מתעמק, תודה רבה.
כמה הערות :
(א) רמי"ג מסתמך בבירור על מיכלזהון ועל לוינשטיין, גם אם לא ראה את הספר נטריקן. כך כתב הוא עצמו במפורש בסיום שלשלת היחוס לבית פרץ, במילים : ""שושליתא דיחוסא הזאת הודיעו לי ש"ב וידי"נ הגאונים מסעראצק, ומפלונסק, יחיו". בכך לצערנו, לפחות בעיני, נסתתמה האפשרות שיש כאן יחוס מקורי שמביא רמי"ג.
(ב) רק לתשומת לב, גרסתו הראשונה רצי"מ נדפסה עוד בשנת תרנ"ז בהקדמת ספר 'שירת ישראל'. הגרסה זהה לזו שבעין הבדולח. בעין הבדולח רק מוסיף שפרץ היה חתנו של ר' שמואל סג"ל מלוברטוב, שלא מופיע אח"כ בשום גרסת יחוס של המשפחה. בעין הבדולח רואים גם שלמיכלזהון נוספו פרטים על משפחת פרץ, ומוסיף את האחים שנזכרו ברב פנינים.
(ג) מסכים איתך ששמואל לא נזכר ברב פנינים. אבל, בהחלט יתכן שהושמט. הזכרת שמואל אחר (הקדוש), בנו של האח פרץ, אך מיכלזהון ידע היטב עליו כבר בגרסה הראשונה, ובכ"ז הזכיר שני שמואל.
(ד) יש נקודה אחת בה אני בטוח לחלוטין שמיכלזהן טעה בגרסה הראשונה, והיא שרל"י והמבשר צדק לא היו גיסים, נדמה לי שנמצא מקום בו קראו זה לזה מחו'.
(ה) לעניין ישראל בנו של רל"י, צודק - אבל כמובן שזו אינה ראיה מוחלטת. אנו גם לא יודעים מתי נולד ישראל מפיקוב, והאם היה זה בחייו או לאחר פטירתו של זה מלוברטוב.
(ו) בד"כ אני מעדיף גרסאות מוקדמות, שטרם בוצעו בהם שינויים ע"י "מומחי יוחסין". לכן הגרסה המוקדמת של מיכלזהון מעניינת אותי מאוד. דווקא בגלל שזו גרסה עם פרטים "מוזרים", למשל אח שלא נזכר ברב פנינים, וכן יחוס בא"ב לקקיון דיונה דרך בן לא מוכר (פרץ), גורמת לי לחשוב ששמע מסורת משפחתית משובשת. נראה לי שלוינשטיין כבר הכניס תיקונים משוערים, כדי להשלים מסורו משפחתיות (יחוס לקקיון דיונה ולבעל עלה דיונה) עם מה שידוע בחקר היוחסין. מחותנו וידידו מיכלזהון התייחס לדבריו ראה וקדש, ותיקן בלי ערעור בנטריקן.
(ז) היחוס לבעל 'בית שמואל' נראה כיצירה טיפוסית של רי"ל. הוא ראה שבעל 'עלה דיונה' מתייחס ל'בית שמואל' כאל מחו' בהסכמות, והחליט (לדעתי) לצרף את הבית שמואל למשפחה. אולי גם בגלל שהשמות שמואל ואריה ליב מופיעים אח"כ. גם לא ברור לי מדוע החליט שאריה ליב פרץ היה מאפטא. אח"כ אגב היו ששיבשו והפכו את רא"ל זה לסבו של האוהב ישראל, וכבר התרבו כאן הטעויות.
(ח) אני לא חושב שצאצאי רל"י - לא גוטמן, לא בני מגיד שפרסמו יחוסים בראש ספרי המשפחה, לא אלטר שפירא מויקנא - ידעו את יחוס רל"י או אשתו מכוח מסורת משפחתית. לדעתי, כפי שקורה ביחוס מסוג זה, ידעו רק על היחוס לרל"י ו-"לא בדקו מן המזבח ומעלה..". כשכתבו את היחוסים כבר פנו למיכלזהון, לוינשטיין או לכתיבת היחוסים ע"י רח"ד גרוס, שבעצמו הסתמך על הקודמים לעניין משפחה זו.
(ט) "מתסכל" במיוחד : מיכלזהון ולוינשטיין היו שניהם בנים למשפחת פרץ. מיכלזהון מצד חותנו, ולוינשטיין התייחס אליה בעצמו. לכן סברתי שיתכן "שיש משהו" בגרסה המוקדמת של מיכלזהון, כי לגבי לוינשטיין יש דוגמאות גם כיצד טעה ביחוס אבותיו שלו, וכיצד שינה גם שם גרסאות.
לא באתי בדברים האלה לנסות להכריע לכאן או לכאן, רק להגיד שהגרסה השלטת כיום ביחוס משפחת פרץ טעונה הוכחה, כי הקיים המתבסס על מכתבו של לוינשטיין למיכלזהון כפי שפורסם בנטריקן - איננו מהימן.
במבוא שם יש עמוד וחצי על בית חותנו. אך הנוגע לענין, נקט שם בפשיטות שחותנו היה רבי צבי הירש לבית פרץ, וחותן הקדו"ל היה אחיו רבי ישראל לבית פרץ.
מה שכתבת לעיל שרמי"ג בתפארת בית לוי מסתמך על רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן ורבי יוסף לעווינשטיין בענין זה, לא נראה משני טעמים.
א) הספרים נטריקן ותפארת בית לוי יצאו לאור באותה שנה (תר"ע) ולא מסתבר שכבר הספיק רמי"ג להביא מתוכה פרטים חדשים.
ב) כמו שהזכרת יש שני גירסאות מרצי"מ, האחד בהקדמת ספר עין הבדולח, והשני בהקדמת ספר נטריקן. בראשון מייחס חותן אחד להמבשר צדק והקדו"ל, וקורא בשמו ר' שמואל, ולפי דבריו שם הוא אח חמישי שלא נודע ממקום אחר לארבעה אחים (ר' משה, ר' ישראל, ר' יונה, ר' צבי הירש) המנויים בהקדמת הפרי מגדים לספר רב פנינים. בגירסא השני מפי הר"י לווינשטיין ס"ל שר' שמואל הנזכר בגירסא ראשונה היה חתן אח הראשון מד' אחים הנ"ל ר' משה, והקדו"ל והמב"צ היו חתני שנים שלאח"ז, הקדו"ל לוי היה חתן ר' ישראל (וזה מסתבר מכח שם ישראל שנתן לבנו), והמבשר צדק היה חתן ר' יונה. אך בתפארת בית לוי להרמי"ג מובא גירסא שלישית, לפיה הקדו"ל היה אכן חתן ר' ישראל, אבל המבשר צדק היה חתן אח הרביעי ר' צבי הירש.
כאמור בתולדות שבספר מבשר צדק נקט המו"ל כדבר פשוט כגירסת הרמי"ג בתפארת בית לוי, ושאר הדעות הביא בהערות. אתקשר עם המו"ל לברר סיבת בחירתו בגירסא זו.