירש מיכל והוציא לאור את ספריו ציץ הקודש - שאלות ותשובות בהלכה, אמרות טהורות - מאמרי מוסר, וצבי לצדיק - אוסף מכתבים של הרב שפירא לתלמידיו, הכוללים דברי חיזוק ומוסר והדרכה בעבודת ה'. תלמיד אחר, רבי שמואל לוי, עסק בכתבים נוספים שלו ומהם יצא ספרו התרגשות הלב הכולל אוסף דברי מוסר. הספר יצא לאור במהדורה מחודשת בשנת תשס"ו, במלאת מאה לפטירתו. כמו כן חיבר ר' הירש מיכל שפירא בעילום שם את הספר תיקון חצות, העוסק במעלת מצוות "תיקון חצות".
[עריכה]לקריאה נוספת

הקדמת הספר התרגשות הלב, יצא לאור במהדורה חדשה על ידי צאצאי המחבר, ירושלים, אלול תשס"ו
[עריכה]הערות שוליים

^ רבי יוסף שטיינהרט מסמרגון היה מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין ובסוף ימיו התיישב בירושלים.